ספייק לי בעבודת קולנוע שהיא סאטירה חצופה ונוקבת, ודנזל וושינגטון ב"נקודת שוויון 2"
"שחור על לבן" (ארצות הברית 2018)
קומדיה-דרמה. סרטו של ספייק לי, המבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש בשנות ה-70. רון סטולוורת' (ג'ון דייוויד וושינגטון) הוא צעיר אפרו-אמריקני השואף לשרת במשטרת קולורדו ספרינגס. למרבה הפתעתו, הוא מתקבל אף שמטה המשטרה המקומי מאויש על ידי לבנים בלבד. רון מקבל תחילה תפקיד פקידותי, אף שהוא משתוקק להיות בשטח. ההזדמנות לכל נופלת לידו לאחר שהוא נשלח לרחרח בכנס התעוררות שחורה אליו מגיע לנאום מנהיג כריזמתי. שם הוא פוגש בפטריס (לורה הרייר) פעילה מקומית יפה וחכמה ומזמין אותה לדייט. לאחר שהוא מדווח למפעיליו על הכנס מועבר רון למחלקת בילוש. בהיותו חקיין מצוין של מבטא הדיבור של הלבנים, הוא מתקשר, בקטע של דאחקה, לסניף הקו קלקס קלאן המקומי ומבקש להצטרף לארגון. הטריק עובד, הוא רוכש את אמון בן שיחו, מוזמן למפגש עם נציגי הארגון, ובמקומו נשלח עמיתו פיל צימרמן (אדם דרייבר), שוטר לבן שבפגישה עם אנשי הארגון הגזעני נאלץ להסתיר את יהדותו. עם אלק בולדווין. 125 דקות.
זוהי אחת מעבודות הקולנוע הטובות, המהוקצעות והמדויקות של ספייק לי. סאטירה חריפה שנונה, חצופה ונוקבת על לבנים, שחורים, יהודים ומה ביניהם. באמצעות סיפורו של השוטר השחור רון שמתקבל לעבודה במטה משטרה לבנה בקולורדו ספרינגס, מציג לי בהומור, בסרקזם ובאירוניה מה קורה כאשר איש משטרה שחור חודר, במסווה ותחת זהות של שוטר לבן, ועוד יהודי, אל לב לבו של הארגון הגזעני החשוך ומערכת פעילותו המקומית. סיפור הטורף את כל הקלפים בהתנהלות גזעים שונים באמריקה זה מול זה. זה סרט מבדר, מתריס ומקומם בו זמנית, כשלי המיומן מחבר באמנות מתבקשת את האירועים שהתרחשו בשנות ה-70 לימינו אלה, בהם דומה כי הגזענות הלבנה הרימה ראש מחדש, וביתר שאת, תחת ממשל טראמפ. ג'ון דייוויד וושינגטון האלמוני יחסית נהדר ולצידו אדם דרייבר, המצוין כהרגלו. שחזור שנות ה-70 מעורר ערגה דווקא לתרבות השחורה של הסבנטיז (תספורות האפרו, הבגדים, מוזיקת הפסקול המצוינת ומעוררת ההשראה וסרטי הבלקספלויטיישן) . זה קולנוע שחור/ קולנוע שחור-לבן במיטבו.
דירוג: *****
למועדי הקרנות
שחור על לבן, תמונת יחסי ציבור
"קשר משפחתי" (צרפת 2017)
דרמה-קומדיה. סרטה של קארין טרדין. ארוון (פרנסואה דמיין), אלמן כבן 45, הוא מומחה לפירוק פצצות ישנות שהוטמנו מתחת לפני האדמה. חייו, מתברר, דומים אף הם לשדה מוקשים. הוא מגלה בדרך מקרה שהאיש שגידל אותו אינו אביו הביולוגי, ופונה לבלשית המתמחה בנושא זה כדי שתסייע לו למצוא אותו. היא מכוונת אותו לז'וזף (אנדרה ווילמס), גבר שרמנטי שגר לא הרחק ובין השניים נרקם קשר. אלא שלגמרי במקרה פוגש ארוון באנה (ססיל דה פראנס), והשניים נדלקים זה על זה. אך מתברר שהיא קשורה לז'וזף. ואם זה לא מספיק, ז'ולייט (אליס דה לנקואסיין), בתו של ארוון, בהיריון ומסרבת לומר ממי. 100 דקות.
הבמאית קארין טרדין, שהתבססה בכתיבה על בסיס של סיפור אמיתי אותו שמעה מחבר, יצרה סרט אנושי ונוגע המנסה לעמוד על מהותם של קשרי משפחה. האם הזיקה הביולוגית שבין הורים וילדיהם היא זו המגדירה את התבנית האנושית של הקשר המשפחתי? האם היכרות מאוחרת עם הורה ביולוגי תשנה את המאזן הרגשי של השניים או תבנה נדבך אחר של יחסים? ומה אופי הקשר החדש שייווצר עם מי שגידל אותך ואינו אביך הביולוגי? ואיך משפיעה ידיעת זיקה משפחתית בין גבר ואישה על מערכת יחסים רומנטית הנרקמת ביניהם? הסרט הקומי בבסיסו מצליח לתעתע ולהפתיע, ויש בו לא מעט כנות והתכוונות רגשית, אם כי יש בו גם אלמנט של מקריות מכוונת - באופן שבו מתוודע ארוון לאנה, או האופן בו מתברר לו מיהו אבי הילדה שנושאת ז'ולייט ברחמה - הנראה קצת מלאכותי.
דירוג: *** וחצי
למועדי הקרנות
קשר משפחתי, תמונת יחסי ציבור
"המסע המופלא של הפקיר" (צרפת 2018)
דרמה-קומדיה. סרטו של קן סקוט המבוסס על רב המכר של רומיין פוארטולס - "המסע המופלא של הפקיר שנתקע בארון של איקאה". אחרי ילדות מאושרת ברחובותיה הססגוניים של רג'סטאן שבהודו, מחליט אג'א (דהנוש) לעזוב את הבית ולטוס לצרפת לחפש אחרי אביו, אותו מעולם לא פגש. הדבר הראשון שהוא עושה כשהוא נוחת הוא הגשמת חלום ילדות ישן - ביקור באיקאה! בילדותו, הוא למד על המערב דרך עיון בקטלוג המפורסם שלהם. שם, בין החדרים, השולחנות והמנורות, הוא פוגש את מארי (ארין מוריארטי), צעירה יפהפיה ששובה את ליבו. חסר פרוטה ועייף, הוא מוצא פתרון יצירתי ללילה והולך לישון מלא תקווה לגבי העתיד - עד שהוא מתעורר למחרת בבוקר ומגלה שהוא נמצא בארגז המטען של משאית הובלות בדרך לברצלונה. עם ברניס ביז'ו. 92 דקות.
בבסיס הסרט, המבוסס על ספר רב מכר, היה מקום להרבה יותר פנטזיה והומור מכפי שמשתקף בתוצאה הסופית. דמותו של אג'א לא מספיק משעשעת, מערכת היחסים שלו עם האישה ששבתה את דמיונו, מארי, לא מספיק מפותחת. והעלילה עצמה, שהיה בה מקום להרבה יותר קסם ואלמנטים של אגדה - ככלות הכל מדובר בהודי שנוחת בפריז, מנווט לחנות איקאה עליה גדל בהודו, ומוצא עצמו בארון המובל במשאית למדיה אחרת - הולכת ומתמסמסת ככל שהיא מתקדמת. הסרט שונה מהספר בכמה ממרכיביו הבסיסיים (במקור מארי אינה אמריקנית צעירה אלא צרפתייה מבוגרת יותר) וייתכן שגם עובדה זו פגמה במוצר, החביב בסך הכל אך לא הרבה יותר מזה, שאנחנו רואים על המסך.
דירוג: ***
למועדי הקרנות
המסע המופלא של הפקיר, תמונת יחסי ציבור
"אי הכלבים" (ארצות הברית 2018)
אנימציה. סרטו של ווס אנדרסון על פי סיפור מאת אנדרסון, רומן קופולה, ג'ייסון שוורצמן וקוניצ'י נומורה. במרכז העלילה אטארי קובאיאשי בן ה-12, המקורב לראש עיריית מגאסאקי המושחת קובאיאשי. כאשר זה מוציא צו מנהלי לגרש את כל הכלבים של מגאסאקי לאתר עזוב של זבל, אטארי חוטף מטוס ומגיע לאי הזבל כדי למצוא את כלבו האהוב. שם הוא חובר להקת כלבים נועזת שלא מוכנה להמשיך להיות מנודה. הם מסייעים לאטארי לאתר את כלבו ויחד הם פועלים למען עתידו טוב יותר לחברו הטוב של האדם. 101 דקות.
הבמאי ווס אנדרסון הוא מבכירי האסתטיקנים של הקולנוע האמריקני, לפחות בעשורים האחרונים. די אם נציין את סרטיו "מלון גרנד בודפשט", "ממלכת אור הירח" ו"מר שועל המבולבל", עבודת האנימציה (הוא אוהב ליצור בז'אנר הזה מדי פעם) הקודמת שלו. הפנייה כאן לתרבות היפנית האקזוטית ומאפייניה המסורתיים, הוויזואליים והתוכניים (בעזרתו האדיבה של אושיית התקשורת והתרבות היפנית קוניצ'י נומורה – שחקן, סופר, די.ג'יי ואיש רדיו), היא הברקה מעוררת סקרנות שמצדיקה את עצמה בגדול. יש הרבה חומר למחשבה בתסריט ההופך את היוצרות על פניהן: בניית עולם עתידני בו האדם מפנה עורף לידידו הטוב ביותר, הכלב. סיפור הסרט מובא אמנם כסוג של אגדה – ילד קטן המגיע במטוס מקרטע לאי הזבל אליו מוגלים הכלבים, מחפש אחר כלבו, חובר לקבוצת כלבי רחוב דחויים ומנודים, והם ינסו להשיב לעצמם את כבודם הנרמס ואת מצב הדברים ביחסים שבין האדם ובעל החיים לתקנו – הוא אלגורי לחלוטין למצבה של האנושות בכלל. אנימציית הסטופ-מושן המרהיבה כאן מציפה את הסרט בהמון פרטים ובעושר ויזואלי שמזמין יותר מצפייה אחת כדי לקלוט אותו ולרדת לעומקו. סרט מומלץ ביותר. דירוג: ****
למועדי הקרנות
אי הכלבים, תמונת יחסי ציבור
"נקודת שוויון 2" (ארצות הברית 2018)
מתח-אקשן. סרטו של אנטואן פוקואה. סרט המשך (הראשון עלה למסכים ב-2014) שבמרכזו רוברט מקול (דנזל וושינגטון), איש המארינס והמודיעין לשעבר. הוא מתגורר במסצ'וסטס, עובד כנהג מונית ומסייע לאנשים במצוקה בעזרת חברתו החוקרת סוזן פלאמר (מליסה לאו). כשאחד מלקוחותיו, סם רובינשטיין (אורסון בין), יהודי קשיש ניצול שואה המחפש אחר תמונה אבודה שציירה אחותו, שהופרדה ממנו כשהם נשלחו למחנות ריכוז שונים, פונה רוברט לסוזן בבקשה שתסייע באיתור התמונה. רוברט מונע משכן צעיר, מיילס וויטאקר (אשטון סנדרס), להתדרדר לפשע ורוכש את אמונו. סוזן נשלחת לחקור פרשת מוות והתאבדות בבריסל, ובמהלך שהותה שם היא נרצחת על ידי אלמונים שתקפו אותה בחדר המלון שלה. רוברט מחליט לפעול מיידית ולאתר את רוצחי סוזן והפרשה מסתבכת ומובילה אותו לשלושה פרטנרים לשעבר של סוזן ושלו. עם ביל פולמן, פדרו פסקל. 125 דקות.
את זה שאנטון פוקואה הוא במאי אקשן מצוין אנחנו יודעים כבר מרצף סרטיו "יום אימונים מסוכן", "שבעת המופלאים", "ללא כפפות" ו"נקודת שווין", שזה המשכונו. כאן הוא עולה מדרגה, הן ברמת הגיבור, אותו הוא מנסה להפוך לדמות מיתולוגית של מגן החלשים האולטימטיבי, והן בכתיבת נראטיב מורכב, לעיתים מורכב מדי. בצד המתח והאקשן שהוא בונה ביד אמן, יש בעלילה ריבוי פרטים וסיפורי משנה שלפעמים מבלבלים יותר משהם תורמים לעומקה. אני לא בטוח שהפרולוגים בהם רוברט מקול מציל נשים שנפגעו על ידי גברים, תחילה בטורקיה ואחר בעירו שבמדינת מסצ'וסטס נחוצים להמשך העלילה. הם אולי רק מקבעים את דמותו של נהג המונית הקשוב לזולת כ"מושיע". גם הסיפור אודות הקשיש היהודי ניצול הושאה המחפש אחר התמונה שציירה אחותו לא ממש חיוני כאן בעיניי. אבל למרות הכל ובסך הכל, פוקואה בונה מארג התרחשויות מרתק עם סצנת סיום עוצרת נשימה, גם בה הוא עושה כל מאמץ כדי לקבע את דמותו של גיבורו כאדם על אנושי, כמעט גיבור-על. דירוג: *** וחצי
למועדי הקרנות
נקודת שוויון 2, תמונת יחסי ציבור
"אבא אווזה" (ארצות הברית 2018)
אנימציה. סרטו של כריסטופר ג'נקינס. ג'ק האווז חי עם להקת אווזים גדולה, אך חולם להיות עצמאי, חופשי ומאושר. בוקר אחד קורה הנורא מכל: ג'ק נפצע ונותר מאחור בעוד להקת האווזים מתעופפת לה. בדרך מקרה הוא מציל עצמו וצמד ברווזונים קטנים מטלפי החתול המסוכן בנזו. שני הקטנטנים נצמדים אליו ומכריזים עליו כעל אבא, ואמא. כיוון שגם להקתם כבר איננה עוד ולמרות שאינו מתלהב מכך מבין ג'ק כי עליו לשמור על הברווזונים ולוקח אותם איתו למסע שמטרתו איתור הלהקות שלהם. השלושה ילמדו חברות אמיתית מהי וג'ק יגלה איך ביכולתו להיות אחראי ובוגר, אופציה עליה כלל לא חשב. 87 דקות.
למועדי הקרנות
אבא אווזה, תמונת יחסי ציבור
"טקסי בהילוך חמישי" (צרפת 2018)
אקשן. סרטו של פרנק גסטמבייד. סילביאן מארו (פרנק גסטמבייד), שוטר פריזאי ביחידה מובחרת ונהג מיומן, מועבר בניגוד לרצונו לתחנת המשטרה העירונית בעיר מרסיי. גיברט (ברנרד פרסי), מי שמכהן כראש העיר ובעבר היה מפקד משטרה, מבקש מסילביאן לעצור את "כנופיית האיטלקים" שמחזיקה בתכשיטים גנובים, ומצליחה להמלט באמצעות פרארי מהירה במיוחד. כדי להשיג את המטרה יהיה על סילביאן לשתף פעולה עם אחיינו של דניאל - אדי מקלוף (מאליק בנטלה), הנהג הגרוע ביותר במרסיי, אבל היחיד שיכול להשיג את המונית הלבנה והאגדית. 102 דקות.
למועדי הקרנות
טקסי בהילוך 5, תמונת יחסי ציבור
"נורם בעיר הגדולה 2" (ארצות הברית 2018)
אנימציה. סרטו של טים מלטבי. נורם, המלך החדש, משתמש בכישורי הקוטב שלו כדי להוכיח שהוא ראוי לכתר. נורם וחבריו המכרסמים יוצאים להרפתקה חדשה מלאת אקשן, בה הוא יהפוך מגיבור למבוקש מס' 1 בניו-יורק. בזמן שנורם מנסה לטהר את שמו, הוא אינו מודע לבעיות שמתרחשות בבית, כשחברת מים מינרלים מגיעה ומחליטה להפוך את הקרח מהקטבים למים שישווקו בבקבוקים! האם נורם יצליח לטהר את שמו, להציל את הקוטב ולהוכיח שהוא ראוי להיות מלך? 91 דקות.
למועדי הקרנות
נורם בעיר הגדולה, תמונת יחסי ציבור
09/08/2018
:תאריך יצירה
|