סרטו של ארז תדמור מעורר השראה, "עורב לבן" מתעורר מאוחר מדי ו"המלאכיות של צ'ארלי" חוזרות
"בשורות טובות" (ישראל 2019)
דרמה. סרטו של ארז תדמור. טלי (נלי תגר) ולירן (רועי אסף), זוג בשנות ה-30 לחייהם, מנסים להביא ילד לעולם. הרופא המומחה המטפל בהם (אלי גורנשטיין) מבהיר להם שהבעיה היא אצל לירן, אבל דווקא טלי היא זו שתצטרך לעבור טיפולי פוריות כואבים. המצב המורכב מעמיד אתגר פיזי ונפשי לא פשוט בפני בני הזוג, מה גם שנוסף לסיטואציה הלא פשוטה הלחץ הגלוי והסמוי של בני משפחותיהם. משפחת האב מתגורר בעוטף עזה וכשנופלים טילים מתאכסנת בביתם של טלי ולירן במרכז, מה שמוסיף למתח במשפחה המורחבת. תוך כדי התהליך, נקלעים בני הזוג למשברים קטנים כגדולים בינם לבין עצמם ובינם לבין משפחותיהם, הם מתקשים לתפקד במקומות העבודה שלהם והמצב רק הולך ומדכא ומדכדך אותם מרגע לרגע. הכעסים ביניהם עלולים אפילו לגרום לפרידה ביניהם. עם אוולין הגואל, שמיל בן ארי, רמי הויברגר, אילן דר, ערן פסח, אייל רוזאלס, רבקה בכר, טום אנטופולסקי.
מאחורי הבמאי ארז תדמור קולקציה מכובדת של סרטים. "זרים" ו"הבן של אלוהים" (עם גיא נתיב), "סיפור גדול" (עם שרון מימון), "ארץ פצועה" ו"נמל בית". רועי אסף שיחק אצלו ב"ארץ פצועה" וכאן הוא חוזר ב"תפקיד כפול": מעבר לגילום הדמות הגברית הראשית הוא שותף עם תדמור גם לכתיבת התסריט. והתוצאה אמינה, מדויקת ונוגעת ללב, לא מעט בשל העובדה שהסרט מבוסס על סיפורו האישי של תדמור והדרך הקשה והמורכבת שעבר עם רעייתו מורן כדי להביא את ילדיהם לעולם. במישור הרגשי, הסרט חופר בכל המקומות הנכונים: ההכרה בכך שיש להם קושי, הבושה וההסתרה מבני המשפחות ובכלל, התלות המוחלטת ברופא המטפל כאילו יש לו כוחות על שעשוים לפתור את בעייתם, הניכור מבני המשפחות והמתח ביחסיהם שמשפיע גם על האינטימיות שלהם. נראה כי הכל מתנקז לכדי פיצוץ בלתי נמנע. תוך כדי ניווט נכון של הקונפליקט המרכזי משכיל תדמור לשרטט גם סיפורי משנה, הווי ופולקלור של המשפחות שלהם, בעיקר משפחתו של לירן החיה בעוטף עזה וסובלת מהבעיה המאוד רלוונטית במיוחד היום, של חיים תחת אש. התסריט כתוב ומבוצע מצוין על ידי תדמור כשהוא מטיל זרקור על נרטיב מטריד ולא קל לבני זוג הסובלים מחוסר פוריות. ואי אפשר בלי לציין את משחקם של שני השחקנים המובילים (ולצדם גם שחקני המשנה). נלי תגר ורועי אסף במשחק מרגש, הכולל חשיפה פיזית ורגשית נדירה. בכלל זה סצנות לא פשוטות לביצוע המתארות את חיי האהבה שלהם שמסתבכים בעקבות המצב אליו נקלעו. "בשורות טובות" הוא סרט מעורר השראה.
דירוג: *****
מועדי הקרנות
בשורות טובות, צילום: דניאל מילר, באדיבות יונייטד קינג
"העורב הלבן" (ארה"ב 2019)
סרטו של רייף פיינס המבוסס על ספרה של ג'ולי קבאנה - "רודולף נורייב: החיים". רודולף נורייב (אולג איבנקו) הוא רקדן צעיר בלהקת ריקוד מובילה בלנינגרד של שנות ה-50. בשונה מעמיתיו ההולכים בתלם שמכתיבה הדוקטרינה הסובייטית, הוא מפגין סקרנות אין קץ לחיי האמנות והתרבות של המערב, מאחורי מסך הברזל. כאשר מדריכת ריקוד מתקשה להתמודד עם אישיותו העצמאית לוקח על עצמו לטפח אותו מדריך מוביל, אלכסנדר איבאנוביץ' פושקין (רייף פיינס), בעל גישה רכה ורוחנית, המאמין בנפש האמן כבסיס להצלחתו. כך מצליח נורייב להתבלט ולהפוך לרקדן כשרוני בעל פוטנציאל לעתיד מבטיח בתחום. לאחר פציעתו עקב נפילה בעת ריקוד הוא מחלים בביתו של פושקין, שם מחזרת אחריו רעיית המדריך ז'ניה (צ'ולפן קמטובה) ובין השניים מתפתח רומן. כאשר הלהקה יוצאת לסיבוב הופעות ארוך באירופה ומגיעה לפריז, מוקסם נורייב מהמקום, תרבותו ואנשיו, ואף רוקם שם קשר ידידות קרוב עם אישה צעירה בורגנית, קלרה סיינט (אדל אקסרקופולוס). אבל זוהי עת המלחמה הקרה ואנשי הביטחון הרוסיים המלווים את מסע המשלחת רואים בו טראבל-מייקר ומשגיחים עליו בשבע עיניים. 127 דקות.
בראשית הסרט מופיעה כתובית המסבירה כי "עורב לבן" זהו ביטוי המתאר אדם חריג, יוצא דופן, שונה מאחרים, שאינו שייך". וכזה אמנם היה רודולף נורייב, והבמאי-שחקן רייף פיינס מנסה לאפיין אותו ככזה, אבל מצליח רק חלקית. מבנה הסרט והנרטיב שלו מאוד ריאקציונריים ובעצם לא שונים מאלה המתארים ביוגרפיות של אמנים אקסצנטריים אחרים שאת סיפוריהם ראינו בקולנוע. במקרה זה, מדובר בסיפור דרמתי מיוחד על רקדן מצטיין ממזרח אירופה העורג למערב. השחקן הרוסי אולג איבנקו לא מצויד בעומק הרגשי הנדרש לגילום דמותו המרתקת של נורייב. זהו סרטו השלישי של פיינס כבמאי, אחרי "קוריולנוס" ו"האישה הנעלמת", בהם ניסה להנפיק יצירות בעלות תבלינים אמנותיים, אך ללא הצלחה מרובה. גם כאן לאורך רוב הסרט זה לא עובד לו. רק בשליש האחרון הסרט מתעורר פתאום - בסצנות בנמל התעופה של פריז בהן מנסים אנשי הביטחון הסוביטיים להחזיר את נורייב למוסקבה, בהוראת חרושצ'וב, ואילו הוא קולט שאם לא יישאר בצרפת, זהו סוף הקריירה שלו. בסצינות הארוכות האלה מתפתח מותחן מרתק, אה-לה היצ'קוק. אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי.
דירוג: ***
מועדי הקרנות
העורב הלבן, באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג
"פורד נגד פרארי" (ארה"ב 2019)
דרמה. סרטו של ג'יימס מנגולד המבוסס על מקרה אמיתי. בשנות ה-60 החליט הנרי פורד השני (טרייסי לטס), מנהל תאגיד פורד הגדול, לנסות לאתגר את בעלי המותג האיטלקי היוקרתי פרארי בפיתוח מכונית מירוץ מתחרה כשהמטרה היא לסיים כשידו על העליונה. את פיתוח המכונית הוא הפקיד בידי איש המוטוריקה פורץ הדרך קרול שלבי (מאט דיימון). זה הפקיד את הרכב בידי הנהג קן מיילס (כריסטיאן בייל), לו יצאו מוניטין של מתמודד חסר פחד על המסלול. השניים יוצאים לדרך יחד בעת שרעייתו מולי (קאיטריונה פאלפה) ובנו של מיילס פיטר (נואה ג'ופ), המאוד מעורבים בחייו ובקריירה שלו, עוקבים אחריו בדאגה. משימתם הקשה של מיילס ושלבי היא לנצח בהתערבות התאגידית של שתי החברות, האיטלקית והאמריקנית. המטרה היא לערער את ההגמוניה של אנזו פרארי (רמו גירונה) ולנסות לגבור עליו במירוץ 24 השעות היוקרתי של לה מאן בצרפת ב-1966. עם ג'ון ברנתל. 152 דקות.
זוהי אמנם עבודת קולנוע שבמרכזה מירוצי מכוניות - ויש מאחוריה מסורת ארוכה של סרטים מסוג זה ("בוליט", "RUSH", "הפרס הגדול", "בובי דירפילד", ואם תרצו גם סרטי "מהיר ועצבני" ועוד ועוד) - אבל יש בה הרבה יותר מזה. התמודדות יוקרתית בין תאגידי ענק (ולא משנה באיזה תחום) כבר בשנות ה-60, משהו שמאוד אקטואלי עד עצם היום הזה; רוח האדם, אומץ, נחישות ודבקות במטרה; וכן ערכי משפחה, המגולמים בדמותו של מיילס ומערכות היחסים שלו עם אשתו ובנו. ערך מוסף מרכזי כאן בא לידי ביטוי בטאץ' המקצועני-אמנותי המצוין של ג'יימס מנגודל, במאי מיומן שיצר סרטים בכל מיני ז'אנרים. ברקורד שלו בין היתר שני סרטי "וולברין", "הולך בדרכי", "3:10 ליומה", "נערה בהפרעה". "קייט וליאופולד" ו"כמו יום ולילה". הוא מצליח להחזיר לתודעה, עם שחזורים מוקפדים ומדויקים, את אותה התמודדות היסטורית עזה שניטשה בין ענקי הרכב מארה"ב ומאיטליה על ההגמוניה בשוק מכוניות המירוץ. צילומי סצנות המירוצים הארוכות מעולות ברמה הטכנית ועוצרות נשימה. ולא נשכח שמנגולד ליהק שני כוכבים שמספקים לו את הסחורה עד הסוף. קודם כל כריסטיאן בייל, על תקן מיילס הקצת מחוספס ונאיבי אבל קר רוח ובעל עצבים של ברזל. משני לו אבל לא במרחק רב מאוד מאט דיימון, כשלבי השאפתן, הגאוותן ובעל החזון. מערכת היחסים המקצועית, ולאחר מכן האישית, הנרקמת ביניהם, היא המוטיב האנושי שלא אחת במהלך הסרט מאפיל על שאגות המנועים והמירוצים המסחררים. וטוב שכך. דירוג: ****
מועדי הקרנות
פורד נגד פרארי, באדיבות פורום פילם
"המלאכיות של צ'ארלי" (ארה"ב 2019)
קומדיה-אקשן. סרטה של אליזבת בנקס. סבינה ווילסון (קריסטן סטיוארט), אלנה הוגלין (נעמי סקוט) וג'יין קאנו (אלה בלסינקה) מועסקות על ידי צ'ארלס טאונסנד המסתורי. המלאכיות של צ'ארלי מאז ומעולם סיפקו אבטחה וכישורי חקירה עבור לקוחות פרטיים. כעת הסוכנות הפכה למיזם בינלאומי המעסיק כמה מהנשים החכמות, חסרות הפחד והמיומנות ביותר בעולם - צוותי מלאכיות רבים שלכל אחד מהם בוזלי משלו, לאחר שג'ון בוזלי הוותיק (פטריק סטיוארט), יצא לפנסיה. צוותים אלו לוקחים על עצמם את המשימות הקשוחות ביותר ברחבי העולם. כאשר מהנדס מערכות צעיר חושף טכנולוגיה מסוכנת, המלאכיות נקראות לפעולה ונדרשות לסכן את חייהן כדי להציל את העולם מפני אותו פיתוח טכנולוגי שיאפשר לאוחז בו לחסל בקלות כל אדם. עם דג'ימון הונסו, סאם קלאפלין, ג'ונתן טאקר. 118 דקות.
הבסיס הוא כמובן סדרת הטלוויזיה האמריקנית ששודרה בין 1976 ל-1981. בעבר כבר יצאו שני סרטים המתבססים על אותה סדרה, "המלאכיות של צ'רלי" (2000) ו"המלאכיות של צ'רלי: בהילוך גבוה" (2003). כך שהסרט שלפנינו הוא השלישי אפרופו הסדרה והדמויות שהיא ניפקה. זהו ניסיון ליצור סרט אקשן נשי מסחרר, בעל לוק טכנולוגי-הייטקי, מצחיק ובעל אמירות ווימן-פאוור פמיניסטיות. אבל לטעמי הוא די נכשל בכל הגזרות האלה. זה אמנם סרט שלוקח את הצופה למסע עולמי (ריו דה ז'נרו, המבורג, פריז, איסטנבול, שכחתי משהו?), הקצב שלו מסחרר למדי, הוא לכאורה קומי אבל התסריט שלו ירוד ויש בו מעט מאוד בדיחות שבאמת עובדות (גם כאן יש שימוש בקרב מגע, בעברית כמובן) ובסך הכל הוא נראה מתאמץ מאוד לספק את הסחורה. אלא שזה ממש לא מצליח. דירוג: ** וחצי מועדי הקרנות
המלאכיות של צ'ארלי, באדיבות פורום פילם
14/11/2019
:תאריך יצירה
|