"אהבה בימים קרים" (פולין 2018)

דרמה. סרטו של פאבל פאבליקובסקי. העלילה נפתחת בפולין ומתרחשת בהמשך גם במדינות אחרות ברחבי אירופה, החל מראשית שנות ה-50, על רקע המלחמה הקרה, בין המזרח והמערב, הקומוניזם והקפיטליזם. ויקטור (תומאש קוט), פסנתרן ומפיק מוזיקלי, וצוותו נודדים ברחבי היבשת בחיפוש אחר כשרונות חדשים ללהקת הריקוד והזמרה שבניהולו, המבצעת את מיטב שירי העם הפולניים של התקופה. במהלך האודישנים הוא פוגש בזולה (יואנה קוליג), זמרת צעירה, כפרית ותמימה אך מלאת קסם אישי, וללא ספק הבחורה הכי יפה שהוא ראה אי-פעם. הוא מקבל אותה ללהקה ובין השניים נרקם עד מהרה רומן לוהט. אבל נדמה שהפוליטיקה של התקופה, הרקע השונה ממנו השניים באים וגחמות הגורל חוברים כולם נגד סיפור האהבה הזה. בעוד הלהקה בהופעה בברלין, מתכננים השניים לברוח יחד למערב, אלא שזולה מבריזה לויקטור והוא מגיע לבדו לפריז ומתחיל לפתח שם קריירה במוזיקה. הגורל יפגיש אותם שם ויחבר ביניהם שוב, אף שיש להם כבר בני זוג אחרים, עד הפרידה הבאה, הפגישה המחודשת ביוגוסלביה והחזרה הטראומטית לפולין. האם אהבתם, חזקה ואמיתית ככל שתהיה, תשרוד את כל המעברים וטלטלות חייהם? 90 דקות.

סמלו המסחרי של פאבליקובסקי הוא צילום בפריים מרובע ובשחור-לבן. כך היה ב"אידה" שזיכה אותו באוסקר הסרט הזר ב-2014. כך גם כאן, בסרט מעוצב, מסוגנן, מפליא ומרגש גם ברמה המוזיקלית. אבל ליבת הסיפור היא הרומנטיקה האולטימטיבית שמחברת בין שני הגיבורים זה לזה. למרות שהוא אינטלקטואל בוהמיין ובעל השכלה מוזיקלית, היא כפרית מחוספסת המצטיינת באינטואיציה מוזיקלית ופרפורמרית טבעית ובנטייה לפעול על פי גחמות מפתיעות, לא מרוסנות. זו הסיבה העיקרית לכך שהמסע הזוגי שלהם מתחבר ליצר ותשוקה חד-פעמיים, ואז מתפצל ומתנתק עד לכדי בניית חיים אחרים של כל אחד מהם. והרקע - הקונפליקט בין האידיאולוגיה הקומוניסטית השמרנית, המכתיבה כללי משחק נוקשים, לעומת המערב הליברלי, החופשי וההדוניסטי - משמש כתפאורה תואמת מושלמת לסיפור האהבה הפטאלי שלהם, סטייל רומיאו ויוליה, שהתקווה והפסימיות יתעתעו וישמשו בו בערבוביה שוב ושוב. פאבליקובסקי, שזכה בפרס הבימוי בפסטיבל קאן, מנווט במיומנות את הסיפור שלו כשהוא משוטט באופן מבריק בטריטוריות של התשוקה והרגש, הפוליטיקה והחברה וגזרות החיים והגורל. הוא הרכיב כאן סיפור אהבה קולנועי נפלא, עם לא מעט נאמברים מוזיקליים כובשים ומהפנטים, שייכנס לפנתיאון הפילמאי הקלאסי. זו לא פחות מיצירת מופת רומנטית-מוזיקלית מושלמת.

דירוג: *****  

מועדי הקרנות

אהבה בימים קרים, באדיבות בתי קולנוע לב






"סגן הנשיא" (ארה"ב 2018)

דרמה-קומדיה. סרטו של אדם מקיי. ויומינג 1963. דיק צ'ייני הצעיר נושר מאוניברסיטת ייל בגלל חיבתו היתרה לאלכוהול. אשתו לין, הכוח המניע שמאחוריו, משכנעת אותו לחזור למסלול חיים וקריירה פרודוקטיביים. ב-1969 מצליח צ'ייני (כריסטיאן בייל) להתקבל לעבודה כמתמחה בזירה הפוליטית בממשל ניקסון, ועובד תחת היועץ הכלכלי לנשיא דונלד רמספלד (סטיב קארל). הוא מתמקם בוושינגטון עם אשתו לין (איימי אדמס) ושתי בנותיהם ליז (לילי רייב) ומארי (אליסון פיל), ובמסגרת עבודתו נחשף לאופן המניפולטיבי בו לוחץ הנרי קיסינג'ר (קירק בוויל) על ניקסון להפציץ בחשאי את קמבודיה. לאחר התפטרות ניקסון וכניסתו לתפקיד הנשיא של ג'רלד פורד (ביל קמפ), צ'ייני מקודם להיות ראש צוות הבית הלבן, בעוד רמספלד נעשה שר ההגנה. המשך הדרך הארוכה והמפותלת של צ'ייני תוביל אותו, בסופו של דבר, להיות סגן הנשיא – החזק, המשפיע והעוצמתי ביותר בתולדות ארה"ב – של ג'ורג' וו. בוש (סם רוקוול). עם טיילר פרי (כקולין פאוול), ליסה גיי המילטון (קונדוליסה רייס). 132 דקות.      

לצורך בניית סיפור המסגרת לשרטוט חייו ואישיותו של דיק צ'ייני, יצר הבמאי אדם מקיי דמות פיקטיבית בשם קורט, כביכול בוגר מלחמות אפגניסטן ועיראק, המספקת במקומות הנדרשים קריינות צינית-אירונית-משעשעת, לפעמים גם, כנדרש, מרושעת ואכזרית. וזה מהלך מבריק שמעניק לסרט את הטון העסיסי והסרקסטי שלו, שבאמצעותו מוצגת ההתנהלות במסדרונות השלטון בוושינגטון כפארסה מגוחכת להפליא. את סיפורו של צ'ייני אפשר להמשיל לקריקטורה של הפקיד האפור וחסר הכריזמה ובעל רגשי הנחיתות, שמאחוריו הדמות הקלישאית של האישה הדוחפת. היא תאבת כבוד ולא מעט בזכותה הוא מצליח להגיע לעמדה שאמנם לא תציב אותו בראש הפירמידה, אבל תאפשר לו להיות המושך בחוטים מאחור. מפחיד לחשוב שככה התנהלו הדברים בוושינגטון (ואני לא רוצה לחשוב על הסרטים שייעשו עוד מעט על מסדרונות השלטון באמריקה של עידן טראמפ), אבל ברור שמדובר באוסף חולשות אנושיות. משחקי אגו, שאיפה להשפעה וסכלות פוליטית הובילו לכך שצ'ייני היה בעצם אחראי ליציאה למלחמה בעיראק, למותם המיותר של אלפי חיילים אמריקאים וליצירת כאוס שהביא לעליית דאע"ש. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. את מסלול חייו של צ'ייני, טיפוסו לצמרת והצלחתו להפוך לאדם בעל ההשפעה הגדולה ביותר ההשפעה העיקרי בממשל האמריקני, מציג מקיי בדרך הומוריסטית שנונה, מחודדת ואירונית. לי הסרט הזכיר במידה מסוימת את סגנונו של הדוקומנטריסט מייקל מור. להבנה מלאה של הסרט עדיף אמנם להיות מצוידים בידע על הממשל האמריקני באותה תקופה והנפשות הפועלות בה, אבל גם בלי זה אפשר ליהנות מהיצירה המבריקה הזו וממשחקו המעולה בה של כריסטיאן בייל (גם רוקוול כבוש נפלא).

דירוג: *****    

מועדי הקרנות          


סגן הנשיא, תמונת יחסי ציבור
    

"פרה אדומה" (ישראל 2018)

דרמה. סרטה של ציביה ברקאי יעקב. בני - קיצור של בנימינה (אביגיל קובארי), נערה בת 17, בת יחידה יתומה מאם שזה עתה איבדה גם את סבתה האהובה  שהלכה לעולמה, חיה לבד עם אביה יהושוע (גל תורן), משיחיסט קיצוני, בהתנחלות בסילוואן שבמזרח ירושלים. כשבאה לעולם עגלה אדומה כשרה, אביה רואה בזה אות וסימן לתחילת בניין בית המקדש השלישי. על בני מוטל התפקיד לטפל בפרה, עליה מושלכת משמעות הרת גורל. כאשר בני מתאהבת ביעל (מורן רוזנבלט) בת ה-19, בת שירות לאומי, הקשר הקרוב שלה עם אביה מתחיל להיסדק. ככל שסיפור האהבה בין שתי הבנות הולך ומתלהט, כך גדלים הפער והקונפליקט של בני עם אביה, כאשר במקביל היא מנסה באופן נואש ליצור לה וליעל עתיד משל עצמן. 91 דקות.

החומרים הביוגרפיים-אותנטיים מהם הורכב הסרט הזה מורגשים מאוד, לטובה כמובן, וטוענים את "פרה אדומה" בכנות אמינה ומרגשת. ציביה ברקאי יעקב, שזהו סרטה הארוך הראשון, היא במקור דתית-לאומית, ילידת בית אל ובוגרת אולפנה בעופרה, לפני לימודיה בסם שפיגל. אביגיל קובארי אף היא בת למשפחה דתית לאומית, מוזיקאית, יוצרת וזמרת אינדי-אלטרנטיב ישראלי, ושחקנית טבעית שצוברת קרדיטים לאט אבל בטוח (ברשימתה הסדרה "אורי ואלה" והסרט "גאולה"). ברקאי יעקב מטפלת בחומרים שהיא בקיאה בהם, בכלל זה בטקסטים האופייניים להם והמובנים בתוכם, ועושה זאת באופן מושלם. גם בחירת השחקנים שלה והעבודה איתם מצביעה על הבנה עמוקה של המדיום והדרך הנכונה לבנות בו סיפור מדויק ובעל משמעות. יש בו את הניגודים הכמעט בלתי נתפסים בין החיים האמוניים הבלתי מתפשרים שיהושע חווה אותם ומנסה להנחילם לבתו, ובין עולמה השונה מאוד, הדוחף אותה לפזול לדופק החיים הפראי והיצרי שבחוץ, לעשן ג'וינטים עם החבר'ה ולהתאהב בבחורה עד כלות. זה נרטיב מרתק. גל תורן נפלא כאיש ההתנחלות המשיחי המתלהב והכריזמטי שלא רואה בעיניים בדרך למימוש חזונו להקמת בית מקדש שלישי. אביגיל קובארי פשוט משחקת את עצמה, והדברים נאמרים כמחמאה גורפת. אין בה ולו שמץ של זיוף. הכל אמיתי, נוגע ללב, חודר לנשמה. ומורן רוזנבלט המנוסה מגלמת בהתכוונות, ברגש וללא דופי את אהובתה. זה משולש מנצח. "פרה אדומה" הוא סרט מיוחד, שיש בו רגעים מטלטלים, והוא אקטואלי ורלוונטי למציאות שלנו כאן ועכשיו.

דירוג: ****  

מועדי הקרנות           


פרה אדומה, צילום: בועז יהונתן יעקב

"אפ-סייד" (ארה"ב 2017)

קומדיה. סרטו של ניל ברגר. דל (קווין הארט) גבר אפרו-אמריקני בעל רקורד פלילי, זקוק לחתימה על טפסים של מעסיק פיקטיבי, כדי שיוכל להשתחרר מפיקוח רשויות המבחן עליו ולחזור לחיים נורמטיביים. מה גם שיש לו אישה ובן החיים בנפרד ממנו. לפיכך הוא נענה להצעה להגיע לראיון עבודה אצל פיליפ (בריאן קרנסטון), גבר אמיד מאוד הגר בלקסינגטון אווניו במנהטן, אך משותק בכל גופו, עד לצווארו, תוצאה קשה של תאונת רחיפה בדאון. מנהלת עסקיו של פיליפ, איבון (ניקול קידמן), פוסלת על הסף את נסיונו של דל הבוטה וההמוני לקבל את משרת העוזר האישי הצמוד של פיליפ, וגם דל עצמו לא מתלהב מהמשרה, אלא שהבוס עצמו דווקא בוחר בו לתפקיד. ואז מתחיל תהליך התחברות משעשע בין שני ההפכים האלה, והם מתחילים להתקרב זה לעולמו של זה. עם גולשפיטה פרהאני, ג'וליאנה מרגוליס. 125 דקות.        

זוהי למעשה גרסה אמריקנית ללהיט הצרפתי הגדול "מחוברים לחיים" של אריק טולדנו ואוליבייה נקש. ברמת העתקת הסיפור למציאות הניו-יורקית, להוויה האמריקנית בכלל ולבניית סיפורי משנה האופייניים לה, הסרט עובד לא רע. אבל מעבר לכך אין כאן כל ערך מוסף והסרט לא מותיר חותם וגם לא מצ יג תובנה חדשה כלשהי. קווין הארט ובריאן קרנסטון עושים עבודה סבירה, וכך גם העזר כנגדם ניקול קידמן. יש ב"אפ-סייד" פה ושם גם רגעים משעשעים, אבל בשורה התחתונה הפרויקט הזה מרגיש כמו ניסיון להנפיק לשוק האמריקני מוצר מסחרי רווי קלישאות שיתפוס טרמפ על הנוסחה שהביאה להצלחה הפנומנלית של סרט המקור.

דירוג: ***     

מועדי הקרנות


אפ-סייד, באדיבות רד קייפ

"משוכפלים" (ארה"ב 2018)

בדיוני. סרטו של ג'פרי נחמנוף. וויל (קיאנו ריבס) הוא מדען מבריק בתחום הביולוגיה שטרגדיה קשה פוקדת אותו. אשתו וילדיו נספים בתאונת דרכים קטלנית. וויל מחליט לעשות הכל, תוך שימוש בידע המקצועי שצבר והטכנולוגיה העתידית שפותחה כבר, כדי לנסות ולהחזיר לחיים את בני משפחתו. לשם כך הוא ישתמש שלא ברשות במעבדה הממשלתית המשוכללת, יתמודד עם כוח המשטרה המיוחד שינסה למנוע ממנו לבצע את משימתו ואף יאתגר את חוקי הפיזיקה הקיימים. עם ג'ון אורטיז, אליס איב. 107 דקות.

מועדי הקרנות


משוכפלים, באדיבות סרטי יונייטד קינג