מחול - עולים השבוע: "כל הכסף שבעולם" ועוד

רידלי סקוט ביים דרמת חטיפה, "איש ושמו אובה" מקורי ומפתיע, וקתרין פרו וקתרין דנב ב"המיילדת"

"כל הכסף שבעולם" (ארצות הברית, 2017)

דרמה. סרטו של רידלי סקוט, בהשראת מקרה אמיתי. ב-10.7.73 נחטף ברומא ג'ון פול גטי השלישי (צ'רלי פלאמר), נכדו של המיליארדר ג'ון פול גטי (כריסטופר פלאמר). חוטפיו דורשים מאמו, גייל האריס (מישל וויליאמס), שהתגרשה מבנו חדל האישים ג'ון פול גוטי השני (אנדרו בוקמן), כופר נפש בסך 17 מיליון דולר. זו מתחילה לנסות לשדל את חתנה העשיר כקורח לשלם את סכום הכופר ובכך להציל את חיי נכדו-בנה. אלא שהאיש העשיר, שבנה אימפריית נפט אדירה, טיפוס קר, אנוכי, חסר רגשות ובעיקר קמצן כרוני - מסרב לשלם. נוח לו לקבל את ההנחה של איש הקשר שלו לניהול המשבר, פלטשר צ'ייס (מארק וולברג), שהנכד בן העשרה עשה יד אחת עם החוטפים כדי לזכות בחלק קטן אך משמעותי עבורו מהונו של סבו. ובינתיים, הנכד מוחזק במשך שבועות וחודשים על ידי חוטפיו, שאף מעבירים אותו תמורת נתח כספי לא מבוטל לידי אחרים הממשיכים לדרוש סכום כופר, אם כי קטן יותר, בעבור שחרורו. אחד מעובדי החוטפים, צ'ינקוונטה (רומן דוריס), חומל על החטוף הצעיר ומנסה לגונן עליו ולהפוך את שהייתו בשבי לקלה יותר. אמו גייל מנסה לעשות הכל כדי להשיג את הכסף הנדרש לשחרור בנה ובשלב מסוים מתחיל פלטשר לשתף איתה פעולה, נגד מעסיקו. אבל רק כשמגיע במעטפה איבר מגוף הנכד, מוכן הסב לשקול מחדש את עמדתו ולהציג קלפי מיקוח לתשלום חלק מדמי הכופר המופחתים הנדרשים. 132 דקות.

הסרט הזה כבר קיבל יחסי ציבור גדולים לפני כחודש וחצי, אז החליטו חברת "סוני" והבמאי רידלי סקוט להוציא מהפרויקט - שכבר היה במצב של עותק סופי מוכן להקרנה - את קווין ספייסי, עקב פרשת ההטרדות המיניות בהן היה מעורב. במקומו הוזנק כריסטופר פלאמר לגילום איל הנפט. פלאמר הובא לצילומים, ובעזרתם האדיבה של וויליאמס וולברג ששבו לסט הצילומים ברומא, המהלך הושלם בתוך שמונה ימים ופלאמר הושתל לתוך הסרט הקיים. אלא שעם או בלי פלאמר (והוא דווקא בסדר) הבעיה המרכזית של הסרט לא שהוא רע אלא שהוא לא טוב. כלומר, הוא ממשיך את רצף עבודותיו הבינוניות של סקוט בעשור האחרון, וממנו יש ציפייה להרבה יותר. הסיפור - בו נלקחה חירות יצירתית רבה לעומת המקרה האמיתי - אמנם זורם וקולח, והתחביר הקולנועי מקצועי והדוק, אבל בזה מסתכם העניין. כאילו סקוט יצר B Movie. אין כאן שום פרשנות או התבוננות מזווית נוספת מצדו על הפרשה. להיפך, יש כאן אפילו אלמנטים של חיקוי. פלאמר (שאינו בתפקיד הראשי) מזכיר ברגעים מסוימים כמיליארדר הקמצן, האנוכי והאינטרסנט - באופן בו עיצב אותו סקוט - טייקוני ממון אקסצנטריים אחרים, שגם עליהם נעשו סרטים, כמו וויליאם רנדולף הרסט והווארד יוז. לא משהו שמעיד על חשיבה מקורית במיוחד. ואילו בשלב בו נעשה חיתוך בבשר החי, החדירה לפרטים היא וולגרית ובוטה, כמעט פורנוגרפית. כאילו סקוט איבד את הטאץ' המיוחד והיצירתי ששומר על אניגמה ומסתורין, והוא מטיח הכל בפני הצופה. גם מי שלא מכיר את הפרשה, יגלה כאן כרוניקה פשוטה וצפויה, שאין בה אף אלמנט של הפתעה. נקודת האור היחידה היא מישל וויליאמס, שהיא סוג של זיקית קולנועית בעיניי, משתנה מסרט לסרט ולחלוטין לא נראית כאן כמו אם אובדת עצות לנוכח חטיפת בנה, אלא כאחת שמשנסת מיד מותניים בניסיונותיה לשחרור בנה ולרגע לא תאמר נואש. וויליאמס עושה אותה בקוליות ראויה לציון.

למועדי הקרנות

כל הכסף שבעולם, תמונת יחסי ציבור

"איש ושמו אובה" (שוודיה, 2015)

סרטו של הנס הולם. אובה (רולף לסגרד) הוא איש מבוגר, מחמיר ונרגן כל הזמן. כאדם בעל עקרונות אישיים בלתי מתפשרים הוא מנסה להשליט משמעת ברזל נוקשה של תקנות ואיסורים בשכונת הפרבר השקטה בה הוא גר. הפתיל הקצר שלו, כעסיו התכופים, קמצנותו ושנאת החיות שלו מעוררים איבה בינו לבין מרבית שכניו. הוא פוקד מדי יום את קבר רעייתו המנוחה, "משוחח" איתה ושם מתברר שהוא צופן צד אנושי רך. לבית שלידו מגיעה משפחה קולנית, ממוצא איראני, שדורסת בטעות את תיבת הדואר שלו ומרוויחה ביושר את תגובתו העוינת. אלא שבהמשך תצליח השכנה החדשה, פרבנה (באהר פארס), אישה פתוחה ולבבית שלא עושה חשבון לכלום ולא נרתעת מהאיש הזועם, לקלף מעליו את שכבות ההגנה שלו ואז יתגלו דמותו האמיתית וסיפור חייו המרתק. עם סטפן גודיקה, אידה אנגוול. 116 דקות.

חבל שסרט נהדר כזה מגיע להקרנות בבתי הקולנוע בארץ באיחור של שנתיים ממועד יציאתו המקורי. אובה מוצג לאורך מחצית הסרט, אם לא יותר מכך, כאדם מריר וכעוס, אלא שהסיבה לכך אינה ברורה. אלא שבהמשך, בבנייה נכונה ומדויקת של תסריט, נחשף רובד אחר רובד סיפור חייו המרתק והלא שגרתי. כך מתברר שגם במקרה שלו - לא כל מה שרואים כלפי חוץ הוא הדבר האמיתי. ניווט נכון ורגיש של הנרטיב על ידי הבמאי הולם, ומשחק מעולה של לסגרד, כשבאהר פארס היא עזר מצוין כנגדו - מייצרים עבודת קולנוע אנושית, מרגשת ומלאת חמלה ואהבת החיים והבריות. זה סרט מקורי ומפתיע שירחיב לכם את הלב.

למועדי הקרנות

איש ושבו אובה, תמונת יחסי ציבור

"המיילדת" (צרפת, 2017)

דרמה. סרטו של מרטין פרובו. קלייר (קתרין פרו) היא מיילדת מחוננת, ידועה ביכולתה לעזור לנשים להביא ילדים לעולם ברכות ובמקצועיות. אבל הזמנים משתנים ודרכי העבודה המעודנות שלה והכבוד שהיא רוכשת למקצוע מתנגשים עם שיטות העבודה החדשות והיעילות לכאורה של בית החולים. כשהיא מרגישה שהיא מתקרבת לסוף הקריירה שלה מתחילה קלייר להרהר בעתידה האישי והמקצועי. אלא שתוך כדי משבר מקצועי שהיא חווה, מגיעה אליה שיחת טלפון מוזרה מביאטריס (קתרין דנב), פילגשו לשעבר של אביה, הטוענת שיש לה חדשות דחופות לספר לה, והיא מבקשת לפגוש אותה. קלייר הזהירה והעצורה וביאטריס החופשייה והפרועה ילמדו לקבל האחת את השנייה, יחשפו סודות מעברן המשותף, ויתחילו לפצות את עצמן על הרבה שנים שנדמה כי אבדו. 117 דקות.

למועדי הקרנות

המיילדת, תמונת יחסי ציבור

"ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל" (ארצות הברית, 2017)

הרפתקאות-אקשן. סרטו של ג'ייק קסדן. כאשר ארבעה תיכוניסטים מגלים משחק מחשב שמעולם לא שמעו עליו, בשם ג'ומנג'י, הם נשאבים מיד לתוך הג'ונגל של המשחק והופכים לדמויות המשחק שבחרו: הנער החנון הופך להרפתקן שרירי (דווין ג'ונסון). מלכת הכיתה הופכת לפרופסור מזדקן (ג'ק בלאק). כוכב הפוטבול הופך למוח של החבורה (קווין הארט). ואילו הנערה עדינת הנפש בחבורה הופכת ללוחמת קשוחה (קארן גילאן). הם יגלו שג'ומנג'י הוא לא רק משחק - אלא שהם נקלעו לסיטואציה של הישרדות. על מנת לנצח את המשחק ולחזור לעולם האמיתי עליהם לעבור הרפתקאות מסוכנות, לגלות מה אלן פאריש הותיר אחריו לפני 20 שנה ולשנות את האופן בו הם תופסים את עצמם. שאם לא כן, הם ייתקעו לנצח בתוך המשחק. 119 דקות.

למועדי הקרנות

ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל, תמונת יחסי ציבור