הוא שחקן בכל נשמתו וכשהוא שר הוא חושף אותה בלי לחסוך שום רטט שעובר בו ובעיניו מהפנטות. צבי גורן נהנה מכל רגע במופע "סולו" של משה בקר.
19 שירים יפים
את משה בקר פגשתי לראשונה כשהיה ברחם אמו, השחקנית פנינה פרח, ואני ילד משתובב במסדרונות הבימה. השנים נקפו, אפילו זכיתי ושיחקתי עם אביו, ישראל בקר ז"ל, ונוצרה ידידות מיוחדת עם המשפחה.
עברו שנים, הרבה שנים, ויום אחד נודע לי שמשה בקר – שכבר היה אז אחרי תפקיד נהדר כהמלט – עבר פאזה, והתחיל לשיר. לו יהי, חשבתי. הוא שר הרי כבר קודם גם כשחקן, כמנחה הפרוורטי ב"קברט" ובעוד אירועי זמר.
אבל הפגישה לאין קץ שבינינו התרחשה לפני כמעט עשרים שנה כאשר הציעו לי לעשות כתבה על תקליט חדש של נעמי שמר ז"ל, שכל כולו יושר על ידי משה בקר, ובעיבודים של עדי רנרט, שניהם ייבדלו לחיים ארוכים.בכתבה שעשיתי עליו ליומן השבוע, אחת האהובות עלי, ראיינתי אותו במרומיו של גלגל ענק בלונה פארק. משם נשארה לי מילה אחת שכל כולה של בקר, טבעית ועסיסית – "ההורימים שלי". האלבום ההוא, "חפצים אישיים" היה התקליט השלם האחרון של שירי נעמי שמר - טקסטים ולחנים מהמעלה העליונה בכתיבתה. אחד אחד.
חמישה מהם, ועוד שניים שכתבה בהזדמנויות אחרות, וגם כמה מתרגומיה לשאנסונים צרפתיים, תופסים מקום מרכזי במופע החדש של בקר, שנע בין ליריות נוגעת ללב לג`אז מלהיב, בעזרתם של המתופף רמי שולר, נגן הבס גלעד אפרת והמנהלת המוזיקלית, המעבדת, הפסנתרנית וזמרת הליווי גילה חסיד. "המשפחה החדשה" של בקר, כפי שהציג אותם.
יש שם שירים של שמוליק קראוס, הגשש החיוור, יוני רכטר וגידי גוב, שירים מימי ילדותו של בקר כמו "רומיה ויואל", שירי ברסאנס ועוד – 19 שירים יפים, אחד אחד, כולל שני הדרנים שהקהל בצוותא ידע לדרוש אותם לשמחת לבם של בקר ומלוויו.
משה בקר חדש
יש לו קול צלול, חזק, בריטון ערב. הוא יודע שהמילים חשובות, הוא יודע שכל אות בכל מילה חשובה. הוא יודע לחבר בין התווים להברות. הוא זמר, שעל פי הגדרתו שלו מאמין ש"לשיר זה לראות את הסוף של הבפנוכו". הוא זמר שמפגשו הראשון עם שמר שביקשה אותו לשיר את "פגישה לאין קץ" שהלחינה למילים של נתן אלתרמן, חשף אותו לעולם חדש, זה של הזמר והמוזיקה.
אבל מעל לכל אלה, ומבלי להמעיט בכישוריו כזמר, משה בקר הוא שחקן. במופע הזה, שמתנהל כמעט כסטנד-אפ שטוף הומור דק, הוא כמעט אינו זז ממקומו שמאחורי המיקרופון. אבל הוא חי ומשחק את הטקסטים שבין השירים, כמו את השירים, בקשת של גוונים מרתקת. יתר על כן, הנשמה שלו מתחבטת על החלון שמבעדו הוא נותן לנו להציץ אל הבפנוכו שלו, ושם הוא רוטט, נרגש, כילד המגלה שאוהבים אותו, כנער שמעלה סומק מול אהבתו הראשונה, וכבוגר שאינו שוכח שום פרט מילדותו ומחייו.
קשה לי להאמין, אבל למרות היכרותנו רבת השנים, וחרף ידידותנו, במופע הזה התגלה לי משה בקר חדש. אני מתגעגע לראותו כשחקן, בהחלט, אבל בערב המקסים הזה הוא פיצה אותי ביד רחבה.
לפרטים נוספים
19/03/2006
:תאריך יצירה
|