הד תקשורתי בינלאומי

מזה כשלוש שנים סוערות הרוחות בקרב ארכיאולוגים ותיאולוגים מישראל ומרחבי העולם, שתוהים מיהו "המרטיר המהולל" שלכבודו נבנתה, לפני כ-1,500 שנה, כנסייה ביזנטינית שנחשפה לאחרונה ברמת בית שמש. תעלומת זהותו של הקדוש המעונה, המצוין בפסיפס מרכזי שמעטר את רצפת הכנסייה, אשר נתגלתה במהלך בניית שכונת מגורים חדשה בעיר בית שמש, התעצמה במהלך החפירות כשהתבררו גודל האתר ומידת הפאר של המבנה ותכולתו.

הפאר יוצא הדופן של המבנה לצד כתובות וסמלים שהתגלו בו ומצביעים על תמיכתה הנרחבת של הקיסרות הביזנטית בבניין הכנסייה, מעידים על כך שמדובר בדמות חשובה. מעבר לכך זוהי אחת מבין הכנסיות הבודדות שהתגלו בארץ בהן שרדה בשלמותה הקריפטה, אותו חלל תת קרקעי בו, ככל הנראה, נשמרו שרידי הקדוש.

בימים אלה חושפת תערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, ממצאים מרכזיים ראשוניים מאתר החפירות שעורר הדים גם בעולם וזכה לסיקור תקשורתי בינלאומי. זוהי הזדמנות  נדירה שמאפשרת לציבור להיחשף לתגלית ארכיאולוגית אקטואלית חשובה שנמצאת עדיין בתהליך עבודה ומחקר כמו גם לאחורי הקלעים של תהליך חשיפת וגילוי הממצאים בשטח, מלאכת הזיהוי, ההרכבה והשימור של הפריטים ועד להצגתם במוזיאון.

מתחם הכנסייה שנחשף ברמת בית שמש, צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

"הכל מאוד טרי"

"מעניין לראות את הדרך שעשו הממצאים מהאדמה לוויטרינות", אומרת אוצרת התערוכה, אורי מאירי ומדגישה כי הדבר בא לידי ביטוי בתצוגה שכוללת, בין היתר, סרט קצר בו מספר מנהל החפירות, הארכיאולוג בנימין סטורצ'ן, על האתר וכן תמונות סטילס של תהליך החפירה באתר, תהליך הטיפול בממצאים ועבודת השימור. 

אתר החפירות ברמת בית שמש עומד במרכז הכנס השנתי של רשות העתיקות העוסק בתגליות בירושלים וסביבתה. התערוכה, שמלווה את הכנס, שמה פוקוס על הכנסייה, שחוקרים מאמינים כי הייתה אתר פופולארי בקרב צליינים וננטשה במהלך הח'ליפות העבאסית המוסלמית במאה ה-9 לספירה, כתגלית הארכיאולוגית החשובה של השנה.

"יש לנו פה כנסייה שאינה ממוקמת במקומות הקדושים המרכזיים לנצרות כמו ירושלים או בית לחם אלא באזור יותר פריפריאלי ועם זאת מדובר במבנה מאוד מפואר עם כתובת שמזכירה מרטיר מהולל, כלומר על פניו מדובר באתר צלייני מאוד חשוב שהיה מוקד עלייה לרגל. כמובן שהכל עדיין בשלבי עיבוד, מחקר ופרסום - מה שאומר שהתערוכה, למעשה, מתקיימת בשלב מאוד מוקדם ומבחינה אוצרותית קיבלנו לידינו חפצים שחלקם אפילו לא נוקו ולא עברו שימור. הכל מאוד טרי", אומרת מאירי.

לדבריה נמצאו באתר, בין היתר, שברי זכוכית בכמויות מאוד גדולות. "אנחנו מדברים על מערכות של חלונות וגם נרות זכוכית. המשמרים של רשות העתיקות הצליחו לרפא שני נרות שמן, כלומר את המכלים בהם היו יוצקים שמן ומדליקים לתפילה והם מוצגים בתערוכה. יש סורג חלון מאוד מרשים מברזל עם זגוגיות משולבות. כל זה פותח לנו צוהר למחשבה על כל נושא האור והתאורה בכנסייה וזה בפירוש אחד הנושאים שבהם נוגעת התערוכה. חלק מהפסיפסים שהתגלו קיבלו יצוג ויזואלי בתערוכה אבל מטבע הדברים הם נשארו באתר. יש שני סורגי שיש יפהפיים שהפרידו בין הבימה לאולם. מדובר בעבודת תחרה נדירה שלא היתה נפוצה בתקופה".



שני גרמי מדרגות הובילו את הצליינים אל הקריפטה וממנה, צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות



"זו לא עבודה אוצרותית רגילה"

דיברת על נושא האור והתאורה בחלל הכנסייה. זה בא לידי ביטוי גם בממצאים נוספים שמוצגים בתערוכה?

"בחפירות נחשפו אלפי חפצים. זה האוסף השלם ביותר של חלונות ומנורות זכוכית ביזנטיים שנמצאו עד כה באתר בודד בישראל. בין נרות החרס שמוצגים, למשל, יש נר ועליו מוטבעת כתובת ביוונית שאומרת: 'אורו של המשיח מאיר לכל ביופיו'. זו כתובת מוכרת ונפוצה מהתקופה הביזנטית אבל מבחינת התערוכה זה מחבר אותנו גם למשמעות הדתית של האור. יש גם שרשרת מברונזה עם צלב ששימשה כמתלה לנר ומאפשרת לנו לדמיין את המנורות בחלל הכנסייה ואת גופי התאורה".

"העיצוב העשיר והמשוכלל של הכנסייה כולל גם נברשת שיש רקומה, אגן טבילה מאבן ופסיפס בו נראה הנשר, סמל האימפריה הביזנטית, המעיד על התמיכה המשמעותית שהעניקה האימפריה לכנסייה. דבר זה, כך לדברי הארכיאולוג בנימין סטורצ'ן, שהוביל את החפירות, מצביע על תופעה של שימור ותמיכה מטעם הקיסרות באתרים משמעותיים. "הם לקחו חלק בפיתוח מסלולי צליינות", אמר סטורצ'ן בראיון לניו יורק טיימס בו פורסם כי פתחי הכניסה לכנסייה נחתמו באבנים גדולות שנפרצו במהלך החפירות.



העיט, סמל הקיסרות הביזנטית, צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

מדובר במוצגים "חיים" כלומר הפענוח שלהם לא הסתיים. זה מקל או מקשה על עבודת האוצרות?

"בואי נאמר שזו לא עבודה עם חומרים שהגבולות שלהם מאוד מוגדרים. הרבה מהחומרים היו עדיין במצב מאוד גולמי מבחינת הניקיון, העיבוד, השימור וגם המחקר. אבל זה מעניין להתחיל תהליך עם שקית שבתוכה המון שברים של שיש ואחרי כמה שבועות בתהליך פלא שמתקיים במעבדות של רשות העתיקות, כל השברים האלה הופכים לסורג תחרה משיש. אתה הולך צעד אחרי צעד ובסוף כל החתיכות מתחברות זו לזו לתמונה שלמה יותר. התהליך הזה, שקרה בזמן אמת, הוביל גם את עיצוב התערוכה והאוצרות צעד אחרי צעד. אתה בעצם מתאים את עצמך להתפתחויות שקורות במעבדות השימור וזה לא דומה לעבודה אוצרותית "רגילה" שבה נקודת ההתחלה ברורה ומוגדרת. זה תהליך הרבה יותר דינמי".

איך זה בא לידי ביטוי בתערוכה?

"האפקט הזה של הזכוכיות למשל. במעבדות של רשות העתיקות כל השברים האלה פרושים על המון שולחנות ויש לזה אימפקט אדיר מבחינה ויזואלית. רצינו להעביר את אותה התחושה הזו ולהראות את הדרך מהשבר שנמצא באתר דרך מעבדת השימור שבה מאוחדים כל השברים לכדי שלם. הצגת המכלול של הפרטים שמרכיבים את השלם מאוד עוצמתית".


אורי מאירי, מקור: אתר בית 9


"מרבית הממצאים התגלו על ידי בני נוער"

התערוכה מציגה בגלריה שמוקדשת לתערוכות מתחלפות ומטבע הדברים מדובר בחלל קטן, ההיפך המוחלט ממבנה כנסייתי. זה מעניין.

"זה אתגר גדול לקחת נושא כמו כנסייה, על כל המאפיינים של המבנה, ולהביא אותו לחלל שלא מזכיר אותה בשום צורה ואופן. זה בהחלט דרש פיצוח. אתה צריך לשאול את עצמך איך מביאים לידי ביטוי את החלקים השונים או החשובים שעליהם אתה רוצה לדבר בתערוכה וגם נושאים שעולים תוך כדי כמו למשל האור שבאמת קיבל דגש מרכזי".

החפירות ברמת בית שמש התבססו ברובן המוחלט על עבודתם של אלפי בני נוער מכל רחבי ישראל. מרבית הממצאים, כך עולה מפרסומי רשות העתיקות, התגלו על ידי בני נוער. במובן זה נותנת התערוכה ביטוי גם לחזון שמלווה את מוזיאון ארצות המקרא כמרכז תרבותי, חינוכי וחוויתי המחבר את הבאים בשעריו אל שורשי העבר.

"עתיד האנושות יונק משורשי העבר. רק אם נבין את ההיסטוריה שלנו נוכל לבנות עתיד טוב יותר", אומרת מנהלת מוזיאון ארצות המקרא, אמנדה וייס: "אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה עם רשות העתיקות המאפשר לנו להציג את הממצאים המרשימים שנחשפו בכנסיית המרטיר בסיועם של אלפי מתנדבים ובני נוער".  

מהפסיפסים שנחשפו ברצפת הכנסייה, צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

תערוכת "המרטיר המהולל" מוצגת בימים אלה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. שיחי גלריה על התערוכה עם האוצרים ייערכו במוזיאון ב-15 בנובמבר 2019, בשעה 11:00 עם האוצרת אורי מאירי (בעברית) וב-13 בדצמבר 2019, בשעה 10:30 עם בנימין סטורצ'ן, חופר האתר מטעם רשות העתיקות, (באנגלית). להזמנות ופרטים נוספים: 02-5611066, או באתר המוזיאון