האנימציה על ואן גוך מפעימה, כוכבת טרנסית בסרט מצ'ילה, "מונטנה" של לימור שמילה מפוספס ו"דרור אדום" עם ג'ניפר לורנס
"לאהוב את וינסנט" (פולין-אנגליה-ארה"ב 2017)
אנימציה. סרטם של דורותה קוביילה ויו וולצ'מן המועמד לפרס האוסקר בקטגוריית האנימציה. שנה לאחר מות הצייר ההולנדי הנודע וינסנט ואן גוך, ארמן (דגלאס בות'), בנו של הדוור שהיה מיודד איתו, נשלח לבקשת אביו לאתר את אחי הצייר, תיאו, ולמסור לו את המכתב האחרון שווינסנט שלח לו. לארמן מתברר שגם תיאו כבר לא בין החיים ונפטר כחצי שנה לאחר מות אחיו, משברון לב. ארמן יוצא למסע לאיתור האנשים שהיו קרובים לווינסנט בתקופה שלפני מותו. לאחר מספר תחנות הוא מגיע לכפר אובר-סור-אואז שליד פריז, שם הוא מחכה לד"ר גאשה (ג'רום פלין), רופאו של וינסנט והאיש האחרון שראה אותו בחיים, האמור לשוב מנסיעה. בעת ההמתנה לגאשה פוגש ארמן בכפר נשים וגברים שהיה להם דיבור עם וינסנט, ובאמצעות שיחותיו עמם הוא חושף עוד ועוד פרטים על חייו האישיים והחברתיים במקום בו חי טרם מותו. אבל גם כאשר גאשה מגיע וחולק את זכרונותיו עם ארמן, נסיבות וסיבת מות הצייר הנודע עדיין נותרים אניגמטיים למדי. 94 דקות.
עבודת קולנוע מעוררת התפעמות והשראה. הסרט צולם תחילה בלייב-אקשן עם שחקנים, אבל רק לאחר מכן החלה העבודה האמיתית עליו. יותר מ-200 ציירים עמלו על הסרט המצולם, למען הדיוק על כל אחד מ-65 אלף הפריימים שלו, וצבעו אותם, תחילה בשמן על בד קנווס, תוך חיקוי סגנונו הייחודי של ואן גוך, ואחר הועתקו באמצעות המחשב לסרט. הם יצרו למעשה 853 שוטים צבועים, בהם נעשו שימושים שונים במהלך יצירת עבודת המרקם הפילמאית הזו. התוצאה כאמור מרהיבה עד כדי השתאות. סגנונו המזוהה כל כך של ואן גוך מתעורר כאן לחיים חדשים, ועוד בתנועה, והסיפור בכללותו - המסקרן, מרגש ומפתיע - מתכתב מצד אחד עם סרטי הדרך, ומצד שני עם קלאסיקות ז'אנר הבלש הפרטי. בתבונה רבה משנים הבמאים מפעם לפעם את סגנון הציור בתוך כדי מהלך הסרט ועוברים לשחור-לבן, בעיקר בסצנות המציגות פלאשבקים, כשזמן ההווה של התרחשות העלילה נותר צבעוני, ברוח עבודותיו הססגוניות של הצייר הנודע. לטעמי, השימוש בטכניקות המיוחדות שנראות כאן על המסך יוצר דרגה גבוהה ואקספרסיבית ביותר של הנפשה. מעולה.
דירוג: *****
למועדי הקרנות
לאהוב את וינסנט, תמונת יחסי ציבור
"אישה פנטסטית" (צ'ילה 2017)
דרמה. סרטו של סבסטיאן לליו. אורלנדו (פרנסיסקו רייס) הוא גבר גרוש בן 50 פלוס, המנהל מערכת יחסים רומנטית עם מרינה (דניאלה וגה פרננדז), מלצרית המחלטרת גם כזמרת פאבים. השניים חיים יחד בדירתו. באחד הימים כשהם שבים מבילוי משותף הוא מתמוטט ומתברר שלקה באירוע מוחי קשה. מרינה מבהילה אותו לבית החולים אבל לא נשארת להמתין לדעת מה עולה בגורלו, אלא נמלטת מהמקום לפני שיגיעו אנשי הרשויות החוקרות ובני משפחתו. מתברר שמרינה היא טרנסג'נדרית וכאשר מתברר שאהובה הלך לעולמו, יש לה המון מה להפסיד. וזה אכן קורה, שלב אחר שלב. 104 דקות.
"אישה פנטסטית" הוא אחד מחמשת הסרטים המועמדים לפרס אוסקר הסרט הזר. הוא מתאר כאמור חוויה נורמטיבית לחלוטין של חיי בני זוג הנהפכת על פניה בעקבות מות האחד וגילוי העבודה שהצלע השנייה היא טרנסג'נדרית. לפתע כל הצביעות והגזענות כלפי השונה מראים את פרצופם המכוער. בין אם באמצעות המשטרה החוקרת את הפרשה ונכנסת בחדירה בוטה וחסרת רגישות לתחתוניה של מרינה, ובין אם בהוקעתה החברתית ובנישולה מנכסיה של הידועה בציבור של המנוח על ידי משפחתו. הסרט עשוי ברגישות רבה וחושף את קצות העצבים של החברה בסנטיאגו, צ'ילה – כמשל לכל מקום אחר בעולם, בעצם – שבהינתן האות כל הדעות הקדומות פורצות החוצה ומקבלות ביטויים של אלימות מילולית ופיזית. יחד עם זאת סיפור הסרט, המזכיר בין היתר את "משחק הדמעות" של ניל ג'ורדן מ-1992, הוא סוג של כרוניקה ידועה מראש, והתפתחותו צפויה ונטולת הפתעות. עם זאת הוא נוגע ומרגש, לא מעט בזכות דניאלה וגה היפה, טרנסג'נדרית שתחילה סייעה לבמאי לליו בתחקיר שערך על הקהילה הטרנסג'נדרית בסנטיאגו, ובשלב מסוים הוא החליט שהיא מתאימה לו לתפקיד הראשי, מה שמקנה לסרט אמינות רבה.
דירוג: *** וחצי
למועדי הקרנות
אישה פנטסטית, תמונת יחסי ציבור
"מונטנה" (ישראל 2018)
דרמה. סרטה של לימור שמילה. בעקבות הידיעה על מות סבה, מחליטה אפי (נועה בירון) לחזור לעיר הולדתה עכו, כדי להשתתף בהלווייתו. שם היא פוגשת בבני משפחתה, אותם לא ראתה שנים רבות, ואף מתוודעת לקרן (נטע שפיגלמן), מורה מחליפה, נשואה ואם לשניים. השתיים מתאהבות זו בזו ומנהלות בחשאי רומן לוהט. כשאפי פוגשת במאיה, בתה הקטנה של קרן, וקולטת שמשהו בה מטריד וחסר מנוחה, היא מתחילה לשחזר מי ומה גרמו לה לעזוב את העיר לפני כל כך הרבה שנים. עם חווה אורטמן, קרן צור, אבי מלכה, חי מאור, באבי נאמן, נטע אורבך. 79 דקות.
זהו סרטה הראשון באורך מלא של לימור שמילה, שבמשך כעשר שנים שימשה כמלהקת ואף זכתה בטייטל הזה בפרס אופיר, על "סופת חול". בראשית הסרט היא משחזרת את חזרתה למחוזות ילדותה, העיר עכו, בעקבות פטירת סבה. בהמשך מציג הנרטיב שרקמה שני כיווני סיפור מעניינים. מצד אחד רומן הנרקם בין שתי נשים במקום בו הדבר לא רק שאינו שכיח אלא שהחברה הפטריארכלית תתקשה להכילו. ומן הצד השני היא פותחת תיבת פנדורה של אירועי עבר טראומטיים שהיו קבורים מתחת לאדמה זמן רב מדי, וכעת פורצים אל מעל פני השטח. הכוונות היו טובות אבל המימוש לוקה בחסר. הייתה לי כאן בחלקים רבים של הסרט תחושה של פספוס והחמצה. התסריט לא כתוב מספיק טוב, בכלל זה הדיאלוגים, ולהוציא את אפי וקרן, הדמויות האחרות פשוט לא מפותחות במידה הנדרשת. מספר סצנות נראות מקריות, תלושות ולא מחוברות היטב למסכת הכוללת ששמילה הרכיבה, וכך התחביר הקולנועי כולו רחוק מלהיות מושלם. וגם ראינו כבר בסרטים, כולל מקומיים, סצנות אהבה בין נשים שנראות אותנטיות וחושניות יותר. בירון ושפיגלמן הן אמנם שחקניות טובות ומדויקות, אבל כאן הן לא מצליחות כמעט לרגש.
דירוג: ** וחצי
למועדי הקרנות
מונטנה, תמונת יחסי ציבור
"דרור אדום" (ארה"ב 2018)
מתח-אקשן. סרטו של פרנסיס לורנס, על פי ספרו של ג'ייסון מתיוס. דומיניקה (ג'ניפר לורנס) היא רקדנית בלט מצטיינת בלהקת הבולשוי שתאונה מקצועית קוטעת את הקריירה שלה. היא מתאוששת וחוזרת לבית אמה החולה, נינה (ג'ואלי ריצ'רדסון), בה היא מטפלת במסירות. אבל חוסר הוודאות לגבי העתיד, והחשש שהתיאטרון יפסיק לשלם את דמי השכירות של הדירה, מאלצים אותה להיענות להצעת דודה, וניה (מתיאס שנרטס), איש הבולשת הרוסית, ולהצטרף לארגון מודיעין סודי. בקורס קשוח ואכזרי בפיקוד מייטרון (שרלוט רמפלינג), מלמדים את דומיניקה להקריב את כל כולה למדינה ולהפוך את גופה לנשק, לאמצעי פיתוי. היא הופכת ל'דרור אדום" מצטיין במיוחד ונשלחת למשימת פיתוי שתשנה את חייה. בהמשך היא תישלח לבודפשט כדי ליצור קשר אינטימי עם נאש (ג'ואל אדגרטון), סוכן CIA , ממנו עליה להוציא את שם החפרפרת בארגונה. השניים מתאהבים זה בזה והדבר מעמיד את דומיניקה בפני הדילמה הקשה ביותר בחייה. עם ג'רמי איירונס, קיארן הינדס. 139 דקות.
לבמאי פרנסיס לורנס אין קשר משפחתי לג'ניפר לורנס, אך הוא ביים אותה כבר בטרילוגיית "משחקי הרעב", וההיכרות הקרובה ביניהם הולידה מן הסתם את הכימיה ואת העובדה שהוא בחר בה לככב גם בסרטו זה. אלא שזה לא מספיק. הסיפור מספק תמהיל שרכיביו לא תמיד משתלבים יחד. יש כאן דרמה קשוחה וסרט אקשן אכזרי, ובצידם, בעיקר בחלק האחרון, מין פרשת ריגול עם נופך של מסתורין אה-לה ג'ון לה קארה. והנרטיב הסינמטי הזה בכללו סובל מחוסר אחידות תוכני וסגנוני משווע. אבל הבעיה העיקרית היא שזהו מוצר קולנועי בוטה וחד-ממדי המטיח את עצמו באגרסיביות בפני הצופה, בלי כל גווני ביניים וניואנסים, ולי זה ממש לא עבד טוב ולפעמים אפילו הביך אותי. ידוע לכל שהעולם מתחלק לשניים: אלה שאוהבים את ג'ניפר לורנס ואלה שלא. אני שייך לאלה שכן, אבל דווקא בסרט הזה היא לא מרשימה ולא מספיק טובה בעיניי. אמנם המקור לסרט הוא ספרו של מי שהיה בעבר סוכן CIA, אך אני חושד שכתיבתו לקוחה יותר מדמיונו מאשר מחוויות שירות שעבר. הסיפור הזה פשוט נראה על המסך לא כל כך אמין ולא כל כך הגיוני.
דירוג: ***
למועדי הקרנות
דרור אדום, תמונת יחסי ציבור
"הפצע" (דרום אפריקה-גרמניה-הולנד-צרפת)
דרמה. סרטו של ג'ון טרנגובה. סולני (נאקאן טורה), עובד מפעל החי לבדו, מתבקש על ידי דודו לצאת להרים כדי לסייע לבנו בן העשרה לעבור את טקס החניכה שיהפוך אותו לגבר. הוא מגיע למקום, לא הרחק מיוהנסבורג, ופוגש את הנער, קוואנדה (ניזה ג'יי נקוייני) שהוא ונערים אחרים בני גילו בשבט עוברים מילה, כואבת לגילם, בניתוח שנעשה בתנאים לא סניטריים. מקץ כמה שבועות, כשאיברי המין שלהם יחלימו, הם יצורפו להכשרה קצרה שבסופה יוכלו להימנות רשמית עם גברי השבט. במהלך התקופה מתברר שלסולני יש אהוב בשבט, ויז'ה (בונגיל מנטסאיי), שאיתו הוא מקיים בחשאי יחסים אינטימיים. להיות הומו בשבט בדרום אפריקה זה אות קין, לא פחות, ולכן שני הגברים שומרים על דיסקרטיות מוחלטת וממשיכים לחנוך ולהפוך מנערים לגברים את הצעירים שזה עתה נימולו. סולני, סינגל שלא יצא מהארון וויז'ה, גבר נשוי המנהל חיים כפולים, לא מספקים דוגמה טובה לקוואנדה, והעניינים רק יילכו ויסתבכו. 88 דקות.
סרט זה, שייצג את דרום-אפריקה במוקדמות אוסקר הסרט הזר, הוא יצירה מרתקת ורבת עוצמה. עבודת הבמאי והשחקנים, תוך שימוש באמצעים טכניים ואמנותיים בסיסיים, אותנטית ואפקטיבית, ותוסיפו לכך כמובן את הסיפור המיוחד בעל הקונפליקטים המאוד פרקטיים ובמקביל בעלי סמליות רבה. מהי גבריות בשבט באפריקה? האם תהליך המילה הוא זה שהופך בן עשרה לגבר? הפאלוס כמשל וכנמשל גם יחד, ועוד בעידן רגיש כל כך בו מוגדרים מחדש יחסי נשים-גברים. עד כמה להיות הומו בחברה השבטית באפריקה זהו מקור ללעג, לקלס ולנידוי? הבמאי טרנגוב מנסה להשיב על כל הסוגיות הללו ועושה זאת בצורה נבונה ואינטליגנטית, תוך שימוש במסורת, במורשת ובמנהגי השבט. כל שחקניו הם נון-אקטורס חסרי ניסיון מול מצלמה - כולל טורה, שהינו סינגר-סונגרייטר וסופר, אך זהו סרטו הראשון כשחקן - וזה ניכר בסרט, ולטובה. הם חסרי מניירות, ישירים ומכווני מטרה, ובאמצעותם ובעזרת הצילומים און-לוקיישן יוצר הבמאי קולנוע מאופק ומתורבת, שבאותה מידה הוא גם פראי ונועז.
דירוג: ****
למועדי הקרנות
הפצע, תמונת יחסי ציבור
"לילה בטירוף" (ארה"ב 2018)
קומדיה. סרטם של ג'ון פרנסס דולי וג'ונתן מ. גולדסטין. מקס (ג'ייסון בייטמן) ואנני (רייצ'ל מקאדמס), זוג תחרותי שניצחון במשחק הוא מעל הכל עבורם, מארגנים מדי שבוע בביתם ערב משחקי חברה לעצמם ולכמה מחבריהם. כשברוקס (קייל צ'נדלר), אחיו הכריזמטי של מקס, מארגן ערב משחקי חברה כזה בביתו, האירוע מקבל טוויסט משמעותי כשבמקום "שבץ נא" ו"מונופול" המשתתפים נדרשים הפעם לפענח מקרה חטיפה של אחד החברים. האם החטיפה המתרחשת במהלך הערב אמיתית או מבוימת, כחלק מהמשחק? כשששת החברים מנסים לפתור את התעלומה הם מגלים שלא הכל כפי שהוא נראה ומהר מאוד הלילה הופך להרפתקה מטורפת שבה הם יתקשו לדעת מה אמיתי ומה לא. עם שרון הורגן, בילי מגנוסן, למורן מוריס. 100 דקות.
למועדי הקרנות
לילה בטירוף, תמונת יחסי ציבור
"פיטר ראביט" (ארה"ב 2018)
אנימציה. סרטו של וויל גלוק בהתבסס על דמויות ועלילת הספר "פיטר ראביט" של ביאטריקס פוטר. מדובר בקומדיית הרפתקאות המשלבת אנימציה ולייב אקשן. פיטר ראביט, הגיבור השובב וההרפתקן ששבה את דמיונם של דורות קוראים, מגיע למסך הגדול עם קומדיה עוקצנית ועכשווית. בסרט, הסכסוך של פיטר עם מר מקגרגור עולה מדרגה כשהם מתחרים על ליבה של השכנה החיננית וחובבת החיות שגרה ממול. פיטר המרדן לא יהסס לחמוק בגניבה לגינת הירקות של השכנה. 95 דקות.
למועדי הקרנות
פיטר ראביט, תמונת יחסי ציבור
"לעוף עם ערפד" (הולנד-גרמניה-דנמרק 2017)
אנימציה. סרטם של ריקרד קלאוס וקרסטן קילריך. רודולף הוא ערפד צעיר, בן 13 בלבד, שנמלט עם משפחתו מאימת צייד ערפדים נודע. בעת המנוסה נפרדות דרכי בני המשפחה ורודולף, שנותר לבדו, מוצא מסתור בטירה עתיקה ביער השחור. לטירה, המשמשת כבית מלון, מגיע טוני, ילד רגיל בן גילו של רודולף, חובב סיפורי ערפדים, טירות מכושפות ויצורי לילה מסתוריים. השניים מתיידדים כמעט מייד ולאחר טיסה משותפת בשמי הלילה מחליט טוני להתגייס לעזרת חברו החדש, למצוא יחד איתו את משפחתו ולעזור להם לנצח את הצייד שמנסה ללכוד אותם. 83 דקות.
למועדי הקרנות
לעוף עם ערפד, תמונת יחסי ציבור
"טד החוקר החופר" (ספרד 2017)
אנימציה. סרטם של דוד אלונזו ואנריקה גאטו. לאחר שהארכיאולוגית שרה לברוף מגלה את אחת משלוש הטבעות המוזהבות של מחרוזת המלך מידאס, המעניקה לשולט בה את הכוח להפוך כל דבר לזהב, טד נוסע ללוס אנג'לס לתערוכה בה שרה תחשוף את הגילוי הארכיאולוגי בפעם הראשונה אי פעם. אלא שהפגישה המחודשת של טד ושרה משנה כיוון כשהנבל ג'ק רקהאם וצוותו שודדים את הטבעת וחוטפים את שרה, בידיעה מלאה כי מי שמעמיד את שלוש הטבעות של מחרוזת המלך מידאס בחזרה, יזכה לרשת את כוחו ואת עושרו העצום. טד יוצא למסע להצלת שרה ולהכשלת תוכניתו המרושעות של רקהאם. הוא מקיף את העולם לצד חבריו המומיה, בלזוני התוכי והכלב ג'ף. 85 דקות.
למועדי הקרנות
טד החוקר החופר, תמונת יחסי ציבור