"הנגינה על הבמה מצילה אותי"
 
"חלוקת השנה האידיאלית בשבילי," אומרת הפסנתרנית אלנה בשקירובה בשיחה מברלין, "היא לא חלוקת זמנים אלא חלוקת תחומים. שליש להופעות רסיטלים סולניות עם תזמורת, שליש להופעות בקונצרטים קאמריים ושליש לתכנון פסטיבל המוזיקה בירושלים." אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד. רוב זמנה של הפסנתרנית המחוננת מוקדש לתכנון הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים, בו היא מכהנת כמנהלת אמנותית. בימים אלה היא מגיעה לישראל לככב בקונצרט של התזמורת הסימפונית ירושלים, במסגרתו תבצע את הקונצ'רטו מס' 3 לפסנתר ולתזמורת מאת בטהובן בניצוחו של הצרפתי פיליפ איישה. 
  
 


התזמורת הסימפונית ירושלים, צילום: ששון תירם

בשקירובה גדלה בבית מוזיקלי. אביה, דמיטרי בשקירוב, הנחשב לאחד המורים הבולטים לפסנתר, הוא בן 88 וממשיך להיות פעיל מבסיסו בספרד, לרבות ביקור שנתי בישראל בכתות האמן תל חי. לאחר שסיימה את הלימודי המוזיקה במוסקבה נישאה לכנר גדעון קרמר ומזה כ-30 שנה היא נשואה למנצח דניאל ברנבוים. לשניים שני בנים, מוזיקאים בעצמם.   
 
אני מקווה שכאשר תעלי על הבמה בירושלים, התכניות האחרות לא יטרידו אותך.
 
"בוודאי שלא. הנגינה על הבמה ממש מצילה אותי, למעשה. כמובן שאפשר לתכנן פסטיבל גם מבלי להיות מוזיקאי פעיל, אבל לא במקרה הזה."

אלנה בשקירובה, צילום: ניקולאי לונד

"זו מוזיקה, לא משחקים אולימפיים"
 
הבחירה בקונצ'רטו השלישי של בטהובן הייתה שלך או של התזמורת?
 
"הם ביקשו קונצ'רטו של בטהובן ואני הצעתי את השלישי. אני אוהבת את כל חמשת הקונצ'רטות שבטהובן חיבר אבל לא מנגנת את כולם, רק את הראשון, השלישי והרביעי. אז הצעתי להם את השלישי והוא התקבל."
 
לפני יומיים, בתזמורת אחרת, ניגנה פסנתרנית אורחת את כל חמשת הקונצ'רטות של בטהובן בערב אחד.
 
"למה שמישהו יעשה את זה? מדובר במוזיקה, לא במשחקים אולימפיים. אני לא זוכרת ששמעתי על מרתון כזה בעבר. אני חושבת שכל אחת מחמש היצירות מספיקה לקונצרט אחד. כל אחת חשובה בפני עצמה, יש בה כל כך הרבה ידע מוזיקלי, חומר מרתק. לכל אחד מאתנו יש קירבה, תחושה מיוחדת לאחת מחמש היצירות. היצירה שחביבה עלי במיוחד היא הקונצ'רטו הרביעי. אליו פיתחתי אהבה מיוחדת. המבנה שלו שונה מארבעת האחרים."  
 
והשלישי?
 
"זו יצירה שיש בה דברים יפים - איכויות אינטימיות ותחושה של אהבה עמוקה. כאן דווקא התזמורת מציגה את הנושאים והפסנתר מהדהד אותם בהמשך, כלומר הפסנתר מלווה את התזמורת. בעיניי יש בו דמיון לקונצ'רטו לכינור של בטהובן.
 
"יש עוד נקודה ראויה לציון ביצירה הזאת - בטהובן כאן כותב גם את הקדנצה (קטע מוזיקלי שבו הפסנתרן מנגן ללא ליווי התזמורת. כאן במהלך הפרק הראשון, י"ש). ביצירות אחרות, כמו למשל בקונצ'רטו הראשון או הרביעי, האפשרויות שונות ואתה כפסנתרן צריך להחליט מה לבחור, לאלתר או לצטט מתוך יצירות אחרות של אותו המלחין. ביצירה הזאת הכל בטהובן, ומבחינתי זה מעולה.




לודוויג ואן בטהובן, מקור: אתר וויקיפדיה

"כשאני חושבת על הביצוע הראשון אני לא יכולה להשתחרר מהעיסוק שלי כמנהלת פסטיבל שנתקלת בבעיות טכניות וארגוניות. גם בטהובן בשעתו נתקל ביום הבכורה של היצירה הזאת במגוון צרות ארגוניות. זה היה ב-5 באפריל 1803, היום שבו עמד בטהובן לחשוף את הקונצ'רטו החדש לקהל בווינה. באותו יום התקיימה בווינה עוד בכורה, לאורטוריה 'בריאת העולם' של היידן. מזמין היצירה של היידן היה משופע ביותר מזומנים ולכן השיג את מיטב הנגנים בעיר, ובטהובן נאלץ להסתפק בנגנים מליגה נמוכה יותר. החזרה התנהלה באיטיות, הנגנים לא היו מרוצים וגם בטהובן לא. הם גם היו רעבים, ואחד מתומכיו של בטהובן - הנסיך ליכנובסקי, דאג ללחם, ליין ולבשר קר. הנגנים אכלו, מצב רוחם השתפר והיצירה יצאה לדרך.
 
"והיה עוד ענין. באותה תקופה היה מקובל שביצירה חדשה הסולן מנגן את היצירה מתווים ולא בעל פה. בטהובן לא הספיק לרשום את הנוסח המתוקן וניגן את תפקיד הסולן מדפים ריקים. לידו ישב תלמידו וחברו פרדיננד ריס שעזר בדפדוף של דפים ריקים כשבטהובן מסמן לו מתי לדפדף - סיטואציה ביזארית ללא ספק. ברור לנו שהקונצ'רטו השלישי הוא יצירה מושלמת מן הצליל הראשון ועד לאחרון. יש בה גם רגעים של אינטימיות עמוקה."  
 
ואת כל זה את מביאה לחזרה הראשונה או שאת מדברת על הרצונות שלך בשיחות מקדימות עם המנצח?
 
"ברור שמדברים קודם. תמיד מדברים קודם, כי כל פסנתרן ניגש ליצירה בדרך משלו וחייב ליידע את המנצח, בעיקר כדי להימנע מבזבוז זמן חזרות שתמיד אינו מספיק. אני מקווה שאספיק להיפגש עם המנצח פיליפ איישה קודם, כמובן."
 
את יודעת כבר על מה תשוחחי איתו?
 
"אומר לו בוקר טוב ומשם נמשיך," היא צוחקת. "זו תהיה הפעם הראשונה שאני מנגנת איתו כמנצח. אני מכירה אותו היטב ככנר הראשי של תזמורת פריז. אביא את הפרטיטורה שבה כבר סימנתי מקומות חשובים שנידרש להם בחזרה. אני מאוד מקווה לעבודה משותפת מוצלחת. אני תמיד מחכה לעבודה עם אנשים חדשים." 
 


אלנה בשקירובה, צילום: ניקולאי לונד


נמשכת למרכז אירופה
 
דיברנו על שניים מתוך חמשת הקונצ'רטות של בטהובן. יש לך קונצ'רטו שחביב עלייך מכולם?
 
"שאלה פשוטה עם תשובה מורכבת. החיבה ליצירה היא תלוית נסיבות. כרגע אני עובדת על יצירה מסוימת אז היא תופסת את המקום הראשון. בעוד כמה זמן זו תהיה שוב יצירה אחרת.
 
"ככלל אני אוהבת ותמיד אשמח לנגן קונצ'רטו של מוצרט וכן גם את הקונצ'רטו של שומאן."
 
למרות שנולדת וגדלת ברוסיה את לא מזכירה יצירות של מלחינים רוסיים. למה זה?
 
"אני לא רואה את עצמי כממשיכת המסורת הרוסית. עזבתי את רוסיה בגיל צעיר מאוד ותמיד אהבתי את מוצרט, בטהובן, שומאן, ברהמס ומלחיני מרכז אירופה. זו המשיכה שלי." 

אלנה בשקירובה, צילום: ניקולאי לונד

הקונצרט יתקיים ביום רביעי, 26 ביוני ב-20:00 בתיאטרון ירושלים. מחיר כרטיס: 175-155 ₪. להזמנת כרטיסים: 1-700-70-4000