מחול - עולים השבוע: "בית בגליל" ועוד

סרט הביכורים של אסף סבן מדויק ואמין, "מנשה" אותנטי, ו"קוד האומץ" שחוק וקלישאתי

"בית בגליל" (ישראל 2017)

דרמה. סרטו של אסף סבן. יערה (נועה קולר) וגילי (אודי רצין), בני זוג נשואים והורים לילדה בת שבע וחצי, מחליטים לעזוב את העיר ולבנות לעצמם את בית חלומותיהם ביישוב קהילתי בגליל, מקום בו גדלה יערה והוריה הורישו לה שם חלקת אדמה. הם צופים תחילה במצגת שמראה להם האדריכל שתכנן את הבית על פי דרישותיהם. לאחר מכן הם יוצאים לשטח לראות את המקום, הנמצא על צלע הר עם נוף עוצר נשימה. השניים פוגשים אישה לא קרואה מעברה של יערה, שעומדת להיות, שלא כמתוכנן, שכנה שלהם. הדבר קצת מעכיר את רוחה של יערה. כשמתחילה הבנייה השניים מפקחים עליה, ובתוך כך מתברר לשניים כי הם עומדים להית הורים פעם נוספת. אולם בעת בניית ביתם המשותף החדש, מתגלעים קונפליקטים שונים עם בני משפחה וחברים ואף מתחילים להיווצר סדקים בין בני הזוג ומתגלעות מחלוקות שעלולים לפרום את המסכת שנבנתה ביניהם במשך שנים. 80 דקות.

סרט הביכורים של אסף סבן נראה כמו לקוח מהחיים עצמם - אלה של בני זוג ישראליים טיפוסיים. התסריט והטקסטים האותנטיים שכאילו נכתבו בשטח, מכילים את כל היסודות שעושים יצירת קולנוע מדויקת ואמינה. הסיטואציות אליהן נקלעים בני הזוג וההחלטות שהם לוקחים, כשלפעמים יש ביניהם חילוקי דעות. הירידה לפרטים הכי קטנים בתהליך הבנייה ובהחלטות הכרוכות בכך. העיסוק בקריירת המחזאות המתסכלת של גילי. היחסים, הטעונים מאוד לעיתים, של בני הזוג עם הוריו של גילי, החברים המגיעים והנפשות הפועלות במקום. וגם המשא ומתן עם הפועלים הבונים את הבית החדש. כל אלה מצטיינים בנטורליזם כובש, כאילו נלקח מתוך פיסת חיים אמיתית, מה שהופך את הסרט ליצירה קטנה ומקסימה, בעלת ארומה כמו-דוקומנטרית מרתקת. משחקה של נועה קולר - אותי היא שבתה כבר בתפקיד הרווקה הדתייה המחפשת נואשות חתן ב"לעבור את הקיר" - מושלם, ולא נגרע גם מאיכויותיו של העזר כנגדה, אודי רצין.

דירוג: **** וחצי

למועדי הקרנות

בית בגליל, תמונת יחסי ציבור

"מנשה" (ארצות הברית 2017)

דרמה. סרטו של ג'ושוע ז. וויינסטין. מנשה (מנשה לוסטיג), שהתאלמן לפני כשנה מאשתו, חי בתוך הקהילה החרדית בבורו-פארק, ברוקלין. מאז פטירת רעייתו הוא מתאמץ להחזיר לביתו את בנו בן התשע ריבן (יואל פלקוביץ), אבל על פי מנהגי החברה בה הוא חי, כל עוד לא יינשא מחדש - בנו יגדל במשפחה מלאה, שיש בה אב ואם, ובמקרה שלו זוהי משפחת אחיו אייזיק (יואל וייסהאוס), דודו של הילד. רב הקהילה מונע ממנשה לקבל בחזרה את בנו, אותו הוא פוגש פעמים רבות אך לא זוכה לגדלו בביתו כל עוד לא יינשא בשנית. אלא שנישואיו הראשונים של מנשה לא היו מאושרים ומפגש עם אישה מהקהילה שרק חפצה להיות אשת איש כאילו זו עסקה טכנית, משכנע אותו לא להיכנס לקשר מחייב בחופזה. מנשה, העובד כאיש שירות בחנות למוצרי מזון ותמיד לחוץ בזמן, מוציא את הילד מבית אחיו על דעת עצמו, ונראה כי השניים מסתדרים לא רע. אלא שמזומנים להם ניסיונות רבים כי הרב והקהילה לא יקבלו את המהלך החד-צדדי הזה של מנשה. 82 דקות.

זהו למעשה סרטו העלילתי הארוך הראשון של הבמאי וויינסטין, שאינו איש העדה החרדית ואף אינו דובר יידיש - השפה המרכזית של הסרט. ולמרות הכל, ואף שהשחקנים המופיעים בו, ממנשה וצפונה, הינם נון-אקטורס חסרי ניסיון, הצליח הבמאי ליצור סרט קטן ואותנטי (הצילומים התנהלו לאורך כשנתיים, בפרופיל נמוך) שנראה כצילום תמונת מצב אמיתית של התנהלות הקהילה החרדית בבורו-פארק. הצילום האפקטיבי, הקרוב מאוד לדמויות וה"מעלים" כמעט כליל את הסביבה, משיג את האפקט הדרוש: תיאור התנהלות חיי הקהילה בתוך הבועה שלה, תוך ניתוק מהעולם שסביב. מנשה מעורר אמפטיה. מצד אחד, יש בו את אותה תשוקה בריאה של אב לגדל בעצמו ובביתו את בנו, למרות שהוא טיפוס מגושם ולא כל כך יעיל. מאידך, הוא מנסה להימנע מהתחברות לאישה חדשה באמצעות שדכן כי לתחושתו הדבר לא מתאים לו בשלב זה. כך קורה שהוא מחליט להשיב את בנו אליו, השניים חווים כמה ימים של קרבה אמיתית וטהורה של אב ובנו, אך ברור שהאושר הזה לא יימשך זמן רב. הבמאי נוגע בנושא ברגישות רבה, אך גם מעביר ביקורת לא סמויה עלהתנהלות הקהילה. רבניה דוגלים באחדות המשפחה אך מרחיקים בן מאביו,וכשמנשה יוצא לדייט עם אישה מהמגזר זהו מפגש הכי לא רומנטי שניתן להעלות על הדעת.

דירוג: ***

למועדי הקרנות

מנשה, תמונת יחסי ציבור

"קוד האומץ" (ארצות הברית 2018)

מתח-אקשן. סרטו של לין אודינג. ג'ו ברייבן (ג'ייסון מומה), בעל חברה לחטיבת עצים, חי עם אשתו סטפני (ג'יל ווגנר) ובתם שרלוט (סשה רוסוף) בעיירה מושלגת בקנדה. אביו לינדן (סטפן לאנג), אדם חזק ועיקש, סובל מדמנציה, ולא אחת שוכח את עצמו ומסתבך בקטטות בבר המקומי. בעצת אשתו מחליט ג'ו לקחת את אביו לבקתה המשפחתית החביבה עליו, שנמצאת באזור מיוער לא הרחק מהעיירה, בניסיון לשכנע אותו לעבור למוסד טיפולי. אלא שלרוע מזלם כנופיית סוחרי קוקאין הטמינו משלוח גדול בבקתה. כעת מתפתח עימות נואש וקשוח בין אנשי הכנופייה וגו' ואביו. עם גארט דילהנט, זאן מקלרנון, ברנדן פלטשר. 94 דקות.

נוסחת הנרטיב של הסרט הזה כבר שחוקה עד מאוד, ומפתיע שעדיין עושים בימינו סרטים כאלה. מדובר במותחן בטעם של פעם, שיכול אולי לשמש היום כדרמת טלוויזיה סבירה או לכל היותר כ"סרט ליומיות". הסיפור פשטני וחד-מימדי וגם הדמויות שטוחות ונטולות כל עומק. זוהי בעצם כרוניקה צפויה וידועה מראש. ברמת המתח והאקשן הסרט בנוי ועובד לא רע בסך הכל, אבל העובדה שאין בו מעבר לכך כל ערך מוסף הופכת את המוצר הקולנועי הזה לשבלוני וקלישאי.

דירוג: **

למועדי הקרנות

קוד האומץ, תמונת יחסי ציבור

"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" (ארצות הברית 2018)

פנטזיה. סרטו של רון הווארד. מדובר בפרק ספין-אוף המתמקד בהיסטוריה ובסיפור האישי של הנוכל הצעיר בעל הקסם האישי האן סולו (אלדן ארנרייך). בראשית הסרט אנו רואים אותו מתאחד עם אהובתו הנצחית קירה (אמיליה קלארק) והשניים מתעתדים לברוח יחד למקום אחר. לסולו יש כוונות להיות טייס ויש לו את הכישורים לכך, אלא שבאחד המעברים אל החופש המיוחל נלכדת קירה וסולו, שהצליח לעבור הלאה, נאלץ להמשיך לבדו ונשבע לקירה שיחזור לחפש אותה. בדרך צפוי לו עימות לא סימפטי עם צו'בקה (ג'ונס סוטרנו), עוברות עליו הרפתקאות מסמרו שיער וכשהוא שב, מקץ שנים, לפגוש את קירה, מתברר לו שהדברים השתנו ובמשוואה שעליו להתמודד איתה הנפשות הפועלות הן דריידן ווס (פול בטאני), השולט בקירה, ובקט (וודי הרלסון), אויב מסוכן ובלתי צפוי שאי אפשר לקרוא את מהלכיו. עם דונלד גלובר, טנדי ניוטון, ג'ון פברו, לינדה האנט, פובי וולר-ברידג'. 135 דקות.

יש משהו בפשטות ובחוסר התחכום המכוון של עלילת הסרט, שהופך אותו למעדן טעים לחיך. אמנם ביימו אותו תחילה פיל לורד וכריסטופר מילר, אך הם פרשו מההפקה כשלושה שבועות לפני סיום הצילומים, לאחר שהסתכסכו עם המפיקה קתלין קנדי והתסריטאי לורנס קאסדן, שאיתו אחראי לכתיבה גם בנו, ג'ונתן. רון הווארד הובא כדי להחליף את לורד ומילר, ועל פי הדיווחים צילם מחדש יותר מ-80 אחוז מהסצנות. הווארד, בני משפחת קאסדן והמפיקה קנדי הם צוות מנצח, מה גם שהם נמנים עם קבוצת "לוקאספילם" והכימייה ביניהם לא מוטלת בספק. אני לא בטוח שאלדן ארנרייך הוא הבחירה הנכונה לתפקיד אותו גילם בסרטי הסדרה הראשונים-מכוננים הריסון פורד, אך באופן יחסי גם הוא מספק כאן את הסחורה. ברמת התסריט והבימוי זהו בהחלט סרט מהנה שבנוי נכון, מכיל את הקונפליקטים המתאימים לאחזור דמות האן סולו ומעלליה ונראה טרי, רענן ואטרקטיבי למדי.

דירוג: *** וחצי

למועדי הקרנות

סולו: סיפור מלחמת הכוכבים, תמונת יחסי ציבור

"מועדון הספר הטוב" (ארצות הברית 2018)

קומדיה. סרטו של ביל הולדרמן. סיפורן של ארבע נשים בנות 60 פלוס, המקיימות אחת לחודש מפגש של מועדון הקריאה שלהן. דיאן (דיאן קיטון) התאלמנה לאחרונה לאחר 40 שנות נישואין. ויויאן (ג'יין פונדה) נהנית לבלות עם גברים ללא כל התחייבות. שרון (קנדיס ברגן) נתונה כבר עשור בהליך גירושין מורכב ומסובך. ואילו קרול (מארי סטינבורגן) מנהלת חיי נישואין אומללים כבר 35 שנים. באחד המפגשים הן מתחילות לקרוא את "50 גוונים של אפור" ומתברר כי הנושא, הסיפור ובעיקר התכנים הארוטיים, מתחילים להשפיע על חייהן האישיים. 104 דקות.

למועדי הקרנות

מועדון הספר הטוב, תמונת יחסי ציבור

"הללויה" (צרפת 2017)

קומדיה. סרטו של פבריס פאבו. מפיק מוזיקלי, מאמין כי מצא את הנוסחה האולטימטיבית להרכב מבריק שיצליח ברחבי העולם וישלשל לכיסו ממון רב. הוא מחליט להקים להקה מולטי-דתית שתטיף לשלום עולמי, בה יהיו חברים כומר (גיום דה טונקודק), רב (רמזי בדיה) ואימאם (פאבו). אלא שהרב מתגלה כאדם דכאוני והאימאם כאיש דת מוסלמי מזויף. כך שהדרך אל התהילה רצופה בקומדיות מטורפת של טעויות ואם כבר מדברים על מוזיקה - אז גם, ובעיקר, בצלילים צורמים. 90 דקות.

למועדי הקרנות

הללויה, תמונת יחסי ציבור