האחים דארדן בסרט ראוי לצפייה, "חולי אהבה" שוחט פרות קדושות ו"נפילה" מוגזם ומופרך
"הנערה האלמונית" (בלגיה-צרפת, 2016)
דרמה. סרטם של ז'אן-פייר דארדן ולוק דארדן. ד"ר ג'ני דאווין (אדל הנל), רופאה צעירה, מוכשרת ומסורה לעבודתה בבית החולים קנדי, נבחרה להחליף את הרופא המקומי ד"ר הברן, שיצא לגמלאות. יש לג'ני אסיסטנט צעיר והיא מקפידה ללמד אותו לפעול כפי שדורשות תקנות העבודה המחמירות. באחד הערבים בהם נשארים השניים בקליניקה עד שעה מאוחרת, נשמעים כמה צלצולים ארוכים ועיקשים באינטרקום של המרפאה לאחר שעות העבודה. ג'ני מנחה את ג'וליאן שלא לפתוח את הדלת, כי הבחורה הצעירה שנקלטת במצלמות האבטחה לא נראית כזקוקה לטיפול חירום. למחרת מגיעים למרפאה המפקח בן מחמוד (בן חמידו) והשוטרת ברקרו (לורן קארון). הם מבקשים מג'ני את צילומי מצלמת האבטחה ומספרים לה שגופתה של נערה צעירה נמצאה לא הרחק משם והם חוקרים את הפרשה. ג'וליאן מחליט במפתיע לפרוש מפרקטיקה רפואית ועוזב את המרפאה. כשמתברר שהצעירה האנונימית שמצאה את מותה לא החזיקה עליה מסמכים מזהים ואיש לא יודע מיהי, חשה ג'ני אשמה על כך שלא פתחה לה את הדלת - והיא נכנסת לאובססיה ופותחת במסע לגילוי זהותה של הנערה. 113 דקות.
עוד עבודה טיפוסית של היוצרים הבלגים האחים דארדן, שסגנונם הקולנועי מציג את החיים כהתרחשות פרוטוקולית נטולת מלודרמות, היורדת לפרטים הקטנים של העולם המינורי של גיבוריהם. אלא שבסרט זה הם מכניסים קורטוב של חקירה מתגלגלת וסוג של סיפור מתח, באופן בו הם מתארים את ניסיונות הרופאה הצעירה לברר מיהי הבחורה שאדל חשה אשמה על כך שלא סייעה לה ברגע האמת. בעיניי זהו סרט פחות טוב מסרטים קודמים רבים של הדארדנים, במיוחד האחרון, "יומיים ולילה".בניגוד מוחלט לרזולוציה הגבוהה של חשיפת הגיבורה בסרט זה, אנו הצופים לא יודעים כמעט דבר על עולמה הפרטי-אישי של ג'ני ב"נערה אלמונית": מיהם חבריה ובני משפחתה? האם יש רומנטיקה בחייה? מהם תחביביה? מה היא עושה מחוץ לשעות העבודה? בסרט הצד הזה של חייה כמעט לא קיים. הוא מתמקד באופן גורף בחייה המקצועיים ובכל הקשור לחקירה האישית שהיא מנהלת והמחיר שהיא משלמת על כך. ועדיין, כל סרט של האחים דארדן ראוי לצפייה, וכך גם "נערה אלמונית". למרות חולשות מסוימות בתסריטו, תווית ההיכר המיוחדת שלהם ניכרת גם בו.
למועדי הקרנות
הנערה האלמונית (תמונת יחסי ציבור)
"חולי אהבה" (ארצות הברית, 2017)
קומדיה. סרטו של מייקל שואוולטר, המתבסס על חייו של הסטנדאפיסט האמריקני ממוצא פקיסטני קומייל נאנג'יאני. הוא מופיע במועדוני סטנדאפ, מצחיק קהל בסיפוריו על משפחתו המנסה לחיות באמריקה כאילו היא עדיין בפקיסטן. למשל, לכל ארוחת ערב משפחתית מזמינה אמו בהפתעה בחורה פקיסטנית אחרת, שהיא מנסה לשדך לו, בתקווה שיבחר לשאת לאישה אחת מהן וש"הכל יישאר במשפחה". באחד הערבים בהם הוא מופיע בקומדי בר, מתוודע קומיל לאמילי (זואי קאזאן), סטודנטית לפסיכולוגיה. ההיכרות ביניהם מסתיימת במיטה, אבל המשך הקשר לא עומד על הפרק. אלא שתפנית לא צפויה בעלילה טורפת את כל הקלפים ומאלצת את קומייל להתמודד עם בעיות אמיתיות רציניות. עם הולי הנטר, ריי רומנו. 117 דקות.
הסרט בנוי על האופן בו מתפרנס נאנג'יאני: מספר בדיחות "גזעניות" על חשבון מוצאו והקונפליקטים איתם הוא ומשפחתו מתמודדים באמריקה. מדובר תחילה בקומדיית מצבים מצחיקה השוחטת פרות קדושות משני צדיו של קשר רומנטי בין-גזעי, לועגת לפערי תרבות ומצדדת בהומור כתרופה לכל. כמעט לכל, בעצם. כי בהמשך יש כאן גם דרמה כמעט טרגית. תמהיל נכון של כל המרכיבים האלה, עם כימיית מסך נהדרת בין נאנג'יאני וקאזאן, הופך את הסרט הקטן הזה לסליפר, להפתעה לא צפויה מעבר לפינה. נכון שראינו לא מעט סרטים "אתניים", על משפחות מהגרים באמריקה שמנסים לשמר את מורשתם-מסורתם האותנטית בתוך תרבות השפע הגדולה, אבל ב"חולי אהבה" יש משהו רענן שמטלטל את הנוסחה הזו ומעניק לה חיים חדשים.
למועדי הקרנות
חולי אהבה (תמונת יחסי ציבור)
"נפילה" (ארצות הברית, 2016)
דרמה-מתח. סרטו של סקוט היקס, המבוסס על רב המכר של לורן קייט. לוסיאנדה (אדיסון טימלין), ובקיצור לוס, היא נערה בת 17 הנשלחת על ידי הוריה ל"החרב והצלב", פנימייה מיוחדת בה מנסים לשקם צעירים הסובלים מבעיות נפשיות. היא מתחילה להכיר את המקום ולהתוודע לשאר הנערות והנערים השוהים בו. שני בנים צדים את תשומת לבה. האחד, קם (הריסון גילברטסון), צעיר פרוע ושובר כללים ומוסכמות והאחר, דניאל (ג'רמי אירווין), טיפוס מופנם ומנוכר, אותו היא מרגישה שהכירה ושהם כבר נפגשו בעבר. בעוד האירוע הטראומתי שבעקבותיו הובאה לוס למקום נחשף, שני הנערים מתחילים להתחרות על לבה, ומתברר שהם לא בדיוק מהעולם הזה וכי הם מנסים להשיג אותה ולמשוך אותה כל אחד לצדו כבר מאות שנים. עם ג'ואלי ריצ'רדסון. 91 דקות.
סרט נעורים לכאורה, על חיי צעירים בעייתיים בפנימייה, אם כי בעל אופי דתי לחלוטין. במרכזו מאבק על נשמתה של לוס בין המלאך הטוב המייצג את גן העדן והמלאך הרע המבטא את השטן והגיהינום. כמעט בכל פרמטר זהו סרט מוגזם ומופרך. הדמויות סטריאוטיפיות וחד-ממדיות, העלילה קלישאתית וצפויה והניסיון להיאחז במיתולוגיה דתית וביסודות אמונה נוצריים ולהציג את מלחמת בני אור בבני חושך הוא נלעג לחלוטין.
למועדי הקרנות
נפילה (תמונת יחסי ציבור)
"המפסטד שלי" (אנגליה, 2017)
דרמה. סרטו של ג'ואל הופקינס. העלילה מתרחשת באזור המפסטד שבלונדון, שיש בו חורשה יפהפייה, ריאה ירוקה בלב הכרך האורבני. בבית דירות הנמצא בקצה החורש גרה אמילי (דיאן קיטון), אלמנה אמריקאית המנסה להתמקד בדברים שעליה לטפל בהם מאז מות בעלה: לשפץ את הדירה, לארגן את ענייני הכספים שלה ולהתייחס לבנה פיליפ (ג'יימס נורטון). חברתה הטובה פיונה (לסלי מנוויל) אמנם תומכת בה, אבל נראה כי חייה הולכים ודועכים. באחד הימים היא משקיפה מחלון ביתה ומבחינה בצריף עץ בלב החורשה, שנראה כי מאכלס אותו חסר בית. אחרי שהיא צופה בו מתעמת עם חבורת פרחחים, מחליטה אמילי לברר מיהו. מתברר לה שזהו דונלד (ברנדן גליסון), החי לו בשקט בחורשה מבלי להפריע לאיש זה 17 שנים, אלא שכרישי נדל"ן מאיימים להרוס את הצריף שלו לטובת פרויקט מגורים גדול ויוקרתי שהם מתכננים לבנות במקום. אמילי מחליטה לסייע לו במאבק לשימור מקום מגוריו ואף יוצאת נגד פיונה, המובילה את הקמפיין השכונתי לסילוקו. גם בנה של אמילי מבקש ממנה שלא להתערב לטובת דונלד, אלא שהיא מגלה שמאחורי חזותו המחוספסת של האיש מסתתר אדם מתורבת, נעים הליכות ומיוחד במינו, שאפילו עשוי לסחוף אותה בקסמו. 102 דקות.
למועדי הקרנות
המפסטד שלי (תמונת יחסי ציבור)
"פצצה אטומית" (ארצות הברית, 2017)
אקשן. סרטו של דייוויד ליץ'. לורן (שרליז ת'רון) היא סוכנת בריטית חשאית בשירות הוד מלכותה שכישוריה כוללים יכולות לחימה יוצאות דופן, ניסיון ומיומנות ארוכים כמרגלת ולוק חושני, עוצר נשימה. היא נשלחת על ידי ארגונה, MI5, לברלין על מנת לחקור את רציחתו של סוכן עמית ולאתר מסמך יקר ערך, רשימה ובה שמות של סוכנים כפולים. במקום פוגשת לורן את מי שמפעיל את תחנת הארגון המקומית, דייוויד (ג'יימס מקאבוי), אך נקלעת למשחק ריגול מסוכן שאותו היא עלולה לא לשרוד. 115 דקות.
למועדי הקרנות
פצצה אטומית (תמונת יחסי ציבור)
27/07/2017
:תאריך יצירה
|