משיח עכשיו - שקר לפניו יהלך

שַׁבְּתַי צְבִי נולד באיזמיר בתשעה באב 1626 ומת באלבניה ביום כיפור כעבור 50 שנים סוערות, כמי שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל,  ואבי תנועת השבתאות שהתפתחה במאות הבאות.  

ראשית אמונתו במעמדו המשיחי נולדה בו עוד בצעירותו, אך המפגש עם נתן העזתי ב-1666 שכנעה אותו שהוא משיח בן דוד והוא החל לתקן תקנות, ביטל מנהגים דתיים ומינה את אחיו ומכריו ל"מלכים״. כעבור ארבע שנים נאסר על ידי השלטון העות׳מני ובחר להתאסלם.

זוהי בקצרה עלילת המחזמר שכתב אפרים סידון עם מוזיקה מחזמרית טיפוסית של יונתן כנען שמעת לעת הזכירה מחזות זמר נודעים, ובבימוי של שירית לי וייס, תנועה של ערן אבוקסיס ותפאורה צנועה אך יעילה של ניב מנור. 

המחזמר עודנו בתולי בגישתו - כולל הרמזים האקטואליים הברורים - וזקוק לדרמטורגיה משמעותית, ובמיוחד לעריכה ושכלול של הפזמונים - כפי שהדגישו למעשה הביצועים המצוינים של הנרי דוד כשבתי צבי, ניר שייבר כנאמנו המאוהב הראשון שגם בוגד בו, קובי מרימי המרשים כנתן העזתי, תום חודורוב הנפלא כמשרת יחיאל ואתי וקנין סוכר כאישה תאבת השלטון. 


משיח עכשיו, צילום: רפי דלויה


צבא השמים - מלך של קבצנים

המחזמר השני שהועלה, ״צבא השמים״, נוצר על ידי אורי פסטר - כותב ובמאי בעל ניסיון בתחום, יוזם חג המחזמר מראשיתו שכבר עוסק בתכנון האירוע החגיגי בשנה הבאה. תרומתו המוזיקלית של המלחין רוני וייס להפקה טובה ונעימה לאוזן, אך ראויה לשכלול ושדרוג אם יש כוונה להריץ הלאה את המחזמר הזה.

העלילה מתרחשת במאה ה-17 ברוסיה, ובמרכזה דמותו של פישקה החיגר שאמו מטפחת את קיומו המוגן כבלן בבית המרחץ, אך מפגש אלים עם כנופיה של גנבים ורוצחים יהודיים שולף אותו משם ובהדרגה הוא הופך למנהיג הכנופיה. הפוגרום המתרחש ברחבי רוסיה משכנע אותו לתעל את הכוח שלו ושל חברי הכנופיה לכוח צבאי שיגן על היהודים, אך התנגדותם של הרבנים עוצר בעדו.

גם במחזמר הזה יש רמה נרמזת או גלויה לאקטואליה - החל בקיטוב החברתי על רקע דתי ולאומני, וכלה - או בעיקר - בתפיסה של הכוחניות כמענה לכל צרה שמצפה מעבר לפינה תחת הסיסמה ״המלחמה מבית היא המלחמה על הבית!״. 

בין לבין יש גם סיפור אהבה בין פישקה לאחת מבנות הכנופיה, ומאבק כוחני בינו לבין פייבוש - מי שהיה מנהיגה עד שפישקה הביס אותו בקרב מגע בעזרת זרדי הענפים שבידיו. אלה יהפכו בהמשך לנשק של אנשיו כנגד הפורעים.

יש להפקה הזאת מעלות רבות, החל בתפאורה של שחר אור, דרך הכוריאוגרפיה השועטת של צחי פטיש ודני רחום, קרבות הבמה המרשימים בהדרכת ברק גונן, והבימוי השוצף של פסטר. אך בעיקר אלה אלדר ברנטמן הנפלא במשחקו ובקולו כפישקה, דין מירושניקוב המצוין כפייבוש, נוי הלפרין הנהדרת בשירתה כביילה וכן הילה סעדה האנרגטית בתפקיד האישה ששידכו לפישקה ברמאות. 

במיוחד יש לציין את נוכחותן ותרומתן החיונית של אסתי קוסביצקי כאמו של פישקה, ושל רזיה ישראלי כאמא של הכנופיה. שתיהן מוסיפות למחזמר מימדים אנושיים ורגשיים יפים. יחד עמן גם ישי בן משה כזיסרל ההומו שבחבורה, שלמה (מומו) טרבלסקי כרב ואילן וייל כיענקל׳ה סופר, שהוא כותב הרשימות על מה שקורה.


צבא השמיים, צילום: רפי דלויה

טראסק - המלחמה על השירה

המחזמר השלישי שהועלה בחג המחזמר השנה הוא ״טראסק״ מאת בועז אפלבאום - מחזה ותמלילים לשירים שזכו במוזיקה מרשימה של קובי אשרת בניצוחו של תומר קלינג. עניינו  המוקומנטרי של המחזמר הוא סיפור המלחמה בין חיים נחמן ביאליק לשאול טשרניחובסקי על  כתר השירה העברית ומעמד המשורר הלאומי ולא פחות מכך - סיפור עלייתם לתהילה של אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן.

המונח ״טראסק״ מתייחס לקבוצות ״חבר׳ה טראסק״ שפעלה בתל אביב החל מהשנים שלפני מחלחמת העולם הראשונה, מיסודו של אברהם אלדמע, אך בסוף שנות ה-20 הגיעה לשיא פעילותה הבדחנית בתל אביב כלעומת ה״צאר״ וראש העיר האגדי מאיר דיזנגוף. 

כטוב לבו של אפלבאום הוא יצר סיפור עליז ביותר - אך עתיר רגש ורגישות אמפטית לביאליק ולטשרניחובסקי - שרוני ניניו מנהיג אותו בבימוי צוחק למדי עם תפאורה נהדרת של רועי ואטורי, כמעט נחום-גוטמנית - וכוריאוגרפיה מקסימה של קים גורדון. 

במרכז סיפור המחזמר מתרחשת אולימפיאדת שירה (מהסוג ששימש את ריכרד ואגנר בשתי אופרות שלו) בחסות מאיר דיזנגוף ובהשתתפות סופר-מקורית של יוזף סטאלין המעריץ של טשרניחובסקי. את המהלכים סביב לכל זה מנהל הצמד-חמד שלונסקי-אלתרמן, אך הכוח המפעם העיקרי בה היא מאוהבותם של ביאליק וטשרניחובסקי בזונה ששמה שירה שהיא גם השראה לשירתם. לטעמי זו הגזמה פראית, כמו ההתייחסות למניה ביאליק. 


  

טראסק, צילום: רפי דלויה


אבל מה אומר ומה אתלונן כאשר ניניו יצר הצגה נפלאה עם כוכבים אחד אחד: אלון אופיר שיוצר דמות נוגעת ללב של ביאליק הנאבק על אהבתו; רודיה קוזלובסקי שופע קסם רומנטי כטשרניחובסקי המאוהב ולוקח בשבי את הקהל כשהוא שר את ״שחקי שחקי על החלומות״. יחד אתם חנון הקוסם כדיזנגוף ובעיקר כסטאלין, נופר עובד כשירה אצילית דווקא, ובעיקר הראל ליסמן דק וגבוה וליצן מקסים כשלונסקי ורפאל עבאס המתוק כאלתרמן השובב צהוב השיער. 

כולם וכן המקהלה והנגנים מגישים את פזמוני אפלבאום-אשרת בקולות ערבים ובהתלהבות שאמורה להמשיך ולרוץ כלהיט מפורים עד פורים.