מחול - עולים השבוע: "לוגאן לאקי" ועוד

סטיבן סודברג חוזר בסרט משעשע, "טירת הזכוכית" מרגש במקומות הנכונים ו"בואנה ויסטה קלאב" בדוקו חדש של לוסי ווקר

"לוגאן לאקי" (ארצות הברית, 2017)

קומדיה-אקשן. סרטו של סטיבן סודרברג, שבמרכזו שני אחים חסרי מזל, לבית לוגאן. ג'ימי (צ'נינג טייטום) היה אמור להפוך כוכב פוטבול, אלא שפציעה גרמה לו לפרוש לחלוטין מהענף. אחיו קלייד (אדם דרייבר) איבד את זרועו כשנלחם כחייל ביחידה שפעלה בעיראק. שני האחים בעצם מובטלים ומאחר שבעבר הם שדדו כל מיני עסקים קטנים ויצאו מזה מבלי שנתפסו וללא הרשעה פלילית, הם מתכננים כעת מכה גדולה שהם מקווים שתסדר אותם בחיים. בכוונתם לשדוד את הכספת בה נמצא כסף גדול של מהמרים על תוצאות מירוץ מכוניות גדול בצפון קרוליינה, "שרלוט מוטור ספידוויי". לשם כך הם זקוקים לפרטנר שלהם מהעבר, שודד הכספות ג'ו באנג (דניאל קרייג), המרצה עונש מאסר בכלא. האחים לוגאן יהיו חייבים למצוא דרך להבריח אותו מהכלא למען ביצוע משימת פיצוח הכספת, ואז להחזירו לשם מבלי שאיש ירגיש. עם קייטי הולמס, סת מקפרלן, הילארי סוונק. 119 דקות.

הבמאי סטיבן סודרברג איים כבר כמה פעמים שיפרוש מעשייה קולנועית, וכל פעם הוא חוזר בו מחדש, וטוב שכך כי לטעמי הוא במאי מעניין ומסקרן שכל פעם מביא מחדש איזה תבלין מרתק לסרטים שלו. את התסריט חיברה רבקה בלאנט, כותבת מסתורית ששמה הוא כנראה פסבדון של סודרברג, שהוא בעצם כותב התסריט. יש כאן עבודת אנסמבל נהדרת, שכוללת פרט לחבורת הגברים את קייטי הולמס, הילארי סוונק ובין היתר גם את הילדה הנהדרת, גונבת ההצגה, פארה מקנזי. יהיו שיראו בסרט מעין המשך כזה או אחר לסרטי "אושן" (11, 12 ו-13) שסודרברג ביים, אבל לדעתי "לוגאן לאקי" הוא משהו לגמרי אחר. יש בו את האפיון המיוחד של אנשי הדרום של ארצות הברית, שפרט למבטא המתגלגל המוקצן של האנגלית שבפיהם, הם גם קצת אהבלים וקצת חמומי מוח, סוג של רד-נקס, אבל יחד עם זאת מתוחכמים ויצירתיים להפליא. הסרט שזור הומור אירוני דק, קצת אידיוטי, קצת וולגרי, אבל זה חלק מהקסם של עבודת הקולנוע הזו ומשמש כדבק מחבר בין הדמויות והסצנות. בהמשך לכך, סודרברג מיטיב לאפיין את הפולקלור הדרומי, שיש בו שילוב מנצח של סגנונות הקאנטרי והמערב הפרוע, בהתאמה לימינו. מדובר בסרט מהנה ומשעשע.

למועדי הקרנות

לוגאן לאקי (תמונת יחסי ציבור)

"טירת הזכוכית" (ארצות הברית, 2017)

דרמה. סרטו של דסטין דניאל קרטון, המתבסס על ספרה האוטוביוגרפי של ג'אנט וולס. רקס (וודי הרלסון) הוא ממציא אלכוהוליסט, אלים לפעמים, איש חזון בעיני עצמו. אשתו רוז מארי (נעמי ווטס) היא ציירת ואמנית אקסצנטרית. השניים הם הורים לג'נט (אלה אנדרסון), לשתי אחיותיה ולאחיה. רקס ואשתו הם אנשים לא ממש יציבים המנהלים חיים לא שגרתיים. הם מחליפים מקומות מגורים לעיתים תכופות, בעיקר עקב אילוצים כלכליים, וגוררים את ילדיהם למסע מטלטל שהולך ומערער גם אותם. הילדים לא לומדים בבתי ספר והחינוך שהם מקבלים הוא מקרי ורנדומלי, בהתאם לשיגיונות הוריהם. כבר בראשית הסרט אנחנו לומדים שכאשר ג'נט התבגרה היא ברחה מחזקת ההורים, עקרה לניו-יורק, פיתחה קריירה של עיתונאית (כאישה צעירה משחקת אותה ברי לרסון) והפכה למגינת לבם של הוריה לבחורה בורגנית שיש לה ארוס לו היא עומדת להינשא. מכאן נעה העלילה בין הזמנים, חוזרת לאחור, לשנות ה-50, מתקדמת להווה של הסרט, שנות ה-80 וה-90, וחוזר חלילה, כשהסיפור מובא בעיקר מנקודת רעותה של ג'נט. היא מנסה לגמול את אביה מצריכת האלכוהול הכרונית שלו, מגלה שאמו, סבתה, היא טיפוס מופרע וסוטה אף יותר ממנו, ובזמן שחיי המשפחה הנכנסים שוב ושוב לסחרור היא מנסה לשמור על שפיותה ועל שלומם של אחיותיה ואחיה, ולחפש דרך עבור כולם לברוח ולפרוש מחזקת ההורים הלא ממש מתפקדים. 127 דקות.

לבמאי דסטין דניאל קרטון, יליד הוואי, אין הרבה ניסיון בבימוי סרטים באורך מלא, וגם התסריטאי השותף שעבד איתו, אנדרו לנהאם, לא ממש מנוסה בכתיבה לקולנוע. יחד עם זאת, על פי "טירת הזכוכית" רואים שטמון בהם כישרון לא מבוטל, אם כי הם יצרו סרט ארוך מדי כשחלק מהסצנות בו נמרחות יתר על המידה. גם הבחירה לנייד את העלילה בין זמנים שונים מבלבלת לעיתים ולא תמיד משרתת את התפתחות העלילה ותובנותיה. עם זאת, קרטון מצליח לשרטט את הפרופיל של ההורים הלא מתפקדים ואת האופן בו נאלצים ילדיהם לחיות על פי גחמותיהם. בניית סרט שיש בו שש נפשות פועלות רוב הזמן אינה קלה, והבמאי עומד בה בכבוד. גם הדרכת השחקנים שלו טובה למדי, אם כי וודי הרלסון מזדקר ומתבלט מעל כל היתר, בתפקיד אופי מרשים במיוחד. כדרכו, בדרך כלל. נעמי ווטס לעומתו, "נעלמת" מהעלילה למשך רגעים ארוכים, ללא כל הסבר. התפקיד המוביל שעושה ברי לרסון הוא קורקטי, לא הרבה יותר מכך. ולמרות הבעיות המסוימות שהצבעתי עליהן, זהו עדיין סרט ראוי בהחלט, מרגש במקומות הנכונים ומציג שאלות לא פשוטות באשר לאופן בו רצוי לגדל ילדים ואיזה סוג של חינוך כדאי להעניק להם.

למועדי הקרנות

טירת הזכוכית (תמונת יחסי ציבור)

"בואנה ויסטה קלאב אדיוס" (קובה-ארצות הברית, 2017)

דוקומנטרי. סרטה של לוסי ווקר. לפני 18 שנה ביים הבמאי הנודע וים ונדרס את סרטו הדוקומנטרי הנהדר "בואנה ויסטה קלאב". במרכזו עמדה אז חבורה של מוזיקאים קובנים מבוגרים שהמוזיקה שיצרו וביצעו סחפה אז את העולם כולו. לאחרונה חזרה הבמאית להוואנה על מנת לתעד את חייהם העכשוויים של גיבורי הסרט ההוא, לבדוק מה אירע איתם מאז ולעמוד מחדש על תרומתם האדירה להיסטוריה התרבותית של קובה. בהשתתפות איברהים פרר, אומרה פורטואונדו, מנואל "גואחירו" מיראבאל, גואחיריטו מיראבאל. 110 דקות.

למועדי הקרנות

בואנה ויסטה קלאב אדיוס (תמונת יחסי ציבור)

"אנאבל 2" (ארצות הברית, 2017)

אימה. סרטו של דייוויד פ. סנדברג. 12 שנים לאחר מותה הטרגי של בתם הקטנה, יוצר הבובות ואשתו מקבלים לביתם נזירה וכמה ילדות לאחר שבית היתומים בו התגוררו נסגר. עד מהרה נכנס דיבוק באנאבל, אחת הבובות שבעל הבית ייצר, והיא הופכת את הנזירה והילדות מטרה להתעללות. בהשתתפות אנתוני לפגליה, מירנדה אוטו, בראד גרינקוויסט, לולו ווילסון. 109 דקות.

למועדי הקרנות

אנאבל 2 (תמונת יחסי ציבור)

"שומר הראש והמתנקש" (ארצות הברית, 2017)

קומדיה-אקשן. סרטו של פטריק יוז, מעין פרודיה על "שומר הראש", להיט הקופה הגדול של מיק ג'ונסון מ-1991 בכיכובם של וויטני יוסטון וקווין קוסטנר. דריוס קינקייד (סמואל ל. ג'קסון), שומר הראש הטוב והמיומן בעולם מקבל לקוח חדש: מייקל ברייס (ריאן ריינולדס), מתנקש, רוצח להשכיר, שאמור להעיד בבית המשפט נגד הגנגסטרים שהעסיקו אותו. אלא שחילוקי דעות קשים מתגלעים בין השניים ויהיה עליהם להתגבר עליהם ולהניח אותם בצד כדי להגיע בשלום למועד המשפט. בהשתתפות גארי אולדמן, ריצ'רד אי. גרנט, רוי היל, אלודי יאנג. 118 דקות.

למועדי הקרנות

שומר הראש והמתנקש (תמונת יחסי ציבור)

"לואיז על החוף" (צרפת-קנדה, 2016)

אנימציה. סרטו של ז'אן פרנסואה לאג'וני. ביום האחרון של הקיץ מוצא לואיז עצמה לבד על חוף הים בעיר קיט קטנה, לאחר שלא עלה בידה לתפוס את הרכבת האחרונה שעזבה את המקום. מאחר שאין לה ברירה אלא להישאר באזור בתקופה בה מזג האוויר משתנה במהירות, עליה להתארגן כדי לשרוד את החורף, הגאות והסערה. לואיז מקימה על החוף מעין מחנה מאולתר, מאמצת כלב זקן שנשכח מאחור אף הוא, על מנת שיהיה לה לחברה, והשניים מאחדים כוחות כדי להתמודד עם מה שמזמנים להם איתני הטבע. 75 דקות.

למועדי הקרנות

לואיז על החוף (תמונת יחסי ציבור)