"קצפת ודובדבנים" (ישראל 2019)

קומדיה-דרמה. סרטו של גור בנטביץ'. לילה מוטרף בחיי צורי שוסטק (גור בנטביץ'), במאי הנתקף בחרדות עם צאת סרטו החדש למסכים. הוא מתגנב להקרנה בבית קולנוע רק כדי לגלות שמעט הצופים שהגיעו לצפות בסרטו מרוכזים יותר בסלולרים שלהם מאשר במסך, איכות ההקרנה ירודה, הכרטיסים לא נמכרים ונדמה שרק את צורי זה מטריד. הוא יוצא להרפתקה לילית בניסיון להציל את היצירה הגדולה שלו, שנראה שהעולם לא מצליח להבין את ערכה. בדרך הוא נכנס למריבה עם בת זוגו (מאיה קניג). מתעלק על נהג מונית (דובר קוסאשווילי) לו הוא לא משלם, בדרך ליעד לא ברור. מתאחד עם חבר ותיק (אלון אבוטבול) שישמש לו מראה להתבגרותו ויספק לו חומר למחשבה על הדברים החשובים באמת. ובעזרת מומחית רשתות חברתיות (הדס בן ארויה) ילמד שהעולם מתעדכן מרגע לרגע והוא מוכרח להסתגל לשינויי הזמן. לכישלון המסתמן בקופות מתלווה כשלון הגוף, שנדמה כי גם הוא קורס ובוגד בצורי בלילה הגורלי הזה בחייו. 92 דקות.

גם סרט דרך. גם טריפ לילי קולנועי. גם אירוע של תובנות אמנותיות. וגם יצירה אישית-אינטימית. את כל מארז ההום-מייד המרתק הזה דחס גור בנטביץ' לתוך סרטו החדש עתיר ההשראה והדמיון "קצפת ודובדבנים". צץ לי בתודעה "שיגעון של לילה", של מרטין סקורסזה מ-1985, כרפרנס לסרט הזה. כל מי שעוסק באמנות בכלל ובקולנוע בפרט יכול להזדהות עם החרדה הזו של יוצר כשהוא חושף את עבודתו לקהל לראשונה. יתחברו? יאהבו? יקטלו? על הדרך מוצא הבמאי באופן בלתי נמנע פגמים באופן בו הסרט מוקרן ומשווק, שעולים לו בבריאות, והוא מתחיל להכין את עצמו לכישלון קולוסאלי. ובתוך התהליך הוא נדבק לנהג מונית גרוזיני, לא משלם לו אבל מתזז אותו מתחנה לילית אחת לבאה אחריה והמונה דופק. הוא מגיע לחדר מיון בבית חולים כדי לברר אם לקה במשהו או שאלה רק חרדות. מתרעם על מדביקי פוסטרים על לוחות מודעות שמכסים את זה של סרטו בזה של סרט חדש. ונכונו לו עוד שלל תחנות ביזאריות ומפגשים עם טיפוסים אקסצנטריים וכאלה שיותר מיושבים בדעתם, שבעיקר יציבו מולו מראה ויתנו לו להציץ בה על עצמו. בין לבין, הוא מתמכר לריחוף שמרים אותו מצבעיה המשכרים של תל-אביב הלילית לטיסה על-תודעתית במטוס וי.איי.פי ליעד מושלג מרוחק. המסע הלילי המהפנט שעובר הגיבור אינו אלא הגות על מהות עולם הסרטים, הדחף הבלתי נשלט ליצור והחשש מהמפגש של היצירה עם העולם החיצוני. בנטביץ', יוצר קולנוע יוצא דופן במחוזותינו, שחתום בין היתר על סרטי הפולחן "הכוכב הכחול" ו"משהו טוטאלי" וגם על "לרדת מהעץ" הנהדר, ממשיך כאן - ובעצם מביא לשיא חדש - את ליין הסרטים בעלי האופי הפרינג'י-אוונגארדי שלו. גילום הדמות הראשית תפור עליו, והעובדה שרעייתו מאיה קניג משחקת את אשתו גם בסרט, הופכת את הפרויקט לעוד יותר אישי ומיוחד. גם קוסאשווילי, אלון אבוטבול, הדס בן ארויה והאחרים, מצטרפים לגלריית דמויות חלון הראווה האלטרנטיבי של בנטביץ' בהזיה הקולנועית ההיפר-ריאליסטית הזו שלו, שמטמיעה את עצמה בחיי הלילה הסהרוריים של תל-אביב. גם האמצעים האמנותיים של הסרט מרשימים ומעוררי הערכה: הצילום הצבעוני-ססגוני-אקספרסיבי של גיא רז, העריכה של סאשה פרנקלין ומאיה קניג, המוזיקה של תום דרום, אסא רביב וניר מטרסו, עיצוב הפסקול של אביב אלדמע ויהב שמש. בנטביץ', הסופר-יצירתי כאן, קצת האריך מדי לטעמי בסצנות הטיסה, אבל מעבר לכך זוהי יצירה נפלאה ומעוררת השראה. התקווה שלי היא שגם אלה שאינם חובבים מובהקים של הקוסמוס הקולנועי יתחברו אליה ויתאהבו בה.

דירוג:  *****

מועדי הקרנות


קצפת ודובדבנים, צילום: גיא רז, באדיבות טרנספקס