מחול - עולים השבוע: "להיות אסטריד" ועוד

סרטה של פרנילה פישר כרסטנסן רגיש ומרגש, וג'וליה רוברטס היא נקודת האור ב"בן חזר הביתה"

"להיות אסטריד" (שוודיה-דנמרק 2018)

סרטה של פרנילה פישר כריסטנסן שהגיבורה שלו היא אסטריד לינדגרן, סופרת הילדים השוודית הנודעת, מחברת סדרת "בילבי" וספרים רבים נוספים. העלילה, המתרחשת במחצית הראשונה של המאה ה-20, מתמקדת בתקופת נעוריה והיותה אישה צעירה, עוד בטרם הפכה סופרת מוכרת. כנערה גדלה אסטריד (אלבה אוגוסט) הג'ינגית ובעלת הצמות בבית הורים שמרנים שפוקדים בקביעות את הכנסייה בעירם הקטנה, והיא איתם. בזמנה החופשי היא הולכת עם חברה לערבי ריקודים, אבל מאחר שהבנים לא מזמינים אותן - הן רוקדות זו עם זו. הדברים משתנים כשמוצעת לה עבודה במשרדו של מגנוס (הנריק רפאלסן), עורך העיתון המקומי הצנוע. אסטריד, בחורה חרוצה ואינטליגנטית, לומדת להקליד על מכונת כתיבה ומהר מאוד הופכת למגיהה, משכתבת ולבסוף אף לעורכת. בינה ובין העורך שלה נרקם רומן והם מעבירים את זמנם בעבודה ואהבה. אבל כשהיא נכנסת ממנו להיריון לא מתוכנן, נוצר קונפליקט מורכב. מגנוס בשלבי פרידה מאשתו אם כי רשמית עדיין נשוי לה, הוריה הנוקשים של אסטריד, בעיקר אמה הבלתי מתפשרת, לא מוכנים להשלים עם ההריון והיא נאלצת לעבור לשטוקהולם, בתמיכתו של מגנוס. כאן נפתחת בחייה אודיסיאה רגשית מטלטלת, שכאשר תתחיל לכתוב ספרים ניתן יהיה לגלות בהם סימנים מהדרך שעברה. 123 דקות.

אחרי "האשמים" טוב להיתקל בעוד סרט ממוצא סקנדינבי-דני - בייחוד כששניהם ראויים בעיניי. פרניל פישר כריסטנסן היא במאית דנית שמאחוריה כבר חמישה סרטים באורך מלא. היא יוצרת דרמות בהן היא עוסקת לא מעט בקונפליקטים אישיים ומשפחתיים. גם ב"להיות אסטריד" היא מתמקדת בתקופה בה נסיבות החיים אילצו את הגיבורה להתבגר מהר. כריסטנסן מתארת במיומנות, בדרך רגישה ומעודנת, את דרכה של אסטריד מנערה תמימה אך סקרנית לעובדת במערכת עיתון שלא מהססת לרמוז לבוס הנשוי שלה שהיא חושקת בו ולנהל איתו רומן. ההיריון הלא מתוכנן מטלטל, מזעזע ועוקר אותה בקיצוניות ממסלול החיים הרוטיני שלה לדרך לגמרי אחרת, זרועת מוקשים שהחיים מזמנים. הבמאית מצליחה למנוע מהסרט לגלוש לנתיב טלנובלי או למלודרמה קיטשית, למרות שבסיפור ההתבגרות המוקדמת והמיוסרת של אסטריד יש לא מעט אלמנטים כאלה. אלבה אוגוסט, בתו של הבמאי המצוין בילה אוגוסט ("פלה הכובש", "בית הרוחות", "כוונות טובות"), עושה עבודה נהדרת. בראשית הסרט יש בה בדיוק את אותה שובבות נעורים של בילבי וכשהיא מתבגרת מחליפה אותה קוד ערכי-מוסרי מרדני ועצמאי שמנחה אותה בכל מהלכיה. באופיו ובסגנונו הסרט התקופתי ריאקציונרי-שבלוני, אבל לא הייתי מצפה שייראה אחרת. בשורה התחתונה: זו יצירת קולנוע רגישה ומרגשת שתיגע בכל אחד.

דירוג: ****

מועדי הקרנות

להיות אסטריד, באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

"בן חזר הביתה" (ארה"ב 2018)

דרמה. סרטו של פיטר הדג'ס. בערב חג המולד מגיע בן (לוקאס הדג'ס) הביתה. הוא בחור צעיר, מקסים וכריזמתי, אבל בעייתי מאוד. הוא מכור לסמים קשים, שוהה במכון גמילה ולא אמור עדיין לצאת משם. אלא שהוא החליט להפתיע את אמו לרגל החג. למרות התנגדות בעלה ניל (קורטני בי ואנס), שאינו אביו, וגם הספקנות שלה לגבי יכולתו שלא ליפול לסם בתקופה בה יבלה בביתה, היא מחליטה לאפשר לו להישאר במחיצת המשפחה 24 שעות, בתנאי שהיא תפקח עין עליו ועל מעשיו כל הזמן. היא הולכת איתו למפגש של קבוצת התמיכה, שם הוא פוגש צעירה המזכירה לו שהוא היה הדילר שלה, ומציעה לו להתמסטל איתה בפעם האחרונה. היא נותנת לו מנת סם אבל למרבה מזלו הולי עולה על העניין ומחרימה לו את המנה. זוהי רק ההתחלה של הצרות שיפקדו את האם בגלל בנה, המזמין צרות. בלילה מישהו פורץ לביתם וגונב את הכלב של המשפחה. בן מבין שזה מסר עבורו ויוצא לנסות לפתור את הבעיה שיצר. הולי קולטת שהוא בסכנה ושיש גורמים שלא יהססו לחסלו אם לא יספק להם את הסחורה. הולי מחליטה לסכן הכל כדי לנסות להצילו. 103 דקות.

אלמלא עלה למסכים לפני זמן מה "ילד יפה", הסרט הזה היה נשמע מקורי למדי בנקודת הזמן הזו. אלא שהוא נראה כמו הגרסה הנשית של "ילד יפה", בו ניסה אב (סטיב קארל) להציל את בנו (טימותי צ'למט) המכור לקריסטל מת'. כאן זו אמנם אם, אבל הקונפליקט די דומה. ואם אתם שואלים למה נעשים שני סרטים באותו נושא בטווח זמן כל כך קצר, הדבר קשור לתופעה מדאיגה שאובחנה בשנה שעברה בארצות הברית: צעירים רבים צורכים קריסטל מת', סם ממכר פיזית ונפשית, שקשה מאוד להיגמל ממנו. בסך הכל, זה סרט ראוי שבחלקו הראשון מציג את בעיית ההתמכרות והתמודדות המשפחה עם מצוקת הבן לה אפילו אינו מודע, אבל בחלק השני הוא הופך יותר למותחן, מה שקצת מחטיא את המטרה. נקודת האור כאן היא ג'וליה רוברטס. נדמה לי שמאז "ארין ברוקוביץ'" לא ראינו אותה בתפקיד מגובש ומרשים שכזה. לוקאס הדג'ס, שנצפה, בין היתר, ב"מנצ'סטר ליד הים", "ליידי בירד" ו"שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי", הוא שחקן צעיר מאוד (רק בן 22) ומוכשר מאוד. התפקיד שלו כאן הוא סביר בהחלט, אך נראה כי העתיד יזמן לו תפקידים טובים בהרבה.

דירוג: *** וחצי

מועדי הקרנות

בן חזר הביתה, באדיבות בתי קולנוע לב

"משמורת משותפת" (צרפת 2018)

קומדיה. סרטה של אלכסנדרה לקלר. לז׳אן (דידייה בורדון) ולסנדרין (ואלרי בונטון), זוג נשוי ותיק, יש שני ילדים והם מנהלים חיי משפחה סטנדרטיים, אף שיחסים אינטימיים הם לא קיימו כבר הרבה זמן. באחר הימים מגלה סנדרין שלבעלה יש מאהבת. לאחר שהיא מתאוששת מההלם היא שוקלת את צעדיה ומקבלת החלטה לא שגרתית. סנדרין בוחרת לפגוש את המאהבת של בעלה, וירג'יני (איזבל קארה) ובעקבות זאת מפתיעות השתיים את ז'אן בהצעה יוצאת דופן: הן יחלקו אותו ביניהן והוא יבלה שבוע בבית אשתו ושבוע בבית המאהבת. אלא שכאשר ז'אן מתחיל לממש את המשמורת הכפולה בין שתי הנשים, מתברר לו שזו לא אידיליה אלא עבודה קשה. בנוסף לכך, אשתו המתוחכמת עדיין לא אמרה את המילה האחרונה וזוממת הפתעה למאהבת. 104 דקות.

הבמאית אלכסנדרה לקלר יצרה סרט רומנטי משעשע המכיל בהפוך על הפוך תמהיל של סיטואציות סקסיסטיות לכאורה, המתבררות במהלך העלילה כפמיניסטיות בעליל. איך גבר שזוכה בשתי נשים המסכימות לחלוק בו שבוע-שבוע, יוצא כשידו על התחתונה? איך האישה הנבגדת עושה יד אחת עם המאהבת ויוצאת כשידה על העליונה? הבמאית לקלר טרפה את הקלפים שבידיה בחוכמה והוציאה תחת ידה סרט שטותניקי (לא צריך לקחת אותו ברצינות רבה מדי) אבל כזה שמספק מנה של צחוקים בריאים, תקריות מפתיעות משעשעות, סקס כפייתי, כמעט סאדו-מזוכיסטי, שהגבר מתקשה לעמוד בו ועוד מטעמים עסיסיים שמי שלא ייקח את זה כבד מדי יוכל ליהנות מהם.

דירוג: ***

מועדי הקרנות

משמורת משותפת, באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג