מחול - עולים השבוע: "האיש שבפנים" ועוד

ספייק לי, האיש שהמציא את הקולנוע השחור מציג סרט שוד מוקפד ואלגנטי. יוצר הקולנוע היפני יוז`י ימאדה בדרמה תקופתית מאופקת המתרחשת במאה ה- 19 ביפן וג`וליאן פלאווס הבריטי בסרט ביכורים מפתיע ומעניין.

"האיש שבפנים" (ארה"ב 2005)

ספייק לי החל את דרכו המקצועית בשנות ה-70 כבמאי שחור (וגם כשחקן ברבים מסרטיו) ששם לעצמו מטרה עיקרית ביצירתו: להציב במרכז המפה את הקולנוע האפרו-אמריקאי, שמטפל בעיקר בשחורים ובבעיותיהם.

מרבית סרטיו של היוצר העצמאי המחונן (שעבד תחילה במסגרת הקולנוע הניו יורקי העצמאי ולא נטה לשתף פעולה עם האולפנים), החל מיצירותיו המוקדמות, בהן "לא יכולה בלי זה", "עשה את הדבר הנכון", "בלוז" ו"קדחת הגונגל" - גויסו בעיקר למימוש האידיאולוגי של מיצוב תדמיתו של הקולנוע השחור. הם התרחשו לרוב במגרש הביתי של השחורים ודמויות של לבנים (בעיקר איטלקים ופורטוריקניים) הופיעו בהם בעיקר כדי להבנות מתח בין-גזעי עם השחורים.

לאחד משיאיו באג`נדה המוקדמת שלו הגיע ספייק לי בסרט "מלקולם אקס" (92`), על לוחם זכויות השחורים המיליטנטי. בשנות ה-2000, הקולנוע שלו הפך לפחות אידיאולוגי, אבל עדיין נשאר אישי, ממוקד ומדויק, ואפילו השתדרג ברמת הביצוע והאמצעים האמנותיים, פונקציה של ניסיון מצטבר. "השעה ה-25" היא דוגמה נהדרת לסרט של יוצר רב השראה, שתיאר באופן ריאליסטי ופיוטי כאחד את היממה האחרונה בחיי גבר (אדוארד נורטון) שעומד להיכנס לכלא, לרצות שבע שנות מעצר.

גם בסרטו החדש, "האיש שבפנים", מפגין לי את המיומנות הגבוהה שהופכת אותו לאחד היוצרים החשובים הפועלים באמריקה. הפעם עוסק היוצר בשוד בנק במנהטן, בוול סטריט, איזור הבורסה, וראשיתו מזכירה את "אחר צהריים של פורענות" הנודע של סידני לומט. ארבעה אנשים הלבושים כצבעים, בראשם דלטון ראסל (קלייב אוון), נכנסים ללובי של הבנק, ומשתלטים במהירות על כחמישים אנשים, צוות עובדי המקום ולקוחות, הנמצאים שם. עד מהרה בני הערובה מופשטים מבגדיהם ומצווים ללבוש סרבלים הזהים לאלה של הפורצים, שממשיכים במלאכתם - שוד הבנק על כספותיו.

שוטר שעובר ברחוב קולט את התכונה החשודה שבפנים ומזעיק את בלשי משטרת ניו יורק המתמחים בסיטואציות כאלה: ניהול משא ומתן עם חוטפים לשחרור בני ערובה. השניים שעומדים בחזית מול שודדי הבנק הם קית פרייזר (דנזל וושינגטון) וביל מיטשל (ציווטל אג`ייפור), שעובדים בתאום עם ראש המחלקה לטיפול באירועי חירום, קפטן ג`ון דאריוס (ווילם דפו). מה שהופך את התמונה להרבה יותר מורכבת זוהי כניסתה לפריים של מדלין (ג`ודי פוסטר), אשת מסתורין חזקה שנשכרת על ידי יו"ר הבנק, טייקון הנכסים ארתור קייס (כריסטופר פלאמר), ששוכר את שירותיה לחילוצו של פריט כלשהוא מהבנק.

ככל שפרייזר מתקדם במשא ומתן עם השודדים שבתוך הבנק, הוא פחות ופחות מבין את פעילותם בפנים. שוד הבנק נראה לו פתאום מזויף ותכליתו אינו ברורה. הבלש מרגיש שהוא מנהל מאבק מוחות עם ראסל, ראש השודדים, וכל פעולה שהוא יוזם גוררת תגובה שכנגד. אבל נראה שהשודדים נמצאים כמה מהלכים לפני אנשי החוק שמנסים לברר מה בדיוק מתרחש לנגד עיניהם. דרמה-אקשן, 128 דקות. (ארה"ב 2006)

עלילה חכמה וסרט מרשים ועוצר נשימה לכל אורכו, מרובה טוויסטים מפתיעים במהלכו. לא להחמיץ.

"הלהב הנסתר" (יפן 2004)

דרמה. הבמאי והתסריטאי היפני יוז`י ימאדה כבר הצליח לבנות לעצמו שם במערב. סרטו "סמוראי הדמדומים" (2002) היה מועמד לאוסקר הסרט הזר. גם סרטו החדש "הלהב הנסתר", עורר הדים כשהיה מועמד לפרס "אריה הזהב" בפסטיבל ברלין 2005. הסרט מבוסס על סיפוריו הפופולריים של שוהיי פוג`יסאווה, מהסופרים המוכרים והנחשבים ביפן, המעגן את סיפוריו, הרומנטיים להחריד בדרך כלל, בהיסטוריה של מדינת האיים, בעיקר בתקופה שבה הקוד הסמוראי משל בכיפה. כך גם כאן.

הסיפור מתרחש במאה ה-19, סוף העידן ההירואי של השוגונים והסמוראים. קיי (טאקאקו מאטסו) היפה שהייתה משרתת בביתו של מונזו קטאג`ירי (מסאטושי נגאסה), סמוראי מכובד ומתורבת מהדור הישן. היא עוזבת אותו על מנת להתחתן, אבל עד מהרה הופכים חיי נישואיה לסיוט, כשבעלה ואמו מתעללים בה ללא רחם. קי לוקה במחלה קשה ומונזו השומע על כך מגיע כדי לחלץ אותה מידי המשפחה המרושעת שלידיה נפלה. הוא מחזיר אותה לביתו, משקם אותה והיא, אסירת תודה, משרתת אותו במסירות אין קץ.

השניים רוחשים אהבה זה לזו, אבל היא נסתרת. הם לא יעזו להודות בה, בעיקר בגלל הפער המעמדי הגדול ביניהם, שהופך את אהבתם לאסורה ולבלתי אפשרית, לכאורה. בשלב מסוים משלח מונזו את קי מביתו, ופוקד עליה לנסות ולמצוא לעצמה חיים חדשים, שאינם בצילו.

לאחר מכן הוא מקבל משימה מהממונים עליו - להרוג חבר מן העבר. בכך הם מעמידים במבחן את דבקותו בקוד הסמוראי. מונזו, איש מוסר שאמנם נושא חרב סמוראית שבתחתיתה מוסתר סכין עם להב נסתר, אבל מעולם לא הרג איש, יוצא לפעולה ברגשות מעורבים. הוא ייאלץ להגיע להחלטות אישיות קשות שבעקבותיהן יקבל גם החלטות אישיות הקשורות באהובתו האבודה. עם הידטאקה יושיאוקה, יוקיושי אוזאווה, טומוקו טאבאטה. 132 דקות.

האהבה הבין-מעמדית שבין מונזו לקי היא ביטוי מובהק לגסיסת התרבות הפיאודלית המסורתית של יפן, הקורסת ומתבטלת בפני המודרניזם. סרט מאופק, יפה, רגיש ונוגע, מגובש ומעוצב להפליא מבחינה סגנונית. מומלץ מאוד.

"שקרים נפרדים" (בריטניה 2005)

דרמה. סרטו הראשון של ג`וליאן פלאווס (תסריט ובימוי) הוקרן כאן לא מזמן במסגרת פסטיבל הסרטים הבריטיים שנערך בסינמטק תל-אביב.

במרכז הסרט, המבוסס על הרומן של נייג`ל בלצ`ין, זוג בורגנים בריטים מנומסים ומהוגנים, ג`יימס (טום ווילקינסון), עורך דין מצליח בלונדון, ורעייתו אן (אמילי ווטסון). חייהם נראים מושלמים: הבעל חוזר יום יום לפנות ערב ממשרד עורכי הדין המצליח שלו בעיר, והיא, ליידי שלא צריכה לעבוד, אוספת אותו ברכב מתחנת הרכבת. היא גם מרבה להשתתף באירועי בחברה של האצולה המקומית, שבהם עורכים מסיבות על מרבצי דשא גדולים, משחקים קריקט ונהנים מהחיים. אן מיודדת עם גבר נאה, צעיר הרבה יותר מג`יימס, ביל (רופרט אוורט), ותאונה מסתורית בה נהרג בעלה של סוכנת הבית של ג`יימס ואן, תערב אותו בחייהם. סדרה של סודות ושקרים לא צפויים תפרוץ החוצה ותשבור את האידיליה ששררה במעונם של בני הזוג. עם לינדה באסט, הרמיון נוריס, דייוויד הרווד וג`ון נוויל. 85 דקות.

כוחו של הסרט בתסריט במבנה ובקו הסיפורי: למרות שהוא חושף מסכת ארוכה של בגידות, שקרים, חוסר נאמנויות ואקט פלילי מרכזי שכל הנפשות הפועלות יעשו הכל כדי להסוות אותו – קוד ההתנהגות האוקספורדי המסורתי של הדמויות והשתייכותן למעמד הגבוה מחייבים אותן להמשיך ולשמור על מהוגנות ונימוס ביחסיהן. סרט מפתיע ומעניין ליוצר שזה סרטו הראשון.