מחול - עולים השבוע: "האופה מברלין" ועוד

אופיר ראול גרייצר מביא סיפור מורכב ומסעיר, "על גוף ונפש" מעורר התפעמות ויו ג'קמן במיוזיקל חדש

"האופה מברלין" (ישראל, 2017)

דרמה. סרטו של אופיר ראול גרייצר. אורן (רוי מילר), איש עסקים ישראלי העובד מול חברה גרמנית, נוחת בברלין ופונה ל"קרדנץ קפה", בית קפה וקונדיטוריה. שם עובד תומאס (טים קלקהוף), קונדיטור אמן המוציא תחת ידיו עוגות נפלאות. אורן מביא אותן לארץ לאשתו ענת (שרה אדלר), שמתה עליהן. מתברר שבין אורן ותומאס מתנהל רומן חשאי, ובכל פעם שאורן מגיע לברלין השניים נפגשים. כשאורן מנתק קשר, מנסה תומאס לאתר אותו ואז מספרים לו כי הוא נהרג בתאונה. הצעיר הגרמני טס לירושלים כדי לדלות פרטים על חיי אהובו המנוח. הוא נכנס לבית הקפה הקטן שמנהלת אלמנתו, שיש לה ילד, ובהמשך יתחיל לעבוד אצלה כאופה. בזכות העוגות שלו העסק מתחיל לפרוח. תומאס נעשה מעורב בחיי ענת, מבלי שהיא תדע על היחסים שהיו לו עם בעלה המנוח. אלא שאחיו הדתי של אורן, מוטי (זוהר שטראוס), לא מוכן להשלים עם קשר הקרבה שנרקם בין השניים. 105 דקות.

בדרך עדינה, בטאץ' אירופי מאופק, ובמגע רך ומלטף, מגולל הבמאי אופיר ראול גרייצר סיפור מורכב, טעון ומסעיר. הוא מוצא בדרכו הנהדרת את הקשר שבין אהבת האפייה, והקולינריה בכלל, ובין ההתמכרות וההתמסרות לרגש וליצר. הבחירה לשלוח את תומאס לירושלים כדי לברר פרטים על חיי אהובו שמת, זהו טריגר עלילה מצוין. צעיר גרמני זר, כמעט חייזר, מגיע לירושלים הלא מוכרת לו. הוא מאתר את אשת אהובו והקשר שנרקם ביניהם לחלוטין לא מובן מאליו, אפילו קצת אנרכיסטי. כשצופים בסרט היפה הזה מבינים שהתסריט האישי והאינטליגנטי של גרייצר מבוסס על חומרי חיים אמיתיים שלו וכי המציאות הבדיונית שהוא רוקם, שנראית לרגעים כפנטזיה רומנטית אבודה ובלתי אפשרית, שאובה ממקום ריאלסטי, חוקר, בוחן ושואל שאלות. שרה אדלר וטים קלקהוף המצוינים הופכים את חוויית הצפייה לרגשית וחושנית לא להחמיץ.

למועדי הקרנות

האופה מברלין, תמונת יחסי ציבור

"על גוף ונפש" (הונגריה, 2017)

דרמה. סרטה של אילדיקו אניידי. לבית מטבחיים בבודפשט מגיעה מנהלת בקרת איכות חדשה, אנה (אלכסנדרה בורבלי). היא צדה את עיניו של מנהל הכספים של המפעל, אנדרה (גזה מורצ'ניי), ובין השניים מתחיל להתפתח דיאלוג מהוסס. שניהם לא כל כך מדברים, בטח לא בנושאי רגש, בוודאי שלא על מה שהם מתחילים לחוש זה כלפי זה. אבל הם חולמים בשנתם, איכשהו את אותם חלומות על צבאים בחורש, שלפעמים מושלג, לפעמים לא. הקשר ביניהם, על רקע ההתנהלות האדמיניסטרטיבית הרוטינית של בית המטבחיים ושחיטת הפרות בו, מתפתח באיטיות וזהירות, בגלל האופי המופנם והפגיע של שניהם, וצפויות לו עליות ומורדות קיצוניים. 116 דקות.

זה קודם כל סרט אהבה פיוטי מקורי מהפנט, שקשה למצוא כמותו. גיבוריו לא ממש ורבליים, לא יודעים לבטא את עצמם במילים או במחוות רומנטיות - ולכן הקשר ביניהם פועם ישירות בין הנשמות שלהם ובאמצעות החלומות הגרפיים הזהים והיפים שלהם. אף שמקום ההתרחשות של סרטה הוא ארצי-ריאליסטי-אלים, בית מטבחיים בו נשחטות פרות, הבמאית אניידי מנחה את גיבוריה לספירות אחרות, בהן לא פועלים חוקי הלוגיקה של החיים אלא שולט שם רגש טהור. שני גיבוריה לא יודעים לאהוב בדרך הסטנדרטית המקובלת, אז היא מציעה להם פיתרון מעורר השראה: שהחלומות הזהים שלהם יתקשרו זה עם זה, כמו בטלפתיה. כאמור, רקע ההתרחשות, בית מטבחיים קר בו הורגים פרות בסיטונות, תחת הסדרה פקידותית יבשה, משמש כקונטרסט קיצוני לדופק של שני הגיבורים הפועם ללא פילטרים. הם רוצים לממש את אהבתם, אבל לא יודעים איך והדרך להגיע לכך תהיה כרוכה במהלכים קיצוניים. "על גוף ונפש" היא ללא ספק יצירת אמנות מעוררת התפעמות.

למועדי הקרנות

על גוף ונפש, תמונת יחסי ציבור

"האמן הגדול מכולם" (ארצות הברית, 2017)

מיוזיקל. סרטו של מייקל גרייסי, המבוסס על סיפורו של אמן השואו-ביז הגדול בן המאה ה-19 פי. טי. בארנום. הוא נולד במשפחה ממעמד נמוך, אבל כבר בילדותו היו לו חלומות גדולים. אחד מהם היה לכבוש את לבה של בת העשירים צ'אריטי. בבגרותו הוא לוקח אותה מבית הוריה, השניים נישאים ונולדות להם שתי בנות. כאשר בארנום (יו ג'קמן) מפוטר מעבודתו, צ'אריטי (מישל וויליאמס) תומכת בו ומוכנה להסתפק במועט. אבל בארנום חסר מנוחה ובמוחו הקודח עולה רעיון: לאסוף טיפוסים ביזארים שהחברה דוחה, מגמד דכאוני שלא יוצא מהבית ועד זמרת פלצט כבדת משקל ובעלת זקן, ולבנות מופע בידורי ססגוני. תחילה היחס אליהם הוא כאל חבורת פריקים מקוללים שיש לנדות מהחברה, אבל אט-אט תופס המופע הבימתי שלהם תאוצה ואנשים רבים מגיעים לצפות בו, וקרקס בארנום הופך סיפור הצלחה. עם זאק אפרון, רבקה פרגוסון, זנדאיה. 105 דקות.

מדובר בחגיגת קולנוע ססגונית ומרהיבה, מתוזמנת ומתוזמרת היטב. תענוג לעיניים ולאוזניים. עוד חוליה בשרשרת מיוזיקלס מודרניים מאז ראשית שנות ה-2000 עם כוריאוגרפיות מרהיבות, בהם "לה לה לנד", "מולן רוז'", "שיקאגו" ואפילו "עלובי החיים", שאף בו כיכב ג'קמן. הסיפור של בארנום והפנטזיות שלו בהחלט מעורר השראה, שבאה לידי ביטוי נהדר כאן, ומתורגמת גם למוזיקה וריקודים מענגים. אמנם כל הסרט רצוף בקלישאות ודף מסרים שבלוני שחוק הקורא להומאניות, לכיבוד האחר, לשוויון בין בני מעמדות שונים ואף לנאמנות לתא המשפחתי הגרעיני – אבל מה עושה אגדה קולנועית גילטי-פלז'רית קסומה שכזו אם לא החומרים האלה ממש?! הפסקול המוזיקלי המקורי פנטסטי ואני משוכנע שלא מעט משיריו, להם אחראים הכותבים והמלחינים ג'ון דבני, בנג'י פאסק, ג'סטין פול וג'וזף טרפנס - יהפכו להיטים. יו ג'קמן הוא שחקן נהדר בעיניי. צנוע, לא גונב את ההצגה, למרות שהוא כוכבה, ונותן כבוד ובמה גם לאחרים. גם החבר'ה שלצדו: מישל וויליאמס, זאק אפרון ורבקה פרגוסון, עושים את העבודה. בקיצור, מומלץ מאוד.

למועדי הקרנות

האמן הגדול מכולם, תמונת יחסי ציבור

"רוח חדשה" (ישראל, 2017)

דרמה. סרטו של דורון ערן, המבוסס על סיפורו האמיתי של יעקב דמקני. שני אחים, יעקב (אימרי ביטון) ושמואל (דורון בן דוד), גדלים במשפחה קשת יום. בבגרותם הופך שמואל לאדם דתי-חרדי ואילו יעקב נעשה רועה יהודי משיחי, המאמין בישוע מלך היהודים. שמואל וקהילתו החרדית מתייחסת ליעקב כאל כופר, גונב נשמות יהודיות טהורות. העימות בין האחים אף מגיע לאלימות פיזית: נעשה ניסיון להתנקש בחייו של יעקב, העניינים יוצאים משליטה והמשפחה כולה מתפרקת. עם מייקל הרפז, מוריה בן הרוש, שלום שמואלוב. 99 דקות.

למועדי הקרנות

רוח חדשה, תמונת יחסי ציבור

"פיץ' פרפקט 3" (ארצות הברית, 2017)

דרמה. סרטה של טריש סי. בפרק השלישי בעלילותיהן ה"בלה'ס", לאחר שזכו באליפות העולם כזמרות-רקדניות מצטיינות, מגלות שאף אחד לא מחכה להן. הן מתפצלות אך מתברר שלאף אחת מהן לא ממתינה הצעת עבודה בתחום, בטח לא כזו היאה למעמד שלהן. החיים האמיתיים הם לא מה שהבטיחו להן. אלא שכאשר מגעה הצעה לאיחוד, לטובת סיבוב הופעות בינלאומי, הצעירות נחושות להוכיח שהן יכולות לעשות זאת שוב, בפעם האחרונה. עם אנה קנדריק, היילי סטיינפלד, אליזבת בנקס, רובי רוז, אנה קאמפ, בריטני סנואו, אלכסיס נאפ, רבל ווילסון. 93 דקות.

למועדי הקרנות

פיץ' פרפקט 3, תמונת יחסי ציבור