מחול - עולים השבוע: "צורת המים" ועוד

סרטו של גיירמו דל טורו מעורר השראה, "הפנתר השחור" הוא חגיגה לעיניים, ו"אלסקה" לא מלהיב

"צורת המים" (ארצות הברית 2017)

פנטזיה-דרמה. סרטו של גיירמו דל טורו. העלילה מתרחשת בראשית שנות ה-60. אלייזה (סאלי הוקינס) היא צעירה אילמת העובדת כמנקה במתקן בטחוני תת-קרקעי סודי ומסווג, יחד עם הבוסית שלה, זלדה (אוקטביה ספנסר). למקום מובא מיכל גדול מלא מים ובתוכו יצור מוזר שנלכד במימי האמזונס בברזיל. מתברר שהוא הובא למקום על מנת שייערכו בו ניסויים כדי לעמוד על טיבו. אלא שאנשי המתקן כובלים אותו בשלשלאות בתוך בריכת מים גדולה, ומתייחסים אליו באכזריות. אלייזה חומלת עליו ומצליחה להתקרב אליו בחשאי ולתקשר איתו. היא מביאה לו ביצים, שמתברר כי הוא אוהב, ומתחילה ללמד אותו את שפת הסימנים. כשמתברר לה שיש כוונה להמיתו היא מחליטה לחטוף אותו, בעזרת השכן שלה גילס (ריצ'רד ג'נקינס), אחד המדענים, ד"ר הופסטטלר (מייקל סטולברג), שלכאורה גם משתף פעולה עם הרוסים שרוצים לפגוע בחקר היצור על ידי האמריקנים, וזלדה. יחד הם מבצעים את המשימה כשהם מערימים על קצין הביטחון החשדן של המתקן, סטריקלנד (מייקל שאנון). 123 דקות.

מהסרטים הנפלאים ומעוררי ההשראה של 2017 (זכה בגלובוס הזהב ואוחז ב-13 מועמדויות לאוסקר, בהן הסרט הטוב והבימוי). מצד אחד זו אגדה מקסימה, פנטזיה יפהפייה, מעין פרפראזה על היפה והחיה, כשהיפה לא כל כך יפה והחיה לא כל כך חיה. מצד שני, יש כאן עיסוק בשלל נושאים: יחס החברה לחריגים שבתוכה והקואליציה שהם מקימים (אלייזה והיצור לא מדברים אבל מוצאים ביניהם שפה משותפת עשירה), הפראנויה בארצות הברית בתקופת ציד המכשפות של מקארתי, המלחמה הקרה בין ארצות הברית ורוסיה, ובקטנה גם הגזענות הלבנה נגד האפרו-אמריקנים בתקופה הנידונה. את הצורניות הפלסטיות בעלת הדמיון והמעוף שלו פיתח ושכלל הבמאי המכסיקני גיירמו דל טורו כבר בסרטיו הקודמים, בהם "המבוך של פאן", "קרימזון פיק" ו"ילדים של אף אחד"). בכלל, רובם המכריע של סרטיו אינם בדיוק ריאליסטיים אלא משוטטים באזורי הדמדומים שבין המציאות וההזיה, בין החיים כאן ואלה שבספרות אחרות. ברשימה גם "הלבוי", "פסיפיק רים" ו"בלייד 2". כאן הוא מביא את האופי הפלסטי המסוגנן של יצירתו לשיא חדש, בין היתר בעזרת הצלם הדני הנפלא דן לאוסטסן, איתו עבד כבר בעבר, והמלחין המצוין אלכסנדר דיספלה ("משחק החיקוי", "נאום המלך"). בזכות השניים "צורת המים" מוגש לצופה כבובנבוניירה מקסימה וטעימה מארץ האגדות, ארוזה בצלופן נוצץ, צבעוני במיוחד. לא להחמיץ.

דירוג: *****

למועדי הקרנות

צורת המים, תמונת יחסי ציבור

"הפנתר השחור" (ארצות הברית 2018)

פנטזיה-אקשן. סרטו של ריאן קוגלר. לאחר אירועי "קפטן אמריקה מלחמת האזרחים" שב טצ'ילה (צ'דוויק בוסמן) למדינתו ווקאנדה, העשירה והמפותחת טכנולוגית יותר מכל מדינות אפריקה. אביו טצ'אקה (ג'ון קאני), שליט המדינה, נרצח על ידי אחד ממתנגדיו וכעת הוא מיועד לרשת את כסאו. לא לפני שראש אחד מארבעת השבטים שבטריטוריה של מדינתו יאתגר אותו ויחפוץ אף הוא להנהיג את האומה. טצ'ילה גובר עליו אלא שזה רק קצה הקרחון ואויבים נוספים ינסו לפגוע בו ובמדינתו, האוחזת במחצב הוויברניום, חומר מתכתי מהחלל החיצון המעניק למשתמשים בו כוחות-על. טצ'ילה, המקבל את ברכתה של אמו רמונדה (אנג'לה באסט), מגייס לעזרתו את האקסית שלו, נקיה (לופיטה ניונגו), שעדיין יש להם רגשות זה אל זה, כמו גם את אחותו שורי (לטיסיה רייט), הצעירה ממנו. הם יוצאים לבוסאן, דרום קוריאה, כדי להתעמת עם קלו (אנדי סרקיס), סוחר שהצליח לגנוב ויברניום מווקאנדה ומנסה למכור אותו בדרום מזרח אסיה. לאחר מכן יהיה עליו להתעמת גם עם קילמונגר (מייקל בי ג'ורדן), שיאיים על ממלכתו. עם פורסט וויטאקר. 134 דקות.

"הפנתר השחור" הוא פחות מוצר של גיבור-על מרוולי טיפוסי ויותר מוצר של דיסני (בעלי "מרוול"). זה סרט הרפתקאות מסחרי מרהיב ומסחרר, עם המון תבלינים אטרקטיביים לעין ולאוזן (האפקטים המיוחדים נהדרים). עבודת קולנוע שגם עושה לצופה מסע עולמי חוצה תרבויות וטריטוריות גיאוגרפיות (מאוקלנד, קליפורניה ועד יבשת אפריקה, מבוסאן, דרום-קוריאה ועד לונדון ווינה). יותר מכך, יש בו קריצות מענגות להמון ז'אנרים מכוננים בקולנוע. תמצאו כאן אלמנטים מיצירות ג'יימס בונד, מעבודות האקשן המקצועניות של יוצרים מדרום מזרח אסיה, מסרטי דיסני מצוירים קלאסיים ובראשם "מלך האריות", מז'אנר הבלאקספלויטיישן (הפוסטר המוביל את הסרט הוא ברוח זו) של שנות ה-70 (אם כי התספורות השחורות מעודכנות, לא אפרו) וגם מעבודות הקולנוע של הכוח השחור העולה של הניינטיז והחוף המערבי, סרטי ג'ון סינגלטון וכו'. השורה התחתונה: סרט אקשן כיפי, חגיגה לעיניים.

דירוג: ****

למועדי הקרנות

הפנתר השחור, תמונת יחסי ציבור

"אלסקה" (ישראל 2018)

קומדיה. סרטו של יצחק צפל ישורון. לולק (אלי גורנשטיין) סובל ממחלת האלצהיימר וכבר לא תמיד מזהה את הסובבים אותו, בני משפחתו. בין המקיפים אותו שכנתו (היא אהובתו לשעבר), בנו המתוסכל, נכדתו הצעירה האהובה עליו ואשתו מרתה הנאמנה לו, שאט-אט הולכת ומאבדת את הכול לטפל בו בתקופת הדמדומים הזו של חייו. כאשר שכנתו-האקסית שלו הולכת לעולמה, לולק מאבד כמעט כליל את הקשר עם המציאות ואפילו מאמין שאשתו היא עוזרת משק הבית, והוא רוצה להינשא לה. עם שפרה מילשטיין, רבקה גור, שמואל אדלמן, שמרית אילדיס, רוחלה הפלר. 85 דקות.

לצפל יש זכויות רבות בקולנוע הישראלי. "נועה בת 17", "קובי ומלי", "ג'וקר", "זוג נשוי" ו"שדות ירוקים" הם כמה מהסרטים המצוינים אותם יצר לאורך השנים. את סרטו האחרון, "Places", יצר בארצות הברית לפני כעשור. אלא שלמרות רשימת הקרדיטים המכובדת הזו, "אלסקה" לא מתקרב אליהם בשום פרמטר. הוא מנסה להיות קומדיה אבל לא מצליח. צפל מרכיב סיטואציות אבסורדיות בתוך משפחה לא מתפקדת, אבל גם זה לא עובד. התסריט והעבודה עם השחקנים ממש לא טובים, למרבה הצער. יש בסרט אפילו רגעים מביכים שנראים יותר כחלטורה כושלת מאשר כעבודת קולנוע סבירה. חבל.

דירוג: **

למועדי הקרנות

אלסקה, תמונת יחסי ציבור

"החגיגה של באבט" (דניה 1987)

דרמה. סרטו של גבריאל אקסל, על פי סיפור קצר של הסופרת הדנית איזק דינסן. שתי אחיות נוצרית אדוקות, מרטין ופיליפה, גרות בכפר קטן בחוף המערבי המרוחק של יוטלנד, בדנמרק של המאה ה-19. אביהן היה כומר שהקים קהילה נוצרית קטנה בכפר והאחיות המזדקנות מפקחות על הקהילה המידלדלת של המאמינים הזקנים. בעבר היו לבחורות היפות מחזרים רבים, אך אביהן דחה את כולם. לכפר מגיעה באבט (סטפאן אודראן), הנושאת מכתב ממחזר לשעבר של פיליפה. מתברר שבאבט היא פליטה. האחיות לוקחות אותה כטבחית ועוזרת הבית שלהן ללא משכורת. היא מקלה בהרבה את חייהן. הקשר היחיד שלה לעבר זהו כרטיס לוטו שחבר בפריז מחדש לה בכל שנה. יום אחד היא זוכה בהגרלה בעשרת אלפים פרנקים, אך במקום להשתמש בכסף כדי לחזור לפריז היא מחליטה להוציא אותו בהכנת "ארוחה צרפתית אמיתית" לאחיות ולקהילה הקטנה שלהן לרגל יום הולדתו המאה של הכומר המייסד. הארוחה היא מתנת התודה של באבט לאחיות שאימצו אותה. 102 דקות.

זוהי הקרנה מחודשת בסינמטקים של עותק דיגיטלי חדש לרגל מלאת 30 שנה ליציאתו למסכים של הסרט הנפלא משנות ה-80. הסרט זכה אז בפרס אוסקר הסרט הזר וגם הוביל גל שלם של סרטים סקנדינביים שזכו בחשיפה גדולה בארצות הברית ובעולם לאחר מכן. יש בו שילוב מרתק של אגדה קסומה ומרכיבים קולינריים טעימים לחיך, ששווה מאוד לקהל שלא ידע את באבט להיחשף אליו.

דירוג: ****

למועדי הקרנות

החגיגה של באבט, מתוך הסרט

"חדר בריחה" (ארצות הברית 2017)

אימה. סרטו של וויל וורניק. טיילר (אבאן וויליאמס), נטשה (אנבל סטפנסון), כריסטין (אליזבהת האוור), אנדרסון (דן ג'יי ג'ונסון) קונרד (ג'ון אירדי) וטבי (קלי דלסון) הם קבוצת חברים המחליטים להיכנס לאחד מחדרי הבריחה הפופולריים, כדי לאתגר את האינטליגנציה שלהם במשימה מורכבת במיוחד. אלא שמהר מאוד הם יגלו שחדר הבריחה הספציפי אליהם נכנסו יהפוך עבורם למלכודת מוות והם ייאלצו להפעיל את כל יכולותיהם האינטלקטואליות והאינסטינקטים שלהם כדי לשרוד. 81 דקות.

למועדי הקרנות

חדר בריחה, תמונת יחסי ציבור