מחול - עולים השבוע: "אנג''ל A " ועוד

שניים שמתקמבקים הם הכוכב ברוס וויליס (בדרמת האקשן "16 רחובות") והבמאי הצרפתי לוק בסון (בפנטזיה האורבנית "אנג`ל A"). דרמה צרפתית ראויה נוספת שעולה השבוע היא "לבי החסיר פעימה"

"אנג`ל A "(צרפת 2005)

דרמה. במשך כמה שנים טובות ויתר היוצר הצרפתי המחונן לוק בסון על בימוי והתמקד בעיקר בהפקה, וחבל. איש הקולנוע, שמאחוריו יצירות בימוי מרשימות כ"לאון", "סאבוויי", "הכחול הגדול", "האלמנט החמישי" ו"ז`אן דארק", די התבזבז בשנים האחרונות כמפיק וכותב של סרטים כ"טקסי", "וואסאבי", "ללא מחסום" וכו`. טוב שחזר לכתיבת תסריטים ובימוים בעצמו.

במרכז סרטו החדש אנדרה (ג`אמל דבוזייה), מהגר אלג`יראי עם גרין קארד אמריקאי שחי בפריז, מסתבך בחובות עם כמה וכמה נושים קשוחים מהעולם התחתון, ואלה מאיימים להרגו אם לא ישלם בזריזות את חובותיו. במצבו הנואש מחליט הצעיר להתאבד בקפיצה מגשר, אלא שלצידו הוא רואה בחורה בלונדינית, רזה וגבוהה מאוד, המאיימת אף היא לקפוץ למימי הנהר ואף מממשת את איומה. ג`אמל מציל אותה ומגלה שמדובר באשה צעירה מסתורית ששמה אנג`לה (ריי רסמוסן). היא אסירת תודה לו על שחילץ אותה ממי הנהר ומציעה להיות בת לוויה שלו ולבצע את כל אשר יבקש. בזכותה מתהפך לפתע מזלו של אנדרה, אנג`לה מצליחה להשיג עבורו את הכסף הדרוש לו לכיסוי חובותיו, אבל כשהיא מבצעת פעולות על טבעיות נוספות, מתברר לו לבסוף שהיא בעצם מלאך שנשלח משמים, לא רק להצילו מהתאבדות, אלא גם ללמדו לקח שלעולם לא ישכח. האם הם יתאהבו? 88 דקות.

סוג של פנטזיה אורבנית אלגורית קסומה. כהרגלו, בסון כבמאי מרשים ואקספרסיבי, מה גם שהוא בחר הפעם לצלם את סרטו בשחור-לבן מסוגנן. אמנם הסיפור לא נקי מפגמים, וכשמדובר בקאמבק של בסון, רף הציפיות גבוה יותר, אבל גם כך ניכר כאן טאץ` ייחודי של יוצר בעל שפה קולנועית אישית מיוחדת, ואמירה מחודדת.

"לבי החסיר פעימה" (צרפת 2005)

דרמה. יצירתו של ז`אק אודיאר, זוכת שמונה פרסי "סיזאר", המבוססת על סרטו של ג`יימס טובאק, "אצבעות". טום (רומאן דוריס) הוא דור שני לאנשי עסקים בתחום הנדל"ן. בדיוק כמו אביו רוברט (נילס ארסטרופ), גם הוא משתמש לעתים קרובות בשיטות מפוקפקות, שלא לומר מאפיונריות (תוך שימוש בכוח ובאלימות), כדי להשתלט על נכסים שלא בדיוק נופלים כפרי בשל לזרועות המשפחה.

מפגש מפתיע שלו עם סוכנהּ האמנותי של אמו המנוחה, פסנתרנית קלאסית נודעת, גורם לו לחזור ולהרהר באופציה שגם הוא, אילו היה משקיע באימונים בנגינה בפסנתר, שאותם קטע בפתאומיות, היה צפוי לו עתיד מבטיח בתחום. הסוכן מזמין אותו לאודישן, וטום, שבינתיים מתעמת עם אביו על רקע נטייתו לפרוש מהעסק המשפחתי, מאתר את מיו לין (לין דאן פאן), פסנתרנית סינית וירטואוזית מחוננת, שהופכת להיות המורה שלו לפסנתר, לפחות עד לאודישן הגורלי. אימוני הנגינה האינטנסיביים מחזירים אותו נפשית לעולם האמנות המעודן והקונפליקט שבין מאווייו (לנגן היטב את הטוקטה המורכבת של באך) לבין עיסוקו הפיזי, מעיקים עליו יותר ויותר ויוצרים מעין וקטור של כוחות מנוגדים.

בין שיעור נגינה למשימה במסגרת ה"מאפיה המשפחתית", טום מוצא זמן גם לנהל רומן סוער עם אלין (אור אתיקה), אשת חברו הטוב סמי (ז`יל כהן). הכאוס שבחייו רק הולך ומתעצם לקראת כמה אירועי שיא דרמטיים, שיערערו את שיגרת חייו, הלא שיגרתית בלאו הכי. 107 דקות.

דרמה חזקה ועשויה היטב. הבמאי אודיאר משרטט באופן משכנע את פאזל חיים המורכב של טום ואת הקונפליקטים שבהם הוא מתחבט.

"16 רחובות" (ארה"ב 2006)

דרמה-אקשן. אחרי שמפעל חייו היה בניית תדמיתו של השוטר האמריקאי החתיך-שרירי-מאצ`ואיסטי-מצחיק-מבריק (בסרטי "מת לחיות"), ברוס וויליס נהנה למוטט אותו לרסיסים ולהרכיב במקומו דמות אנטי גיבור טיפוסית.

ב"16 רחובות" (סרטו של ריצ`רד דונר, סדרת "נשק קטלני") מעצב הכוכב את ג`ק מוזלי, איש משטרה כהה ותשוש, על גבול היציאה לפנסיה, שכבר על הבוקר סובל מהאנג-אובר ובקושי מסוגל להזיז את עצמו למשימות הפשוטות שמטילים עליו. כמו למשל, להעביר אסיר לא חשוב בשם אדי (מוס דף, בדרך כלל ראפר), שאמור להעיד במשפט, מתחנת המשטרה במיד-טאון מנהטן, לאורך 16 בלוקים בלבד, עד בית המשפט שבדאון-טאון.

פשוט ביותר לכאורה. אלא שהמשימה, שאמורה לקחת לכל היותר רבע שעה, הופכת לבלתי אפשרית כאשר מתברר שרבים משוטרי ניו יורק, בהם עמיתיו לתחנה של מוזלי, יעשו הכל כדי לחסל בדרך את אדי, משום שהוא אמור להעיד נגד חברם, שוטר מושחת. פרנק (דייוויד מורס), מפקח בכיר, מצפה שמוזלי ישתף פעולה עם המזימה הנרקחת ויעלים עין מחיסולו המתוכנן של העד, אך מחליט להבריז לחבריו ולהביא את אדי לעדות, ויהי מה.

כמובן שמתפתח מרדף מותח ומסחרר ברחובות ניו יורק ההומים, ותוך כדי ניסיונות ההתחמקות שלהם מאנשי המשטרה שצולפים בהם, לומדים אדי וג`ק להעריך זה את זה, ושיתוף הפעולה ביניהם מתברר כמוצלח ויצירתי. השאלה היא האם זה יספיק להם כדי להיחלץ בשלום מהמלכודת שטמנו להם. בין מפיקי הסרט, הישראלים אבי לרנר, דני דימבורט ובועז דוידזון. 105 דקות.

דונר, מקצוען מלוטש בסרטי אקשן, יודע בדיוק איך עושים את זה. סרט ז`אנריסטי שבו כל השטיקים במקומות הנכונים: הדרמה, האקשן והקומיק רליפים. בידור טוב ומהנה.