צחי גראד ממגנט בסרט המרתק שכתב, "משום מקום" מומלץ מאוד ו"יום נפלא" קשה לעיכול
"הבן דוד" (ישראל 2017)
דרמה-קומדיה. סרטו של צחי גראד. באחד הימים, מוקדם בבוקר, אוסף נפתלי (גראד), שחקן במקצועו, את פאהד (עלא דקה), פועל ערבי אקראי, מנקודת איסוף פועלים, כדי שישפץ לו את הסטודיו שלו הממוקם בסמוך לביתו ביישוב כפרי במרכז הארץ. בין השניים נרקם מהר מאוד אמון ונפתלי מבין שהוא יכול לסמוך על פאהד ולבטוח בו ובעבודתו. בדיוק באותו בוקר מותקפת נערה ביישוב, וחשדם של תושבי המקום נופל אוטומטית על הערבי הצעיר, שרק הגיע למקום. נפתלי יוצא מיד להגנתו, אבל תוכניותיו מתחילות להשתבש. השיפוץ לא מתקדם כפי שציפה, מתפתח ריב בינו ובין אשתו יעל (אסנת פישמן), אמונו בפאהד מתחיל להתערער ולחצי שכניו ושאר אנשי היישוב למצות את הדין עם פאהד הולכים וגוברים. עם ירון מוטולה, יואב הייט, אורי הוכמן. 90 דקות.
יש משהו ממגנט בצחי גראד השחקן. בכל תפקיד ובכל דמות לה יידרש יבואו לידי ביטוי הכריזמה שלו, שפת הגוף שלו ואופן הדיבור והאינטונציה המיוחדים רק לו. גם כשמדובר בסרט לא ממש מוצלח, נוכחותו של גראד בו תעלה אותו לדרגה אחרת. כבמאי, זה כבר סיפור אחר. עוד יותר מעניין, עוד יותר מורכב. "הבן דוד" זהו סרטו השלישי כבמאי. הקודמים היו "ג'ירפות" (2001) ו"תנועה מוטעית" (2006). שני סרטים אלה, וגם "הבן דוד", אינם סרטי מיינסטרים רגילים. יש בנרטיבים שלהם את אותם טוויסטים לא רגילים שמכריחים את הצופה להתייחס אליהם בכובד ראש, להשקיע בהם יותר מחשבה. "הבן דוד" מטפל בקונפליקט הנוצר אצל כל ישראלי כמעט במפגש עם ערבי. גזענות אינסטינקטיבית מהולה בפחד מכתיבה לנו את ההתנהלות במצבים כאלה. הדבר בא לידי ביטוי בסרט מצד אחד במערכת היחסים הקרובה, ובהמשך החשדנית יותר, המתפתחת בין נפתלי ופאהד. ומהצד השני נכנסים לתמונה תושבי היישוב, להלן "העדר", שמנסים להכריח את נפתלי להיגרר על ידם, לוותר על ערכיו ומידותיו ההומניים ולראות בבן הדוד נבל, תוקף צעירות, אדם מתועב וחסר מוסר. ועם זה יש לנפתלי הליברל בעיה קשה. גראד הבמאי מטפל בנושא בהומור אירוני אופייני ובקורטוב של סרקזם, וזו הדרך הנכונה להוציא את המיטב מהתסריט המרתק, המעורר למחשבה, שכתב.
דירוג: ****
למועדי הקרנות
הבן דוד, תמונת יחסי ציבור
"משום מקום" (גרמניה 2017)
דרמה-מתח. סרטו של פאטי אקין. כשקטיה (דיאן קרוגר) פוגשת את נורי (נומאן אקאר), צעיר ממוצא טורקי-כורדי, ברור שהם נועדו זה לזה. הם נישאים כשהוא עדיין בכלא, מרצה עונש מאסר על סחר בסמים, בעוד הורי שניהם מתנגדים למהלך. אבל מאז לידת בנם רוקו (רפאל סנטנה), נוטש נורי את העיסוק בסמים ומאחר שלמד בכלא מנהל עסקים הוא מפעיל כעת בהמבורג משרד העוסק בתרגומים ובפתרון נושאי מיסוי. באחד הבקרים קטיה מביאה את רוקו למשרד של נורי ולוקחת את מכוניתו לסידורים. כשהיא שבה למקום מתברר לה הגרוע מכל: בעלה ובנה נהרגו בפיצוץ מטען חומר נפץ שהונח בחזית המשרד. המשטרה חושדת שנורי נהרג על ידי יריביו מעולם הסמים, אך קטיה השבורה בטוחה שרוצחי בעלה וילדה הם ניאו נאצים. המשטרה מצליחה ללכוד בני זוג, אנדרה (אולריך ברנדוף) ואדה (האנה הילסדורף). משפטם מתפתח באופן שונה לחלוטין מהצפוי וממה שקטיה קיוותה לו, וכאשר התביעה מחליטה לשחרר אותם, קטיה מבינה שיהיה עליה לפעול. 106 דקות.
פאטי (למעשה פתיח) אקין אמנם נולד בהמבורג אך הוא ממשפחה ממוצא טורקי ומרבית סרטיו דנים בקונפליקטים של גרמניים-טורקיים. בין סרטיו המוכרים כאן, "עם הראש בקיר", "בקצה גן עדן" ו"סול קיטשן". הקולנוע שלו תמיד חזק ואקספרסיבי, חושף ומגולל סיפורים אנושיים מורכבים. כך גם במקרה זה, של סרט טעון (זוכה גלובוס הזהב לסרט הזר) העוסק בשנאת זרים, אם כי מזווית של אישה גרמנייה אחת שכל עולמה נחרב בעקבות רצח בעלה ובנם רק משום שאינם ממוצא גרמני. כל המטען הדרמתי של היצירה הזו מונח על כתפיה של דיאן קרוגר, ילידת גרמניה, שעושה תפקיד מעולה (שזיכה אותה בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל קאן האחרון). אקין מיטיב לשרטט לתאר ולעצב בצבעים עזים את כרוניקת חייה המתהפכים של קטיה. בתחביר קולנועי מעיק ומעצים בעת ובעונה אחת מראה "משום מקום" כיצד מאישה שמחה ומאושרת בחלקה ובחיק משפחתה היא נקלעת להלם, חוסר אונים וייאוש. ובנוסף לכאבה האישי היא נאלצת להתמודד עם העוינות של בני משפחת בעלה המנוח ועם רשויות החוק בהמבורג שלא מספקות מענה הולם לשאלות החותכות בבשרה ומייסרות אותה מבלי שתמצא מנוח. מומלץ מאוד.
דירוג: ****
למועדי הקרנות
משום מקום, תמונת יחסי ציבור
"יום נפלא" (ארצות הברית-צרפת 2017)
דרמה. סרטה של לין רמזי, עיבוד לספרו של ג'ונתן איימס. כשהוא מנסה לאזן בין ההזיות שלו על עברו המסויט והמציאות חסרת האוריינטציה בה הוא מתפקד, ג'ו (חואקין פיניקס), הסובל מטראומה מאז השתתף במלחמת המפרץ, חי עם אמו המבוגרת (ג'ודית רוברטס). הוא מתפרנס ממשימות הצלה אלימות אותן הוא מבצע עבור גורמים פרטיים שהסתבכו עם העולם התחתון. כאשר פונה אליו אלברט ווטו (אלכס מאנט), סנטור ניו-יורקי, בבקשה שיחזיר אליו את נינה (קטרינה סמסונוב), בתו בת ה-13 שנחטפה ונמכרה לזנות, הוא יוצא למשימה ממנה אין דרך חזרה. ואולי דווקא היא תהיה הישועה שלו. 95 דקות.
הבמאית הסקוטית לין רמזי ("חייבים לדבר על קווין") יצרה סרט (בתרגום מילולי שמו המקורי הוא "מעולם לא היית פה באמת") איטי, עמוס בדימויים ואסוציאציות ערטילאיות ומאוד קשה לעיכול. הוא אמנם זכה לשבחים רבים על ידי מבקרים ברחבי העולם והוקרן בהצלחה בפסטיבלים בינלאומיים, אבל עבורי הוא היה קשה עד בלתי אפשרי לפיצוח. הליין העלילתי שלו רופף ומתנהל באיטיות מרגיזה, הוא אניגמטי, תמוה ולא מספיק קומוניקטיבי כדי ליצור הזדהות עם המתחולל על המסך, ולמרות שהוא לא ארוך במיוחד הוא מייגע לאחר זמן צפייה לא רב. התפר הדק בין העולם ההזייתי של הגיבור למציאות לא עבר אליי ונראה לי מאוד יומרני, ולכן קשה לי לראות בסרט זה יצירה חשובה, כפי שיש המייחסים לו.
דירוג:**
למועדי הקרנות
יום נפלא, תמונת יחסי ציבור
"נשוי בהפתעה" (ארצות הברית 2018)
קומדיה. סרטם של בוב פישר ורוב גרינברג. ליאונרדו (אוחניו דברז) הוא פלייבוי מפונק, בן למשפחה העשירה ביותר במקסיקו. קייט (אנה פאריס) היא אם חד-הורית לשלושה שמתקבלת לעבודה כמנקת היאכטה המפוארת שלו, אך מפוטרת על ידו כלאחר יד וללא הצדקה ואף לא מקבלת את השכר המגיע לה. ליאונרדו מועד ונופל מספינתו לאחר ליל בילויים סוער, מתעורר בחוף אורגון ומתברר כי איבד את זיכרונו. קייט מופיעה בבית החולים בו אושפז וכדי לנקום בו על מה שעולל לה משכנעת אותו כי הוא בעלה ומכריחה אותו, לראשונה בחייו, לצאת לעבוד. אחרי התחלה אומללה ליאונרדו מסתגל לחייו החדשים, ובדרך גם זוכה להכרה מצד "משפחתו" החדשה ומצד שותפיו לעבודה. אבל כשמשפחתו האורגינלית העשירה מנסה להתחקות אחריו וכשצצה האפשרות שזכרונו יחזור אליו, השאלה היא האם הגבר המפונק ינטוש את האם ושלושת ילדיה וישים את הפרק הזה של חייו מאחוריו. 112 דקות.
למועדי הקרנות
נשוי בהפתעה, תמונת יחסי ציבור
03/05/2018
:תאריך יצירה
|