שרון סטון מסיימת היום את ביקורה בארץ לאחר סדרה של מפגשים עם עיתונאים, יוצרים ובכירי המשק הישראלי. השחקנית שבקרוב תופיע "אינסטינקט בסיסי 2" זכתה כאן לחיבוק ממלכתי חם בעיקר מצידו של המארח שמעון פרס. רשמים מהביקור.
בן לוויה צמוד
הביקור של שרון סטון בארץ מסתיים היום (ראשון), כצפוי, באקורד ממלכתי (אחרי ביקורים בים המלח ובגליל, ובילוי במסיבה בסביון ובאירוע יום הולדתה, בו נכחו בעיקר בכירי המשק שתרמו בנדיבות כדי להיות שם).
שרון סטון תיפגש עם מי שיהיה כנראה עוד מעט ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ואיך לא - תטמין פתק בכותל. זאת לאחר שבחמשת ימי ביקורה כאן של הכוכבת הנוצצת, היא בעיקר ניסתה לקדם את השלום: באמצעות מסיבת עיתונאים במלון דן בתל-אביב (שם התאכסנה בסוויטה הנשיאותית), דרך מפגשים עם ילדים פלסטינים וישראלים – במרכז הטניס ביפו, במדיטק בחולון ובבית החולים שיב"א תל השומר וגם בפסטיבל אשה בפאנל בשם "נשים יוצרות שינוי". במהלך כל הביקור שימש לה מארח שמעון פרס בןן לוויה צמוד - ולא ממש מש מצידה.
מעריכה את ג`ורג` קלוני
עד כמה שמדובר באשה יפה, אצילה וסופר-אינטליגנטית (154 איי קיו – זוכרים?), שלמדנו להעריך ולסמפט במפגשים מהסוג האישי כאן, נכון לעכשיו היא לא בדיוק נמנית עם הכוכבות הלוהטות של הוליווד (כשרליז תרון, ריס וויתרספון וכו`). תפקיד המשנה שלה ב"אישה חתול" המביך מ-2004, לא ממש רומם את מניותיה. גם לא תפקיד המשנה החביב אך הקטן והאפיזודי ב"פרחים שבורים", של ג`ים ג`רמוש. ספק גדול גם אם "אינסטינקט בסיסי 2", שייצא בסוף החודש באמריקה, יזכיר את רעידת האדמה שעשה לה ולנו סרט המקור, מ-92` (עד היום אני מזיע למראה אשה חטובה עירומה ודוקרן קרח בידה).
- כבר כמה שנים טובות לא עשית תפקיד מוביל. מה קורה?
"לאחרונה סיימתי להצטלם לסרט `בובי`, על היום שבו בובי קנדי נרצח, וזה היה כבוד גדול עבורי לעשות את התפקיד הזה, וחשבתי שזה נהדר שניתנה לי ההזדמנות להיות חלק מהחוויה הזו, שהייתה מעניינת ומרתקת. יוצא לי לקרוא הרבה תסריטים, חלקם בעלי נופך פוליטי חלקם לא, ואני חושבת שלאלה המצוידים במסר החברתי ופוליטי יש ערך מוסף גדול. אני מעריכה את מה שג`ורג` קלוני עשה השנה (`לילה טוב ובהצלחה`). זה היה חכם ועוצמתי, אני מאוד מעריכה אותו. גם נאום הזכייה שלו בטקס האוסקר היה חזק ונוגע. אני בהחלט חושבת שסרטים יכולים לשנות את אופן החשיבה שלנו".
את הסרט "בובי" ביים השחקן בדרך כלל אמיליו אסטבז (אח של צ`רלי שין, והבן של מרטין, כידוע), והוא מתמקד ב-22 דמויות שהיו במלון "אמבסדור" בו נרצח הסנטור קנדי ב-6 ביוני 1968. לצד סטון משחקים בסרט אנתוני הופקינס, דמי מור ואלייז`ה ווד.
- איך את עובדת על דמות שאת לוקחת על עצמך?
"אני חושבת שזו צריכה להיות התמסרות טוטלית לדמות שמטילים עלייך. אם אתה עושה את האיש הרע, למשל, אתה צריך להיות ממש רע בתפקיד, לא רק `לשחק` אותה. אתה צריך להיות רע עד כדי כך שאנשים שיראו בן אדם רע לאחר מכן, תודות לעבודתך הם יידעו לזהות אותו".
- ספרי משהו על "אינסטינקט בסיסי 2"
"התשובה היא כן – אני מופיעה בו בעירום! הרי אנשים מתעניינים רק בזה, כל היתר לא מעניין".
דווקא כן מעניין. "אינסטינקט בסיסי 2", שביים מייק קאטון-ג`ונס, המתרחש הפעם בלונדון, ומייקל דאגלס הפעם לא בתמונה. הסופרת קתרין טראמל (סטון) שוב מסתבכת עם החוק, והפסיכיאטר ד"ר מייק גלאס (דייוויד מוריסי) נשלח על ידי הסקוטלנד יארד כדי לאבחן את מצבה. וכמובן שכמו שאירע בעבר לבלש ניק קוראן (דאגלס, בסרט המקור), היא מכניסה את הפסיכיאטר למשחק מסוכן של פיתוי ותשוקה. וגם הדוקרן בתמונה.
אוהבת סרטים לא אמריקאיים
- יצא לך לראות את הסרט שייצג את פלסטין באוסקר "גן עדן עכשיו"?
"האמת היא שלקראת האוסקרים הוצע לי להיות בוועדה הממונה על קטגוריית הסרט הזר, אבל בגלל התחייבויות קודמות לא יכולתי להתפנות לזה ולא יצא לי לראות את אף אחד מהסרטים בקטגוריה הזו לצערי. אבל אני מאוד אוהבת סרטים לא אמריקאיים. כשהייתי בחבר השופטים בפסטיבל קאן, יצא לי לצפות בכל הסרטים המועמדים ומאוד נהניתי מהחוויה. היה שם הסרט הפלסטיני `התערבות אלוהית`, שהצבענו עבורו ושבסופו של דבר זכה בפרסים (פרס חבר השופטים והביקורת הבינלאומית) וחברת `וורנר בראדרס` רכשה להפצה באמריקה. זה היה סרט מצוין. השנה לא יצא לי לראות כמעט סרטים זרים, ואני מבינה שהסרט שזכה באוסקר, `צוצי`, מדרום אפריקה, הוא מעולה. הסרט היחיד שיצא לי לראות הוא הדוקומנטרי על הפינגווינים (`משפחת הקיסרים` הצרפתי), אחד האהובים עלי. האסוציאציה שעלתה לי למראה הפינגווינים השחורים-לבנים הצועדים בשורה לאורך האגם, היא של אנשים הולכים לבית הכנסת...".
- העובדה שאת כוכבת הוליוודית וסלבריטי מספקת ערך מוסף במעשה קידום השלום שלשמו הגעת?
"אני לא חושבת שהעובדה שאני סלבריטי, נותנת לי איזה כוח לעשות את הדברים באופן שונה ממה שאתם עושים. אבל בגלל שזכיתי בתהילה יש לי את ההזדמנות להיות כאן ולהקרין עליכם בחזרה את מה שאתם רוצים שיתגשם. הכוח היחיד שיש לי הוא לשמש מראה ולהזכיר לכם את מה שאתם רוצים לשנות. אני מאמינה שכל אדם רוצה שלום, גם החייל בשדה הקרב. ואם אוכל לשקף את המציאות הזאת, אז יש לי כוח. אם אתם יכולים להתנער מהדרך הריאקציונרית ולחיות את ההווה, אז למראה שאני מציגה מול פניכם יהיה כוח. זה תלוי בכם, לא בי".
"בנשים טבוע אינסטינקט היצירה שהוא אינסטינקט השלום"
במהלך האירוע "נשים יוצרות שינוי" שהתקיים במסגרת "פסטיבל אשה" בחולון שטחה שרון סטון את עיקרי משנתה של גברת סטון בנושא קידום השלום באמצעות הילדים – הדור הבא – ונושא מעמד האישה. "הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות זה לסייע לילדים שלנו לחיות בעולם טוב יותר. אני תמיד אומרת שאנחנו צריכים ללמד אותם באמצעות דוגמה אישית. נכון, זה דבר נהדר שהנשים הצליחו להגיע לעצמאות, אבל השאלה היא מה הן עושות עם העצמאות הזו. מי אנחנו בתוך החירות הזאת, האם אנחנו ממלאות את ייעודנו כנשים. איזה נשים אנחנו בחירות הזאת?
"לא ביקשנו לזכות בחירות הזאת כדי להיות מזוהות כגברים. לא משנה עד כמה נהדרים הגברים שלצידנו, אנחנו לא רוצות להתמזג איתם אלא להיות הפרטנריות שלהם, ולסייע להם עם החוכמה של האינסטינקט הנשי שלנו. בנשים טבוע אינסטינקט היצירה שהוא אינסטינקט השלום. הוא מאפשר לנו לעשות, כמו שאומרת חברה טובה שלי – שישה דברים בו זמנית, ובמקביל למצוא את החרדל! זה האינסטינקט שמאפשר לנו להיות אלה שנבחרו להיות אמהות ולהדריך את ילדינו בדרך שבה אנחנו עושים. כן, ילדינו הם העתיד שלנו, והעתיד הוא מותנה בהתנהגות שלנו עכשיו. אין כבוד בעתיד ללא היושרה שלנו היום. אין עתיד לילדינו ללא האומץ שלנו עכשיו. עתיד ילדינו תלוי בהחלטה שנקבל היום, זו לא החלטה שאנחנו יכולים לומר שנקבל מחר".
"אני לא פמיניסטית, אני יותר רואה בעצמי הומניסטית. אני לא רוצה להיות גבר ואני לא רוצה להיות בעמדות בהן מחזיקים הגברים. אני רוצה בנשים ובגברים שני חלקים שווי זכויות אך נפרדים, שיש להם את אותו משקל. אני רוצה להיות לצד הגבר, לסייע לו, להיות הפרטנרית שלו. אני לא חושבת שבשותפות הזו מישהו צריך להיות דומיננטי יותר מהשני. אני חושבת שיש לנו המון לתת זה לזה. יש המון נשים גדולות וגברים גדולים. אנחנו יכולים להאיר דברים זה לזה, ובמישור הפוליטי אני חושבת שהגיע הזמן שהנשים ייטלו חלק במשא ומתן, כי לנשים יש שפה שלגברים אין. נשים יכולות להביא דינמיקה אחרת, אבל לא יוכלו לעשות זאת ללא הגברים. בסופו של דבר הגברים הם המבצעים, יש להם חושים של הגנה והענקת ביטחון. אנחנו והגברים נועדנו להיות צוות. זאת הייתה התוכנית הגדולה מלכתחילה. אנחנו חייבות לעבוד ביחד עם הגברים".
" חשוב לוותר על עצמך ו`להיכנע` לדמות"
מפגש עם אנשי התיאטרון הערבי-יהודי ביפו, ב"חמאם". 30 אנשי תיאטרון, בהם יורם לוינשטיין, יגאל עזרתי, מנהלי התיאטרון גבי אלדור ואדיב ג`השאן ועוד כמה וכמה שחקנים. מפגש אינטימי בחלל מעורר ההשראה שבין הקשתות היפואיות העתיקות אך למרבה האכזבה המשתתפים לא מנצלים את ההזדמנות כדי להחליף עם סטון רשמים מקצועיים, אפילו לעשות איתה סצינות. ככלות הכל זו הבמה שלהם, והיא הגיעה לכאן כדי לפגוש אותם ולהיענות לבקשותיהם. במקום זה מבקשים ממנה ראשי התיאטרון להיות ספונסרית של המוסד שלהם (ואף מציעים לקרוא לו על שמה. איזה כבוד לכוכבת!) ואחר כך פותחים בסדרת שאלות פוליטיות שבלוניות, משמימות.
הבמאי יגאל עזרתי מזכיר שלפני שנתיים היה כאן ריצ`רד גיר, והוא הציע שכולם יחזיקו זה בידו של זה ובכך יבוא שלום על העולם. בסוף, לאחר שפיזר ים של אופטימיות קוסמית, הוא חזר אל מעבר לים והשאיר את האיזור עם בעיותיו הבלתי פתורות. עזרתי שואל-מתריס, במה תורמים כל הסלבריטיז האלה עם העצות ה"יפות" שלהם לפתרון בעיותינו. סטון תוקפת בתגובה, טוענת שראיית העולם הצינית הזו היא כבר פאסה. "לא תשכנעו אותי שאין מה לעשות, אלא רק לשבת בחיבוק ידיים ולתת לממשלות שלכם לעשות שלום. הרי אין סיכוי שהם יעשו את זה. כל אחד ואחד צריך להירתם לזה בשכנוע פנימי עמוק, ועם פיתוח משמעת עצמית. בחרו שלושה דברים שאתם רוצים לממש ותלכו על זה בנחישות בלי לסטות ימינה ושמאלה. בסוף זה יתרחש. שלום בעולם עושים רק לאחר שעושים שלום פנימי, עם עצמכם".
לשחקנית אחרת שנדרשת לסוגיה מזווית אחרת, היא אומרת: "אי אפשר לשכנע אותי ששווה להשקיע אנרגיות ברגשות של איבה ושנאה. זו הדרך לפיתוח אנרגיות שליליות. מי כמוני יודעת. עברתי ניתוח שהעמיד אותי בסכנת חיים, ואילו הייתי מפתחת אנרגיות שליליות, ספק אם הייתי יוצאת מזה. אני מציעה לכל אחד לשאוף לשלוות נפש ולאמץ ראיית עולם אופטימית. רק כך ניתן יהיה לעשות את השינוי הגלובלי המיוחל".
רק לקראת הסוף נשאלה סטון על גישתה למשחק ולדמויות שהיא מתבקשת לגלם. "זה משתנה מפרויקט לפרויקט", היא אומרת. "מה שהכי חשוב זה לוותר על עצמך ו`להיכנע` לדמות. אני מנסה להיכנס לתוכה ולתת לה חיים משל עצמה, השונים מהחיים הרגילים שלי. מה שעוד חשוב, וזה טיפ גדול שאני יכולה לתת לכם, זה לסמוך בעיניים עצומות על הבמאי. הרי הוא בחר בכם לתפקיד, הוא רצה אתכם וברגע נתון שלא תיראו לו הוא זה שיפטר אתכם. לכן אתם צריכים לסמוך שכשהוא דורש מכם לפעמים לעשות אולי משהו אחר ממה שחשבתם, הוא יודע על מה הוא מדבר. בצעו את מה שהוא מבקש ותצאו רק נשכרים מכך".
כמה שעות לאחר מכן, בערב, אני רואה את סטון מתראיינת ללונדון וקירשנבאום בערוץ 10, ומאבחן עוד פספוס תקשורתי גדול. השניים מתעקשים לדוש שוב ושוב בסוגיה הארכיאולוגית - האם במאי ”אינסטינקט בסיסי" עשה עליה מניפולציה כשביקש ממנה להצטלם בלי תחתונים בסצינת החלפת שיכול הרגליים המפורסמת. "ג`י, תנו לי להיזכר", אומרת הכוכבת הנבוכה. "הרי עברו כבר 14 שנה מאז". קרוב לוודאי שהיא תודרכה שלפניה מפגש עם שני המראיינים הכי חדים ועוקצניים בישראל, ובסוף היא יושבת מול שני "קשישים" חביבים ולא מזיקים, שאפילו לא טרחו להתעדכן באשר לקריירה שלה. אם הם ותחקירניהם היו בודקים קצת יותר, מן הסתם לונדון את קירשנבאום היו שואלים את הגברת על עבודתה עם הבמאי המחונן מרטין סקורסזה, ב"קזינו", שסיפק לה מועמדות לאוסקר ולגלובוס הזהב, או על עבודותיה הנהדרות ב"המוזה" וב"מעל כולם". אבל זה כבר בביקור הבא.
12/03/2006
:תאריך יצירה
|