ירון שני ("עיניים שלי") זכה בפרס הבימוי וסאמח זועבי ("תל-אביב על האש") בפרס התסריט
"ימים נוראים" גבר על "עיניים שלי"
הוועדה ההוליוודית הבוחנת את הסרטים הזרים המתמודדים על מקום בגמר אוסקר הסרט הזר תצטרך לשקול סרט ששם במרכזו את יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין. "ימים נוראים", סרטו של ירון זילברמן (שביים את הסרט ההוליוודי "כלים שלובים" ואת התיעודי המקומי "הכוח לשחות") זכה בפרס אופיר כשהוא גובר על "עיניים שלי", איתו ניהל מאבק צמוד.
בטקס, שנערך בהיכל התרבות בכפר סבא, התחלקו מרבית הפרסים בין הסרטים הבולטים השנה ואף סרט לא לקח את "כל הקופה". פרס הבימוי הוענק לירון שני, במאי "עיניים שלי", סרט שני מתוך טרילוגיה הכוללת גם את עירום" ו"לידה", שיוקרן בפסטיבל חיפה הקרוב. שני כבר הגיע לחמישיית גמר האוסקר, כאשר "עג'מי", אותו ביים יחד עם סקנדר קובטי, היה מועמד לאוסקר הסרט הזר ב-2010.
ימים נוראים, באדיבות יונייטד קינג
ערן נעים, המופיע בתפקיד הראשי ב"עיניים שלי" – סרט שבמרכזו שוטר מקצוען וקשוח המואשם בהטרדה מינית של שני נערים וחייו המקצועיים והאישיים מתרסקים - זכה אמש בפרס אופיר בקטגוריית השחקן הראשי. נעים כבר שיחק אצל שני, ב"עג'מי".
פרס השחקנית הראשית הוענק ללירון בן שלוש, בזכות "אישה עובדת", בה היא מגלמת אשת נדל"ן צעירה שהבוס שלה מטריד אותה מינית. המתמודדת העיקרית מולה הייתה נלי תגר ("בשורות טובות"). פרס התסריט הוענק לסאמח זועבי בעבור "תל-אביב על האש", קומדיה אירונית שנונה על הסכסוך בינינו ובין הפלסטינים, ההופך לטלנובלה.
קצפת ודובדבנים, צילום: גיא רז, באדיבות טרנספקס
פרס מפעל חיים למיכל בת אדם
בזכות סרטו המצוין של גור בנטביץ' כבמאי-שחקן "קצפת ודובדבנים", על במאי שסרטו עולה למסכים והוא חרד מכישלון ומנסה בכל דרך למנוע זאת, הוענקו פרסי שחקן המשנה לבמאי בדרך כלל דובר קוסאשווילי ולבמאית-שחקנית הצעירה הדס בן ארויה.
בקטגוריות הסרטים התיעודיים זכו המועמדים ה"בטוחים". הסרט התיעודי מעל 60 דקות שזה בפרס הוא "יונתן אגסי הציל את חיי", של תומר הימן, ואילו בקטגוריה של עד 60 דקות זכה "זונה כמוני", של שרון יעיש ויעל שחר. בפרס הסרט העלילתי הקצר זכה "יום רגיל", של לי גילת.
יונתן אגסי הציל את חיי, צילופ: Addie Reiss
שני מומנטים מרגשים נרשמו במהלך הערב. הראשון היה כאשר הבמאית מיכל בת אדם עלתה לקבל את פרס מפעל החיים, אותו הגישה לה מיכל זוארץ ששיחקה בכמה מסרטיה. הקהל נעמד על רגליו כאיש אחד לתשואות ממושכות, שהפתיעו את הזוכה. בדבריה המרגשים והמנוסחים היטב שחזרה בת אדם את האופן בו החלה לביים, בזכות תמיכת בעלה המנוח משה מזרחי, וציינה שכל הקריירה שלה הוקדשה לחיפוש עצמי ולימוד האני שבה.
רגע מכונן נוסף נרשם כאשר המורה ומבקר הקולנוע הוותיק והמוערך נחמן אינגבר (הייתי תלמידו בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב בשנות ה-70') זכה בפרס על הישגים מקצועיים. בדברי התודה המדויקים שלו ציין אינגבר שהוא מעולם לא ביים סרט ולא כתב תסריט, ובכך שהאקדמיה בחרה להעניק לו פרס היא בעצם סימנה גבולות חדשים ורחבים יותר לעשייה קולנועית, במסגרתה נמנים גם אנשי תיאוריה, בתחומי הלימוד והביקורת.
מיכל בת אדם בסרטה של נטעלי בראון, "מקווה שאני בפריים"
רשימת הזוכים המלאה
הסרט העלילתי: "ימים נוראים"
הבימוי: ירון שני, "עיניים שלי"
התסריט: סאמח זועבי, "תל אביב על האש".
השחקן ראשי: ערן נעים, "עיניים שלי"
השחקנית ראשית: לירון בן שלוש, "אישה עובדת"
השחקן משנה: דובר קוסאשווילי, "קצפת ודובדבנים"
השחקנית משנה: הדס בן ארויה, "קצפת ודובדבנים"
הסרט העלילתי הקצר: "יום קצר", לי גינת
הסרט התיעודי הארוך : "יונתן אגסי הציל את חיי"
הסרט התיעודי הקצר: "זונה כמוני"
מוזיקה מקורית: דודי טסה, אהוד בנאי, יוסי מר חיים, ניר מימון, "מאמי"
עריכה: אריק להב ליבוביץ', "הבלתי רשמיים"
צילום: שי גולדמן, "מילים נרדפות"
איפור: אורלי רונן, סיגלית גראו, "הבלתי רשמיים"
פסקול: "מאמי"
עיצוב אמנותי: עידו דולב, "הבלתי רשמיים"
עיצוב תלבושות: חוה לוי רוזולסקי, "הבלתי רשמיים"
ליהוק: אורית אזולאי, "ימים נוראים"
הבלתי רשמיים, צילום: ירון שרף