מחול - עולים השבוע: "אויבים" ועוד

כריסטיאן בייל מצוין בסרטו של סקוט קופר, "לחיות בקטן" סובל מתסריט בעייתי, ו"הריבוע" שווה צפייה

"אויבים" (ארצות הברית 2017)

דרמה-מתח-אקשן. סרטו של סקוט קופר. העלילה מתרחשת ב-1892. קפטן בלוקר (כריסטיאן בייל), קצין מצטיין ובעל עיטורים בצבא ארצות הברית, מתבקש ללוות את החץ הצהוב (ווס סטאדי), צ'יף אינדיאני חולה סרטן, ואת בני משפחתו מבית כלא בו הוא מוחזק בניו מקסיקו לשמורת האינדיאנים במונטנה, שם יוכל להיקבר עם אבותיו לכשימות. תחילה הקפטן מסרב, כי הצ'יף היה מקרקף גולגלות ידוע של חיילים אמריקנים, וגם לבלוקר עצמו יצאו מוניטין של מחסל חסר רחמים, אבל בסוף הוא נעתר ויוצא למסע עם פמליית הצ'יף וכמה חיילים שהוא בוחר ולוקח איתו. מדובר במסע מסוכן, שעובר בטריטוריות בהן שבטים אינדיאנים רצחניים עדיין מחפשים אנשים לבנים כדי לקרקף את גולגלותיהם. כך הם עשו לבעלה ולילדיה של רוזלי (רוזמונד פייק), אישה צעירה בטראומה על גבול האי-שפיות, שבלוקר ואנשיו אוספים בדרך והיא מצטרפת איתם למסע. כצפוי, הרבה סכנות אורבות לחבורה בדרך ובניגוד למה שניתן היה להעריך, איש הצבא האמריקני והציף האינדיאני הקשיש הופכים לחבורה מלוכדת הלוחמת בכל מי שינסה לפגוע בה בדרך. 134 דקות.

סקוט קופר הוא במאי של דרמות ששניים משלושת סרטיו הקודמים, "חוקי הפשע" ו"אחים בדם", מהולים באקשן (השלישי, סרטו הראשון, "לב מטורף", היה משהו לגמרי אחר). גם ב"אויבים" התמהיל הזה מרכיב את הנרטיב, אם כי בצורה קצת לא מאוזנת בהשוואה לסרטיו האחרים בסגנון. קטעי האקשן, דהיינו הקרבות הקשוחים והאינטנסיביים של בלוקר וחבורתו נגד אינדיאנים ואויבים אחרים הנקרים על דרכם - מרתקים. הן מבחינת הקצב וכן בכל הקשור לכוריאוגרפיית הצילום והעריכה ההדוקים, האפקטיביים והמסחררים. אבל ביניהם שלובים קטעים ארוכים של שיחות, חלקן מייגעות, חלקן מנסות להיות פילוסופיות, המנחיתות את הסרט לקרקע ולא תורמות הרבה למטען הרגשי שלו. קופר כאילו קורא תיגר על ז'אנר המערבון אליו משתייך הסרט בגדול, אבל זה לא עובד מספיק טוב וכך נוצר בו חוסר אחידות סגנוני. עם זאת, למרות החוליות החלשות עדיין מדובר בעבודת קולנוע ראויה ומסקרנת. כריסטיאן בייל ורוזמונד פייק במשחק מצוין.

דירוג: *** וחצי

למועדי הקרנות

אויבים, תמונת יחסי ציבור

"לחיות בקטן" (ארצות הברית 2017)

דרמה. סרטו של אלכסנדר פיין. בתקופה שבה כדור הארץ מתכלה ויש בו זיהום אוויר כבד, התחממות גלובלית והתפוצצות אוכלוסין, מוצאים המדענים פיתרון: המצאה ביולוגית המאפשרת הקטנת אנשים לגודל של עשירית מנפח גופם, למימדים של בובות משחק. כך ההשפעה שלהם על הבעיות שאותן חווה כדור הארץ תהיה קטנה ביותר. התהליך הזה בלתי הפיך, אבל מבטיחים למי שיחליט לעבור אותו שרמת חייהם תעלה פי עשרה. הבעיה היחידה היא שהתהליך בלתי הפיך. פול (מאט דיימון) ואשתו אודרי (כריסטין וויג) מחליטים ללכת על זה, אבל תוך כדי התהליך אודרי מתחרטת ופול מגיע לבדו ללייז'רלאנד, גן העדן למוקטנים. לאחר שפול מתאושש קצת מההלם ומהדיכאון על כך שאשתו התחרטה בדקה ה-90 ושהוא לבד בעולם החווייתי החדש, הוא לומד ליהנות מהבית הגדול שקיבל, פוגש בשכנו דושן (כריסטוף וולץ), נהנתן המזמין אותו למסיבות חשק. פול יוצא למסע גילוי הרפתקני ומלא תובנות של העולם החדש אליו הגיע, ומהר מאוד מגלה שגם בו יש - הפלא ופלא - מעמדות חברתיים, עשירים ועניים. 135 דקות.

הבמאי אלכסנדר פיין מתנסה כאן בז'אנר בו מעולם לא פעל בו - מד"ב. פתיחת הסרט מבטיחה ומעוררת תחושה שזו עשויה להיות יצירת קולנוע מרתקת, אבל מהר מאוד מתבדים. ככל שהסיפור מתקדם הוא נעשה יותר ויותר הזוי ומופרך, ואפילו בתוך המסגרת הבדיונית בתוכה הוא מתפקד, החזון האפוקליפטי שלו נראה מלאכותי ובלתי אמין. פיין הוא במאי מעולה שכוחו בדרמות משפחתיות מרגשות, בסיפורים אישיים ואנושיים נפלאים, דוגמת "נברסקה", "דרכים צדדיות", "היורשים", "אודות שמידט" וכו', ובטריטוריה הזו הוא היה צריך להישאר. "לחיות בקטן" זו יציאה לא טובה שלו, יומרנית ושאפתנית מדי בתוכנה ובמסריה. וכאשר התסריט בעייתי, אפילו שחקנים מוכשרים כמו מאט דיימון וכריסטוף וולץ לא מצליחים להציל את הסרט.

דירוג: ***

למועדי הקרנות

לחיות בקטן, תמונת יחסי ציבור

"הריבוע" (שוודיה-גרמניה-צרפת-דנמרק 2017)

דרמה. סרטו של רובן אוסטלונד המועמד לפרס אוסקר הסרט הזר. כריסטיאן (קלאס בנג) הוא מנהלו של מוזיאון לאמנות מודרנית עכשווית בשטוקהולם. הוא גרוש אך מתפקד כאב מסור לשני ילדיו. הוא נוהג במכונית חשמלית כדי לתרום לאיכות הסביבה ותומך במטרות שאמורות לשפר את פני החברה. התערוכה הבאה שלו, "הריבוע", הינה מיצג המחדיר בעוברים ושבים את התובנה שעליהם להיות אזרחים האחראים לחברה בה הם חיים. מיצג ותערוכה אבסטרקטיים אבל מאוד מוחשיים, המטיפים למסר של הומניות וסובלנות. אלא שקשה לאדם מסוגו של כריסטיאן לחיות על פי האידיאלים האלה שלו. כשהטלפון הנייד שלו וארנקו נגנבים מכיסו תוך כדי תרגיל הסחת דעת המופעל עליו, הוא נגרר לתגובה טיפשית ולא שקולה, אותה מציע לו חבר העובד איתו. האקט שלו מכניס אותו לסחרור, ומאיים לפגוע אנושות בו, בערכים בהם הוא לכאורה מאמין ועל פיהם ניסה לחיות, ולבסוף גם במפעל חייו. 142 דקות.

סרט מעורר מחשבה המציג בבוטות את הצביעות והציניות של אצולת שטוקהולם הפתוחה והליברלית שכריסטיאן נמנה עליה. הם מתהדרים בסגידה לאמנות אוונגרדית מציתת דמיון וחסרת גבולות, שערכיה הם הומניזם, צדק חברתי, שוויון בין-מעמדי ודאגה לזולת. אלא שבפועל הם אנשים אנוכיים שאינם מתחשבים בצרכי זולתם, בוודאי לא אלה שבמורד הסולם החברתי, להם הם בזים. הבעיה היא שהמסר הזה מובן ונשחק די מהר, ובהמשך הסרט לא מתקדם כמעט מבחינה רעיונית. כך בדיוק עבד גם "כוח עליון", סרטו הקודם של אוסטלנד מ-2014. נכון שברמת הסיפור והתסריט הוא מתפתח ליניארית כל הזמן. נוצר בו, בין היתר, קונפליקט בין כריסטיאן וילד משכונת מצוקה בעיר, היוצא נגדו וטוען כי הואשם על ידו בגניבת חפציו ומנסה לדרוש ממנו התנצלות; או סטוץ לילי עם בחורה אמריקנית המציג אותו כאטום, חסר רגשות ורגישות וגם חושף את יחסו המתנשא לנשים. כלומר, דמותו האינטלקטואלית-ערכית-מוסרית של גיבורנו, הולכת ומתרסקת לנגד עינינו ככל שהסיפור מתקדם, באמצעות מעשיו שלו. אבל כאמור, את המסר הזה אפשר לקלוט כבר בראשית הסרט והעובדה שכריסטיאן רק מוכיח כל הזמן שהוא לא מה שהוא מייצג, בונה מרקם נרטיבי שטוח למדי שלא מתווספים אליו כמעט רבדים נוספים, פסיכולוגיים או אלגוריים, והדבר קצת פוגע בסרט ובמסריו. עם זאת, יש כאן גם לא מעט הבלחות מוצלחות של קולנוע מאתגר. למשל, סצנה בה נשלח אדם דמוי גורילה פראית אל חבורת סועדים במסיבה אקסקלוסיבית של אליטת שטוקהולם, כמיצג אמנותי. החייתיות הבלתי מרוסנת שלו מאיימת על הזחיחות האינטלקטואלית של הסועדים, ולא מרפה עד שתשיג את שלה. בשביל רגעים כאלה שווה לצפות בסרט הזה.

דירוג: ****

למועדי הקרנות

הריבוע, תמונת יחסי ציבור

"סיפור כיסוי" (צרפת 2017)

קומדיה. סרטה של סו עבדי. ארמן (פליקס מואטי), בן לגולים איראנים אקטיביסטים, ולילה (קמילה ג'ורדנה), בת למשפחה מוסלמית, הם שני צעירים פריזאים מאוהבים. הם מתכננים לעבור לניו יורק ללימודי המשך, מה גם שלילה קיבלה ג'וב נחשק באו"ם, אבל ימים אחדים לפני נסיעתם, אחיה הגדול מחמוד (וויליאם לבגיל) חוזר משהייה ארוכה בתימן. הוא עבר שם שינוי גדול ונעשה מוסלמי אדוק. כעת הוא מנסה להשפיע גם על חייהם של לילה ושל אחיהם הצעיר. אותה הוא דורש להפוך לצנועה וחסודה ולהרחיק אותה מהחבר שלה, ואת האח לשלוח לתימן, ל"חינוך מחדש". למעשה, מחמוד כולא את לילה בבית וכמעט לא מאפשר לה לצאת. אז איך יצליח ארמן לפגוש את אהובתו ולשחרר אותה מאחיה? בעצת חברו הדרך היחידה שלו להיכנס לביתה של לילה הוא בתחפושת של אישה בבורקה. ואז מגיעה לבית של לילה, מחמוד ואחיהם הצעיר אישה עטויה בורקה ושמה שחרזדה. לטענתה היא נשלחה כדי ללמד את לילה את הלכות האיסלם. מהר מאוד מחמוד מבין שהוא לא יכול לעמוד בפני קסמה ויעשה הכל כדי להשיג אותה. 88 דקות.

זו קומדיית מצבים מצחיקה ביסודה, המבוססת על הנוסחה המוכרת של חילופי זהויות ומגדרים. הבמאית ממוצא איראני סו עבדי מצהירה שהוא נעשה בין היתר בהשראת "חמים וטעים" ו"סירנו דה ברז'רק", האהובים עליה. עם זאת, יש כאן לא מעט עקיצות חצופות ומתריסות כנגד הצד השמרני-קיצוני של תרבות האיסלם הבלתי מתפשרת, בעיקר בכל הקשור לכפיית קוד לבוש והתנהלות אורתודוקסית על הנשים במשפחות המוסלמיות. באמצעות סדרת סצנות קומיות מתוזמנות ומתוזמרות היטב, מציגה עבדי את האבסורד שבאורח החיים שמחמוד מנסה לאכוף על אחותו, ואת סיפור הכיסוי המדליק שבאמצעותו מצליח ארמן להגיע אליה. עבדי מביאה גם את הפן האוטוביוגרפי שלה, דרך הוריו של ארמן, פליטי שלטון ההאייתולות באיראן שחינכו את בנם באורח חופשי וליברלי, ומתחילים לחשוש שהוא נעשה, בהפוך על הפוך, פנאט מוסלמי דתי. היא יורה בחינניות לכל הכיוונים בהם ניתן לאכול את הראש לאלה שלקחו את האיסלם, הסובלני ביסודו, למקומות פונדמנטליסטיים מטורפים. בנייה נכונה של מתח-אקשן הומוריסטי מתגלגל, הופכת את "סיפור כיסוי", קומדיה קלילה ובעלת מסרים חברתיים, למצחיקה בטירוף. לא תרצו שהיא תיגמר.

דירוג: *** וחצי

למועדי הקרנות

סיפור כיסוי, תמונת יחסי ציבור

"נסיעת לילה" (צרפת 2015)

אקשן. סרטו של ג'וליאן סרי. לאחר היעדרות ארוכה שב כריס (ג'ונתן הווארד) הבריטי לפריז, שם הוא מחדש את מערכת היחסים שלו עם האקסית לודיווין (פאני וואלה) וחברו הטוב לוק (ג'ונתן דמורגר). זה לוקח את כריס לליל בילויים פרוע בעיר, כדי לחגוג את חזרתו, ובסופו תופסים השניים מונית כדי לחזור לדירתו של לוק. הם מחליטים לרדת מהמונית בלי לשלם לנהג את תעריף הלילה הגבוה המגיע לו, ובורחים. אלא שמהר מאוד הם יבינו כי ניסו לעבוד על נהג המונית (ג'ס ליאודין) הלא נכון. האיש העיקש ירדוף אחריהם ברחובות פריז ויהפוך את הבילוי הכיפי לסיוט. לאורך כל המרדף המונה דופק - והמחיר שכריס ולוק יצטרכו לשלם הופך יותר ויותר גבוה. 80 דקות.

למועדי הקרנות

נסיעת לילה, תמונת יחסי ציבור

"יום אחרי יום" (ארצות הברית 2018)

פנטזיה. סרטו של מייקל סאקסי. ריהאנון (אנגורי רייס) בת ה-16 מתאהבת ברוח מסתורית הקוראת לעצמה "א", שבכל יום נכנסת לגוף אחר. על מנת לשמור על החיבור הנדיר ביניהן, מנסות ריהאנון והרוח למצוא מחדש זו את זו מדי יום, כשאינן יודעות מי או מה יביא היום הבא. ככל שההתאהבות של ריהאנון ברוח מתגברת, כך הרעיון של לאהוב מישהו המשנה את זהותו מדי יממה גובה מהן מחיר כבד יותר, ומכריח אותן לקבל החלטה שתשנה את חייהן לנצח. עם ג'סטיס סמית, ג'ני רוס, לוקאס ג'ייד זומן, קייטי דגלאס. 95 דקות.

למועדי הקרנות

יום אחרי יום, תמונת יחסי ציבור