"הבטחה עם שחר" (צרפת 2017)

דרמה. סרטו של אריק ברבייה, על פי ספרו של רומן גארי. חייו של הסופר הנודע ממוצא יהודי היו תמיד יוצאי דופן. מילדותו הקשה בווילנה, פולין, שם צפה באמו נינה קצב (שרלוט גיינסבורג) נאבקת כדי לפרנס אותו ואותה. בתקופת הרווחה הקצרה יחסית שלהם, בה ניהלה בית אופנה מצליח שם, היא השקיעה בו בתקווה שיפתח כישרון שיהפוך אותו לגאון שכולם ידברו עליו עוד בחייו. זו הייתה המנטרה שלה. בגלל גילויי אנטישמיות הם ברחו משם לניס, עיר הריביירה שטופת השמש בדרום צרפת. שם ניהלה האם בית מלון ורומן (פייר ניניי), שכבר החל לכתוב, שלח את סיפוריו לעיתונים ואחד מהם התפרסם והסב גאווה עצומה לאמו. אלא שאז פרצה מלחמת העולם השנייה והוא גויס לקורס טיס והוצב באפריקה. את הדחף שלו להיות אדם מפורסם וסופר גדול הוא חב לאמו, לאהבתה המטורפת של האישה הנחושה והעיקשת הזו. בזכותה הוא הפך לאחד הסופרים הגדולים של המאה ה-20,  ולאדם שחי חיים מלאי תהפוכות, תשוקה ומסתורין. אהבתה האימהית חסרת הגבולות היוותה גם מעמסה גדולה שהשפיעה עליו כל חייו. 131 דקות.

זה העיבוד השני לספרו, האוטוביוגרפי בחלקו (עם תוספות בדיוניות) של רומן גארי. על הקודם הראשונה מ-1970 חתום הבמאי היהודי ז'ול דאסן ובו שיחקה את אמו מלינה מרקורי ואת רומן בן ה-25 גילם אסי דיין. הבמאי ברבייה מצליח להרכיב את העולם הפנטסטי, הדינמי והלא צפוי בו חי גארי, לא מעט בזכות אמו הפושרית. היא מניעה אותו לכל אורך הסרט, והוא מממש את רצונותיה ומנסה לרצות אותה, כמו מריונטה פסיבית בדרך כלל. גם כשהוא לוקח יוזמה ועושה דברים, זה על מנת לזכות באישורה. זו אמנם דרמה, אבל ברבייה מצליח להעביר מהספר לקולנוע גם את האירוניה הדקה ואת המעמדים הקומיים בחייו של גארי, על פי תיאוריו. זה סרט שכולו הרפתקה מרתקת אחת גדולה, הלוקחת את הצופה מווילנה לניס ומשם לאפריקה, בעקבות חייו התוססים של גארי בתקופה של עד אחרי מלחמת העולם השנייה. שווה ליצור סרט גם על החיים המסעירים והלא צפויים שניהל אחר כך, כשהיה קונסול בקליפורניה (גם זה היה חלום של אמו), הפך סופר פורה, ביים שני סרטים כושלים, "ציפורים בפרו" (1968) ו"הרוג!" (1971), וכתב את "כל החיים לפניו", אותו פרסם תחת שם העט אמיל אז'אר, ומשה מזרחי זכה באוסקר בעבור עיבודו לקולנוע. הסרט "הבטחה עם שחר" הוא ללא ספק קראוד-פליזר מיינסטרימי מענג, אבל הוא מעוצב ובנוי היטב הן מבחינת התוכן והן ברמה הטכנית. מזמן לא נהניתי כל כך מסרט. הוא מרהיב ומלהיב, מרגש ומשעשע, ושרלוט גיינסבורג גדולה.

דירוג: *****

מועדי הקרנות


הבטחה עם שחר, באדיבות עדן סינמה

דוקומנטרי. סרטו של מייקל מור. הוא מתאר בו את האופן הלא ייאמן בו הצליח דונלד טראמפ להפוך לנשיא ארה"ב, כשהוא מתעכב גם על רגעי האופוריה המוקדמים מדי של אוהדי הילרי קלינטון ואת תדהמתם עם היוודע תבוסתה. יש כאן מעקב אחר הקמפיינים של שני המועמדים עד הזכייה ואז מנסה מור להבין ולנתח איך זה קרה ומציין אירועים מאז שרק החמירו את המצב. הוא תולה את עליית טראמפ, בין היתר, במשבר הזרמת המים המזוהמים לתושבי פלינט, מישיגן ב-2010, לה היה אחראי מושל המדינה ריק סניידר. אחת התוצאות של עליית טראמפ הייתה לדעת מור הטבח בבית הספר התיכון מרג'ורי סטונמן דאגלס בפלורידה שהסתיימה בטרגדיית מותם של 17 תלמידים. בעקבותיה נערכה הפגנת מחאה גדולה שקראה להטיל מגבלות קשות על מכירת הנשק החופשית לאזרחים. מור גם מעביר ביקורת על אובמה שביקר בפלינט אך לא סיפק לתושביה סיוע פדרלי, כפי שציפו. הבמאי גם עורך השוואה מצמררת בין נאומי השטנה הגזעניים של היטלר להערות שנאה דומות של טראמפ כלפי מיעוטים שונים. מסקנתו העגומה היא שאחרי נשיאים כרייגן, קלינטון, ג'ורג' וו. בוש וברק אובמה, אמריקה הייתה צריכה כנראה את טראמפ כדי להתעורר למציאות שבה לא שווה להציל את האומה כפי שהיא אלא חובה להתחיל הכל מחדש. 120 דקות.      

מייקל מור תמיד היה הילד הרע שיודע לקלקל את החגיגה של "אמריקה הגדולה". בכל סרטיו הוא תקע מקלות בגלגלים של אלה שניסו לייצר מצג שווא של מדינה שמתנהלת ללא דופי. אבל בסרט הזה הוא כבר ממש זועם ורותח על בני עמו על שנתנו לזה לקרות – לטראמפ להיבחר לנשיא ארה"ב. תוך שימוש בחומרי ארכיון מגוונים, צילום של חומרים חדשים בהם, כה רגלו, הוא מכניס את עצמו לתמונה כאקטיביסט שבא לבדוק ולחקור איך מתנהלים הדברים בשטח, הוא מרכיב פרופיל ממש לא מחמיא של הציבוריות האמריקנית וקורבנותיה. למרות שכל סרטיו פוליטיים, "פרנהייט 9.11" (מועד היבחרו של טראמפ לנשיאות, שבאופן אירוני זה תאריך ההפוך לזה של מתקפת הטרור על מגדלי התאומים) הוא הפוליטי שבהם. אבל לא רק. הוא מציג את השחיתות השלטונית בכל הרמות, את הזנחת התושבים, את כל הרעות החולות שהופכות את אמריקה למדינה אחרת לחלוטין ממה שמקובל לחשוב שהיא. מור מכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, בתקווה שהעם יתפכח, ועושה זאת כדרכו בלי פילטרים.

דירוג: *** וחצי

מועדי הקרנות


פרנהייט 11/9, באדיבות סרטי יונייטד קינג

"מילים נרדפות" (ישראל-צרפת-גרמניה 2019)

דרמה. סרטו של נדב לפיד, שזכה זה עתה בפרס דב הזהב (הסרט הטוב ביותר) בפסטיבל ברלין. יואב (טום מרסייה), חייל משוחרר, עובר לפריז בכוונה לשרוף את כל הגשרים עם ישראל, לה הוא מצמיד כל מילת גנאי אפשרית. המהגר הטרי גם מסרב לדבר עברית, אפילו בשגרירות הישראלית בה הוא עובד כמאבטח. הצעיר משתוקק להיות צרפתי בכל מאודו, ולכן רוכש מילון ומדקלם באובסיביות מילים בשפתו החדשה. כדי להתערות בחברה המקומית הוא נכנס למשולש רומנטי עם צעירה (לואיז שבילו) ובן זוגה (קוונטין דולמייר) הפריזאים. הצעיר הנלהב והתמים מתכוון להשתקע בעיר האורות, אך מגלה כי פריז לא ממש מחכה לו ושהחברה הצרפתית היא כמו כספת חתומה שלא יצליח לפרוץ אפילו אם יסתער עליה תוך שימוש בכוח ובכל המיומנויות הקרביות שרכש במסגרת שירותו הצבאי. 123 דקות.

מועדי הקרנות


מילים נרדפות, צילום: Guy Ferrandis SBS films, באדיבות סרטי יונייטד קינג ופאי סרטים

מתח-אקשן. סרטו של תומאס וינטרברג המבוסס על סיפורה האמיתי של הקורסק K-141, צוללת גרעינית רוסית ששקעה למעמקי ים ברנץ באוגוסט 2000. בשעה ש-23 מלחים נלחמו על הישרדותם על סיפון הצוללת המושבתת, משפחותיהם נאבקו נואשות במחסומים בירוקרטיים על מנת למצוא תשובות ולהציל אותם כנגד כל הסיכויים. עם קולין פירת', לאה סדו, מקס פון סידוב, מייקל ניקוויסט, פרנילה אוגוסט. 117 דקות.

מועדי הקרנות


גיבורים במצולות, באדיבות פורום פילם