מבט מהעתיד

כבר כמה שנים שעולם האמנות כמרקחה. אמנית בת המאה ה-19, ציירת משוודיה ששמה עלום בעבור רובנו, לומדת ציור באקדמיה ומתפרנסת מציורי נוף ופורטרטים. אבל בסטודיו שלה היא פונה לכיוון אחר לגמרי. כאדם רוחני במהותו היא מאמינה שהיא מתקשרת עם כוחות עליונים ואלה מנחים את ידיה לציורים מסוג שעדיין לא קיים בעולם וכך היא יוצרת את מה ששנים אחרי כן נכיר כציור מופשט. כשחברה רודולף שטיינר מגיע לסטודיו שלה, הוא מתפעל מהציורים אבל טוען שבהווה היא לא תקבל הכרה וכדאי שתוותר עליה מראש, כי רק בני העתיד יבינו את מה שהיא עושה. במיוחד כשהיא חיה בעולם שבו יצירה נשית גם כך לא סבלה מעודף הכרה. הציירת מקבלת בסופו של דבר את דבריו, מפקידה את ציוריה אצל אחיה למשמר, ופוקדת בצוואה שלה שאלה לא יוצגו ולא יימכרו עד 20 שנה לאחר מותה.

והעתיד הוא ממש עכשיו. 40 שנה לאחר מותה, מתחילים הציורים לראות אור ויוצרים דרמה עצומה בעולם האמנות. בתום המחקרים יצטרכו, כנראה, לכתוב מחדש בספרי תולדות האמנות את הפסקאות הנוגעות להופעת הציור המופשט, ולהכתיר את הילמה אף קלינט כחלוצת הז'אנר, ולא את קנדינסקי, מאלביץ' ומונדריאן.

גם מי שאינו מיטיב לכת בעולם הציור והאמנות ימצא את סיפור המתח הזה מרתק, וייהנה מכנס בינלאומי מיוחד שיתקיים ב-10 בספטמבר במוזיאון תל אביב, בעקבות התערוכה "יש עידן חדש: על הרוחני באמנות", שאוצרת רותי דירקטור. דירקטור אף תשוחח על סיפורה המדהים של אף קלינט עם שלושה מגדולי החוקרים, שמגיעים לארץ כדי להרצות בכנס. 
 


הילמה אף קלינט בחדר עבודתה, 1895, באדיבות קרן הילמה אף קלינט

ציירת שתקשרה עם ישויות
 
"זו דרמה בעולם האמנות", אומרת דירקטור. "סיפור מדהים שקורה פעם ב... מקרה מאוד נדיר. סיפור מדהים על מישהי שהעבודה שלה נשמרה במין בועת זמן כזאת, וצצה פתאום, מאה שנה אחר כך, לא נגועה, לא מוכרת, ויחד עם זאת נראית רעננה מאד, עכשווית, כאילו צוירה לאחרונה, רלוונטית מאד. ואלה דברים מאוד מאוד נדירים.

"עולם האמנות עובר טלטלה. כי הסיפור שסופר לגבי הולדת המופשט משתנה עכשיו, ללא ספק. אנחנו מבינים בדיעבד שהייתה אישה בשוודיה, שהיא פריפריה במושגים של עולם האמנות בעבר, שפעלה לבד, והקדימה בכמה שנים את הופעות המופשט הראשונות הידועות לנו. אנחנו רגילים לחשוב על חלוצי המופשט כעל קנדינסקי, מונדריאן, מאלביץ', והם כולם עשו את המופשטים הראשונים שלהם החל מ-1910. היא התחילה ב-1905.

"מה גם שגוף העבודה הזה שלה שהתגלה זה לא משהו מקרי, מזדמן. היא השאירה אחריה 1200 יצירות, ו-124 מחברות כתובות שבהן היא כתבה על תהליך היצירה שלה, על התקשור עם הרוחות או הישויות הגבוהות שהנחו את ידה, על הסמלים של הציורים. היא ממש פענחה את הציורים שלה לדורות הבאים. היא באמת האמינה שיבוא יום בעתיד ואנשים יסתכלו ויבינו ויעריכו, והפלא הוא שהיא צדקה. שאנחנו העתיד שלה, ואנחנו מסתכלים ובאמת מבינים ומתפעלים ומעריכים ומלאי השתאות מגוף היצירה הזה שעשתה אישה בתחילת המאה ה-20 ללא קבוצת תמיכה, ללא הקשר, ללא אנשים, ללא קולגות שיגידו לה 'כן, מה שאת עושה זה טוב ונכון'.

"אסייג ואגיד שהיא כן יצרה לעצמה קבוצת תמיכה קטנה עם עוד ארבע נשים אמניות שקראו לעצמן 'החמש'. הן נפגשו במשך עשור, מ-1896 עד 1906, מדי יום שישי, במפגשים שכללו קריאה בכתבי קודש, גם נוצריים, גם בברית הישנה, גם כתבים תיאוסופיים, כתבים של כל מיני מסדרים אזוטריים. המפגשים כללו גם סיאנסים שהן עשו וציור בהנחיית רוחות. אז זאת הייתה באמת מעין קבוצת תמיכה נשית שהיא יצרה לעצמה. במשך השנים האלה הן המשיכו לקיים ביניהן קשר ואחת מהן, אנה קאסטל, גם תמכה בה כלכלית כנראה בהמשך, ואפשרה לה להמשיך וליצור כל השנים. אבל מלבד החמש האלה היא פעלה במנותק מעולם האמנות או מאיזושהי קהילה תומכת ומעודדת."

אז זה בסדר עכשיו להגיד שעד השיחה איתך לא שמעתי מעודי על השם הילמה אף קלינט וחשבתי שזה רק למיטיבי לכת?

"את לא צריכה להרגיש לא נוח כי זה פשוט שם שלא היה מוכר עד לפני כמה שנים. היא באמת הייתה מחוץ לרדאר של כל עולם האמנות כך שאת בחברה טובה. לכן גם הייתה פה הפתעה מאוד גדולה כשהיא הציגה בגוגנהיים וזו הייתה התערוכה הכי מצליחה בגוגנהיים אי פעם. זו הפתעה, כי אנשים הולכים לשמות מאד גדולים בדרך כלל, ופה, אנשים התחילו ללכת ולראות את התערוכה, השמועה עליה עברה מפה לאוזן, ומבקרי התערוכה דיווחו על החוויה במושגים של התרגשות בלתי רגילה. זה שינה את עולמם. דיברו על זה במושגים מאוד קיצוניים ולא רגילים ביחס לחוויה של תערוכה." 
 


רותי דירקטור, צילום: עידו פדהצור

עבודות אמנות ברמה קוסמית
 
עד כמה קשורה העובדה שהיא אישה לכך שהיא לא זכתה להכרה? הרי גם עולם המוזיקה הישן מלא בעיקר בשמות של גברים ולא בגלל שנשים הן פחות מוכשרות

"היא לא זכתה להכרה גם כי היא הייתה אישה, גם כי היא חיה בשוודיה, שהייתה פריפריה, יחסית, בעולם האמנות, גם כי היא לא ידעה לכוון את הקריירה המקצועית שלה כפי שאמנים אחרים ידעו לכוון, וגם כי המטרה שלה לא הייתה לעשות קריירה בעולם האמנות, אלא להעביר איזו איכות מיסטית דרך האמנות שלה. ציור שהתכוון להעביר את האנרגיות הבלתי נראות של העולם. ההתכוונות של העבודה שלה הייתה לגמרי ברמה הקוסמית. היא הייתה בנאדם שחווה את העולם דרך אנרגיות. היא האמינה שהיא מדיום שמתקשר עם ישויות עליונות יותר. זה נשמע, אולי, מופרך, אבל זו הייתה האישה, וכשהיא ציירה היא האמינה שכוחות עליונים וגבוהים יותר מנחים את ידה בציור. זה, אולי, מה שאפשר לה להשתחרר לגמרי מהציור האקדמי הנטורליסטי שאותו היא למדה, ולצייר ציור מופשט לגמרי, בתקופה שבה עוד לא היה ציור מופשט בעולם האמנות."

באדיבות קרן הילמה אף קלינט



הצד הספיריטואלי המאוד מהותי באישיות שלה בטח לא עזר בתקופה שבה התייחסו לנשים מיסטיות כל כך כאל סהרוריות, במקרה הטוב

"נכון. השמות הידועים האחרים שמזוהים עם האמנות המופשטת כולם היו מעורבים גם הם בתורות הספיריטואליות של תחילת המאה ה-20, אבל בהיותם גברים ואנשים שידעו יותר למקד את הקריירה שלהם, ההיבט הספיריטואליסטי הזה נשאר כעוד מאפיין שלהם או של יצירתם, אבל הם עדיין יכלו לקדם את העבודה שלהם בתור אמנות מודרנית, רדיקלית ואוונגרדית. אישה שעושה סיאנסים, קל יותר לשייך אותה לדמויות הלא רציונליות, ההיסטריות, המשוגעות. אז בדיעבד אנחנו מבינים עד כמה תפיסות מגדריות שמושרשות בנו השפיעו גם על הכתיבה של תולדות האמנות.

"הילמה אף קלינט חיפשה את ההכרה של העולם הרוחני, הספיריטואליסטי, יותר מאשר את זה של עולם האמנות. למשל אדם כמו רודולף שטיינר שהיה מייסד האנתרופוסופיה. היא הכירה אותו כששניהם היו חלק מהחברה התיאוסופית. תיאוסופיה זו תנועה רוחנית שנוסדה בסוף המאה התשע עשרה על ידי אישה רוסיה בשם מאדאם הלנה בלבצקי - דמות מאוד כריזמטית ומשמעותית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. הרבה מאד אנשים נשבו בקסמיה ובקסמי התורה שלה שהייתה, למעשה, מין תמהיל של כל התורות הקיימות. תורות מהמזרח, תורות מהמערב, תורות מונותאיסטיות, תורות פגאניות. כל זה היה תמהיל שהתחבר לתיאוסופיה.

"הילמה אף קלינט ורודולף שטיינר היו מאוד מעורבים בתיאוסופיה, עד ששטיינר פרש והקים את האנתרופוסופיה, והילמה חיפשה את ההכרה שלו, את המבט שלו, את האישור שלו. ב-1908 הוא ביקר אצלה בסטודיו, התרשם מהציורים שעשתה, במיוחד מהסימבוליקה והסמלים של הציורים, אבל היה מסויג יותר מזה שהיא פעלה כמדיום שעושה סיאנסים ומתקשרת עם רוחות. ואז הוא אמר לה את המשפט הבלתי נשכח: 'בני זמנך לא יבינו מה שאת עושה. את מציירת לעתיד'. וזה הפך להיות משפט נבואי שהיא הפנימה ובסופו של דבר גם השלימה עם זה שבני זמנה לא יכירו בעבודה שלה, ולכן בצוואתה היא ביקשה שלא יציגו את העבודות לפני שיחלפו לפחות 20 שנה ממותה."

גם אופן המוות שלה מתאים לסיפור המתח הזה. תאונת רכבת?!

"היא מתה בגיל 82 בשטוקהולם, מפגיעה של חשמלית ברחוב, והורישה את כל העיזבון שלה לאחיין שלה, הקצין הימי אריק אף קלינט, ששמר על הבקשה שלה, כך שהעבודות מעולם לא נמכרו ולא נמצאו בשוק האמנות. זו עוד סיבה שאנשים לא הכירו אותן - כי הן נשמרו. בסופו של דבר חלפו 40 שנה מאז שהחלו להציג לאט לאט את העבודות שלה, בתהליך מאוד הדרגתי, עד שבעשור האחרון היא פרצה ממש לתודעה." 
 

באדיבות קרן הילמה אף קלינט





כנס עם גדולי החוקרים
 
יכול להיות שקנדינסקי וחבריו, הנחשבים לחלוצי המופשט, ראו את הציורים שלה?

"יש עדיין מחקר שצריך לעשות. אם הם ראו ציורים שלה? יכול להיות. לכנס שאנחנו עושים ביום שלישי הבא מגיעים שלושה אנשים שהם ממש מגדולי החוקרים של הילמה אף קלינט. אחת מהן היא יוליה ווס, חוקרת אמנות גרמניה שפרסמה את הביוגרפיה הראשונה על הילמה שהתפרסמה השנה בגרמנית ותופיע בקרוב בתרגום לאנגלית. ווס קראה חלק גדול מהמחברות שהילמה השאירה אחריה והיא מוציאה מתוכן מידע חדש שלא היה ידוע עד כה. קודם כל, שהיא פה ושם כן הציגה בחייה, כך שיכול להיות שהיו אנשים שכן ראו את העבודות שלה.

"ידוע שצילומים של עבודות שלה היו אצל שטיינר, שהקים את המרכז שלו בשוויץ, אז אולי ציירי המופשט הראשונים כן ראו את העבודות שלה. אלה דברים שהמחקר צריך עדיין לעבוד עליהם. אז זה לא רק שהופיע פתאום בעולם האמנות גוף יצירה גדול, מרשים, שלם ומרתק, אלא שהוא גם מציע כר מאד נרחב למחקר חדש על קשרים שאולי היו, על השפעות. אין לדעת.

"עוד ידבר בכנס אולף ואגנר מקרן הילמה אף קלינט בשטוקהולם שהוקמה על ידי האחיין של הילמה שירש את כל העיזבון, ולואיז בלפראג, היועצת הבינלאומית לקרן אקסון ג'ונסון שבשיתוף איתה מתקיים הכנס, תדבר על תהליך ההתקבלות ההדרגתי של הילמה.  בלפראג הייתה מעורבת בניסיון לעניין את אנשי עולם האמנות באמנית הזאת וזה עדיין לא היה פשוט, גם ב-2013, באחת התערוכות הגדולות שעשו לה. גם אז אנשים הביטו על זה ספק בזלזול ובחוסר אמונה, מי זאת האישה הספיריטואליסטית הזאת שעושה סיאנסים ופתאום התגלתה?

"לקח הרבה מאד זמן עד שאנשים השתכנעו שמדובר בגוף עבודה בעל עוצמה וייחוד מאד גדול וגם בעל חשיבות לתולדות האמנות המודרנית, בדיעבד. עכשיו צריך להפעיל חשיבה רטרואקטיבית על תולדות האמנות ולכתוב אותה מחדש סביב הולדת המופשט במאה ה-20. לאחר שלוש ההרצאות של הדוברים תתקיים שיחה ביני לבינם." 
  


באדיבות קרן הילמה אף קלינט

להחזיר לניו אייג' את שמו הטוב
 
14 עבודות מתוך חמש סדרות מרכזיות של אף קלינט נוכחות בתערוכה החדשה של מוזיאון תל אביב, "יש עידן חדש: על הרוחני באמנות", אותה אוצרת רותי דירקטור. 

"זו תערוכה קבוצתית שהילמה אף קלינט היא אחת מתוך שישה אמנים שמציגים בה", מספרת דירקטור. "התערוכה עלתה לפני שלושה שבועות והיא נקראת 'יש עידן חדש: על הרוחני באמנות', כי למעשה אני מנסה לטעון שהאפשרות שלנו לקבל היום התגלמויות רוחניות באמנות היא במידה רבה הודות לעידן החדש, לניו אייג'. אני מנסה להחזיר לעידן החדש את השם הטוב שמעולם לו היה לו, כי יש לו מוניטין די מפוקפק. ואני רוצה לטעון שלמרות שקל לחשוב על הניו אייג' כעידן של אמונה שטחית, של כל מיני תורות מיסטיות, של חיפוש אחרי רוחניות במסגרת השיטה הקפיטליסטית והעולם המערבי, למרות כל אלה הניו אייג' בכל זאת שינה משהו בתודעה שלנו, ומאפשר לנו לקבל יצירות של אמנית כמו הילמה אף קלינט, או של דמות נוספת שמציגה בתערוכה, אמה קונץ - שווייצרית, צעירה קצת מהילמה, שהייתה ממש הילרית. אישה שהיו לה אנרגיות טלפתיות, שריפאה אנשים בריפוי אנרגטי טלפתי ויצרה את הציורים כעזרים בתהליך הריפוי. היא לא בהכרח ראתה ביצירות שלה יצירות אמנות, זה סיפור קצת שונה מהסיפור של הילמה, אבל התוצאה די דומה. ציורים שמנסים להעביר את האנרגיות הלא נראות של העולם, את האופן שבו העולם מאורגן, לא דרך הדברים הנראים לעין.

"אלה שני העוגנים ההיסטוריים בתערוכה ששאר האמנים בה הם אמנים עכשוויים כמו מרינה אברמוביץ', מקסים רוסי, מונטאן/רוזנבלום, פרידריך קונאת ואדם רבינוביץ', והעבודות של הילמה אף קלינט הן עוגן מאוד מרכזי בה. 14 עבודות מחמש סדרות מרכזיות שלה, מ-1907 ועד 1915, עבודות בנות למעלה ממאה שנה שיש תחושה שהן יכולות היו להיעשות אתמול מבחינת הרעננות והרלוונטיות שלהן."

כנס הילמה אף קלינט, תמונת יחסי ציבור





הכנס על הילמה אף קלינט יתקיים ב-10 בספטמבר 2019 ב-19:00 במוזיאון תל אביב. דמי כניסה: 30 ₪ (כולל כניסה למוזיאון) - יש לרכוש כרטיסים מראש  . התערוכה תינעל ב-2בפברואר 2020. להזמנת כרטיסים: 03-6077020