קבוצת המתופפים דולסרי מקוריאה הגישה אמש מופע מקפיץ ואנרגטי שהצליח להכניס את הקהל לקצב קוריאני מטורף.
קסם בהיכל
פסטיבל האביב הבינלאומי נערך בראשון לציון זו הפעם השביעית. כתושבת ראשון אני בדרך כלל נתקלת בפסטיבל בשלטי החוצות, ומתבאסת מהפקקים ההיסטריים שהוא יוצר במרכז העיר ההומה ממילא. השנה התמזל מזלי, והגעתי ביום האחרון של הפסטיבל לבדוק את הסחורה מקרוב. מה אני אגיד לכם - בשנה הבאה אני אהיה שם גם. פשוט הייתה חוויה!
הפסטיבל ננעל אמש במופע מהמם של קבוצת מתופפים מתוצרת קוריאה בשם "דולסרי". אם בסרטי ג`יימס בונד הקוריאנים הצטיירו לי תמיד כזעופים וכרוקמי מזימות, במציאות של אתמול הם נראו לגמרי אחרת. חייכניים, גמישים, קופצניים, בעלי חוש קצב ומעל לכל - נחושים לתת לקהל לטעום משהו מהמוזיקה מהמסורת שלהם.
אבל ההנאה שלי התחילה עוד לפני כן. קבלת הפנים לבאי הפסטיבל כללה כניסה מיוחדת ומהודרת. נגן נבל וזוג בלבוש מלכותי קידמו את פני המגיעים. מאוחר יותר, כשעלה המסך התגלתה על הבמה תצוגה של תופים מכל מיני גדלים וסוגים, ובקדמת הבמה הוצב פסל מגולף מעץ שרמזו במשהו על מה שעתיד להתרחש.
נגני הדולסורי ("קצב מטורף" בשפה הקוריאנית) עוברים בדרך הקהל כשהם לבושים בבגדים מסורתיים, ומנגנים על כל מיני כלי הקשה. בהתחלה, הקהל לא לגמרי מתחבר לקצב המוזר. אחרי הכל בקוריאה כשאומרים "תופים וכלי הקשה" ממש לא מתכוונים לדרבוקות. אבל בהמשך - עם אוצר מילים מאוד מצומצם אבל כובש, הם הופכים את הקהל למכונה של מוזיקה. כפיים, צעקות, ואפילו ריקודים הם חלק ממה שאומני הדולסורי גרמו לנו לעשות. רמות האנרגיה שיש לחמשת הנגנים סחפו את כל הקהל - מבוגרים וצעירים - אחריהם. פשוט אי אפשר היה לעמוד בפני הקסם שהם פיזרו בהיכל.
אחד השיאים היה דווקא בסוף המופע. אחרי שהם קדו קידה והודו לקהל, ביקשו אמני הדולסורי מהקהל לשמור על האנרגיות והקצב, וללוות אותם אל מחוץ לאולם. וכך התמלא הלובי של ההיכל בראשון לציון באנשים שרקדו במעגל, מחאו כפיים ורקדו סביב הקוריאנים שפשוט הצליחו להעלות לי חיוך על השפתיים.
כשהכל נגמר, יצאתי עם בן זוגי מהאולם בקפיצות ובצהלות כשאני שרה את הפזמון של שיר קוריאני שהוא בעצם ברכה לשנים ארוכות של יבולים. הלוואי שהם יבואו גם בשנה הבאה.
לפרטים נוספים
09/04/2006
:תאריך יצירה
|