אסור להחמיץ את סרטו של דיוויד רוברט מיטשל וגם: "האחים סיסטרז", "ערי טרף", "קליימקס" ועוד
"תעלומה בסילבר לייק" (ארה"ב 2018)
דרמה. סרטו של דיוויד רוברט מיטשל. סם (אנדרו גארפילד) הוא בטלן זרוק ואבוד בן 33 החי באל.איי. הוא משוחח מדי פעם עם אמו הנוסטלגית, שוכב עם ידידה השואפת להיות שחקנית, ומציץ, בעזרת משקפת ובלעדיה, דרך החלון לעבר השכנה המסתובבת בחזה חשוף. באחד הימים הוא רואה מחלונו אישה צעירה ויפה בשם שרה (קלי קיואו) המשתעשעת בבריכת השחיה שלו. השניים נפגשים לערב אחד בדירתה, נוצר ביניהם חיבור הדוק, ולמחרת היא נעלמת לו. סם יוצא לחפש אחריה ונקלע למסע סוריאליסטי ברחבי לוס אנג'לס בניסיון לפענח את הסוד שמאחורי היעלמותה. הוא נחשף לסדרת אירועים ביזאריים, קונספירציות ומסתורין בקרביים האפלים של עיר המלאכים ועל דרכו נקרות הרפתקה אחר הרפתקה. עם וונדי ואנדן הובל, ריקי לינדהום, ג'ניפר קוטה, כריס גאן, קאלי הרננדז. 139 דקות.
עבורי זה אחד הסרטים האמריקאים המבריקים של השנה. החל מהנרטיב היצירתי שלו, שמעבר לסיפור בלשי מרתק עורך סדרת מחוות לכל מה שהוליווד, בעיקר של פעם (אבל לא רק) מייצגת. ברשימה, ציטוטים ברורים מ"חלון אחורי" של היצ'קוק" ומסצנת השחייה בעירום בבריכה הידועה של מרילין מונרו ב-
Something's got to give,
הסרט אותו לא זכתה להשלים ושמעולם לא יצא, אזכורים של משחקי מחשב של האייטיז והניינטיז וקריצה יפהפייה לעולם הקומיקס, כולל ל"ספיידרמן" (שגארפילד הרי גילם אותו ב"ספיידרמן המופלא" מ-2012 ובהמשכונו מ-2014). אפילו בבחירה בקיילי קיואו, בתה של פרסיליה פרסלי ונכדתו של אלביס האגדי, להיות הפרוטגוניסטית המובילה בסרט יש אמירה המתחברת לקונספט להפליא.
אני רואה בסרט התכתבות ישירה עם (ואולי גם סיכום ביניים של) סרטי אל.איי המכוננים שיצרו במאים מופלאים כרוברט אלטמן ("שלום לנצח", "תמונות קצרות"), דייוויד לינץ' ("מלהולנד דרייב", "כביש אבוד") ופול תומאס אנדרסון ("מגנוליה", "לילות בוגי"). יש כאן גם חיבור מובהק לז'אנר הפילם-נואר, כאשר יכולותיו של הבלש החובב סם (ייתכן שיש כאן מחווה לסם ספייד) עולות על אלה של המקצוענים פיליפ מרלו (יציר רוחו של הסופר ריימונד צ'נדלר ) וסם ספייד (אותו הגה דשיאל האמט), ולשניהם היה ביטוי רחב בסרטים. התחביר הקולנועי של הסרט הזה כל כך נכון. הצילום מעורר ההשראה של מייק גיאולאקיס, העריכה טעונת הרגש של ג'וליו פרז והמוזיקה הנהדרת של ריץ' וירלנד. וכמובן גם עבודת הבימוי המעולה של דיוויד רוברט מיטשל, המסומן כהבטחה שמתחילה להגשים את עצמה. חלק מזה ראינו כבר ב"משהו עוקב אחרי" (2014), סרט אימה יוצא דופן, שלא מיישר קו עם "חוקי הז'אנר". גם ב"תעלומה בסילבר לייק", שמיטשל חתום גם על תסריטו, הוא מזמן לנו המון הפתעות, חלקן פועל יוצא של הידע הקולנועי הרחב שלו. שום דבר אצלו אינו מובן מאליו והעלילה והתפתחותה מלאי תרחישים, מסתורין ואניגמות. בנוגע לאנדרו גארפילד, הוא אמנם לא בעל קבלות רבות מדי כשחקן אופי מוביל, אבל אהבתי אותו ב"הסרבן" וגם ב"תעלומה בסילבר לייק" הוא מנווט היטב.
הסרט הזה עשוי להפוך ליצירת פולחן מיידית, למרות שלמרבה הצער הוא חווה גמגומי הפצה שעלולים לפגוע בבאז ובהייפ שהוא ראוי להם. הוא היה מיועד לצאת למסכים בארה"ב באמצע השנה, אם כי ההפצה נדחתה כדי שיוכל להיות מוקרן בפרמיירה בינלאומית בפסטיבל קאן. מועד ההפצה החדש נקבע ל-7 בדצמבר. אלא שהבמאי כל כך התאכזב מהתגובות הפושרות ליצירתו בקאן והחליט בסופו של דבר שהסרט יעלה למסכים בארצות הברית רק ב-19 באפריל 2019, בעוד שבמקומות אחרים בעולם התקבלו אישורים להפצתו במהלך דצמבר השנה. אני מאוד מקווה שגם באפריל 2019 יקלטו בארה"ב את גדולתו וייחודו של הסרט הזה ויתנו לו את הכבוד לו הוא ראוי. ההמלצה שלי היא גורפת: אל תחמיצו את הצפייה ב"תעלומה בסילבר לייק".
דירוג: *****
מועדי הקרנות
תעלומה בסילבר לייק, תמונת יחסי ציבור
"האחים סיסטרז" (צרפת-ספרד-ארה"ב 2018)
מערבון. סרטו של ז'אק אודיאר, שעובד מהרומן של פטריק דה וויט. האחים אלי (ג'ון סי ריילי) וצ'רלי (חואקין פניקס) סיסטרז הם רוצחים שכירים הפועלים באזור אורגון ב-1850. משימתם הנוכחית היא לאתר את הרמן קרמיט וורם (ג'ייק ג'ילנהול) שפיתח תמיסה שכאשר שופכים אותה בין נקיקי סלעים היא חושפת היכן נמצאים מרבצי זהב. תפקידם ללכוד ולמסור אותו לאנשי המעסיק שלהם. אלא שתוך כדי המרדף מתרחשת תפנית בעלילה. וורם, אותו מאתרים האחים, הופך לשותפם והשלושה ממשיכים יחדיו לעבר המקום בו אמורים להיות מרבצי הזהב. אלי כבר שואף להפסיק את חיי הפשע והנדודים ולהקים משפחה, אלא שלצ'רלי יש תוכניות אחרות, להן שותף וורם. עם רוטגר האוור, ריז אחמד, רבקה רוט, אליסון תולמן. 121 דקות.
המערב הפרוע זו לא בדיוק הטריטוריה הטבעית של הבמאי הצרפתי המצוין ז'אק אודיאר. ברקורד שלו סרטים מרשימים שיצר במולדתו, בהם "נביא", "חלודה ועצם" ו"לבי החסיר פעימה". ולמרות שהוא רועה כאן לגמרי בשדות זרים, ביים אודיאר את המערבון הזה (קו-פרודוקציה אמריקנית-צרפתית) כאילו נולד בערבות טקסס. למעשה, הוא אפילו הוסיף לו איזה תבלין אירופי, אף שהמקבילה האמריקנית שקופצת מייד לראש אפרופו האחים סיסטרז פורעי החוק היא "קיד וקסידי". שרטוט דמויות האחים סיסטרז, תכונותיהם והמאפיינים האישיים שלהם, פלוס הרכבת מרקם היחסים המיוחד ביניהם - לא דומה למה שאנחנו מכירים בדרך כלל בסרטי הז'אנר האמריקניים. קשיחות בצד הומור, אכזריות בצד חמלה: דמויות שאנחנו מסמפטים למרות שמדובר ברוצחים חסרי מצפון. אודיאר, במאי של שחקנים, בחר בשני שחקני אופי נהדרים, ג'ון סי ריילי וחואקין פניקס (שיש עליו לרוב המון מניירות, הפעם הרבה פחות), שמספקים לו את הסחורה עד הסוף, בנרטיב מתוחכם שאוצר מספר מסרים ותובנות. תוסיפו לכך את הדמיות המשניות יותר, אבל הלא פחות חזקות ומורכבות, בגילומם של ג'ייק ג'ילנהול וריז אחמד, והתמהיל האנושי הזה מניב תוצאה מצוינת.
דירוג: *****
מועדי הקרנות
האחים סיסטרז, תמונת יחסי ציבור
"קליימקס" (צרפת-בלגיה-ארה"ב)
דרמה. סרטו של גספר נואה. העלילה מתרחשת במחצית שנות ה-90. חבורה של 20 רקדנים אורבניים צרפתיים מתקבצים במבנה של בית ספר נטוש בלב יער לשלושה ימי חזרות למופע ריקוד אחרון. הם עורכים מסיבת ריקודים גדולה סביב קערת סנגריה גדולה. הם רוקדים ושותים ואט אט האווירה הופכת טעונה באנרגיות שליליות והרקדנים נראים כמתחילים להיות נגועים בטירוף ובאי שפיות שילוו אותם בעוצמות הולכות וגוברות לאורך כל הערב. הם חושדים שסיממו אותם בניגוד לרצונם, אך אין להם מושג מי עשה זאת ולמה. הביטים האלקטרוניים של המוזיקה מהפנטים אותם, ובעוד אחדים מהם חווים תחושה של גן עדן, הרוב חשים שהם במסלול הבטוח לגיהינום. עם סופיה בוטלה, רומיין גילרמיק, קידי סמייל, קלוד-עמנואל גאז'אן-מאול, ג'יזל פלמר, טיילור קסטל, תיאה קלרה שוט, שרלין טמפל, ליאה ולמוס, אליאה אלספיר, קנדל מוגלר, לקדהר דרידי, אדריאן סיסוקו, מאמאדו בתילי. 95 דקות.
נראה כי רק גספר נואה, מי שנחשב ל"ילד הרע" של הקולנוע הצרפתי, יכול להיות חתום על סרט כזה. ברקורד שלו "בלתי הפיך" (2002) הופך הקרביים, בכיכוב מוניקה בלוצ'י, ונסן קאסל ואלבר דיפונטל, על פרשיית אונס ונקמה, המתוארים מהסוף להתחלה. וב-2015 הוא זעזע את באי פסטיבל קאן, אז הקרין שם את "לאהוב", המכיל סצנות סקס מפורשות שיכולות לקבל מקום של כבוד בכל סרט פורנו. וגם Enter the Void
, על סוחר סמים בטוקיו הנורה למוות על ידי שוטרים אך רוחו ממשיכה לעקוב אחר המתרחש ולפעול גם לאחר מותו. יש לו גם זיקה חזקה למוזיקה והוא ביים סרטי וידאו וקליפים לאמנים שונים, בהם לניק קייב וללהקתו.
"קליימקס" נראה כסרט חסר תסריט, בעל אופי דוקומנטרי, שפשוט מתעד קבוצה של רקדנים אמיתיים והטריפ חסר הגבולות שלהם המשלב מוזיקת טרנס אקסטטית ושימוש בסמים שמהלו להם בסנגריה, מה שגורם להם לצאת משליטה. יש בתחושה הזו משהו, אם כי זה לא לגמרי מדויק. התסריט של נואה הכיל חמישה עמודים בסך הכל. בתחילת הסרט הכוריאוגרפיה של הריקוד, שצולמה אגב בשוט אחד ו-15 או 16 טייקים נדרשו כדי לבצע אותו כיאות. את שאר הריקודים בסרט אלתרו הרקדנים עצמם, כשהם מביעים עצמם כל אחד בשפת הגוף והתנועה שנראתה לו באותו רגע. כך גם בקטעי המשחק: הרקדנים התבקשו לאלתר. התוצאה – מרתקת. זהו סרט בעל אופי נסיוני, שכאשר נכנסים אליו, למוזיקת הטרנס הדופקת בראש ולהתפרצויות ולאקטים המטרידים של הרקדנים-שחקנים, זוכים בחוויה קולנועית שלא דומה לשום דבר שראיתם. זה ממש לא סרט לכל אחד, אבל מי שיבחר לצפות בו יתקשה לשכוח אותו.
דירוג: ****
מועדי הקרנות
קליימקס, תמונת יחסי ציבור
"ספיידרמן: ממד העכביש" (ארה"ב 2018)
אנימציה. סרטם של בוב פרשטי, פיטר רמזי, רודני רוטמן. מיילס מורלס הוא נער ממוצע מברוקלין שמחובר לחבריו ושונא את בית הספר. הוא אוהב את אביו התמים, שמביך אותו לעיתים, ומעריץ את דודו השוטר. כאשר עכביש רדיואקטיבי עוקץ אותו הוא חש כי גופו מתחיל להשתנות ומתחיל לקבל את התכונות של ספיידרמן. מיילס מוצא עצמו מתקשר עם פיטר פארקר שאינו בין החיים, בעוד איש מאפיה מרושע מנסה להשמיד את ניו-יורק. מיילס מתוודע לספיידרמן נוסף, מבוגר יותר, מיקום מקביל, ומבקש את חסותו ועצתו. יחד הם יחברו לארבעה ספיידרמנים נוספים מיקומים נוספים, בהם צעירה מהעתיד בעלת לוק אנימה יפני, חזיר מעולם הקומיקס המצויר וספיידרמן בשחור-לבן משנות ה-30. אחרי שהם יעכלו את ההבנה שכל אחד מהם אינו הספיידרמן היחיד בשטח, הם ילמדו לפעול יחדיו כדי לסכל את מזימותיו של הגנגסטר השטני, ורק אזו יוכלו לחזור כל אחד ליקום שלו. 120 דקות.
פרשנות מקסימה לאגדת ספיידרמן של "מרוול" וסטן לי שהלך לעולמו לאחרונה ודמותו ששולבה בסרט בקטנה עושה לו כבוד. התסריט והדמויות מספקים פרשנות רעננה ומפיחים רוח חדשה בנראטיב אודות גיבור העל הנודע. אין ספק שמעללי ספיידרמן החדש, נער מברוקלין, יציתו מחדש את דמיונם של הצעירים, בעיקר. האנימציה הממוחשבת כאן נהדרת וההתכתבות עם מורשת ספיידרמן לאורך השנים ראויה ומכבדת.
דירוג: ****
מועדי הקרנות
ספיידרמן: ממד העכביש, תמונת יחסי ציבור
"משפחה בהפתעה"
קומדיה. סרטו של דני בון. ולנטין (דני בון) וקונסטנס (לורנס ארנה) ברנט הם כוכבי על בתחום העיצוב והארכיטקטורה בפריז. הם מתכוננים לתערוכה כוללת אודות יצירתם במוזיאון הצרפתי היוקרתי פלה דה טוקיו. אחיו של ולנטין, גוסטב (גאי לקלויס), הגר בכפר בפרובינציה, משקר לאמם (לין רנו) ומספר לה שוולנטין הזמין את המשפחה כדי לערוך לאם מסיבת יומולדת 80 בפריז. הוא לוקח אותה יחד עם אשתו לולוט (לרי בונטון) ובתם לפריז והם מופיעים בהפתעה בתערוכה. ולנטין המופתע שסיפר לתקשורת כי הוא יתום, נאלץ להודות ששיקר בנוגע למוצאו, אזור נידח בצפון צרפת בו הצרפתית מדוברת במבטא משעשע ומשונה. המפגש בין שני העולמות יוצר התנגשות מצחיקה שמתעצמת לאחר שולנטין מאבד את הזיכרון בתאונה - שנגרמה על ידי אביה של אשתו (פרנסואה ברליאן) המסתיר זאת - וחוזר להיות הבחור הצעיר מהצפון שלא יודע דבר על חייו של ולנטין המעצב המצליח. עם פייר רישאר. 107 דקות.
עוד אחד מסרטיו הטיפוסיים של דני בון, אחד שכבר הוכיח, ויותר מפעם אחת, שהוא יודע לחבר תסריטים משעשעים לסרטיו, עם תזמונים נכונים של בדיחות ופאנצ'ים קומיים, ואף לשחק בהם. הסרט נפתח באווירה בורגנית כשמדובר בעולמם של ולנטין וקונסטנס, ותיאטרלית-פולקלוריסטית בכל הנוגע לזה של בני משפחתו הכפריים הנבערים. המפגש בין העולמות יוצר, כצפוי, את הקלאש הקומי, והדברים מתעצמים לאחר התאונה שעובר קונסטנטין, שמחזירה אותו לעבר: לרומן שהיה לו עם אשת אחיו לפניו, לאופנוע שאביו שלל ממנו ולשאר זכרונות ילדות ונעורים בצפון צרפת. אשתו שוכרת לו מורה/ מאמן אישי שינסה להחזיר לו את זכרונו, אלא שהיא עצמה נשאבת ללמידת העגה המצחיקה של הצפון ואנחנו עדים לחילופי תפקידים. בון עוסק כאן בפער בין המעמדות השונים בצרפת, כשהוא מוצא, כדרכו, את הזווית ההומוריסטית לדיון בנושא. סרטו מוקדש לידידו הזמר ג'וני האלידיי שהלך לעולמו לפני שנה, ובסוף הסרט הוא מספק מחווה מרגשת לו.
דירוג: *** וחצי
מועדי הקרנות
משפחה בהפתעה
"סיבת המוות" (ישראל 2018)
דוקומנטרי. סרטו של רמי א. כץ. בליל ה-5 במרץ 2002 נפתחה אש מגשר "מעריב" לעבר שתי מסעדות תל-אביביות: סי-פוד מרקט ומפגש הסטייק. אל תוך הכאוס שהשתרר באזור הגיע במהירות השוטר סלים ברכאת, וניטרל את המחבל. אלא שזה, בכוחותיו האחרונים, הרג אותו. בכל שנה משתתף אחיו של סלים, ג'מאל, באזכרה שעורכים חברי היחידה לזכר עמיתם. עשר שנים לאחר התקרית מקבל ג'מאל מידע שלפיו אחיו לא נהרג על ידי המחבל. לאחר שאינו מוצא תשובות אצל חברי היחידה בה שירת האח, הוא מחליט לצאת למסע בלשי פרטי כדי לגלות מי באמת הרג את אחיו. האם המשטרה הסתירה ממנו מידע על נסיבות מותו של סלים? 79 דקות.
הבמאי רמי א. כץ הרכיב כאן פאזל בלשי מרתק. הוא עוקב אחר מסעו העיקש והעקבי של ג'מאל בניסיון להבין האם הסיפור שחוזרים ומשננים בפניו, שאחיו הגיבור נהרג מסכין המחבל עליו השתלט ואשר ברגעיו האחרונים שיסף את גרונו, או שמא היה רכיב נוסף, סודי, שאף אחד לא מוכן לדבר עליו, באופן בו מצא סלים את מותו. ג'מאל יוצא ללקט עדויות מכל הנפשות הפועלות האפשריות שהיו קשורות לפיגוע ומגלה שאנשים מגיבים בחוסר נוחות בולט לשאלותיו. לאט לאט נחשפת מעטפת של שקרים ואי אמירת אמת בכל הקשור לנסיבות מות אחיו של ג'מאל. והטיוח, שמגיע מהמקומות הגבוהים ביותר, מעורר אצלנו הצופים אנטגוניזם בולט כשאנחנו מודעים לכך שברשויות החוק שאנחנו אמורים לסמוך עליהן מתבצעות לעיתים עוולות הזועקות לשמיים. "סיבת המוות" הוא סרט חשוב, סיפור שלא ייאמן. מרתק, מטריד, עוצר נשימה.
דירוג: ****
מועדי הקרנות
סיבת המוות, תמונת יחסי ציבור
"ערי טרף" (ניו-זילנד-ארה"ב)
פנטזיה. סרטו של כריסטיאן ריברס. מאות שנים לאחר שהציוויליזציה המוכרת לנו הוחרבה באירוע קטלני, צעירה מסתורית בשם אסתר שו (הרה הילמר) מגיעה ללונדון ומתברר כי היא האדם היחיד שיכול לעצור את העיר - כעת המטרופולין הגדול בעולם, עיר טרף הנעה על גלגלים - מלבלוע את כל העומד בדרכה. באופן נמרץ וחדור מטרה, כשהיא מונעת על ידי זיכרון אמה המנוחה, משלבת אסתר כוחות עם תום (רוברט מיכאל שיהאן), צעיר לונדוני, ואנה פאנג (ג'יהיי), פושעת מסוכנת עם פרס על ראשה והשלושה מנסים לעצור את העיר ולחשוף את המזימה של וולנטיין, העומד בראשה – אשר זומם להפוך את לונדון לעיר הגדולה והיחידה בעולם. עם הוגו וויבינג. 128 דקות.
הסרט הפוסט-אפוקליפטי הזה, בהפקת פיטר ג'קסון הניו-זילנדי, מתכתב באופן ברור ומיידי עם "מקס הזועם כביש הזעם", ובכלל עם סדרת הסרטים המצוינת של ג'ורג' מילר, מאוסטרליה השכנה. אלא שבניגוד ליצירה ההדוקה, המסחררת ועוצרת הנשימה של מילר, כאן אין ממש בשורה. "ערי טרף" - אודות עידן עתידני בו כל הערים נעות על גלגלים או מרחפות במרומים, כשהאחת מנסה לבלוע את רעותה - אמנם נפתח טוב, אבל בהמשך נעשה מייגע ואתה כבר לא יודע מי נגד מי בו. הסיפור ארוך ומפותל מדי, האפקטים (הטובים כשלעצמם) והרעיון העומד בבסיסם חוזרים על עצמם והרפטטיביות הזו בעלילה ובכל מה שסביב לה גרמה לי לאבד עניין במתרחש על המסך, למרות האקשן והקצב הדינמי.
דירוג: ***
מועדי הקרנות
ערי טרף, תמונת יחסי ציבור