הוא נחשב לאחד המוזיקאים המקוריים והפוריים בישראל, אך מזה כעשור אורי וידיסלבסקי עוסק בעיקר בעשייה תיאטרונית מגוונת. הוא ניהל את קרקס Y, במסגרתו כתב שלל יצירות וביים הפקות שזכו לחיבוק הקהל והביקורת ולפני כשנה, מונה כמנהלו האמנותי של תיאטרון דימונה.

כעת הוא משיק בעיר הדרומית, בשיתוף עם סימפונט רעננה ועיריית דימונה, פסטיבל ראשון מסוגו שמוקדש לשירי ערש של קהילות ישראל ואומר: "שירי ערש הם כמו תורה שבעל פה. ברוב המקרים אין להם תיעוד ואתה נדרש ללקט אותם בעצמך. זה לא נעשה קודם ובעיניי זה פאזל שחייבים להרכיב".
 
מסע ליקוט מרתק
 
כשהערב יורד על דימונה, מהדהדים ממקומות שונים ברחבי העיר קולות של שירה. זה נשמע כמו חלום, אבל במהלך החודשים האחרונים יצאו ילדי העיר ותושביה המבוגרים, ביחד עם וידיסלבסקי ונגני תזמורת סימפונט רעננה, בניהולה של אורית פוגל שפרן, ובתמיכת מנהל אגף החינוך בעיריית דימונה מאיר חזן וראש העיר בני ביטון, למסע ליקוט מרתק בין נבכי הזיכרון בעקבות שירי ערש אבודים.


פסטיבל שירי ערש, דימונה, תמונת יחסי ציבור


מתוך בליל העדות, הקולות והצבעים שמרכיבים את העיר הדרומית, מיקרוקוסמוס מרובה שכבות של כור ההיתוך הישראלי, נרקם פסטיבל "חלומות: שירי הערש של ילדותנו", אירוע קהילתי ראשון מסוגו בארץ, שחוזר אל מקורות הילדות של קהילות ישראל.

הפסטיבל, שיערך בין התאריכים 19-18 בדצמבר, במתחם התיאטרון העירוני בדימונה, מציג ערב רב של שפות וניבים, מקצבים ומלודיות. שירים בעברית, ברוסית, בקווקאזית, בהודית, בפרסית, בשפת הלדינו, ביידיש, במרוקאית, בצרפתית ובאנגלית, שנעים על ציר הזמן ובין מדינות ומציגים את פניה הרב גוניים, עושרה ומרקמיה של החברה הישראלית.

"זה פרויקט שקרוב מאוד ללבנו, כיוון שהוא מאגד בתוכו אוצר ילדות בלום מארבע כנפות תבל ומקורותיו, מהדהדים את המקום עצמו ונובעים מתוך השטח", אומרת מנהלת תזמורת סימפונט רעננה, אורית פוגל שפרן ומדגישה: "לא חשוב איפה ומתי נולדת, שיר הערש שאמא שרה לך לפני השינה, מהדהד בתוכך. אלו שירים שעוברים בין הדורות, הם הגלגול שלנו על פני ציר הזמן וכעת יבוצעו בזמן הווה על ידי ילדים, הורים ודור הסבתות והסבים". 
  
"כל שיר הוא אירוע תרבותי"
 
וידיסלבסקי, מהמוזיקאים הפוריים בישראל, שלאורך יותר משלושה עשורים הלחין מוזיקה מקורית לתיאטרון, לקולנוע ולתחום המחול, העתיק את מקום מגוריו לדימונה לפני כשנה, עם מינויו לתפקיד מנהלו האמנותי של התיאטרון העירוני.

כמו ביצירתו המוזיקלית העשירה, כך גם בעשייתו התיאטרונית, שכללה בעשור האחרון גם את עולם הקרקס, וידיסלבסקי נע ונד מזה שנים על פני קשת רחבה של עולמות שונים ומגוונים, מלקט וטווה מתוך ריבוי התחומים והתרבויות שמקיפים אותו שמיכת טלאים נדירה ביופייה. מכאן, החיבור בינו לבין העיר דימונה כמו זה שנוצר עם סימפונט רעננה - תזמורת צעירה, שנוצרה במטרה לקלוט לתוכה אמנים עולים מצטיינים וייחודה ברב-קוליותה ובחיבורים יוצאי דופן שמנערים את האבק מהדימוי של המיושן של תזמורת סימפונית קלאסית - נדמה כטבעי ומתבקש.

"זה פסטיבל שלא יכול היה להתקיים אלא מתוך המקום, כיוון שהוא דורש להיכנס לכל הנימים והשדרות העמוקים ביותר של הנפש", אומר וידיסלבסקי.  "המרקמים האלה הם פנימיים ואינם פתוחים לכל אחד. כלומר יכולנו לבצע עיבודים נחמדים לשירים מוכרים כמו 'הבובה זהבה' או 'שיר ליקינטון', אבל לא את זה חיפשנו.

"בדימונה יש הרבה מסורות שונות של שירה. יש פה קהילה גדולה של מרוקאים והודים, יש את קהילת העבריים והרוסים ויש את הצפון אפריקנים, הטריפוליטאים והקווקאזים ואת הפזורה שמסביב לדימונה. זה מיקרוקוסמוס שרציתי לבטא דרך שירי הערש ממקום מאוד נאיבי. כל שיר הוא אירוע תרבותי מסוג מסוים, שקשור באופן ישיר לקהילה ממנו נבע. זה פסטיבל שפועל הפוך מכל שאר הפסטיבלים בארץ, כיוון שהוא באמת יוצא מתוך הקהילה, עושה סיבוב וחוזר אליה".

סימפונט רעננה צילום: גדי דגון
 
"סימפונט רעננה לא פוחדים להתגמש"
 
כשוידיסלבסקי מדבר על "סיבוב" הוא מכוון לעיבודים והתזמורים החדשים שיצרו עבור כל אחד מהשירים הנבחרים, נגני תזמורת סימפונט רעננה. "זה חיבור לא מובן מאליו שיכול היה לקרות רק עם תזמורת לא מקובעת כמו הסימפונט, גוף מקצועי שלא מפחד להתגמש וקשוב לצרכי המקום". 

התוצאה: עשרה שירים ישנים-חדשים, שיבוצעו על ידי ילדי העיר, הורים, דור הסבים והסבתות, שלוש מקהלות עירוניות בהן מקהלת העבריים ונגני הסימפונט, מארג מוזיקלי בין דורי שמספר את סיפורו של המקום.

"שירי ערש מאוד דומים לתורה שבעל פה", אומר וידיסלבסקי ומסביר: "הם עוברים מדור לדור ואין להם, ברוב המקרים, תיעוד בכתב. חפרתי באינטרנט במשך חודשים בחיפוש קדחתני אחרי שיר ערש הודי. לא מצאתי. על אף שמדובר במסורת של אלפי שנים, קצת כמו עם הפיוט - שרק ב-30 השנים האחרונות התחיל רנסנס שכלל איסוף חומרים, שחזור והקלטה - קשה מאוד להתחקות אחר תווים או מקורות כתובים של שירי ערש. אתה נדרש לכתת רגליים ופשוט ללקט בעצמך. גיליתי שהרבה פעמים על אותה מנגינה יש כמה וריאציות של טקסטים. זה פאזל שמישהו חייב היה להרכיב". 

"בואי נאמר שאחרי שנים שבהם לא הצלחתי למצוא חיבור אמיתי למקום שבו אני גר, משהו בפנים, בתפישת העולם שלי, השתנה. בלי זה לא הייתי שורד פה דקה.


אורית פוגל שפרן ואורי וידיסלבסקי, תמונות יחסי ציבור



"אדם חייב להבין את הקונטקסט בו הוא פועל, את הזמנים המשתנים, את המציאות ובתוך כל זה לפעול מתוך אחריות. יש רגע שבו אתה צריך לנער את עצמך, ללכת למקומות אחרים, להשקיע בחינוך ובעבודת עומק. מה שאני מנסה לעשות, ביחד עם אנשי המקום ועם עירייה מדהימה שמבינה את חשיבות התרבות ונותנת לנו גב ותמיכה אדירה, זה להפוך את הפירמידה".

הפסטיבל יתקיים בחג החנוכה בין התאריכים 19-18 בדצמבר 2017 בתיאטרון העירוני של דימונה. 08-6551782 או דרך אתר הפסטיבל