אהבה, שדונים ופיות

 בתחילת ינואר תעלה האופרה הישראלית את "חלום ליל קיץ", האופרה שחיבר המלחין הבריטי בנג'מין בריטן בשנת 1960 על פי מחזהו הנודע של שקספיר. סיפור המחזה, אולי המוכר ביותר מבין המחזות השקספיריים, מפגיש במהלך לילה אחד זוגות אוהבים ביער סמוך לעיר אתונה, שבו הם נעשים לשותפים בעלילה שרוקם עבורם אוברון מלך השדונים והפיות.
 
פרשיות האהבה מסתבכות זו בזו, ואליהן מצטרף סיפור נוסף - זה של קבוצת שחקנים חובבים, המעלים לכבוד חתונת מעסיקם, שליט אתונה, "קומדיה טרגית" על זוג אוהבים שיכלו לתקשר זה עם זו מבעד לחור בקיר. הבוקר שלמחרת מגלה לכולם שמעשי הלילה היו רק חלום. החתונות, לעומת זאת, מתגשמות.
 
הסוף הטוב הצפוי מלווה בהתנצלות, או בלשונו של פַּאק השדון, מפיק הפעלולים והקסמים של אוברון: "אם חטאנו חטא לַטעם/אל בזעמכם הפעם;/רק דָמוּ כי נמתם-נים/עת נגלו פה חזיונים..." (תרגום ט' כרמי) . 
 
שקספיר מאתגר את מי שרוצה להפוך את ה"חלום" שלו לאופרה. במחזה קבוצות שונות - שליטים ואצילים, צעירים מן היישוב הרוצים להינשא, בעלי מלאכה, אנשים פשוטים ופיות ושדונים, ולכל קבוצה שפה ומוזיקה משלה. אך האתגרים הללו לא הרתיעו יוצרים, ועשרות יצירות מוזיקליות חוברו על פי המחזה, כששתיים מהן ממשיכות לחיות עד היום - האופרה של הנרי פרסל "מלכת הפיות", והמוזיקה שחיבר פליקס מנדלסון, הכוללת את "מארש החתונה" המוכר והידוע.  את כל אלה הכיר בריטן היטב, כשהחליט להתמודד עם האתגר הגדול ולהפוך את המחזה לאופרה. 

דניאל כהן, צילום: מירי שמיר

  
לקצץ בבשר החי
 
"בריטן ידע היטב מה הוא עושה," גורס המנצח דניאל כהן, שיניף את שרביטו על ההפקה החדשה זמן קצר לאחר שניצח על האופרה שעלתה בתיאטרו מסימו באיטליה. "הנסיבות שבהן חיבר את האופרה הן יוצאות דופן, משעשעות ואפילו טריוויאליות - בריטן נזקק לאופרה שתיכתב במהירות לקראת פתיחתו של אולם חדש ולא גדול במתחם הפסטיבל שהוא ניהל באלדבורו. לא היה לו מספיק זמן לכתוב יצירה חדשה ולכן בחר מחזה מוכן והתחיל ליצור ממנו אופרה. כמו צ'ייקובסקי בשעתו, שקיצר דרמטית את עלילת 'יבגני אונייגין' של פושקין לקראת הפיכתה לאופרה, בריטן נאלץ לקצץ בבשר החי והפקיד על המשימה את בן זוגו, הזמר פיטר פירס.

"בנוסף הוא ויתר על תחילת המחזה המתרחשת באתונה, ומיקם את האופרה כולה ביער, ממלכתם של הפיות והשדונים - החלטה דומה לזו שקיבל ורדי כשוויתר על התמונה הראשונה ב'אותלו' המתרחשת בוונציה ומיקם את האופרה כולה בקפריסין. זה לא הפריע לבריטן, כפי שהעיד בעצמו".

הזכרת  את ורדי, וכשמדברים על הדרמות השקספיריות הגדולות שהועתקו בהצלחה לבמת האופרה, עולים כמעט אוטומטית שמותיהן של שלוש האופרות של ורדי: "מקבת", "אותלו" ו"פלסטף". חוקרי מוזיקה רבים, רובם בריטיים, ממקמים את "חלום ליל קיץ"  לצד האופרות של ורדי.

"זה בהחלט צפוי. תחשוב למשל על יהודה עמיחי, משורר חשוב שמתורגם לשפות רבות ומוכר בעולם הרחב. באופן טבעי אנחנו ממקמים אותו גבוה בהשוואה למשוררים במעמד זהה מארצות אחרות". 
 


יעל לויטה ורוס רמבוגין, צילום: מירי שמיר


פרודיה על דוניצטי
 
מן הסתם הכרת את המחזה עוד לפני שניגשת לאופרה?

"בעניין הזה אני מפונק. סבתא שלי קראה לי מחזות של שקספיר כשהייתי ילד וכמובן ש'חלום ליל קיץ' היה אחד הלהיטים".
 
ואחרי ההקראות של סבתא, אתה שלם עם הדרך שבה קוצר המחזה בדרכו לאופרה?

"בהחלט, בריטן ופירס עשו עבודה מצוינת. הרגשתי בבית. אפילו פרסל, שכתב את האופרה שלו 'מלכת הפיות' על פי המחזה נזקק לשירותו של מחבר ליברית וכאן שרים את המקור השקספירי.  בריטן ופירס הוסיפו בסך הכל שש מילים משלהם. עוד לפני שניגע בעלילה צריך לזכור שבאופרה יש דואטים קוליים, שלישיות ורביעיות, אז כמובן שיש משפטים שנאמרים במחזה על ידי שחקן אחד וכאן צריך לחלק או להכפיל את המלים. אבל הכל נשאר בלשונו של שקספיר.

"היה צורך לצמצם את נוכחותם של תזאוס והיפוליטה, אבל בתמורה קיבלנו אופרה שכולה יער קסמים, חלום ליל קיץ. קריאה של המוזיקה מגלה שבריטן רואה את עצמו לפחות כממשיכן של שתי היצירות המזוהות ביותר עם המחזה, אם תרצה זוהי הצדעה ליוצרים הקודמים. יש כאן הרבה צבעים בארוקיים, בהשראת פרסל, ובהמשך ישנם האקורדים המאוד מוכרים שפותחים את המוזיקה של מנדלסון.

"יש כאן אפילו רמיזה משעשעת על חשבון מלחין האופרות דוניצטי. בנוסח המקורי ישנו מחזה בתוך מחזה, כאשר השחקנים החובבים מגחיכים את אחד מסיפורי האהבה המיתולוגיים העצובים ביותר - אהבתם של פירמוס ותיסבי שיכלו לתקשר זה עם זו רק דרך סדק בקיר שהפריד בין בתיהם. במעמד הזה בריטן בא חשבון עם האופרה האיטלקית, בחיקוי משעשע של אריה מאת דוניצטי. הסיבה לכך הייתה מאד אקטואלית בשנת 1960, השנה בה פרצה לעולם האופרה הזמרת האוסטרלית ג'ואן סאתרלנד, ששרה את 'לוצ'יה די למרמור' וזכתה בכינוי 'המדהימה' (לָה סטוּפֶּנדה). בריטן מביע כאן את דעתו המוזיקלית ולמעשה ברגע אחד מייצר פרודיה על האופרה האיטלקית בתוך האופרה שלו".


חלום ליל קיץ, צילום: לירן לוי

איך בריטן מתמודד עם הדמויות השונות ביער?

"גם אחרי קיצור העלילה נותרו 18 דמויות, שזה מספר ענק יחסית לרוב האופרות המוכרות. בריטן מחלק אותן לשלוש קבוצות, שכל אחת מאופיינת בקבוצת כלי נגינה ובקולות הזמרים. בין הפיות והשדונים בריטן מחזיר לבמה את קול הקונטרה טנור, שלא היה מוכר עד להופעתו של אלפרד דלר אשר שולב באופרה בתפקיד אוברון מלך הפיות. מאז כמובן שיש פריחה עצומה לקול הזה ושני זמרי הקונטרה טנור המוכרים שלנו, יניב ד'אור ואלון הררי, משתתפים בהפקה. השדונים הם ילדים ובעלי הקולות הגבוהים, ואותם מלווים צ'מבלו, צ'לסטה, נבלים, כלי הקשה, חלילית סופרנינו, תיבות עץ ומצלתיים קטנים. כולם מייצגים את העולם העל טבעי. לשחקנים החובבים הצמיד בריטן בסון וכלי נשיפה ממתכת ולזוגות האוהבים כלי קשת וכלי נשיפה מעץ".

ודווקא את פָּק השדון - בריטן קבע כקול שמדָבּר ולא שר.

"כן. הוא מספר שעשה זאת לאחר שראה קבוצת ילדים אקרובטים בשוודיה, אבל עדיין הצמיד אל הקול המדבר חצוצרה ותוף צד". 
 

רמגובין הלונדוני הוא צאצא למשפחה הודית שהיגרה לגויאנה הבריטית (מזרחית לוונצואלה) ומשם הגיע הדור הבא לאנגליה. "זה הביקור הראשון שלי בישראל, אֶנד אַיי לַאו אִיט," הוא מכריז. מזג האוויר. תל אביב. אפילו כשיש גשם זה מצחיק אותי בהשוואה לגשם בבית."

איך הגעת לאופרה?

"במקרה. למדתי ספרות אנגלית ודרמה מתוך כוונה להיות שחקן ללא שיעורי משחק. אבל פה ושם היו הופעות מוזיקליות, ואני מאד אהבתי את המוזיקה של חבורת ה'רַאט פַּאק' (שכללה את פרנק סינטרה, דין מרטין, סמי דיוויס י"ש). מישהו שמע אותי ואמר לי שיש כאן פוטנציאל. לך תעשה אודיציה, אמרתי לעצמי. מה יכול להיות? הכנתי שני שירים – 'ניו יורק ניו יורק' ו'מיי וויי', והבוחנים אמרו שיש כאן משהו שכדאי לי לפתח, ושהם ידאגו לי למלגה.

"התחלתי עם 'סוויני טוד', והבנתי שאפשר להרוויח קצת מהופעות. את לימודי ההמשך עשיתי באקדמיה המלכותית למוזיקה ושם לימדו אותי להיפטר מדפוסי המחזמר ולשיר עצמאית ללא מיקרופונים. מאז אני זמר שעובד במקומות שונים בעולם".

את דמיטריוס כבר שרת?

"לא. אבל במהלך הלימודים שיחקתי אותו במחזה והייתי צריך להציע הצעת בימוי."

ומה היא הייתה?

"העברתי את הסיפור מיער ליד אתונה לתקופת שלטון המהרג'ות בהודו והדמויות נחלקו לפי מעמדן בחברה ההודית של אז".         
 

חיים בסרט
 
כמי שגם שיחק בהצגה וגם הציע רעיון לבימוי איך הרגשת עם האופרה?

"אני חייב להודות שכשקראתי את הליברית, התחושה הראשונה הייתה אכזבה. מונולוגים שלמים  ועלילות משנה שנעלמו כליל. אבל אחרי ששמעתי את המוזיקה וחשתי בהיצע המוזיקלי בהתאמת כלי הנגינה השונים לדמויות השונות, האכזבה התחלפה בהערכה. בייחוד עם הנוסח שמועלה כאן.

"אבל התרגלתי כבר ללמוד גישות חדשות. אני זוכר שלפני שראיתי את הבלט 'רומיאו ויוליה' לא העליתי בדעתי שאפשר לספר עלילה כל כך מורכבת ללא שימוש במלים. זו הייתה התחושה עד שצפיתי ביצירה עצמה, ועכשיו כשאני מכיר כבר אופרות אחרות של בריטן, שכולן מחוברות למציאות האנגלית, אני חש שהוא עושה עבודה טובה גם כשהוא מטפל בשקספיר." 

"אני," אומרת יעל לויטה, "לא הופתעתי כלל. אני מכירה את עידו ריקלין מעבודה קודמת איתו ב'שיץ', וידעתי שאדרש להרבה עבודה פיזית על הבמה. ואת המוזיקה אהבתי מהרגע הראשון. אני לא רק שרה, אני צריכה ללכת, לעמוד, לרוץ ולקפוץ תוך כדי שירה."

לָך, למיטב זכרוני, אין בעיה לשיר בכל תנוחה.

"היום זה אולי נכון, אבל בעבר ממש לא אהבתי את זה. בפעם הראשונה שהכוריאוגרף יורם כרמי אמר לי לעבור מכאן לשם, לעמוד על השולחן וכולי תוך כדי שירה, לא הייתי בעניין. אבל עשיתי את זה והיום זה נראה מצוין. לפחות עכשיו לא צריך ללכת לחדר כושר, אנחנו עובדים כאן מספיק".

איך אתם מסתדרים עם הקונספט של עידו ריקלין?

"הקונספט", אומרת לויטה, "הוא הצדעה לקולנוע. מקור ההשראה הוא ההפקה הקולנועית המפורסמת של 'חלום ליל קיץ' של מקס ריינהרדט משנות ה-40 של המאה שעברה, אבל כאן הדמיון מסתיים. כל הדמויות באופרה מתפקדות בעולם הקולנוע ההוליוודי של שנות הקולנוע הראשונות. אוברון, למשל, הוא במאי ההפקה וטיטניה היא ג'ינג'ר רוג'רס; פאק הוא פרד אסטר, אני נערת תסריט ורוס הוא צלם קולנוע. זוג הנאהבים השני הם הרמיה כנערת מים ולייסנדר כעוזר צלם. עידו מציג את הדמות שלי, הלנה, כאישה מפתה, אבל היא עצמה אינה מרגישה כך נוצר דיסוננס בין הדימוי העצמי לדימוי הסביבתי."

"נראה לי", מוסיף רמגובין, "שלקונספט יש ערך מוסף מכיוון שונה. החיבור בין העולמות של שקספיר, בריטן והקולנוע פונה לקהל שהאופרה ושקספיר נראים לו מרוחקים ובלתי נגישים. כך לפחות זה היה יכול להתקבל באנגליה."         


חלום ליל קיץ, צילום: לירן לוי
 
"הפעם בלי מקלחת"
 
איך הדינמיקה בחדר החזרות?

"מאוד נוח. ריקלין מאפשר לנו להביא רעיונות משלנו, לנסות דברים", אומר רמגובין, ולויטה מוסיפה: "הוא גם מדריך אותנו בקשר ההדדי בין הזמרים-שחקנים לבין עצמם, על מנת להפיק את המיטב של כל אחד בהתמודדות האישית עם התפקיד שלו."

האופרה היא אנגלית והקונספט לוקח אותה להוליווד. באיזה מבטא אתם שרים? אנגלי או אמריקני?

"אנגלי לגמרי", מכריזה לויטה. "בתחילת החזרות היה לנו כאן מאמן שעבד אתנו על ההגייה האנגלית, ואני מבחינתי מאושרת לאמץ מבטא אנגלי בכל הזדמנות." 

ומילה על מקהלת מורן, שלחבריה תפקיד חשוב בהפקה. המקהלה השתתפה בהפקה הקודמת של "חלום ליל קיץ" באופרה הישראלית ביוני 1994 באולם נגה ביפו. אז ניצח על ההפקה אשר פיש, הבמאית היתה בריגיטה פסבנדר, ובין הזמרים היו הדס פארן ורויטל רביב ששרו גם תפקידים סולניים קטנים, לצד זמרים בתחילת דרכם אז כחן רייס, אגם אנגלרד, ענת אפרתי ודן אטינגר.

"תענוג לראות את הזמרים שצמחו מאז," אומרת לי בשיחה נעמי פארן. "תזכור שבין הסולנים ששרים בהפקה, גם יאיר פולישוק וגם יעל לויטה הם בוגרי המקהלה. ויש עוד הבדל משמעותי – בהפקה ההיא כל הפיות והשדונים היו צבועים בכחול ובסוף כל מופע היו מקלחות. הפעם זה נחסך מהם." 

האופרה תעלה ב-4, 6, 8, 9, 11, 13, 17 בינואר 2017 ב-20:00, ב-5, 12 בינואר ב-13:00 וב-14 בינואר ב-18:00 בבית האופרה הישראלית בתל אביב. מחירי כרטיס: 190- 470 ₪, להזמנת כרטיסים: 03-6927777 או באתר בית האופרה

לרכישת כרטיסים