נשאבים לעולם אגדי
 
יש תיאטרון לילדים ויש מלנקי. זו, ככל הנראה, נקודת המוצא. אחרי "אגדת שלג" המופלאה של קבוצת התיאטרון הנהדרת הזו, מציגים במלנקי את "עליסה והקרקס הישן" - הצגת ליצנות קסומה לא פחות, עם טעם של ילדות, דמיון אינסופי ומעוף, שמצמיח לקטנים ולגדולים כנפיים לנסוק בעזרתן גבוה מעל לכל הג'אנק שמלעיט אותנו עד להתפקע העידן המודרני, התעשייתי, המיוחצן והמשווק לעייפה.

"עליסה והקרקס הישן" עושה מה שתיאטרון ילדים מצוין יודע לעשות וזה לפתוח דלתות פנימה אל תוך הנפש, לגעת בשורש, לעורר זיכרונות ולהשתמש בהם כחומר גלם ובערה ליצירת זיכרונות חדשים.

נתחיל בהתחלה. אין דבר במתחם הכי פחות מזמין בעיר - רחוב יגאל שדה בואך רחוב המסגר - שיכול להעיד ולו ברמיזה על עולם הפלאות שמסתתר בבניין המתקלף בו שוכן תיאטרון מלנקי. זה מפתיע בכל פעם מחדש. רק שלט, כתוב בכתב יד, מכוון מעלה לקומה הראשונה ומשם, דרך מסדרון ישן, בעזרת חצים מצוירים בטוש אל שולחן הקופאית. יש משהו בצניעות שמקפל בתוכו המרחב, אשר בדרך לא דרך מוסיף ולא גורע במבחן התוצאה.


עליסה והקרקס הישן, צילום: מארק צו

גם אולם התיאטרון של מלנקי, למעשה חדר לא גדול שאם תפשיט אותו מתפאורה, ייראה כמו אולם חזרות מצ'וקמק, הוא סוג של קסם. מרגע כניסתך לאולם, שמיועד לקהל מצומצם של כ-50 איש, אתה נשאב - קצת כמו בסצנת ציורי המדרכה בסרט "מרי פופינס" - פנימה אל תוך עולם אגדי. על הרצפה פזורות כריות לבד לבנות בצורת עננים שמיועדות לילדים, מסביב כסאות להורים, המרחב תחום בבד שחור, מסמן את גבולות העולם.
 
יפהפה ונטול מילים
 
"עליסה והקרקס הישן" מתחילה עוד לפני שהיא מתחילה. ממקלט רדיו גדול וישן, שמונח באחד מצדי הבמה, עולה קול בס שמקריין תסכית רדיו. הוא מספר את סיפורה של עליסה בארץ הפלאות, אבל מפעם לפעם, אם מקשיבים היטב, מתייחס לקהל, מעיר הערות, בודק ערנות. לוקח זמן להבין שלא מדובר בסתם רעש לבן שמנעים ברקע ולהטות אוזן. זה מפתיע כמו שזה מצחיק. 


עליסה והקרקס השן, צילום: מארק צו
 
זהו יום הולדתה של עליסה. שלל המתנות עטופות בנייר צבעוני ובסרטים כבר נערמו, אבל היא עמוק בתוך הטלפון הנייד. אחרי הכל, מה כבר יכול להיות מעניין יותר ממה שיש לעולם הווירטואלי להציע? מתוך ארגז ישן, גדול ומסתורי, שמונח על הבמה מזנקים לחייה שלושה ליצנים, בבגדים עשירי צבעים וטקסטורות, נחושים לחלץ אותה מהמסך הקטן ולצאת ביחד איתה למסע הרפתקאות וגילויים בעולם הדמיון.

זהו תיאטרון יפהפה, נטול מילים, שבנוי על אלמנטים של קומדיית טעויות, עולם הפנטומימה, הקרקס והליצנות הקלאסית, אבל בראש ובראשונה על משחק מצוין. בלי הרהב, הפסאדה והפאסון המתוחזקים של התיאטרון המסחרי – הממסדי או הפרטי - באמצעים, לכאורה, דלים ובכישרון מפעים, מצליחה ההצגה הזו להפוך עולמות, להתריס בעדינות אסרטיבית נגד הסדר הקיים וזאת מבלי "ליפול" לדידקטיות מעושה. אם תרצו, הניצחון הגדול של ההפקה הזו כפול: הן ברמת העלילה והן ברמת העשייה הרוח גוברת על החומר.
 
אמת נוגה בעולם פנטסטי
 
הבמה והתלבושות שעיצבה אולגה דומובה הם כמו גלויה שאבדה בדואר ופתאום הגיעה מעולם ומזמן אחר. בצבעי הבמה והתלבושות יש געגוע שמשדר, כמו בגלים תת קרקעיים או בתדרים נסתרים, אמת נוגה ובה בעת יופי מעורר השתאות. המוזיקה של יבגני לויטאס, שהלחין רבות מהפקות תיאטרון מלנקי בשנים האחרונות, מעבה בדרכה את יסודות העולם הפנטסטי שמתחולל על הבמה.


עליסה והקרקס הישן, צילום: מארק צו

אך קודם ומעל לכל אלו השחקנים: שלישית הליצנים הנהדרת - ולדימיר זמליאנסקי, לאון מורוז ואיליה דומנוב ולצדם, בתפקיד עליסה, קסניה מורוז, הילדה הנצחית. להצחיק זה עסק רציני ביותר ולמעשה כמו במתמטיקה או במוזיקה קלאסית, הדיוק בעסקי ההצחקה קריטי. על כל שכן כשמדובר בעבודת ליצנות שבה זיוף בתזמון עלול להפוך צחוק לבכי.

זמליאנסקי במובן זה הוא המאסטרו שמחבר את פרודות התזמורת. מורוז ודומנוב מביאים לבמה, כל אחד בדרכו, איכויות אחרות ודמויות שונות, גמלוניות ולא יוצלחיות אך מקסימות. ההתנסות בליצנות מסוג זה, שאינה חלק מהתפריט הבסיסי במלנקי, פותחת בפני השחקנים כמו גם בפני קהל הצופים הצעיר, אפיק חדש ומלהיב במיוחד.
 
קסם הליצנות הקלאסית
 
ואולי זה עוד עניין מרכזי בחשיבות ההפקה - "עליסה והקרקס הישן" מאפשרת לילדים להיחשף לליצנות קלאסית, לטכניקה ולשפה שכמעט ואינה עוד בנמצא בישראל. ליצנות in-doors באולמות תיאטרון, למעשה עברה ממחוזותינו והיא מצויה בעיקר במרחבי פסטיבלים לתיאטרון רחוב על סוגיהם. מכאן, מדובר בהזדמנות לחשיפה נדירה לאמנות נפלאה, מפעילה ומגרה את הדמיון.


עליסה והקרקס הישן, צילום: מארק צו

אבל מעבר לכך, מה שמעורר כבוד בעשייה של מלנקי לילדים הוא נקודת המוצא המכבדת - גם אם בקו העלילתי יש הכוונה ומסר חינוכי, בפרקטיקה יש הימנעות מכל מה שמריח דידקטי. נראה שבמלנקי סומכים על כך שקסם התיאטרון יעשה את שלו ויאפשר למחשבה הילדית, החופשייה מכבלים, לנסוק. בסופו של דבר זה מוכיח את עצמו.

עזבו אתכם מגדול יותר, רהבתני יותר, צבעוני וצעקני יותר. בשביל זה יש דיסני לנד וטויס אר אס. אם אתם מחפשים גירויים שיפעילו לילדים את הנוירונים, ישאירו את דלת הדמיון פתוחה, יפתחו את גמישות המחשבה וידגדגו את בלוטות הטעם הטוב, הגעתם למקום הנכון.


עליסה והקרקס הישן, צילום: מארק צו

ההצגה "עליסה והקרקס הישן" תעלה ביום שבת, 19 במאי 2018 בשעה 11:00 ו-13:00, וב-20 במאי ב-11:00 בתיאטרון מלנקי בתל אביב. להזמנת כרטיסים: 054-2488104 או באתר התיאטרון

רכישת כרטיסים