תהיות וספקות

דומה כי אין צורך להגציג את הלל קוגן, אשר בשנים האחרונות היה קול ייחודי בתמונת המחול הישראלי שידע להשמיע, בתנועתו הרכה ובקולו המחוספס קצת, הערות אגב מחושבות בשולי המקום הזה שלנו. פוליטיקה, תרבות, חברה ואנושיות שימשו אותו ביצירותיו ולאחרונה ב״בולרו״ וב״אוהבים ערבים״, שהפכה ללהיט גדול בארץ ובחו״ל. 

קוגן, איש בת שבע כשאינו יוצר עצמאי, בקי בתולדות המחול ובסגנונות שלו, ויצירותיו מצייצות אותן בחכמה ובתחכום. נכון שלא כל צופה יכול לזהות, אלא אם הדברים נאמרים במפורש, אבל המרקם המחולי המתקיים, בין אם בסולו שלו או בדואט, מספר את הזיקה המרשימה שלו למה שהיה וביכולתו להשתמש באלה לקידום רעיונותיו.

הברבור והסרסור (צילום: דנה כספי לביא)

והנה באה היצירה החדשה ״הברבור והסרסור״ שמרגע ההכרזה עליה היה ברור כי הפעם מתכוון קוגן לצייץ לנו את הנודעת ביצירות הבלט הקלאסי, ודרכה להאיר לנו משהו שלא נאמר עד כה על מהותם של רקדנים, שמעמידים עצמם לרשות כוריאוגרף תובעני ואולי גם לשעשועיו של קהל תובעני לא פחות. 

זה מפורש כבר בהקדמה המתקיימת תוך כדי כניסת הקהל לאולם ותפיסת המושבים. קוגן ושותפתו ליצירה כרמל בן אשר מנהלים דיאלוג שבמרכזו הגילוי שלה על עולם הרקדנית, תהיות וספקות. הם בבגד חזרות. שלא במפתיע, עמוק בתוך היצירה יהדהד קוגן את הדברים בקטע ראפ כובש בביצועו ובמסר המוכאב שבו.


הברבור והסרסור (צילום: תמר לם)

תופעות במחול ובחברה

והכאב שרוי בעיקרה היצירה הזאת, בדרמטורגיה של שרון צוקרמן ויזר ותאורה של עופר לאופר, המעניקה חיוניות לבמה הלבנה. לאחר הפתיחה, והפסקה של חושך מוחלט, עולה האור על הצמד - בן אשר בלבן, קוגן בשחור, שני הגוונים האוחזים באסתטיקה הנפלאה של הדואט, גם כאשר יתחלפו היוצרות וקוגן יהיה הברבור המכונף, רך ועדין, ואפילו גוסס לצלילי קמיל סן סאנס, ובן אשר תסתרסר ותשתלט, גם בחמלה.

אז על מה היצירה, בסיכומו של דבר? כפי שנרמז בכותרת הראשית זה גופו של המחול שקוגן מתבונן בו במידה רבה של מסירות וביקורתיות, אך גם הוא וגם כרמל בן אשר המצוינת בביצוע ״תפקידיה״ השונים, רואים בגוף הזה אמצעי המבטא בדרך של אמנות רעיונות החורגים ממתחמי המופע כשלעצמו. 

הזיווג הבימתי בין קוגן הוותיק לבן אשר הצעירה, כמעט בצעדיה הראשונים על במה מקצועית, מדגיש כהגדרתו את פערי הגילאים, הניסיון, האוריינטציה המינית. הברבורה-הרקדנית, ולעומתה - הכוריאוגרף. הפער הזה אינו רק סמנטי של זמן-במה, אלא גם מסמל תופעות המתקיימות בתוך עולם המחול. תופעות שהן מראה זעירה לאותן תופעות בחברה ביחס למגדרים השונים, ובהחלט ביחס לפערי תרבות ופוליטיקה.


הברבור והסרסור (צילום: תמר לם)

בסיכומה ״הברבור והסרסור״ היא יצירה חכמה ומלאה, נדבך נוסף לגוף היצירתי העשיר של הלל קוגן.