סרטו של פדרו אלמודובר אינטימי ומרתק, דוקו חדש מביא את סיפורה של רות וסטהיימר ו"מהיר ועצבני" חוזר
"כאב ותהילה" (ספרד 2019)
דרמה. סרטו של פדרו אלמודובר. הסרט עוקב אחרי סלבדור מאיו (אנטוניו בנדרס), במאי קולנוע החש ששיאו כבר מאחוריו. הוא עורך סדרה של מפגשים עם דמויות מחייו ומעברו, חלקם פיזיים וחלקם מתרחשים בזכרונו. החל מילדותו בכפר קטן בוולנסיה. את סלבדור הילד (אלסיאר פלורס) מגדלת אמו (פנלופה קרוז) המוכנה להקריב הכול למענו. בפרק בשם "התמכרות" מתאר סלבדור את סיפור האהבה שלו לגבר מכור להרואין, הבאה לידי ביטוי בהצגת יחיד של אחד משחקני העבר שלו. את ההתאהבות הראשונה שלו הוא חווה דרך גילוי אמנות הקולנוע ואחר כך באה אהבתו הבוגרת הראשונה במדריד, שמרוממת את רוחו ואז מרסקת אותו. חייו בהווה מאופיינים בהתנסויות חדשות ובהשלמה עם הישנות. עם חולייטה סראנו, אסייר אצ'נדיה, לאונרדו סברליה, נורה נאוואס. 113 דקות.
ברור שזה סרט אישי ואינטימי מאוד של אלמודובר. לא צריך להתאמץ כדי להבין שסלבדור הוא בן דמותו, ולא במקרה מגלם אותו אנטוניו בנדרס (באחד מתפקידיו הטובים ביותר, אם לא הטוב שבהם) שהרבה להשתתף בעבר בסרטי הבמאי. גם לפנלופה קרוז, אגב, יש שעות צילום לא מעטות אצלו. הסרט הזה, ה-25 שלו באורך מלא, הוא הדבר הכי קרוב של אלמודובר ל"תותי בר", של אינגמר ברגמן. מעין פתיחת דפים של יומן אישי טעון, סיכום ביניים חשוף שפותח פצעים ישנים ומתבונן בעיניים פקוחות לרווחה על מה שהיה ועל מה שהווה. זוהי עבודת קולנוע שקטה, עצורה, מהורהרת ומופנמת של הבמאי, בוודאי בהשוואה לסרטיו האקסטרווגנטיים-קמפיים-טלנובליים מחלקה הראשון של הקריירה שלו. אז הוא היה, כידוע, יוצר חתרני, פרובוקטיבי, פורץ גבולות ונושא הצהרות מתסיסות ומהפכניות - במודע ובאופן מובהק. ולמרות אופיו השונה מאוד ממכלול יצירתו, עדיין ניכרות ביצירה הזו טביעות האצבעות של היוצר "ההוא". בכמה דימויים חזקים, בצבעים העזים, תרתי משמע, של העלילה והאווירה, ובחיבור ובמבנה הוויזואליים והתוכניים של חלק מסצנות המפתח כאן. אבל אם בעבר המוטיבים הרגשיים היו חזקים אצלו הרבה יותר מאלה השכלתניים, כאן זה כמעט הפוך. ההרהור הקיומי מתווה את הקו של החיפוש האישי, וזה מה שהופך את הסרט למרתק כל כך. בוודאי למיטיבי לכת ביצירתו.
דירוג: ****
מועדי הקרנות
כאב ותהילה, באדיבות בתי קולנוע לב
"תשאלו את ד"ר רות" (ארה"ב 2019)
דוקומנטרי. סרטו של ריאן ווייט. סיפור חייה המרתק של רות וסטהיימר, בת להורים שניספו בשואה, שהפכה לתראפיסטית הסקס המפורסמת ביותר בעולם. הסרט מגולל את קורותיה מלידתה בפרנקפורט להורים אוהבים ומגוננים, שכאשר הנאצים עלו לשלטון בגרמניה שלחו אותה לפנימייה בשווייץ ובכך הצילו את חייה. את כל תקופת המלחמה היא העבירה שם, ולאחר מכן הצטרפה לקבוצה גדולה של יהודים שעלו לארץ והגיעה לקיבוץ רמת דוד. שם, היא מספרת, חוותה את אקט הסקס המלא הראשון שלה, עם אחיו של מי שהיה החבר שלה. בהמשך התחתנה עם גבר ישראלי, נסעה איתו לפריז, שם למדו שניהם. אלא שכאשר הוא החליט לחזור לארץ היא בחרה להישאר שם כדי להשלים את לימודי הפסיכולוגיה שלה. השניים התגרשו. בהמשך היא נישאה לבחור צרפתי, איתו עקרה לניו-יורק ושם התגרשה גם ממנו, ואז הכירה את פרד וסטהיימר, לו הייתה נשואה יותר מ-35 שנים והשניים גידלו שני ילדים. וסטהיימר החלה ללמוד אצל ד"ר הלן זינגר קפלן, מומחית להפרעות בתפקוד המיני, ולאט אבל בטוח הפכה אף היא למבינה גדולה בתחום. כשנענתה לאתגר לשדר בתחנת רדיו קטנה, ללא תשלום, תוכנית לילית לייעוץ מיני, החל תהליך מואץ שהפך אותה לסקסולוגית הכי מוכרת בעולם. 100 דקות.
הבמאי ריאן ווייט מתמחה בקולנוע דוקומנטרי ומאחוריו חמישה סרטים (אחד מהם הוא על הטניסאית האלופה סרינה וויליאמס) וסדרה, כולם בתחום התיעודי. הוא מביא למסך את סיפורה של ד"ר רות תוך כדי הרכבה נכונה וחכמה של חלקי הפאזל. הוא מאפשר לה להוביל את הסיפור ולחשוף את פרקי ופרטי חייה המסעירים בפני הצופה בשפתה היא. הוא יודע להשתמש נכון בפיקחותה, בחוש ההומור שלה ובכישוריה האקדמיים והאינטלקטואליים המפותחים. הוא עובר בין הזמנים בצורה מושכלת, מהופעותיה בפני קהלים והשתתפות בטוק-שואוז פופולריות, ועד ההיסטוריה שלה, שהחלק בו שהתה בפנימייה בשווייץ מובא בסרטון אנימציה נהדר בן 16 דקות, לו אחראים הישראלים הבמאי אייל רש והמפיקה לירית רוזנצווייג. וכמובן בעזרת סדרת ריאיונות עם בני משפחתה ואנשים משמעותיים נוספים בחייה ובקריירה שלה. נכון שבמושגים של סרט דוקומנטרי הבנייה כאן היא דידקטית וקצת ריאקציונרית אולי, אבל אם אתם רוצים להכיר את ד"ר רות, את מפרט חייה (כולל תיאור הפרקים הרומנטיים והזוגיים, כמתחייב מהתחום בו היא אושיה מובילה - גם בגיל 91), השקפת עולמה והאידיאולוגיה שלה - זהו בהחלט המבנה היעיל ביותר לכך. ניכר שהושקעה בו הרבה מחשבה והתוצאה מספקת את הסחורה.
דירוג: ****
מועדי הקרנות
תשאלו את ד"ר רות, באדיבות סרטי יונייטד קינג
"מהר ועצבני: הובס ושואו" (ארה"ב 2019)
אקשן. סרטו של דייוויד ליץ'. לוק הובס (דוויין ג'ונסון), סוכן נאמן ושומר חוק של שירות אבטחת הדיפלומטים האמריקאים, ודקארד שואו (ג'ייסון סטיית'האם), סוכן סורר לשעבר של יחידת עילית בריטית, הספיקו מאז 2015 ("מהיר ועצבני 7") להתנצח אגרסיבית זה עם זה ולהחליף מהלומות בניסיון לגבור האחד על השני. אלא שהטרוריסט, הנבל והאנרכיסט המשופר גנטית בריקסטון (אידריס אלבה) משיג שליטה על נשק ביולוגי הרסני שעלול להחריב את האנושות לעד. והוא גם מתיידד עם האטי (ונסה קירבי), סוכנת מושחתת, מבריקה וחסרת פחד מארגון הביון הבריטי MI6, שבמקרה היא גם גם אחותו של שואו. רק אז שני היריבים המושבעים מאחדים כוחות ופועלים יחד על מנת לנסות לגבור על האדם היחיד שעשוי להיות משוגע יותר משניהם. 135 דקות.
מועדי הקרנות
מהיר ועצבני: הובס ושואו, באדיבות Tulip Enertainment
"שכחו אותי בגלקסיה" (צרפת 2019)
אנימציה. סרטו של אריק טוסטי. ווילי הוא ילד אסטרונאוט השוהה משימה חשובה בחלל יחד עם הוריו האסטרונאוטים. באחד הימים הוא מגיע בטעות לכוכב לא מוכר המאוכלס ביצורים מוזרים, צבעוניים ומופלאים. בעזרת שני חבריו הטובים: באק, רובוט הישרדות מתוחכם שיודע לעשות הכל, ופלאש, יצור מתוק להפליא, נבון ונאמן במיוחד, יוצא ווילי לחפש את משדר הרדיו רב העוצמה באמצעותו יוכל לאותת לצוות החילוץ ולשוב לכדור הארץ. במסעו ברחבי הפלנטה חוקר ווילי עולם סודי ומופלא ומגלה עד כמה אמיץ וחזק הוא יכול להיות לגמרי בכוחות עצמו, אבל עם עם קצת עזרה מחבריו. 90 דקות.
מועדי הקרנות
שכחו אותי בגלקסיה, באדיבות בתי קולנוע לב
"מיה והאריה הלבן" (צרפת-גרמני-דרום אפריקה 2018)
אנימציה. סרטו של ז'יל דה מאיס. חייה של מיה בת ה-10 עוברים טלטלה כאשר משפחתה מחליטה לעבור מלונדון לאפריקה, על מנת לנהל שם חוות אריות. אבל כשגור אריות לבן ויפהפה בשם צ'ארלי נולד בחווה, הדיכאון אותו חוותה מיה בגלל המעבר ושינוי המקום והאווירה מתחלף עד מהרה באושר עז. בין הילדה והאריה מתפתחת חברות אמיצה. 98 דקות.
מועדי הקרנות
מיה והאריה הלבן, באדיבות סרטי יונייטד קינג
01/08/2019
:תאריך יצירה
|