"הבלדה על באסטר סקראגס" (ארה"ב 2018)

מערבון. סרטם של האחים כהן המורכב משישה סיפורים, הלקוחים מתוך ספר פולקלור. הראשון, ששמו כשם הסרט, מתאר את קורות סקראגס (טים בלייק נלסון) בעל המוניטין כפורע חוק וכמיזנתרופ. הוא מזמר כל הדרך למזנון קטן בלב המדבר ולאחר מכן למסבאה בעיירה. במקום הראשון הוא מבקש וויסקי אך נדחה. בשני מנסים להכריח אותו לשחק פוקר עם הקלפים שהשאיר זה שלפניו. בשני המקרים נאלץ סקראגס להוכיח את זריזותו כשולף מהיר. אבל האם יצליח לגבור על יריביו לנצח? עם ווילי ווטסון, דיוויד קרומהולץ, קלנסי בראון. ב"ליד אלגודונס" קאובוי (ג'יימס פרנקו) נכנס לבנק ריק בלב ישימון, משוחח עם הטלר (סטפן רוט), שודד את הבנק, אך הטלר נמלט מיריותיו ואורב לו בחוץ. אבל מתברר שלקאובוי יש מזל גדול והוא נחלץ מעונש מוות פעם אחר פעם. ב"מקור הכנסה" אמרגן נודד (ליאם ניסן) מגיע למקומות שונים עם עגלתו בה הוא מסיע את הריסון (הארי מלינג), שחקן נטול וידיים ורגליים. זה מרתק קהל בקולו ובמימיקות פניו באמצעות טקסטים מתחומי התנ"ך, התיאטרון ואפילו מנאומו של אברהם לינקולן בגטיסבורג. והקהל משלם. השאלה היא עד מתי יעבוד הסידור הזה? ב"קניון שכולו זהב" גבר מזדקן (טום ווייטס) מגיע לעמק בו הוא מאמין שימצא מרבץ זהב. אלא שכאשר הוא מצליח במשימתו, מפתיע אותו גבר אחר (סאם דילון). במרכז "הנערה שהוסטה מדרכה" אליס (ג'ואי קזאן), צעירה שנודדת עם אחיה בשיירה העושה דרכה לאורגון. האח הבטיח לה ששותפו לעסקים שם עשוי להשתדך לה. אלא שהאח נופח לפתע את נשמתו ומתברר כי לקה בכולרה, ואליס נשארת חסרת אונים. בילי קנאפ (בילי האק), ממובילי השיירה, מסייע לה ואף מציע לה נישואין. ב"כל מה שנשאר" מתפתח רב-שיח מעניין בין חמישה העושים דרכם בכרכרה לפורט מורגן. החבורה מונה את האנגלי טיגפן (ג'ונג'ו אוניל), האירי קלרנס (ברנדן גליסן), הצרפתי רנה (סול רובינק), הליידי המכובדת גב' בטג'מן (טין דיילי) והנווד (צ'לסי רוס). התוספת זוהי גופה שהאנגלי והבריטי מובילים, הקשורה לגג הכרכרה. 132 דקות.



הבלדה על באסטר סקראגס, תמונת יחסי ציבור      

סרטם של האחים כהן המשודר בארץ בלעדית ב"נטפליקס" (בארה"ב עלה גם בבתי הקולנוע לזמן קצר ובהפצה מוגבלת) הוא מערבון. סוג של. הם צילמו אותו און-לוקיישן בנברסקה וגם בניו-מקסיקו, שם צולמו סרטיהם "אומץ אמיתי" (2010) – המערבון המובהק הראשון שלהם - ו"ארץ קשוחה" (2007), אף הוא סוג של מערבון. ולמעשה, אם חושבים על זה, גם "אחי איפה אתה" (2000) הוא סוג של מערבון, לפחות מכיוון מוזיקת הקאנטרי האופפת אותו. זו הפעם ראשונה שג'ואל ואיתן מצלמים סרט בפורמט הווידיאו-דיגיטל ולא בפילם, כשהצלם הוא ברונו דלבונל (שעבד איתם ב"בתוך לואין דייוויס"). ועוד תקדים: 132 דקותיו של הפרויקט הזה הופכות אותו לארוך ביותר של האחים כהן. ששת הסיפורים המרכיבים את אנתולוגיית המערב הפרוע הזו נכתבו על ידי הכהנים, בהשפעות שונות, לאורך 25-20 שנים ונשלפו ואוחדו יחדיו למען המיזם הזה. מדובר בסדרה של סיפורי מוסר מאוד אופייניים לכהנים, שחלקם מסתיימים בהפי אנד, או בצדק פואטי, וחלקם לא. חלק מהגיבורים כאן מזמרים, חלקם לא, אם כי נראה כי הזמרה היא מרכיב חשוב בבניית הקונפליקטים. המערב הפרוע נוסח האחים כהן מצדיק את התואר הזה. יש בו את אלה שחורצים דין בלי הנד עפעף ויש את אלה שזקוקים לחמלה שלנו, הצופים. כפי שהתרגלנו אצלם לאורך השנים, גם כאן יש, כבר משלב הכתיבה, אירוניה, סרקזם, הומור בכלל והומור שחור בפרט. ויש כאן את הרשעות הידועה של האחים, אולי אפילו באופן חד ומחודד מהרגיל. וכמובן גם את אותה "אכזריות בלתי נסבלת" שלהם. הסרט "הבלדה על באסטר סקראגס", המשופע בכוכבים שכולם תופסים את המשבצות שיועדו להם ועושים זאת נהדר, הוא מעדן קולנועי מענג. לא רק לכהנים אלא גם ללוויים... ולשאר בני תמותה.

דירוג: ****          

למועדי הקרנות  

"המשפחה שלי" (יפן 2018)

דרמה. סרטו של הירוקאזו קורה-אדה. באחד הלילות בהם שבים אוסאמו (לילי פרנקי) ובנו שוטה (קאירי ג'ו אס) הביתה, הם רואים בדרך ילדה קטנה שיושבת לבדה בקור המקפיא של טוקיו. היא מספרת להם ששמה יורי (מיו ססאקי) והם אוספים אותה לביתם למשך הלילה ולמחרת מנסים להחזירה לביתה. אלא שמתברר כי צפויים לה שם חיים לא קלים. ועל אף שהמשפחה, הכוללת גם את האחות אקי (מיו מטסוקה), חיה בעוני ומתקיימת מעבודות מזדמנות ומפשעים קטנים, ומסתמכת בעיקר על הפנסיה של הסבתא האטסו (קירין קיקי), מחליטים אוסאמו ואשתו נובויו (סאקורה אנדו) לאמצה באופן לא רשמי. הם מעניקים לה את הבית החם שנדמה כי לעולם לא היה לה. יורי, שסבלה בבית הוריה, מקבלת שם חדש, לין, ומשתלבת במהירות בחיי המשפחה. היא לומדת את רזי המקצוע הלא חוקי של קרוביה החדשים ונדמה כי הכל יימשך מעתה כרגיל. אלא שמקרה לא צפוי חושף סודות שהוחבאו ומאלץ את בני המשפחה לבחון מחדש את הקשרים ביניהם ולשלם מחיר על התנהלותם. 121 דקות.

המשפחה שלי, תמונת יחסי ציבור




שם הסרט באנגלית, Shoplifters , כלומר גונבי חנויות, הוא תרגום ישיר של השם היפני ובעצם מסגיר את הפשעים והעברות הקלות שהחברים מבצעים בנוסף לעיסוקיהם המזדמנים שהכנסותיהם דלות, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. אבל השם המקומי שניתן לסרט, זוכה "דקל הזהב" בפסטיבל קאן האחרון, "המשפחה שלי" - מעיד על מהותו. יש קשר ישיר בינו ובין סרטו הקודם של קורה-אדה "סיפור משפחתי" (2013), ויש כמובן גם התכתבות נכונה בין השמות שניתנו לשני הסרטים כאן. קורה-אדה מגלה שכבר כאשר הגה את התסריט ל"סיפור משפחתי", ולאורך עשר השנים האחרונות, העסיק אותו הרעיון של מהי משפחה? מהו הדבר המגדיר קבוצת אנשים החיים יחד כקרובים? וה"המשפחה שלי" מגלה לנו שהעניין הזה יכול להיות מאוד מורכב. זה לא קשר הדם שמחבר את אוסמו, נובויו, הסבתא ילדיהם אקי ושוטה להגדרה משפחה. ייתכן שזה הצורך של קבוצת האנשים הזו להתמודד יחד, בכוחות משותפים, עם העוני ממנו הם סובלים. ואולי זו השאיפה לזכות בחום אנושי בתוך מסגרת של חיי ביחד תחת אותה קורת גג ודיור משותף. לדברי קורה-אדה זהו סרט העוסק ב"מודעות חברתית לתמונה המשפחתית", אותה חקר בחצר האחורית, הענייה והמוסתרת, של טוקיו. ואכן, בצורה מזוקקת ומזוככת הוא בונה את מרקם היחסים בין הנפשות הפועלות שמתפקדות כמשפחה לכל דבר, כזו העוסקת גם בגניבת מצרכים ומוצרים שונים הנדרשים להם כחלק מהצורך ההישרדותי שלהם.  הסיפור מתפתח תוך כדי אימוצה של יורי לחיק התא המגן והמגונן עליה מפני ההתעללות אותה חוותה במשפחתה הביולוגית, והדרך בה בני משפחתה החדשים מכשירים גם אותה להיות מפלחת קטנה. לאט לאט פורם קורה-אדה את התפרים הדקים של המרקם החברתי העוטף את גיבוריו ומאפשר הצצה לעולם האינדיבידואלי של כל אחד מהם, בדרך להבנה מיהם, מהם ומהו באמת הדבר הזה שקושר אותם זה לזה. קורה-אדה (שביים בין היתר גם את "אחותנו הקטנה" ו"איש אינו יודע") מוכיח את כישוריו כבמאי שיכול ליצור קולנוע אמנותי-חברתי משמעותי וגם לתקשר עם קהלים רחבים. "המשפחה שלי" היא יצירת קולנוע משפיעה ומעוררת השראה.

דירוג: *****

למועדי הקרנות  

קומדיה-דרמה. סרטה של לוריין לוי, עיבוד לרומן של ז'ול רומן. ד"ר קנוק (עומאר סי) הוא נוכל מבריק ואינטליגנטי. בבריחה מפני שותפים לפשע להם הוא חייב כסף, מציע האיש עצמו כרופא מתחזה לספינה העומדת לצאת להפלגה ארוכה. בעזרת תושייתו וכשרונו לצאת ממצבים מביכים הוא מצליח "לרפא" את הזקוקים לכך באותה הפלגה ומחליט להציג עצמו כרופא בעל דיפלומות. ד"ר קנוק יורש קליניקה בכפר קטן באלפים הצרפתיים, אך מגלה לאכזבתו כי אוויר ההרים הצלול העניק לתושבי הכפר בריאות מצוינת. אלא שהוא נחוש להתעשר ובעזרת קסמו האישי משכנע את אנשי הכפר שאדם בריא הוא למעשה חולה שאינו מודע למחלתו. כמומחה בפיתוי והטעיה, הוא מאבחן את כל התושבים, אותם הוא מפנה אליו לבדיקות, כחולים במחלות שונות, אמיתיות או מדומות והופך לסיפור הצלחה גדול במקום. אלא שהדבר מקומם עליו את האב לופוס (אלכס לוץ), הסמכות הרוחנית בכפר שפחות ופחות אנשים פוקדים את כנסייתו מאז הגיע קנוק והאב מחפש דרך לנקום בו. ובמקביל נרקם סיפור אהבה בין הד"ר והמשרתת היפהפייה אדל (אנה ג'יררדו). אלא שאדם מהעבר, מחייו הקודמים של קנוק, מאיים לחשוף אותו. 114 דקות.

ד"ר קנוק, תמונת יחסי ציבור



עומאר סי הוא כוכב לוהט בצרפת, עם כמה שלוחות גם בהוליווד. "מחוברים לחיים" ו"מיסייה שוקולד" הזניקו אותו לצמרת והטילו זרקור על כישורי המשחק הלא מבוטלים שלו. הקומיים והדרמטיים. אלא שלא תמיד הוא בוחר נכון. "בונז'ור מיאמי", למשל, היה מהלך אומלל שבוודאי לא תרם לקריירה שלו. "ד"ר קנוק", לעומת זאת, הוא דווקא סרט שמאפשר לו לצקת תכנים לדמות אותה הוא מגלם - לאפיין נוכל ממולח וכריזמטי שבלשונו החלקה, בשפת הגוף שלו ובידע שרכש בתחום הרפואה הוא מצליח להעניק לכפריים התמימים את מה שהוא חושב שהם צריכים לקבל, והם משתכנעים להאמין שזה הדבר הנכון עבורם. לאורך חלק הארי שלו הסרט כתוב היטב, מלא הומור ומשעשע מאוד. הוא מציג פרופיל של איש מקצוע שבזכות תושייתו וקסמו האישי קשה לעמוד בפניו ולמעשה הוא מצליח לשעבד אליו את אנשי הכפר הנאיביים והופך לסמכות העליונה על חייהם. ז'ול רומן כתב את הספר שלו ב-1932, אז חשש מעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה והדמות שכתב מייצגת את הרודן האכזר העומד שבראשה. הבמאית לוריין לוי הפכה אותו בעיבודה החופשי, בפיקחות ובמיומנות, לאדם הרבה יותר אנושי ופגיע אם כי זר מובהק בקהילה המנסה לפלס את דרכו בתוכה, להפוך למקובל בה ואז לשלוט באנשיה. בשליש האחרון של הסרט יש מספר תפניות בעלילה שבהן תופסת את מקום ההומור דרמה רצינית שהופכת את הסרט למשהו אחר. אני לא בטוח שזה הכיוון שנכון היה ללכת עליו ולסיים כך את הסרט.

דירוג: *** וחצי         

למועדי הקרנות  

"קריד 2" (ארה"ב 2018)

דרמה. סרטו של סטיבן קייפל ג'וניור.  החיים הפכו מאתגרים עבור אדוניס קריד (מייקל ב. ג'ורדן). רצף נצחונות על קרשי זירת האגרוף הופכים אותו לאלוף העולם במשקל שלו. זאת בעזרתו הצמודה והנמאמנה של מאמנו רוקי בלבואה (סילבסטר סטאלון). אבל אז, בין מחויבויות אישיות – נישואין לחברתו זה שנים ביאנקה (טסה תומפסון), מעבר איתה לאל.איי לקידום קריירת המוזיקה שלה והידיעה שעומדת להיוולד להם בת - הוא עומד בפני האתגר הגדול של חייו. יריב העבר האוקראיני של רוקי, איוון דראגו (דולף לונדגרן), שהובס על ידו בזמנו, מגיע לפגוש את רוקי בפילדלפיה. דראגו מציע כי אדוניס, שאביו מצא את מותו בזירה בזמנו בעת קרב איתו, יתמודד כעת כנגד בנו, ויקטור (פלוריאן מונטינו), אותו הפך למכונת לחימה מאיימת. אדוניס נענה להזמנה, בתחושה שכך ינקום את מות אביו, אבל רוקי לא חושב שזה מהלך נכון ומסרב לאמן אותו לקראת הקרב. 124 דקות.

מדהים איך סילבסטר סטאלון מצליח לשמור על הדמות אותה יצר אי שם בשנות ה-70 כבר 42 שנה, כשהוא מספר שוב ושוב ושוב את אותו סיפור עצמו, בשינויים קלים בלבד. האמת? יש לי חיבה לדמות האנדרדוגית הזו של רוקי, אף כי אני לא סולח לו על כך שב-1976 הוא זכה באוסקר הסרט הטוב ביותר תוך שהוא גוזל אותו מ"נהג מונית", או אם תרצו מ"כל אנשי הנשיא", שהתמודדו נגדו באותה שנה. אבל אין מה לעשות, זה היה הלך הרוח אז בקרב חברי האקדמיה האמריקנית, שהלכו שבי אחר סיפור הסינדרלה של פר ההרבעה האיטלקי העילג שבא משומקום, רץ במעלה מדרגות פעמון החירות בפילדלפיה לצלילי נעימתו המנצחת של ביל קונטי, וקטף את התהילה. מה אפשר לומר על הסרט הזה? שהוא ממשיך לחפש, ולמצוא, את אותם שטיקים שעדיין מזינים את האגדה, באמצעות סיפורי ההמשך של הדור הבא. ברור שזה סרט צפוי מאוד, המיועד בעיקר לחובבים מושבעים של סטאלון ודמות המתאגרף שפיתח, וכנראה שיש עדיין מספיק כאלה. הוא מתנהל די באיטיות בחלקו הראשון, אך לקראת השליש האחרון תופס גובה, עם כל הטריגרים הנדרשים לקראת שיא שדי קל לנחש.

דירוג: ***  

למועדי הקרנות  

אנימציה. סרטם של פיל יוסטון, ריץ' מור. שש שנים חלפו מאז "ראלף ההורס" והפעם משאיר ראלף מאחור את מתחם משחקי המחשב של ליטבק ויוצא לעולם הבלתי נודע והמרתק של האינטרנט. ראלף – "האיש הרע" של משחק המחשב (בקולו של ג'ון סי ריילי) - וחברתו ונלופי וון שוויץ (בקולה של שרה סילברמן) חייבים לסכן הכל על מנת לסייר במרחב הגדול של האינטרנט, בחיפוש אחר חלקי חילוף להצלת משחק המחשב של ונלופי - שוגר ראש. כשהם נקלעים לצרות  צרורות, נעזרים ראלף וונלופי באזרחי האינטרנט על מנת לנווט ולמצוא את דרכם, ונעזרים בין השאר ב"יססס", יזם האתרים ובעל האלגוריתם של האתר מכתיב הטרנדים "באז טיוב". 112 דקות.

למועדי הקרנות  

ראלף שובר את האינטרנט, תמונת יחסי ציבור

"מועדון הכסף" (ארה"ב 2018)

דרמה. סרטו של טארון אגרטון. קבוצת צעירים בעלי אמצעים בלוס אנג'לס בשנות ה-80, ממציאים תכנית להתעשרות מהירה באמצעות הונאת פונזי מתוחכמת. אלא שהתכנית משתבשת עבור כל המעורבים כאשר ג'ו האנט (אנסל אלגורט) וחברו טים פיט רוצחים את המשקיע והנוכל רון לווין.

למועדי הקרנות  

מועדון הכסף, תמונת יחסי ציבור

"רובין הוד" (ארה"ב 2018)

אקשן. סרטו של אוטו בת'הרסט. רובין הוד (טארון אגרטון), אציל לשעבר ולוחם מחונן ולמוד קרבות, שב ממסעות הצלב כשבלבו כעס. כשהוא מגלה שבני עמו סובלים תחת שלטונו של שריף אכזר, הוא מחליט לחבור למי שהיה אויבו בקרב. בעזרתו, כשרובין בזהות סמויה, יוצאים השניים ואנשיהם למרד נגד השריף וצמרת השלטון של העיר נוטינגהם. עם ג'יימי פוקס, ג'יימי דורנן, בן מנדלסון, פול אנדרסון, איב הוסון. 120 דקות. 

למועדי הקרנות  



רובין הוד, תמונת יחסי ציבור