על הקו בין גבר לאישה
 
זה מתחיל מבפנים. גרוב פנימי שמגרד בתוכם איזה עצב. הם - הקבוצה. העדר. זה מתחיל בקטן, מתגנב ואז לוקח שליטה. גופות מפוסלים של רקדני בלט, גברים ונשים בביגוד מינימלי בשחור, אסופים, אצורי נשימה, מחזיקים בתוכם כמו תקתוק של מטען חבלה. הם נעים כאיש אחד, הקבוצה. מהלכים על קצות אצבעות ולא בהקשר המוכר של הבלט הקלאסי.

הם "מדברים" בשפה זרה, אוצר המילים הגופני, מטשטש גבולות, מתעתע. העין שבויה באלמוג האנושי המתנועע הזה, מנסה לפענח את הקודים ובדיוק אז, נפרד ממנו בתנועות אגן מהפנטות רקדן שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים.


NOVA כרמן, צילום: אוהד פאליק

זו התנועה הבלתי פוסקת של האגן והזרועות שמתעתעת. כאילו השתלטה על הגבר הצעיר והמסותת הזה רוחה של רקדנית פלמנקו מיומנת. פלג הגוף התחתון לא מפסיק לנוע בתנועות שכל כולן פיתוי ויצר. מול התנועה המעגלית, הנשית מאוד, נעות הזרועות בעוצמה, מצליפות בחלל מעשה מטדור בזירת הקורידה.

בית החזה החשוף, פרוש בגאווה טווסית משהו, היציבה מקרינה עוצמה וגבריות. גם כאן חוזרת התחושה המתעתעת שמציפה ההתרחשות ומגלגלת מחשבות על קו ההפרדה הדק בין הגברי לנשי, על הקונפליקטואליות שמייצרת שבירת הקונבנציות גם אצל צופים מיומנים ועל הכאוס, שהולך יד ביד עם העמדת סימני שאלה מול כל מה שנתפש כאקסיומה.


שרון אייל (מימין), תמונת יחסי ציבור. עמרי משעל, צילום: אושר פארטובי

 
כרמן אדג'ית ואורבנית
 
ברוכים הבאים ליצירתה החדשה של שרון אייל, "Nova כרמן", שיתוף פעולה ראשון, מפתיע ועוצמתי, בין הרקדנית והכוריאוגרפית הישראלית לבין להקת הבלט הישראלי. זה לא רק החיבור בין העולם הקלאסי לבין יוצרת עכשווית אדג'ית, אקלקטית, אורבנית, שהתחנכה על ברכי עולם הגאגא של אוהד נהרין, שמסקרן ומאתגר.

זו גם לא הבחירה לנענע את "כרמן", אופרה קלאסית פופולארית, שנחשבת לפסגת יצירותיו של המלחין זורז' ביזה, שמפתיעה. זה הפירוק וההרכבה, קריאת התגר על הקונבנציות, טשטוש גבולות "הנורמה", שבמודע או שלא במודע הופכים את "Nova כרמן" ליצירה חדשנית, אמיצה ומהפנטת, שבה תפיסות עולם וטרנדים נמסים אחד לתוך השני והדמיון רץ חופשי.

אייל מתרחקת דרך קבע מנרטיב. גם ביצירה מוקדמת יותר שלה, "פטרושקה", בלט בורלסק שיצר במקור הרקדן והכוריאוגרף מיכאיל פוקין למוזיקה המורכבת של סטרווינסקי, בחרה אייל במופשט והעדיפה את הצורה על פני התוכן. אך בניגוד ל"פטרושקה", שבה הובילה המוזיקה של סטרווינסקי את היצירה המחולית, "Nova כרמן" שוברת לפרגמנטים ומטשטשת לכאורה עד לבלי הכר, הן את המוזיקה של ביזה (שמבליחה לפרקים מתוך פס הקול המתכתי שיצר אורי ליכטיק) והן את הקו העלילתי. ובכל זאת הם שם.  


NOVA כרמן, צילום: אוהד פאליק

 
טוויסט מרתק
 
סיפורה של הצוענייה - נפש חופשייה, שוברת מוסכמות וחמת מזג, שריסקה את לבם של מחזרים רבים ולבסוף מצאה את מותה במהלך ריב אוהבים ובכך, במידה רבה, שב הסדר החברתי שהפרה על כנו - מקבל ביצירתה של אייל טוויסט מרתק. כרמן היא גבר. על אף שלכאורה אין ביצירה דמויות וסיפור, קשה שלא לראות את הדמיון בין אותו "שובר שורה", לגיבורת הנובלה של פרוספר מרימה משנת 1845.
 
"זהו לפחות הסיפור שאני מספר לעצמי", אומר עמרי משעל, רקדן בן 19, שהצטרף לאחרונה לשורות להקת הבלט הישראלי. בתוך הקבוצה הממושטרת, המסונכרנת, "צבא של יחידים", המתנהל רוב הזמן כגוף אחד, מאיים וחונק כל פרץ "אחרות", בולטת התנועתיות היצרית של משעל שמדברת שפה שונה. "אני מרגיש שיש דמיון גם בדמות שלי, שיש בה את התשוקה, האנרגיה והיצר, אבל גם באווירה הכללית של הסיפור, שנוגעת למקום הטעון שבו זה מתרחש וליחסים בין אנשים".

זו בחירה מאוד אמיצה להפוך את כרמן לגבר

"נכון. גם הדואטים שיש בעבודה הם בין גברים וזו בחירה מעניינת. אני חושב שגם אם זה לא הסיפור הקלאסי של כרמן אפשר בפירוש לראות דרך האינטרפרטציה את הדמיון. זה אמיץ מאוד, חדש ושונה". 


NOVA כרמן, צילום: אוהד פאליק

 
"בקלאסי יש המון תשוקה"
 
משעל, הגיע לבלט הקלאסי ממה שנראה כתחילתה של קריירה בינלאומית מבטיחה בתחום הריקודים הסלוניים. בגיל 12 נרשם לחוג ומאז קטף ארבע פעמים את המקום הראשון באליפות ישראל ומקומות מכובדים באליפויות אירופה והעולם בתחום. "הריקודים הסלוניים זה עולם ומלואו", הוא אומר ומחפש את המילים הנכונות. קשה להסביר אהבה. "זו המוזיקה ומערכת היחסים שנרקמת בין בני הזוג, התשוקה שבתנועה ובגוף. זה מחול שמאפשר לך לעשות עם הגוף כל כך הרבה, נותן מקום לביטוי עצמי ויש בו הרבה מאוד יצר".

כל הדברים האלה באים לידי ביטוי גם פה, ב" Nova כרמן", זה מאוד בולט

"אני תמיד מנסה לחבר את שני העולמות האלה ואני מאוד שמח שהפעם ניתנה לי ההזדמנות הנהדרת הזו. אלה עולמות שמתקיימים אצלי במקביל. למדתי בלט קלאסי במקביל לריקודים הסלוניים ובשניהם התאהבתי תוך כדי תנועה. התחלתי ללמוד בלט בחוג של ילנה בוחיניק ואחר כך לקחתי אצלה שיעורים פרטיים וככל שהתקדמתי מבחינה טכנית ילנה העשירה אותי בידע אם זה בסיפורים על ההיסטוריה של הבלט הקלאסי, סרטוני בלט ביוטיוב, ספרים. למדתי אצלה המון ועם האוכל בא התיאבון. אלו סגנונות שונים מאוד, זה נכון, אבל לאורך כל הדרך ידעתי שאני רוצה לשלב בין השניים. זה טכניקות שונות שבהן הגוף מדבר אחרת אבל אני מעולם לא הרגשתי נתק אלא חיבור ביניהם".

אולי כי אתה הקו המחבר. מה נותן לך הבלט שאולי חסר בריקודים הסלוניים ולהיפך?

"הבלט מחזק את היציבה, השימוש בגוף בבלט מאוד מודע והקווים נקיים. כל העבודה הקשה שאנחנו עושים בבלט יכולה לבוא לכדי ביטוי בריקודים הסלוניים, אם זה באחיזה של הידיים ובמתח שקיים בגוף. בניגוד למה שנהוג אולי לחשוב, בבלט הקלאסי יש תשוקה רבה ואפשר לבטא באמצעותו קשת מאוד רחבה של רגשות, אבל בריקודים הסלוניים יש אש שראיתי רק אצל רקדנים מעטים בבלט הקלאסי. הזרימה היא אחרת. את האנרגיה הזו אני מנסה להביא". 


NOVA כרמן, מתוך החזרות. צילום: מרב יודילוביץ'

 
"הסטיגמות פסחו עליי"
 
אל הבלט הישראלי הגיע בהרבה עבודה קשה. בתום לימודיו בבית הספר לאמנויות החל לרקוד בשיעורי אחר הצהריים אצל רוז קאסל, ממורות הבלט המובילות בישראל שעל ברכיה התחנכו מיטב הרקדנים בארץ. "רוז לימדה אותי טכניקה ואני חייב לה המון", הוא אומר.

בקורס קיץ שעשה בבית הספר של הבלט הישראלי לימד סולן הלהקה לודוויג אספריאן, התנסות חדשה ומסעירה עבור משעל. "מעולם לא רקדתי אצל מורה גבר וזה היה גילוי מבחינתי. כיום נדרש מבנות ומבנים לעשות הכל אבל אלה טכניקות שונות ועבודת גוף אחרת ואני לא מדבר רק על הרמות. לודוויג פתח לי עולם חדש לגמרי ואנחנו ממשיכים לעבוד עד היום. אני בר מזל שזכיתי לעבוד עם כל אחד מהמורים שלי".

אספריאן גם הכין אותו במשך שנה של עבודה מאומצת לבחינות הקבלה לבלט הישראלי.

כרמן מדברת על הקבוצה מול האחר, על קונבנציות ושבירת קונבנציות וגם על מחיר. אני תוהה האם הבחירה בריקוד, לילד בן, לא מקפלת בתוכה תחושת שונות?

"זה נכון שיש מעט בנים שרוקדים בגילאים האלה. אני הייתי הבן היחיד במגמה בבית הספר. אבל מעולם לא הרגשתי שזה אישיו. אני מודע לקיומן של הסטיגמות אבל הן פסחו עליי אולי כיוון שכל הסביבה שלי, כלומר המשפחה החברים והמורים, התייחסו לזה ברצינות, תמכו, עודדו וחיזקו. די מוקדם אמא שלי אמרה: 'עמרי, תצטרך להחליט. אם הולכים על זה ברצינות זה אומר להקריב הרבה דברים שיבואו על חשבון זה'. היא אמרה: 'מה שתחליט יהיה בסדר'. החלטתי".


NOVA כרמן, צילום: אהוד פאליק

 
סקסי ונשכני
 
משעל, בנם של מנהל מחלקה פנימית ב' בבית החולים ברזילי באשקלון ומזכירה רפואית בכירה בבית החולים, הוא האמצעי מבין חמישה ילדים. כולם עברו דרך בית הספר לאמנויות, כולם למדו מוזיקה, הוא היחיד שרוקד.

"ההורים שלי לא מגיעים מעולם האמנות, אבל מבינים את חשיבותו. אני מניח שזה קשור להרחבת ההשכלה והידע. הם חשבו שזה יעשה לנו טוב ובבית הייתה תמיד אווירה מאפשרת. גם במובן זה אני בר מזל שנולדתי למשפה תומכת שגם מסוגלת לעזור ולהיות שם בשבילי. יש הרבה כישרונות שאין להם מי שיעזור ויעודד. הם הרוח מתחת לכנפיים שלי".

ואם כבר מדברים על כנפיים, יש משהו מאוד טווסי בתפקיד שלך ב" Nova כרמן"

"זו דוגמא מצוינת. כן. פרישת הזנב הזו מראה לכולם מי אתה, מציגה בגאווה את מה שאתה. זו דמות שהצבעים שלה חזקים מאוד. אין שם רגע אחד של רוך, זאת אומרת יש גם את זה אבל אני כל הזמן מוחזק ומודע למי שאני ומה אני רוצה. זה סקסי. זה חייתי. כמה שהדמות הזו יפה, ככה היא נשכנית".

בוא נדבר על העבודה עם שרון אייל. איפה מתחבר הגוף הקלאסי לעולמות שמהם היא באה?

"זו שאלה טובה. כרקדן, אתה מודע לכל רגע ורגע בעבודה הזו. זו עבודה מאוד קשה במובן הפיזי. האיכויות שלה מאוד אינטנסיביות. הגוף כל הזמן מוחזק ודרוך, אין רגע של נינוחות. זו החושניות שחשובה לה, התחושה, כלומר לא כל כך משנה איפה אתה מניח את היד אלא מה אתה אומר בזה, מה זה מביא לידי ביטוי. מה שאתה עושה עם הגוף הוא תוצאה של איזה מהלך פנימי וזו דרך עבודה שאני מאוד מתחבר אליה. היא מדברת פסיכולוגית וזה מאפשר לך להראות את הצבעים השונים שבך".

זה נשמע כמו מרתון

"לא. במרתון רצים מנקודת ההתחלה ישר עד לקו הסיום. פה יש כל כך הרבה פיתולים בדרך". 


NOVA כרמן, צילום: אוהד פאליק

המופע יתקיים ב-17-16 במאי ב-21:00 במשכן לאמנויות הבמה, בית האופרה בתל אביב.  מחירי כרטיסים: בין 249-119 ש"ח. להזמנות בטל': 03-6046610, להזמנת כרטיסים באתר הבלט הישראלי

לרכישת כרטיסים