מחול - הסדרות של מוזיאון ת"א: אפשר לחשוב

יוסי אורן, שהגה, ערך ומנחה חלק מהסדרות, בשיח שמתחיל באמיל זולא, ממשיך למיקיס תיאודורקיס ומגיע עד רבי נחמן מברסלב ועידן האינטרנט

מבחינתי, החורף הוא תמיד הזדמנות לתוכן, וזה מה שאפשר למצוא בשפע בעונת הסדרות החדשה של מוזיאון תל אביב לאמנות, המתמקדת בתחומי הפילוסופיה, התנ"ך והאמנות על פניה השונות, בהשתתפות מיטב המרצים.

מיהו האינטלקטואל?

שש סדרות על הפרק, שלוש מתוכן הגה, ערך ומנחה יוסי אורן, המצפה לקהל תאבי הידע האמיתי, המוזמנים ליהנות מסדרות שבכל אחת מהן תשעה מפגשים עם מרצים שונים שיציעו זוויות שונות לשאלה המובילה כל סדרה.

"הסדרה הראשונה היא סדרה ותיקה, 'פילוסופיה, אמנות וקולנוע', והשנה אנחנו דנים באינטלקטואל, מושג שהולך ונפגם בשנים האחרונות", מפרט אורן. "אנחנו מנסים להבין למה מה שפעם נחשב למצפון הגדול של העולם, ושבכובע האחר שלו ניתן להגיד שהתפקיד שלו, מלכתחילה, היה להיות מערער חברתי – הולך ונעלם, והשאלה היא האם הוא הולך ונעלם, או שאינטלקטואל מסוים כפי שהכרנו אותו פעם - שהייתה לו אחיזה בספרות, באמנות, בעיתונות, במושגים מסוימים - הולך ונעלם, ויכול להיות שעומדים לקום אינטלקטואלים אחרים.

"אז דבר ראשון אנחנו מנסים להבין מה זה אינטלקטואל ומי נחשב לאינטלקטואל, כי זו לא שאלה פשוטה. זאת אומרת, סופר שכותב ספרות אינטלקטואלית לכשעצמה, לא נכנס להגדרה הזאת. אינטלקטואלים זה אנשי רוח שמשתמשים בקרדיט שהם קיבלו בתחומים שלהם כדי לצאת למאבקים חברתיים כאלה ואחרים."

האם אינטלקטואל תמיד אמור להיות מגויס למאבק חברתי?

"תמיד. זה תפקידו. זה נכון שהשאלה היא מאיפה אנחנו מתחילים. בשנים המאוד מאוד מוקדמות, כשהכנסייה שלטה, האינטלקטואלים נתנו איזשהו נופך וחשיבה נוספת לשלטון שלה, אבל הסיפור הזה הולך ומשתנה עם השנים. אחת הדרכים להציג את לידת האינטלקטואל החדש היא הבאת דמותו של אמיל זולא, שהיה סופר צרפתי ידוע והשתמש בעוצמה הספרותית שלו כדי לצאת למאבק בפרשת דרייפוס."

ושם אתה מסמן את קו השינוי בדמותו ובתפקידו של האינטלקטואל.

"זה אחד הקווים האפשריים לשינוי. ופה אנחנו צריכים לבדוק, למשל, כי אינטלקטואלים תמיד עסקו בביקורת חברתית, והשאלה היא למה בתקופתנו אנחנו מקטינים את הביקורת החברתית."

עמוס-עוז-דני-מכליס.jpg

עמוס עוז (צילום: דני מכליס)

בחיי היום יום אני דווקא מרגישה את מקומה של הביקורת.

"יש ביקורת פוליטית ויש ביקורת אינטלקטואלית. זה ההבדל. מי שעושה את הדבר הזה. במושגים שלנו, עמוס עוז הוא דוגמה למי שמגייס את היוקרה שלו בהיותו סופר כדי לצאת למאבקים אחרים, אבל אם היום אני יכול לבחור איזה חמישה, שישה, שבעה אינטלקטואלים בספרות, לפני 50 שנה הספרות הישראלית הייתה כולה אינטלקטואלים. היא הלכה אפילו, נגיד, לרמה של אלתרמן שהשתמש בכוח שלו כמשורר כדי להיות מבקר חברתי בחלק מהמקרים, אבל זה הולך ומתמסמס. יותר מזה, אני חושב שבמקומות מסוימים יש אפילו לעג לסיפור של 'הוא דוקטור', 'הוא פרופסור', 'מה יש לו לומר'. בתשעת מפגשי הסדרה כל מרצה מציג איזושהי זווית שונה של העניין, כך שאין אמירה אחידה."

לסדרה הזו קל מאוד לקשר את המקום המקצועי של אורן, כמי שבא מהקולנוע והקים, בין היתר, את סינמטק חיפה ופסטיבל הסרטים בחיפה, וכאיש קרן רבינוביץ'.

"אחד הדברים שתמיד מצאתי בקולנוע זה שהוא מציג לנו אתגרים נוספים", אומר אורן. "אתה לא יכול לראות אותו רק בכלים שלו. הוא מעמיד בפנינו שאלות אינטלקטואליות מעמיקות. צריך לקחת בחשבון שאני בוגר של הקולנוע של שנות ה-60, שתמיד היה מאוד אינטלקטואלי, ותמיד מצאתי, בתור מורה ובתור צופה, שאלה הנושאים שאני רוצה לעסוק בהם, אז לקחתי את המשימה הזאת צעד קדימה.

"בסדרה הזו, מכיוון שאני בא מהקולנוע, אחרי כל הרצאה יש סרט שמוקרן ומתחבר באופן ישיר או עקיף עם הנושא. למשל בשישי הקרוב יש הרצאת פתיחה שפרופ' אבי שגיא הגדיר אותה כ'משוגע איש הרוח – האינטלקטואל והחברה', ואנחנו מקרינים את 'זד' של קוסטה גבראס. צריך לזכור ש'זד' נעשה בזמן השליטה של החונטה היוונית ביוון, לא אחרי. הסרט נעשה בצרפת, אבל שלושה מהיוצרים, הבמאי, השחקנית אירן פאפאס ומיקיס תיאודורקיס שכתב את המוזיקה, נחשבו לפרסונה נון גראטה ביוון עקב הדבר הזה. כלומר, הם מנצלים את היכולת האמנותית שלהם כדי לומר משהו גם לחברה בעולם אבל גם לחברה היוונית.

"יחד עם זה, הסרט זוכה באותה שנה בשתי מועמדויות לאוסקר. האחת, באופן מפתיע, לסרט הטוב ביותר, וזה סרט צרפתי ולא אמריקאי כמו שנהוג בקטגוריה הזו באוסקר, והשני לסרט הזר. הוא קיבל את האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אבל שלא נשכח ש'זד' תוקף את מערכת היחסים שהתקיימה בין הימין היווני ששלט בחונטה, לבין הממשל האמריקאי, וגם הציבור האמריקאי נותן לו פחות או יותר את הקרדיט שלו, כך שאנחנו מקבלים פה תמונה שלמה שמציגה את זה מהמון נקודות מבט."

יוסי אורן (תמונת יחסי ציבור)

מפגש בין תרבויות

הסדרה השנייה לוקחת אותנו ל"18 קריאות מחדשות במקרא, בתלמוד ובדברי חז"ל, באמנות, במדע ובהגות".

"הסדרה הזו עוסקת בקשרים שבין תרבות ישראל, תנ"ך, תלמוד, מקרא, חז"ל וכולי, לבין תרבות המערב. ההנחה שלי היא שאנחנו אמורים לשאוב את שורשינו משתי התרבויות האלה וליצור סינתזה של יהודי מודרני במדינת ישראל. בכל אחד מהמפגשים יש שני מרצים - אחד מדבר על תרבות ישראל, והשני על תרבות המערב."

וכך נוצר המפגש בין שני הדברים?

"המפגש הוא אצל השומע. השנה אנחנו עוסקים במשהו שאנחנו קוראים לו 'כמעיינות המתגברים'. כלומר, בעוד שנדמה שתורה אחת, או דיסציפלינה אחת ביהדות, או בפילוסופיה, היא השולטת - לא כך הוא הדבר. בכל אחת ואחת מהן יש גווני גוונים של דיסציפלינות, גם אם אנחנו הולכים ליהדות הכי אורתודוכסית שאפשר להעלות על הדעת, ואותו דבר קורה גם בפילוסופיה, במדע ובאמנות."

אשמח לדוגמה.

"שתי דוגמאות מעניינות. אחת עוסקת בדיון שנותן פרופ' רון מרגולין על גאולת העם, גאולת הנפש וגאולת העולם ביהדות. האם כשמשתמשים בשלושת המושגים האלה, הם אומרים את אותו הדבר. זה צד אחד של הדיון. פרופ' משה צוקרמן מדבר על הגניוס היהודי, כשההנחה שלו היא שהאאוטסיידריות של היהודים בגולה הביאה לפרץ גדול של חשיבה פורה."

בגלל ההתערבבות עם העולם הלא יהודי?

"בגלל ההתערבבות עם מה שקורה מסביב. ושם הגענו לשיאים האדירים. אנחנו מאוד גאים בכמות זוכי פרס נובל מבין היהודים. לא כולם מפה. רובם היו משם.

"דוגמה שנייה: בהרצאה של פרופ' צבי מארק אנחנו עוסקים ברבי נחמן מברסלב, שהיה דמות נלעגת בבסיסו והפך לגיבור תרבות ישראלי. ההרצאה השנייה, של ד"ר רחל גוטסמן, מדברת על מלחמות האלים, ריבוי הקולות במיתולוגיה היוונית, שיוצרת היררכיה בין הדמויות, אבל בתוך הקונפליקטים שקורים בין הדמויות כל הזמן נוצרים עוד הקשרים ועוד קשרים. ככה, לפעמים, דמויות חדשות הופכות בסופו של דבר לאלים חזקים, וההיפך. אלה שני הדברים שאנחנו מציגים במפגש אחד, ובסופו של דבר הם יהפכו למסכת מעניינת ומרתקת אצל השומע."

אבל גם מאוד מאתגרת. ההרצאות האלה לא מתאימות לכל מי שרוצה קצת לפתוח את הראש.

"הרמה היא מאוד מאוד גבוהה. אין פה מפגשים למתחילים אלא לאנשים שבאים עם הון תרבותי קודם. הם לא בהכרח היו צריכים ללמוד פילוסופיה, אבל כמו שאמרתי לפני כשנתיים, 'אם ידעת פעם לשחות, אם יש לך ידע תרבותי רחב, אז אחרי הפגישה השלישית אתה תשחה בחומר'. אנחנו עוסקים בשאלות שהן שאלות עקרוניות, ובאים אליהן לדיון דרך הפילוסופיה, או דרך התרבות היהודית ועוד.

"ב-15 השנים שאני מעביר את הסדרות הללו פגשתי קהל שרובו מבוגר. לקהל צעיר לצערי אין זמן. אני מדבר עם אנשים צעירים שמגיעים מפעם לפעם והם אומרים שהלוואי שיכלו להתפנות לכך. אז הקהל שמגיע הוא מבוגר, אבל קהל עם המון ידע והמון העמקה והאזנה, קהל שמוכן לאתגר. חלק גדול מהקהל ממשיך איתנו הרבה מאוד עונות שוב ושוב ושוב, כי בכל עונה אנחנו עוסקים, תיאורטית, באותה מסגרת, אבל אנחנו שואלים שאלות אחרות."

מוזיאון-תל-אביב-המקדש-החילוני-1.jpg

קסמו של המקדש החילוני (יח"צ)

אמנות במימד הזמן

הסדרה השלישית עוסקת בקסמו של המקדש החילוני. לדברי אורן, במהלך הסדרה ישנה התעסקות "בשאלת האמנות במימד הזמן. הזמן שאצור בתוך התמונות, יש יצירות שעוסקות בזמן, כל דבר שיש בו תנועה בעצם עוסק בזמן. אנחנו שואלים שאלות כמו עד כמה חשוב לנו מתי יצירה נוצרה, ומה ההבדל בין הזמן שבו יצירה נוצרה לזמן שבו אנחנו צופים בה, כאנשים מדור אחר, מתקופה אחרת.

"אנחנו מנסים גם, בין היתר, לעסוק בשאלות שלא קשורות לאמנות הפלסטית. יש לנו מפגש אחד שעוסק במוזיקה, ששם מימד הזמן שונה לחלוטין, ומפגש שני שעוסק בשירה, בפואזיה, שירה כתובה, שגם שם הקצב, הזמן, התנועה, באים לידי ביטוי אחר. כולם נמצאים באותו משטח פעולה של האמנות והמפגש שלה עם הקהל."

המפגשים הללו, שמציעים בכל מפגש זווית ראייה אחרת, מצליחים לפעמים גם לשנות את זווית הראייה שלך?

"כן, אבל לא כמו שאת הגדרת את זה. לי זה יקרה אחרי שאני אגמור לערוך את הסדרה. יש לי איזשהו רעיון או שאלה שאני חושב שצריכה להישאל, ואז אני נפגש עם המון אנשים בתחום האמנות והפילוסופיה, ומשוחח איתם כדי לבנות את הסדרה. לאט לאט, תוך כדי הדיון הזה, צצות שאלות חדשות או הדגשים חדשים."

אבל נקודת המוצא של כל שאלה היא שכמעט תמיד יש לנו איזו השערה על תשובה, שאנחנו לא לגמרי בטוחים שהיא היחידה.

"ההנחה שלי היא סקרנות. אין שום דבר שאני רוצה לקחת את האנשים אליו, להוליך אותם לאיזו שהיא נקודה מסוימת שיחשבו כמוני. בשום פנים ואופן. אני רוצה לעורר כמה שיותר סקרנות. אז שאלתי את השאלה האם האינטלקטואלים איבדו מכוחם והאם נפתחים היום ערוצים אחרי של אינטלקטואלים אחרים, וייתכן שכן. יכול להיות שבערוצי האינטרנט נשאלות שאלות לא פחות חשובות, אבל התקשורת השתנתה, והקהל השתנה, ואני יכול לשאול אם בא משהו חדש."

מוזיאון תל אביב (צילום: עמית גרון)

סדרות 2017-18 במוזיאון תל אביב לאמנות. להזמנות מנויים: 03-6077020. אתר המוזיאון