מחול - אבק כוכבים בפסטיבל מוזיקה בינ"ל

דמיטרי יבלונסקי, שלמה מינץ, אינגולף וונדר ואלכסי שור הם חלק משורת מוזיקאי-על שמגיעים לטרוף את הפסטיבל

באמצע ספטמבר תצטרף ישראל למפת האירועים הבינלאומית של הקרן האירופית לתמיכה בתרבות. משרדי הקרן נמצאים במלטה ומשם היא משגרת זרועות, בעיקר מוזיקליות, אל מרחבי הגלובוס. עיון קצר באתר הקרן, גילה לי עולם חדש של מיזמים.

הקרן מניעה סדרות קונצרטים, כיתות אמן ותחרויות בערים ברחבי רוסיה, ארמניה, יפן, סין, מערב אירופה וכמובן האי מלטה עצמו, בדגש על שיתופי פעולה בין אמנים נודעים לתזמורות שונות הפועלות באותן ארצות.

דמיטרי יבלונסקי מנצח על המלאכה

כעת מגיע המיזם לישראל בצורת פסטיבל מוזיקה בינלאומי המשלב סדרת קונצרטים מלהיבה בהשתתפות מנצחים וסולנים בינלאומיים. בצמוד לפסטיבל ובמסגרתו מתקיימת תחרות הפסנתר הבינלאומית "14 דרכים למלטה". חמשת הזוכים במקומות הראשונים בה יעלו לתחרות הפסנתר הבינלאומית במלטה שתתקיים בשנת 2021, שהזוכה המאושר בה יוזמן להופיע גם בסדרה של 20 קונצרטים ברחבי העולם.

המנהל המוזיקלי ואיש הקשר של האירועים בישראל הוא המנצח והצ'לן דמיטרי יבלונסקי. יבלונסקי, בנה של הפסנתרנית והמורה אוקסנה יבלונסקיה, עלה לישראל לפני כמה שנים, כשהוא כבר עתיר ניסיון כמנצח וכמארגן פסטיבלים. הנדוניה המקצועית שלו כוללת עשרות רבות של הקלטות עבור חברת "נקסוס", מועמדויות לפרס גראמי, הקמה וניהול של "הווירטואוזים מקייב", התזמורת העצמאית הראשונה באוקראינה וניהול של פסטיבל מוזיקה בינלאומי בגָבָּלָה שבאזרבייג'אן.

דמיטרי יבלונסקי, צילום: Sergey Ilyin

יבלונסקי מלמד צ'לו ומוזיקה קאמרית בבית הספר בוכמן-מהטה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב ובה בעת הוא אחראי על קשרי החוץ של בית הספר. "שמחתי שפנו אלי", אמר בשיחה קצרה שניהלנו בוולטה, בירת מלטה, בין חזרה אחת לשנייה עם התזמורת הפילהרמונית המקומית.

בפרסומים של הקרן האירופית נקרא הפסטיבל בישראל "פסטיבל כוכבים נודדים". הכוכבים הם יבלונסקי שינצח על חלק מן הקונצרטים, הכנר שלמה מינץ, הקלרניתן הצרפתי פול מאייר, הפסנתרן הרוסי אלכסנדר גינדין והפסנתרן האוסטרי אינגולף וונדר. אליהם תצטרף בישראל התזמורת הסימפונית ירושלים בקונצרטים בירושלים ובתל אביב. השם הנוסף והחדש לישראלים הוא אלכסי שור, מלחין הבית של הפסטיבל ומלחין הבית של התזמורת הפילהרמונית של מלטה שבכל קונצרט כלולה יצירה שלו.

אלכסנדר גינדין, צילום: Alisa Skalskya

הנה אתה, שלמה מינץ!

באופן טבעי השם הראשון הקופץ לעיניו של חובב מוזיקה קלאסית בישראל הוא שמו של שלמה מינץ. הכנר הישראלי, ששמו נאמר בשעתו בנשימה אחת עם כוכבי המוזיקה הגדולים שיצאו מכאן למסלולים חובקי עולם, כגון יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן ודניאל ברנבוים, נעלם במהלך השנים ממפת האירועים בישראל.

לאורך שנים היה מינץ גם נותן הטון והסמכות המוזיקלית ב"קשת אילון" וב"כינורות של תקווה" - פעילות משותפת עם בוני הכינורות אמנון ואבשלום ויינשטיין, במסגרתה הופיע מינץ לפני קהלים ברחבי העולם בנגינה על כינורות ששרדו את השואה. במופעים אלה, הממשיכים לרגש רבבות ברחבי העולם, כלי הנגינה הם הנציגים הגדולים של ההישרדות המוזיקלית.

מינץ כאמור נעלם מן המפעלים המוזיקליים הללו. שיטוט קצר במרשתת העלה כי הוא ממשיך להופיע בכל העולם - סין, ארה"ב ואמריקה הלטינית ומנהל פסטיבל למוזיקה בטוּקוּמַן שבארגנטינה.

פעילות חשובה אחרת שלו היא עמידה בראש תחרות כנרים בינלאומית על שמה של אילונה פהר בארץ מולדתה הונגריה. פהר כזכור נחשבה לבכירת המורות בישראל - מדירתה הקטנה בחולון יצאו רבים לכבוש את העולם ושניים בלטו במיוחד: פנחס צוקרמן ושלמה מינץ.

שלמה מינץ, צילום: יונתן ויצמן, מקור: אתר פסטיבל מוזיקה בינלאומי

הפסטיבל בחודש הבא יחזיר את מינץ לישראל בשני קונצרטים עם התזמורת הסימפונית ירושלים. הוא ינגן בניצוחו של קונרד ון אלפן, מנצח הולנדי שיבקר לראשונה בישראל. הקונצרט ייפתח בפתיחה פנטזיה רומיאו ויוליה של צ'ייקובסקי, פסקול בהשראת שקספיר. היצירה האחרונה היא הסימפוניה השביעית של בטהובן, הסימפוניה "הרקידה" ביותר של המלחין הדגול לדעת מלחינים רבים, לרבות ריכרד וגנר.

בין שתי היצירות הנודעות ינגן מינץ את מבוא ורונדו קפריצ'יוזו של סן-סנס, להיט אהוב וחביב וכן את "נופי ים" - קונצ'רטו לכינור ולתזמורת, יצירה ציורית, בעלת הפרקים "מגדלור נטוש", "מפרש בודד", "סופות נאספות" ו"ברד קיץ." את הקונצ'רטו חיבר אלכסי שור.

המתמטיקה של אלכסי שור

שור הוא מתמטיקאי ואיש מחשבים שגילה את המוזיקה בשלב מאוחר בחייו.

"ניגנתי פסנתר וחיברתי מוזיקה להנאתי, והשמעתי אותה לחברים ולבני משפחה," סיפר במפגש עם אנשי תקשורת מישראל במלטה. "אחד החברים, נגן הוויולה אהרן-דויד קרפנטר, היה אצלי בבית וביקש לראות מה כתבתי לחברים. הוא התבונן ביצירות ומיד אמר: 'אני רוצה לנגן את היצירות האלה'. כך החלה דרכי לחיבור מוזיקה."

היותך מתמטיקאי מוצאת את ביטויה במוזיקה שלך?

"כמתמטיקאי אני ער לחשיבותו של כל פרט במבנה הגדול. טעות קטנה אחת ממוטטת הנחה או אפילו תיאוריה שלמה. במוזיקה טעות אחת אולי לא תמוטט את היצירה אבל היא עלולה לכער אותה."

לכער?

"ערך היופי במוזיקה מאוד חשוב לי. לכן למנגינה, למלודיה, יש מקום ראשוני בחוויית היצירה ולידה גם הטונאליות. אני יכול להגדיר את עצמי כ'מאזין קונצרטים מקצועי' כי אני הולך ליותר ממאה קונצרטים בשנה. מסיבה זו כשאני מחבר פרק מוזיקה חדש אני תמיד שואל את עצמי אם הקטע שזה עתה חיברתי עלול לשעמם אותי כמאזין, ובוודאי את זולתי. ואז אני בודק את עצמי שוב ומחליט אם להשאיר את הקטע או למחוק אותו.

"חשוב לזכור שלא למדתי מוזיקה בצורה מסודרת. הלימוד שלי הוא לימוד עצמי. כמי שהיה רגיל ללמוד מתמטיקה מספרי לימוד ללא עזרה, כך לימדתי את עצמי מוזיקה לרבות תזמור. היופי חשוב לי. אילו היו הדברים תלויים בי, כל מוזיקה הייתה ראשית כל חוויה אסתטית."

אינגולף וונדר, צילום: Patrick Waiter

כאיש מתמטיקה, אתה מלחין ישירות למחשב או באמצעותו?

"הפסנתר נוח לי גם למלודיה וגם להרמוניה. זה הבסיס."

בינתיים נראה שמוזיקאי צמרת רבים מזדהים עם נקודת המבט שלו ואימצו את יצירותיו לתכניותיהם, בהם לא רק שלמה מינץ אלא גם הכנרים גיא בראונשטיין, מקסים ונגרוב, ואדים רפין, סלבטורה אקארדו וניקולאי זניידר, הפסנתרנים אינגולף וונדר, דניס קוזוחוב ופרדי קמפף, יאן ליסייצקי וגם הרכבים כמו צמד הפסנתרנים פראטורה, שלישיית הפסנתר ונדרר ועוד.

קונרד ואן אלפן, צילום: Seger Van Wijk

מאייר, וונדר וגינדין בקלרנית ופסנתר

אורח נוסף בפסטיבל החדש המוכר אף הוא לקהל בישראל הוא הקלרניתן הצרפתי פול מֶאיֶיר, הראוי ללא ספק ראוי לתואר 'כוכב נודד'. הוא התארח מספר פעמים בפסטיבל הקאמרי הבינלאומי בירושלים וכיום מנצח גם על תזמורת משלו.

בפסטיבל החדש ינגן מאייר להיטים בטוחים - הקונצ'רטו המוכר והווירטואוזי של ובר ו"ורדיאנה" - ביקור דמיוני שבו שומע המלחין אלכסי שור את להיטיו של ורדי באוזניים דרום אמריקאיות. כך ישמעו המאזינים את "נשף המסכות" במקצב הבוסה נובה, "הטרובדור" במקצב הסמבה ו"ריגולטו" יהפוך לטנגו.

באותו קונצרט ינגן הפסנתרן אלכסנדר גינדין את יצירתו של שור "ספר מסע", מאסף של התרשמויות אישיות שהיו לאלכסי שור במקומות נודעים שתיירים נוהגים לפקוד כמו ונציה, רומא, ברצלונה, פריז ועוד. באותו קונצרט, שעליו ינצח יבלונסקי, יבוצעו גם שניים מלהיטיו של מוסרגסקי - "לילה על הר קרֵח" ו"תמונות בתערוכה" בתזמורו הנודע של ראוול.

הסימפונית ירושלים, צילום: דוד וינוקור

כוכב נודד נוסף בפסטיבל הוא הפסנתרן אינגולף וונדר שיופיע ברסיטל יחיד באולם צוקר בהיכל התרבות בתל אביב. וונדר הגיע לפסנתר באמצע שנות העשרה, כפי שסיפר לאנשי התקשורת הישראלים במלטה: "לאחר שמורה גילה לי שהפסנתר הוא הכלי שלי ולא הכינור שבו השקעתי עשר שנים."

אולי כדי להוכיח משהו לעצמו ולקהל שוחרי הפסנתר, וונדר יחתום את הרסיטל בסונטה התובענית של ליסט. לפני כן ינגן שני נוקטורנים של שופן ופנטזיה של מוצרט. במרכז הרסיטל יצירה של אלכסי שור, מעין ספר זיכרונות מוזיקלי שהוא רצף של קטעים קצרים, אסוציאציות אישיות וסקיצות מוזיקליות ששמותיהם מדברים בעד עצמם: "ארגז החול", "מלנכוליה", "אהבה ראשונה", "מסרים סמויים", ו"טיפות גשם על הגג". אבק כוכבים - כבר אמרנו?

פסטיבל מוזיקה בינלאומי יתקיים החל מה-11 עד ה-16 בספטמבר, בבית האופרה בתל אביב, תיאטרון ירושלים, אולם צוקר בהיכל התרבות אולם סמולרש. מחירי הכרטיסים לקונצרטים בירושלים ובתל אביב: 99, 149, 189, 239 ₪, מחירי הכרטיסים לרסיטל הפסנתר באולם צוקר, בהיכל התרבות: 149-189 ₪. להזמנות בירושלים, להזמנות בבית האופרה תל אביב, להזמנות בהיכל התרבות תל אביב