מחול - עולים השבוע: "זוג יונים" ועוד

קוסאשווילי בסרט עם בעיות בתסריט ובמשחק, ספיידרמן חוזר ו"הגבר המושלם" הוא מותחן פשע מרענן

"זוג יונים" (ישראל, 2017)

דרמה. סרטו של דובר קוסאשווילי. אלון (אסף גולדשטיין), גבר צעיר, נכנס לבית מלון כשבידו פרחים וחבילה. הוא מחפש חדר מסוים אליו הזמינה אותו אשתו תמרה (טל טלמון) כדי לחגוג את יום נישואיהם, שעושה רושם כי הם במשבר והיום הזה אמור להיות גורלי עבורם. כשהוא נכנס לחדר המיועד מקבלת אותו שם אישה אחרת, מושכת וסקסית, שתעשה הכל כדי לפתות אותו. בין השניים מתפתח דין ודברים, שעד מהרה עובר למעשים ונראה כי האישה הצליחה להשיג את מבוקשה. אלא שהגבר לא אומר נואש בניסיונותיו לממש את העניין שלשמו הגיע - לפגוש את אשתו ביום חגם המשותף. אבל הפתעות לא צפויות מתרחשות בזו אחר זו, אישה נוספת, מרב (רוני דותן), נכנסת לתמונה, ולא ברור איך היום הזה עומד להסתיים. 75 דקות.

סצנות סקס נועזות ועירום מלא, גברי ונשי, הופיעו תמיד בסרטיו של דובר קוסאשווילי, להוציא את "התגנבות יחידים", שהיה פרויקט מוזמן. כך שהחומרים האלה כאן, ולא משנה מה המינון שלהם, היו מזמן כבר צריכים להיות נון-אישיו. זאת לאחר שב"חתונה מאוחרת", "מתנה משמים" ו"רווקה פלוס" קיבלנו את זה במנות מכובדות, ואלה היו סרטים שובבים וחצופים המתריסים כנגד הפוריטניות. יחסי ציבור נהדרים בהקשר זה עשו באאז ועוררו סקרנות בנוגע ל"זוג יונים", עוד לפני שהסרט עלה למסכים. אולי משום שקוסאשווילי מצלם סקס ועירום כמו שכמעט אף במאי אחר בארץ לא העז. אני אוהב אותו, את סרטיו ואת גישתו לנושא הסקס והעירום - כדברים טבעיים הקיימים בחיינו. הבעיה היא שיש בסרט בעיות רבות אחרות. בין אם זהו משחק תפקידים או מפגש אניגמטי-מסתורי בין גבר ואישה, התסריט, הדיאלוגים והאופן בו השחקנים "מדקלמים" אותם נראה מלאכותי, פגום ולא נכון. גם אם קוסאשווילי ניסה ליצור כאן קולנוע אקספרימנטלי, קשה לקבל זאת.ואף שהסרט קצר ורווי סצנות עירום, בשלב מסוים הוא מתחיל לייגע, מה גם שעל כוונת היוצר יכולתי לעמוד מיד.

למועדי הקרנות

זוג יונים (תמונת יחסי ציבור)

"ספיידרמן: השיבה הביתה" (ארצות הברית, 2017)

פנטזיה-אקשן. סרטו של ג'ון ווטס, על פי הקומיקסים של "מרוול". לאחר שחווה התנסות מסעירה עם חבורת "הנוקמים", שב פיטר פרקר (טום הולנד) לבית דודתו מיי (מריסה טומיי), איתה הוא מתגורר. עינו של המנטור החדש שלו, טוני סטארק (רוברט דאוני ג'וניור), פקוחה עליו תמיד. פיטר מנסה לחזור לחייו הרגילים כתלמיד תיכון בכיתה י', כולל משובות נעורים עם חברים ופנטזיה על תלמידת י"ב ה"בלתי מושגת", מישל (זנדאיה). אבל כל הזמן מקנן בו הצורך האובססיבי להיכנס לדמות גיבור העל ספיידרמן, להוכיח את עצמו ולהיאבק ברעים. וההזדמנות מגיעה בדמותו של נבל חדש בשם וולצ'ר (מייקל קיטון), שמזימותיו ומעלליו עלולים לגרום לפיטר לאבד את כל מה שחשוב לו. עם גווינת' פאלטרו, ג'ניפר קונלי. 133 דקות.

הספיידרמנים הקודמים היו אחרים. טובי מגווייר גילם את מלך החנונים ואנדרו גארפילד הפגין חזות ואישיות של היפסטר טיפוסי. אבל כעת מגיע ספיידרמן חדש, טום הולנד הבריטי בן ה-21, ומחזיר את הגיבור העכבישי לנעוריו, ובעצם אולי למהות ולמקור הקומיקסיים שלו. האמת היא שמתאים לספיידרמן להיות בן נעורים טיפוסי, והסרט מתכתב באופן חינני עם סרטי נעורים מהאייטיז בכלל, וספציפית קורץ-מחווה לעבר "שמתי ברז למורה". עוד מחווה אפשר לראות בליהוקו של מייקל קיטון לדמות הוולצ'ר (נשר), כשבתודעה הוא חקוק עדיין כ"בירדמן", סרט הקאמבק הגדול שלו. ובאשר להולנד, הוא גילם כבר את פרקר/ ספיידרמן ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", ובכך בעצם נוצר החיבור שלו לגיבורי "מרוול" אחרים. לא בטוח שהמגמה הזו (כמו גם של החבר'ה שמצידו השני של הרחוב, של די.סי קומיקס) לאחד את כל גיבורי העל שלהם לסרט מסוים, מיטיבה עם ספיידרמן, אף שהדבר נעשה בין היתר בזכות רכש זכויות "סוני" על ידי "מרוול". לטעמי, עדיף היה לו נשאר עצמאי, עם הנפשות הפועלות בסיפור שלו. כמו שמוטב היה שגיבורי די.סי יפעלו כל אחד ביקום האישי שלו. בשורה התחתונה, "ספיידרמן: השיבה הביתה" אינו הברקה מסעירה מבית "מרוול", אם כי סרט מהנה, עם אקשן תואם שדי עונה על הציפיות, וקומיק-רליפים במקומות המתאימים.

למועדי הקרנות

ספיידרמן: השיבה הביתה (תמונת יחסי ציבור)

"הגבר המושלם" (ארצות הברית, 2015)

דרמה-קומדיה-אקשן. סרטו של פאקו קבזס. מרתה (אנה קנדריק) תופסת את החבר בוגד בה על חם, שולחת אותו לכל הרוחות ונכנסת למצב של חוסר שליטה עצמית ודיכאון. פרנסיס (סם רוקוול) הוא רוצח שכיר שאירוע מסוים גרם לו להתחיל לחסל דווקא את אלה המזמינים אצלו חיסול. לא פלא שיש לו המון אויבים מקרב ארגוני פשיעה שונים ששולחים אותו ל"משימות" ובסוף הוא רוצח את מזמיני החיסולים. הוא וירטואוז מפוקס וממוקד המרקד תוך כדי שימוש בסכינים או בנשק חם ואיש לא מצליח להורגו למרות הניסיונות הרבים לעשות זאת. פגישה מקרית שלו עם מרתה בסופר מציתה ביניהם אהבה. היא פגועה עדיין מהחבר הבוגד שלה ולוקח לה זמן להתקרב לפרנסיס, אבל לבסוף הקסם האישי שלו מנצח. אולם כאשר היא מגלה מהו "עיסוקו" היא מתחלחלת ומנסה להיפרד ממנו, והוא מצדו מתעקש ומבטיח לה שיפסיק לחסל. אלא שלמפעילו-אויבו הגדול ביותר, הופר (טים רות') יש תוכניות אחרות עבורו. 95 דקות.

לא ברור לי מדוע מפיצים סרט זה, תוצרת 2015, שלדעתי פוספס ולא הוערך מספיק, רק עכשיו. מדובר במותחן פשע רומנטי מקורי ומרענן, עם המון הפתעות, הומור שחור וטוויסטים בעלילה. למעשה, זוהי מעין פארודיה מודרנית על "בוני וקלייד" - אודות שני חריגים חברתיים המוצאים זה את זה והופכים לצוות מנצח. שני הכוכבים הראשיים כאן, אנה קנדריק וסם רוקוול, נהדרים. הם מגלמים דמויות מורכבות המשתנות תוך כדי תנועה ומפגינים תצוגות משחק ורסטיליות משכנעות. ולצידם גלריה של שחקני משנה פונקציונליים, בראשות טים רות' הנפלא.

למועדי הקרנות

הגבר המושלם (תמונת יחסי ציבור)

"תולדות האהבה" (צרפת-קנדה-רומניה-ארצות הברית, 2016)

דרמה-קומדיה. סרטו של ראדו מיכאיליאנו, על פי רב המכר של ניקול קראוס. העלילה, הנפתחת בכפר נידח בפולין ערב מלחמת העולם השנייה, משתרעת עד ניו-יורק 2006. במרכז העלילה סיפורן של שתי נערות בשם אלמה. האחת, אלמה סינגר (סופי נליס), היא פליטה יהודייה שמצאה מקלט בארצות הברית. השנייה, אלמה מרמינסקי (ג'מה ארטרטון) מנסה למצוא שידוך לאמה ולחשוף את מקורותיו המפתיעים של ספר בשם "תולדות האהבה". הספר, מתברר, קשור לגבר יהודי מבוגר בשם לאו גורסקי (דרק ג'קובי) החי בניו-יורק ולו חבר קרוב, ברונו לייבוביץ' (אליוט גולד). 135 דקות.

הבמאי היהודי-רומני ראדו מיכאיליאנו חתום על הסרטים, הראויים לטעמי, "מים ואהבה" ו"רכבת החיים", ועל הפחות טובים "הקונצרט" ו"תחייה ותהייה". נראה כי כאן הוא הסתבך עם היקף היריעה של הרומן שחיברה קראוס ולא הצליח ליצור עיבוד קולנועי מתומצת שלו. למרות הערך ההפקתי הגבוה ושחזורי התקופה האותנטיים, העלילה סובלת מחורים בתסריט, מדמויות לא מספיק מפותחות ומקפיצות בזמנים שעלולות לעיתים לבלבל את הצופה. שתי השחקניות, ג'מה ארטרטון וסופי נליס, עושות עבודה טובה, וגם דרק ג'קובי מצוין. יחד עם זאת, האנגלית שלו במבטא היידישאי, בתפקיד היהודי הניו-יורקי שהפקיד בידיו מיכאיליאנו, כמו גם זו של חברו אליוט גולד, בתפקיד אפיזודי, נשמעות כמו פארודיה לא מוצלחת.

למועדי הקרנות

תולדות האהבה (תמונת יחסי ציבור)

"פריז יכולה לחכות" (ארצות הברית, 2016)

דרמה. סרטה של אלינור קופולה. אן (דיאן ליין), אשת מפיק מצליח, מייקל (אלק בולדווין), העסוק בעצמו ובעבודתו ולא מספק לרעייתו את מה שהיא זקוקה לו - חברות ותשומת לב בעיקר - מוצאת עצמה על פרשת דרכים. היא יוצאת למסע בצרפת, במכונית העושה דרכה מקאן לפריז, עם קולגה למקצוע של בעלה, ז'אק (ארנו ויאר). מה שהייתה אמורה להיות נסיעה של שבע שעות הופכת למסע בן יומיים, בו אן מגלה את עצמה וחווה חברה מרתקת, נופים ציוריים, אוכל טוב, יין משובח ואפילו רומנטיקה לא צפויה שמספקת לה טעם חדש לחיים. 92 דקות.

למועדי הקרנות

פריז יכולה לחכות (תמונת יחסי ציבור)

"ג'סטה" (ישראל, 2017)

דרמה. סרטו של קובי מחט. אפליקציה פשוטה בשם "ג'סטה" שפיתחו שלושה בני נוער, הופכת ללהיט עולמי ומכניסה לכיסם ממון רב. הם מתחילים ליהנות ממה שיש לחיים הטובים להציע להם: חיים באחוזה מפוארת, נוהגים במכוניות מודרניות מהירות, יוצאים למסעות שייט ביאכטות אופנתיות ושוכחים שעד לא מזמן חיו בפנימייה. אלא שהחיים הטובים נפסקים לפתע. האקר מסתורי משתלט להם על האפליקציה ומאיים להשבית את פעילותה אם מבוקשו לא יינתן לו. האם יצליחו השלושה להתמודד עם המשבר ולהחזיר לעצמם את השליטה ב"ג'סטה"? עם און רפאלי, מתן לקס, נאיה פדרמן, מולי שולמן, דודו ארז, הילה ערן, אלינה לוי, יאיר ניצני. 93 דקות.

למועדי הקרנות

ג'סטה (תמונת יחסי ציבור)