סקירת הסינגלים ממקמת את הראל סקעת ואת הדג הנחש (כל אחד מכיוונו הוא) במרכז הסצינה. שלומית אהרון לא שכוחת איך להגיש שיר יפה, שחר אבן צור מנסה את כוחו בהיפ הופ והבלדה החדשה של פוצ` נוגעת יותר מן התדמית שלו.
הראל סקעת - "ואת"
(הד ארצי)
אחרי פסטיגלים, מחזות זמר ושאר מתאבנים, סוף סוף מגיש הראל סקעת את סינגל הבכורה שלו - "ואת". "ואת" הוא שיר אהבה מקסים, ממכר, שעושה חשק לשמוע ממנו עוד ועוד. השילוב בין הקול של סקעת, המילים של קרן פלס וההפקה המוזיקלית של יזהר אשדות יוצרים מוצר מנצח. סוף סוף לראש המצעדים מגיע שיר איכותי, לא פופ-רוק מתקתק כמו בדרך כלל. "ואת" של הראל סקעת מוכיח את מה שלרבים היה ידוע כבר מימי "כוכב נולד 2" - מדובר בפרפורמר ענק שהופך כל שיר לפנינה של ממש. התאהבתי.
שלומית אהרון - "כאן הבית"
(עצמאי)
שש שנים אחרי אלבום הסולו האחרון שלה, ואחרי המופע המשובח שלה יחד עם יבגני שפובלוב, מוציאה שלומית אהרון סינגל ראשון מתוך אלבום חדש שבדרך. בשונה מאלבומיה הקודמים, הפעם העדיפה אהרון לעבוד עם יוצרים רעננים, כמו אדמית הראל שכתבה את מילות השיר "כאן הבית". השיר מצליח לתאר בצורה רגישה, עדינה אבל ממש לא קיטשית את התחושה החמקמקה הזו שכולנו רוצים שתישאר אתנו כל החיים - התחושה שהמישהו שנמצא כרגע בחדר השינה ממש אוהב אותך. "גם שתיקתך כאלף מילים / כמו שיר אוהב / בו אלף צלילים / וכשאתה נוגע הגוף יודע / כאן הבית איש יקר". הצלילות והדיוק בקול של שלומית אהרון נשארו כשהיו, ונדמה ש"כאן הבית" מצליח להציג את טווח קול שלה כשהוא עשיר מתמיד.
שחר אבן צור - "רוקנ`רול"
(הד ארצי)
הסינגל החדש של שחר אבן צור מתבונן באופן ציני על חיי הלילה התל-אביביים, ולא לגמרי ברור אם הוא מתבונן עליהם מבפנים או מבחוץ. "רוקנ`רול" הוא סינגל ראשון מתוך מיני אלבום חדש, בן שישה שירים, שאבן צור יוציא בקרוב. אבן צור הולך כאן לכיוון הפופ-היפ הופ, אבל לטעמי לא מצליח להפוך את בליל הסגנונות ל\חדשה. הפזמון שחוזר על עצמו, הבתים עמוסי המילים והניסיון לתפוס טרמפ על סצנת ההיפ הופ לא עשו לי את זה.
הדג נחש - "הנה אני בא"
(לבנטיני)
אח... הנה הגיעה המלכה. לא, לא "קווין", אבל מלכת ההיפ הופ הציוני , הדג נחש חוזרת באלבום חדש "בעזרת הג`אם". אם לשפוט לפי "קליפורניה" ו"הנה אני בא" - עושה רושם שהם הולכים לכבוש בלי בעיה את המקום ששייך להם ממילא. "הנה אני בא" עוסק במעבר של חברי הלהקה מירושלים עיר הקודש אל עיר החטאים תל אביב, ואחר כך חזרה למקורות הטובים והישנים. מי שבולט בעיקר בסינגל הוא גיא מר, ששר ועובד על הבס. יחד עם שאנן סטריט ושלומי אלון הם מגישים לנו את הדבר הבא שכולם ידברו עליו. ככה זה כשאתה מספר אחד - כולם בסופו של דבר מחקים אותך.
פוצ` - כל הזמן
(הליקון)
משהו בדמותו של אמנואל שטיינבאום - או פוצ` כפי שהוא מוכר בסצינה - מעורר בי תחושת אנטי. איכשהו נראה לי שהפוזה שהוא מנסה למכור היא מזויפת. בשיר "כל הזמן" הוא דווקא מצליח להפתיע. מדובר בבלדה שקטה, העוסקת בחיפוש האינסופי אחרי משהו שייתן לנו משמעות לחיים. השיר כובש כבר משמיעה ראשונה, והחזרה על המילים הופכת את המסר לחד ומחודד הרבה יותר תוך כדי הדיסטורשנים ברקע.
16/04/2006
:תאריך יצירה
|