מחול - עולים השבוע: "שרוכים" ועוד

ינקול גולדווסר חוזר בבימוי סרט משובח, תומר הימן בדוקו נועז ואמיץ על יונתן אגסי, ומה קרה לקיאנו ריבס ווינונה ריידר?

"שרוכים" (ישראל 2018)

דרמה-קומדיה. סרטו של ינקול גולדווסר המבוסס על סיפורו האישי ועל מקרה שונה אך גם דומה, עליו שמע לפני 18 שנה. את התסריט כתב שותפו הוותיק מאז ראשית הקריירה חיים מרין. ראובן (דובל'ה גליקמן) הוא מוסכניק המנהל את שגרת חייו עד שפתאום נהפך עליו עולמו. בנו גדי (נבו קמחי), גבר צעיר הסובל מפיגור קל, ממנו היה מנותק רוב חייו, מועבר אליו בעל כורחו, לאחר שאמו הלכה לעולמה. העובדת הסוציאלית אילנה (אוולין הגואל) משכנעת את ראובן לקחת לביתו את בנו, ממנו הוא נרתע, ולטפל בו, וכבר מהרגע הראשון ברור שזה לא הולך להיות פשוט לשניהם. ראובן מביא את גדי למוסך שלו, כדי שיעזור לו בעבודה, ואחר כך למסעדת הפועלים הסמוכה, שם הוא מתיידד עם עובדת המקום ריטה (יפית אסולין). בהתחלה ראובן מרגיש שגדי עושה לו רק פדיחות, אבל תוך כדי תהליך מתגלים הקסם האישי וההומור של הבן שקשה לעמוד בפניהם, אף שהוא איטי, נאיבי, ישיר מאוד וכבד מחשבה ודיבור. גם גדי, שרגיל לכל ההרגלים שהקנתה לו אמו המנוחה, מתחיל להסתגל אט-אט לחייו החדשים במחיצת אביו, וההיכרות המחודשת מולידה מערכת יחסים מפתיעה ביניהם, שעוד תעמוד למבחן. עם אושרת אינגדשט, צבי לשם, סוהיל חדד, אליהו אלטוניו, דרור קרן, יואב הייט, עידית טפרסון. 102 דקות.

ראשית צריך לברך על שובו לעשיית קולנוע של ינקול גולדווסר, למעלה מעשר שנים לאחר סרט הקולנוע הקודם שלו, "אין לה אלוהים" (2007). כזכור, כבר הסרט הראשון שיצר, "מתחת לאף" (1982), הפך לאחד מסרטי הפולחן הגדולים בקולנוע שלנו. מאז יצר גם את "אבא גנוב", שהפך להיט קולנועי ענק, "מעבר לים", "מקס ומוריס", "אין לה אלוהים", וסדרות הטלוויזיה "לתפוס את השמיים", "מעורב ירושלמי" וסדרה לטלוויזיה הרומנית. החיבור האישי שלו לסיפור של גדי וראובן יצר סרט אישי רגשי שאתה מזדהה איתו מהרגע הראשון ועד הסוף. מבחינת ז'אנר זוהי אמנם מלודרמה, אבל אישית, אנושית ונוגעת ללב. החיבור בין התסריט של מרין ועבודת הבימוי של גולדווסר, שכבר הוכיחו את עצמם, עובדים היטב שוב. נבו קמחי, שעבד עם גולדווסר ב"מעורב ירושלמי" ודחף ליצירת הסרט, עושה כאן את תפקיד חייו. לא פחות. יש כאן דרמה, הומור ורגש ברמות גבוהות מאוד ובתזמונים ומינונים נכונים, וזה עושה את העבודה ויוצר סרט משובח שמומלץ מאוד לצפות בו.

דירוג: ****

למועדי הקרנות

שרוכים, תמונת יחסי ציבור

"יונתן אגסי הציל את חיי" (ישראל 2018)

דוקומנטרי. סרטו של תומר הימן, שיוצא לבתי הקולנוע ובהמשך יוקרן בערוץ 8 של הוט. יונתן אגסי, בחור מחולון, הוא אחד מכוכבי הפורנו הגאה הבינלאומיים המצליחים ביותר בעולם. הוא זכה בפרסים מובילים בעולם סרטי הפורנו ועובד קשה כדי לשמור על מעמדו בצמרת. הוא חולק את חייו בין ברלין וישראל, ומקיים קשר חם, עדין ומורכב, עם אמו וגם עם אחותו. עם אביו, שנטש את המשפחה בגיל צעיר, יש לו יחסי שנאה-אהבה. בעיקר שנאה, או יותר נכון יחס אנטגוניסטי כלפיו, בגלל אנוכיותו ושקריו. יונתן חושף את עולם ההארד-קור בו הוא חי: מעבר מצילומי סצנות סקס בסרט פורנו למועדוני גייז ולבתיהם של גברים המשלמים לו כסף תמורת סקס. מה שמחזיק אותו ומאפשר לו לנהל את אורח החיים הלא פשוט הזה, זוהי התלות הנואשת בסמים, שגם גורמים לו להתמוטטויות ולדכאונות. 106 דקות.

הבמאי עתיר הקבלות והפרסים תומר הימן ("מיסטר גאגא", "בובות של נייר") בחר כאן בנושא, על ביטוייו התוכניים והוויזואליים, שאולי יקשה על בעלי קיבות רכות לעכל. אבל זהו סיפור כואב ונוגע ללב על פרוטגוניסט שבחר בדרך חיים לא ממש פופולרית, אבל כזו המתאימה לו, לאופיו ולפנטזיות שלו, שעליהם הוא גם משלם מחירים כואבים. בחו"ל ניתן למצוא סרטים בעלי אופי כזה שמתקבלים ללא הרמות גבה מיותרות, אבל כשמדובר בבחור ישראלי שחושף בגילוי לב וגוף חסרי עכבות עולם הארד-קור שלפעמים אפילו לו קשה איתו, יש בכך משום הישג יצירתי ואמנותי. הימן לא מהסס להציג בסרט, שזכה בפרס הדוקו בפסטיבל ירושלים, את כל צדדיו של יונתן, ששם משפחתו המקורי לנגר, אבל הבחירה באגסי מספקת לו מעטפת הגנה ומאפשרת לו להיות מי שהוא רוצה. המעבר מזירות הסקס הגאה הקשוח, הכוללות שימוש בעזרים להשגת זיקפה ממושכת, ועולם הליווי בו הוא מוכר את גופו - לסצנות משפחתיות מכמירות לב, יוצר את הדיסוננס שמעניק לסרט משמעות, תובנות והכרה בכך שמדובר בחיפוש עצמי ובכמיהה נואשת לאהבה. הניגוד בין מערכת היחסים האוהבת של יונתן עם אמו לזו המנוכרת עם אביו, היא עוד נדבך מרתק בהצצה הנדירה שמעניק לנו הימן לעולמו של גיבורו. "יונתן אגסי הציל את חיי" הוא סרט נועז ואמיץ שהולך עד הסוף.

דירוג: ****

למועדי הקרנות

יונתן אגסי הציל את חיי, צילופ: Addie Reiss

"מייגן לוי" (ארצות הברית 2017)

דרמה. סרטה של גבריאלה קאופרטווייט, על פי מקרה אמיתי. מייגן לוי (קייט מארה) חיה בשכונה פרובינציאלית בניו-יורק, סובלת מאמה הטרחנית ג'קי (אדי פאלקו), הגרושה מאביה, ובאופן כללי שונאת את חייה ומשתוקקת לשנותם. כשהיא נתקלת במודעה המזמינה צעירים וצעירות להתגייס למארינס, היא לא מהססת. ללא ידיעת בני משפחתה היא מתגייסת ויוצאת למחנה אימונים של הנחתים. היא עוברת את מסלול ההכשרה הקשה והופכת לוחמת, ובהמשך היא מוצאת עצמה מוצבת בכלבייה ומתאמנת להיות מפעילת כלבים שתפקידם לגלות מטעני חומר נפץ בשדה הקרב. היא נקשרת לרקס, כלב רועה גרמני זעפן, מצליחה לאלף ולהרגיע אותו. השניים יוצאים יחד לעיראק עם כמה צוותים נוספים מיחידת הכלבנים, ונקלעים לכמה סיטואציות קשות בהן מפגינים מייגן ורקס תושייה ומצילים את חייהם של לא מעט חיילים. ועדיין נכון להם מבחן אישי לא פשוט. 116 דקות.

זהו למעשה כמעט מפגן יחיד, מוצלח מאוד צריך לומר, של קייט מארה, אחותה הגדולה של רוני מארה, הנושאת בכבוד את כל משא הסרט הזה על כתפיה. נציין שהסרט הלפני אחרון של מארה היה "Mercy", עבודת הקולנוע ההוליוודית הראשונה של טלי שלום עזר, בו היא כיכבה לצד אלן פייג'. מארה מפגינה כאן משחק מאופק ולא מתלהם, לא מתנפלת על התפקיד ועושה אותו בדיוק בווליום הנכון, בלי סממני רגשנות מתפרצת, שהיו עלולים להרוס הכל. הקרדיט על כך, וגם על בניית מרקם היחסים האמין על המסך בינה ובין הכלב רקס, מגיע כמובן גם לבמאית גבריאלה קאופרטרייט. עבודתה קורקטית ומדויקת אם כי מאוד מיינסטרימית. מטבע הדברים היא מזכירה מעט באווירתה סרטים שהתרחשו במקומות דומים, כמו "מטען הכאב", "צלף אמריקאי" וכו'. זה סרט שמרכיביו ורגעיו הרגשיים הקטנים עושים אותו, אך לא הופכים אותו לדביק ואמוציונלי מדי.

דירוג: *** וחצי

למועדי הקרנות

מייגן לוי, תמונת יחסי ציבור

"היעד... חתונה" (ארצות הברית 2018)

קומדיה. סרטו של ויקטור לוין. לפרנק (קיאנו ריבס) וללינדזי (ווינונה ריידר) יש הרבה במשותף: בתוך כמה דקות היכרות בטרמינל בדרך לטיסת פנים השניים למדו לתעב זה את זה, הם שונאים את החתונה שהוזמנו אליה ונאלצים להגיע אליה בעל כורחם, וחושבים שהחתן בלתי נסבל ושהכלה לא ניתנת להכלה. אלא שמהרגע בו נפגשו וטסו יחדיו למקום החתונה באיזו עיר קליפורנית, הגורל מזמן להם להיפגש זה עם זה שוב ושוב במהלך סוף השבוע של האירוע. ואף שהם ממשיכים להיאבק באינסטינקט האנושי לאהוב ולהיות נאהבים, הם מוצאים עצמם מתחברים זה לזה. בעצם, לא בטוח... 90 דקות.

נעזוב לשנייה את שני הכוכבים ריידר וריבס, שאותם אני דווקא מאוד מסמפט. התסריטאי-במאי ויקטור לוין פעיל בעיקר בסדרות טלוויזיה וזהו סרטו השני בלבד. התסריט שחיבר פשוט כתוב כל כך גרוע, עד שלא ברור לי איך הוא יכול היה לקבל מימון לצלמו. הסיטואציה לכאורה מצחיקה. שני אנשים מרירים ופגועים מהחיים, בעיקר פרנק אבל לינדזי נדבקת ממנו ומגיבה לו באותה מטבע, ומתנהל ביניהם פינג-פונג דיאלוגים ארוך ומתיש, במהלכם הם בעיקר מעליבים זה את זה. אם הטקסטים שהם מחליפים ביניהם היו קצת מצחיקים, הדבר היה אולי נסלח, אבל זה לא קורה וכפועל יוצא ישיר מכך גם הבימוי כושל. מרגע לרגע הסרט נעשה יותר ויותר מגוחך, בלתי נסלח ולא משעשע בעליל, והדיאלוגים המרובים בו (את ריבס לא ראיתי אי-פעם מדבר כל כך הרבה בסרט...) פשוט הורסים את הכל. בטח את הרומנטיקה, שאיכשהו נכנסת לחיי שני הגיבורים בדלת האחורית. ריבס נמצא בתודעה כל הזמן, אם כי ניתן לערער על כמה מבחירותיו בשנים האחרונות, אבל ההחלטה ללכת על הסרט הזה ממש תמוהה. ובנוגע לריידר שירדה מגדולתה מאז ימיה המוצלחים בשנות ה-90 - אם זו דרכה לחזור לצמרת, צריך להציע לה לחשב מסלול מחדש. ודחוף.

דירוג: ** וחצי

למועדי הקרנות

היעד... חתונה, תמונת יחסי ציבור

"קשר קטלני" (ארצות הברית 2018)

אקשן. סרטם של ג'ונתן בייקר וג'וש ביקר. ג'ק הוא עבריין צעיר לשעבר שמשתחרר מתקופת מאסר ונרדף על ידי פושע נקמן, חברי כנופייתו וסוכני האפ.בי.איי. במטרה לסייע לאחיו החורג ג'ק בניסיונותיו להתחמק ולהיפטר מרודפיו, משתמש אלי, נער מתבגר, בכלי נשק מוזר שמצא במקרה ומתגלה במהרה כבעל כוחות מיוחדים. עם ג'יימס פרנקו, דניס קווייד, ג'ק ריינור, זואי קרביץ, קארי קון, מיילס טרויט. 102 דקות.

למועדי הקרנות

קשר קטלני, תמונת יחסי ציבור