דייוויד זוקר חוזר לביים גם את "מת לצעוק 4" (הוא חתום גם על קודמו), בסרט ששומר על הסטנדרטים של הז`אנר, ולא מצטט רק מסרטי אימה אלא גם מסרטםי מז`אנרים אחרים כמו "הר ברוקבק" ו"מיליון דולר בייבי", ואפילו "פרנהייט 9/11".
במאי קומדיות זקן
לא תהיה הזו גוזמה לומר שדייוויד זוקר הוא אחד מראשי אבות הז`אנר. הוא, אחיו ג`רי וג`ים אברהמס, היו הראשונים שהפכו סרטי ז`אנר מובהקים לפארודיות עליהם. עם הזמן הפכו הפארודיות המדוברות לקטגוריה קולנועית בפני עצמה, לא כל כך רצינית, אבל מאוד פופולרית. זה התחיל אי שם בסבנטיז. את הסטאז` עשו האחים צוקר וידידם אברהמס בסרט הראשון בסגנון "סרט מטוגן", מ-77`, שאת תסריטו והגגים שלו הם כתבו, אבל הבימוי הופקד אז בידי ג`ון לנדיס. ב-1980 כבר התלבשו השלושה ככותבים-במאים-מפיקים על סרט האסונות "נמל תעופה", ודומיו, ויצרו פארודיה פרועה על הנושא, בשם "טיסה נעימה".
ארבע שנים מאוחר יותר, השלושה עשו זאת שוב עם "סודי ביותר", שהתעלל בסרטי הריגול, הביון, האקשן וכו`. ב-88` נוצר "האקדח מת מצחוק", המבוסס על סדרת המשטרה בת ששת פרקים שלהם מ-82` (שבה הם הפכו את נושא סדרות אנשי החוק הרבות, סטייל "קוז`אק", "סטארסקי והאץ`" ודומיהן, לשק החבטות שלהם). זה היה הסרט הראשון שסלל את הדרך להנפקת סדרה ז`אנריסטית של המשכונים.
ב-2003 חבר זוקר לממשיכי דרכו, האחים שון ומארלון וואיינס, שעומדים מאחורי פרויקט "מת לצעוק" (שציטט בעיקר מסרטי אימה), כשנרתם לעשיית "מת לצעוק 3". "זו הייתה הצלחה גדולה וזה כיף כל כך גדול לחזור לזה", הוא משחזר. "לא פלא שרציתי לחזור ולעבוד שוב עם אותו צוות של כותבים-מפיקים-שחקנים". זוקר מגדיר את עצמו "במאי הקומדיות הפעיל הזקן ביותר בהוליווד", ולסלי נילסן, אחד הכוכבים שעשו קריירה בזכות דמות בלש המשטרה השלומיאל פרנק דרבין, בסדרת "האקדח מת לצחוק" שלו ושל חבריו, מגדיר את ההומור שלו "אי שפיות אמינה".
לא מאכזב
נילסן מופיע ב"מת לצעוק 4" על תקן הנשיא האמריקאי, שכאשר מדווחים לו, בעת שהוא שוהה בכיתת ילדי גן, על פלישת חייזרים מהחלל החיצון לאמריקה, הוא מעדיף להמשיך ולשמוע עד הסוף את הסיפור על הברווזון, נושא השיחה בכיתה. זו פארודיה ארסית במיוחד על אותו קטע ב"פרנהייט 9/11" של מייקל מור, על הדרך שבה הגיב הנשיא בוש, שהתארח בכיתת לימוד, כאשר בישרו לו שמטוסים פגעו בבנייני התאומים בניו יורק. כפי שניתן להתרשם, ב"מת לצעוק 4", זוקר לא צמצם את מרחב ההיטפלות הפארודית-אירונית שלו לסרטי אימה בלבד, אם כי אלה מיוצגים כאן נאמנה ביצירות כ"המסור" (קטע הפתיחה הקורע, עם שאקיל אוניל וד"ר פיל, בתפקידי עצמם), "הטינה", "הכפר", "שחר המתים" ואם תרצו גם "מלחמת העולמות", שמקוטלג כמדע בדיוני יותר מאשר כסרט אימה.
אבל זוקר מצטט ב"מת לצעוק 4" גם מסרטים מז`אנרים אחרים לגמרי כמו הדרמה קורעת הלב של קלינט איסטווד "מיליון דולר בייבי" (סצינת שבירת המפרקת), או "הר ברוקבק", בקטע משעשע במיוחד, שגיבוריו הם שני ראפרים שחורים, האחד רזה ונמוך השני שמן וגבוה, שעושים את זה באוהל על צלע הר כשהם שרים זה לזה ברגש את שיר הנשמה הרומנטי "הלו", של ליונל ריצ`י.
זוקר משתמש בכוכבות הקבועות של הסדרה, אנה פאריס (על הבלונדה האהבלית סינדי) ורג`ינה הול (על תקן חברתה השחורה), וגם בצ`רלי שין, שכיכב אצלו גם בעבר. השחקן טום ריאן מופיע כאן על תקן טום קרוז, גם כגיבור "מלחמת הכוכבים", וגם ככוכב המאוהב שקופץ על ספת האירוח של אופרה ווינפרי (דבר ווילסון). עוד תראו על המסך את מייקל מאדסן, ביל פולמן וסיימון רקס.
"מת לצעוק 4" בהחלט לא מבייש את הז`אנר הנישתי הזה (שנקרא לו לצורך העניין "מת לצחוק") ועומד בסטנדרטים שיצרו קודמיו, והפארודיות הראשונות בסגנון מהאייטיז. קטעים מסוימים מצחיקים עד כדי דמעות, אחרים פחות, אבל בגדול - חובבי הסגנון לא יתאכזבו מהסרט הזה.
14/04/2006
:תאריך יצירה
|