"קאטס" (אנגליה-ארה"ב 2019)

מיוזיקל. סרטו של טום הופר על פי המיוזיקל הבימתי המצליח שהלחין אנדרו לויד וובר. חתולה לבנה בשם ויקטוריה (פרנצ'סקה הייוורד) ננטשת על ידי בעליה ברחובות לונדון. חתולי הסמטאות עדים לכך ומכירים לה את שבט הג'ליקולס. שלושה מחתולי השבט: מר מיסטופוליס (לורי דיווידסון), חתול בעל יכולות קוסמות לכאורה, מאנקוסטראפ (רוברט פיירצ'יילד), יד ימינה של מנהיגת השבט, וקסנדרה (מייט טוולי), חתולה אביסינית, לוקחים את ויקטוריה תחת חסותם ומספרים לה בין היתר על נשף הג'ליקול השנתי בו חתולים רבים מתחרים על הסיכוי להיוולד לחיים חדשים. המתחרים השונים מציגים את תרומתם לשבט: ג'ניאנידוטס (רבל ווילסון), חתולת טאבי ביתית, מגדילה את פריונם של העכברים והתיקנים באמצעות שליטה בהם; ראם טאם טאגר (ג'ייסון דירולו), אחיו של מאנקוסטראפ וחתול גחמני ומרדן, מספק לחתולי השבט חלב ושמנת בבר המקומי; באסטופר ג'ונס (ג'יימס קורדן), חתול בורגני שמתהדר במשקלו, משיג לחתולי השבט אוכל מפחי הזבל של מסעדות יוקרה; סקימבלשאנקס (סטיבן מקריי), חתול טאבי ג'ינג'י, מכוון את תנועת הרכבות על ידי ריקוד סטפס על גבי מסילות הברזל; גאס (איאן מקלן), חתול תיאטרון זקן, שיחק במספר תיאטראות גדולים. ובמקביל, מקאוויטי (אידריס אלבה), חתול יריב של חתולי הג'ליקול, מפעיל רשת של סוכנים מוסווים, מצליח לחטוף את המתמודדים ומתכנן להיבחר להיוולד מחדש כמועמד יחיד. עם טיילור סוויפט (כבומבלורינה), ג'ודי דנץ' (על תקן סבתא דוברימימה), ג'ניפר הדסון (גריזבלה), ריי ווינסטון (קפטן גראולטייגר). 110 דקות.

לכאורה הסרט היה אמור להפוך לפרויקט מנצח. הוא מבוסס על מיוזיקל בימתי שלהט על בימות ווסט-אנד וברודוויי במשך שנים. הוא מצויד בקאסט חלומי, השירים של אנדרו לויד וובר מצוינים ואת מושכות הבימוי אוחז יוצר בעל קבלות, טום הופר ("נאום המלך", "עלובי החיים"). ולמרות נתוני הפתיחה המבטיחים האלה, "קאטס" הוא סרט בינוני, פושר, ונראה כי כמעט שום דבר בו לא עובד נכון עד הסוף. למרות הסטים המושקעים, הכוריאוגרפיות עתירות הדמיון, הריקודים והמוזיקה הנהדרת, הופר לא הצליח לבנות סיפור קוהרנטי מגובש. אין כאן את התנופה והדינמיות הדרושים על מנת לסחוף ולהפנט קהל, כפי שעשה המחזמר הבימתי. המעברים בין הסצנות צולעים, ועם מרבית הדמויות לא ממש הזדהיתי. כל אחת מהן עושה את הנאמבר שלה, או יותר, והסיפור מתקדם הלאה באופן מלאכותי למדי, בלי חיבור ממשי בין הסצנות. הופר ניסה לשוות לסרט לוק מסוגנן, של עולם חתולי גותי-אפל-מחתרתי-חתרני, אלא שגם זה לא כל כך עובד. רק כמה וכמה סצנות (בעיקר אלה בהן מככבים הוותיקים דנץ' ומקלן) עוררו אצלי אמפתיה. ובנוסף לכל אלה, גם גיוסה לצוות השחקנים של הזמרת המוכשרת ועתירת ההישגים בעולם המוזיקה טיילור סוויפט, שנוצר הרושם כי היא לוהקה אליו כדי למשוך את קהל מעריציה, לא ממש עוזר לסרט. אולפני יוניברסל הבינו שמדובר בפלופ מהדהד ולכן מיהרו להוציא עוד גרסה של הסרט, לכאורה עם אפקטים ויזואליים משופרים, אבל לא נראה כי זה ישנה משהו מהותי בתוצר הסופי.

דירוג: ***

מועדי הקרנות


קאטס, באדיבות Tulip Entertainment

"המורה לאנגלית" (ישראל-צרפת-גרמניה-ארה"ב 2019)

מותחן. סרטו של יובל אדלר, על פי ספרו של יפתח רייכר-עתיר. רייצ׳ל (דיאן קרוגר), צעירה בריטית, מגויסת על ידי המוסד כשהיא שוהה בארץ לגמרי במקרה, לפעול עבור הארגון ולאחר תקופת הכשרה נשלחת למשימה ארוכת טווח באיראן. הכיסוי שלה: מורה לאנגלית בבית ספר לשפות בטהרן. למרות הקשר הקלוש שלה לישראל נבלעת רייצ׳ל בתוך החיים החדשים שלה כאירופית החיה בטהרן, תוך שהיא מבצעת מדי פעם עבור המוסד משימות הקשורות בסיכול תכניות הגרעין האיראניות. כאשר תומאס (מרטין פרימן), המפעיל של רייצ'ל ומי שלקח אותה תחת חסותו, מגלה שהיא התחילה לנהל רומן עם פרהד (קאס אנוואר) איש עסקים איראני, האיזון העדין בין חייה האישיים לבין מחויבותה לארגון מתחיל להתערער. עם רותם קינן, לנה אטינגר, יואב לוי, גל פרידמן, אוהד קנולר. 116 דקות.

יובל אדלר קנה את עולמו בסרט הביכורים המצו ין שלו "בית לחם". כעת הוא חוזר עם הרפתקה קולנועית בעל צביון בינלאומי: בעלת הפקה שארבע מדינות מעורבות בה, כוכבת גרמנית-אמריקנית בולטת שמובילה אותה וצילומים בלוקיישנים בארבע מדינות, כולל איראן. מבחינת הנושא, הסרט מתכתב עם סרטיו האחרונים של ערן ריקליס, "מסתור" ו"עכביש ברשת", שיעלה למסכים בקרוב. אין ספק שזהו פרויקט שאפתני, אבל יש לו הרבה בעיות. ראשית, בניגוד ל"בית לחם", שנראה כסרט אישי של אדלר הקרוב מאוד ללבו, כאן התחושה היא שאין לו זיקה רגשית רבה מדי ליצירה עליה הוא חתום. ראשית, זהו סרט טכני שבו שולבו באופן די מלאכותי צעירה בריטית, מפעילה האירופי וקבוצה קטנה של מוסדניקים ישראלים שלא ממש ברור מהו תפקידו של כל אחד מהם בכוח. דיאן קרוגר טובה מאוד ומעבירה בדיוק את מורכבות הדמות של רייצ'ל, אך לא ברורה המוטיבציה שלה לסכן את עצמה למען מדינה שאין לה קשר רגשי אליה. הנרטיב שומר על מתח הולך ונבנה, אלא שתמונת הפעילות של המוסד באיראן לא כל כך ברורה. בשליש האחרון של הסרט מתברר די באופן פתאומי שרייצ'ל לא כל כך תמימה ואפילו קילרית כשצריך. תמיהה בנוגע לאפיון אנשי המוסד הפועלים בחשאיות בחו"ל: האם ידם באמת כל כך קלה על ההדק? בעיניי, ככל שהסרט מתקדם והתסריט שלו נעשה מפותל הוא הולך ומאבד מאמינותו. ועדיין, למרות חולשותיו "המורה לאנגלית" הוא מותחן ריגול סביר.

דירוג: ***

מועדי הקרנות


המורה לאנגלית, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים

"השנה הראשונה שלי" (צרפת 2018)

דרמה. סרטו של תומא לילטי. לאחר שנתיים בהן ניסה אנטואן (וינסנט לקוסט) לעבור את המכינה לבית הספר לרפואה ללא הצלחה, הוא מגיע לניסיונו השלישי. במקום הוא פוגש את בנז'מה (וויליאם לבגיל), בן למנתח בכיר ממשפחת מהגרים, המגיע לשנת הלימודים הראשונה בפקולטה לרפואה ישר אחרי שסיים את בית ספר התיכון. השניים מתמודדים עם הלחצים והסביבה התחרותית. אבל בעוד בנז'מה ניחן בכישרון טבעי ללמידה, זיכרון וספיגת ידע תיאורטי, אנטואן נאלץ להזיע קשות וגם אז לא משיג תוצאות טובות. הוא מתחבר לבנז'מה כדי שיסייע לו. השניים מתמודדים עם המכשולים העומדים בדרכם ללימודי הרפואה, כשהלחץ, הציפיות הגבוהות מהם, ובמקרה של בנז'מה גם הצורך להוכיח לאביו המנתח שהוא הולך בדרכו, מכתיבים להם דרך מורכבת ומאוד לא פשוטה. 92 דקות.

בצרפת, כמו במדינות רבות אחרות, המכינות האוניברסיטאיות לרפואה, שלא לדבר על הפקולטות של בתי הספר לרפואה עצמן, עמוסות מאות סטודנטים המבקשים לזכות במקצוע המיוחל. "השנה הראשונה שלי" מיטיב לתאר בדרך אמיתית ואותנטית את מסלול החתחתים שהם עוברים, וכל זאת רק בשלב הראשון – המכינה ללימודי רפואה. מרקם היחסים הנבנה בין אנטואן ובנז'מה משקף את סוגי התלמידים השונים. אנטואן הוא זה הלומד קשה מאוד, מאבד ריכוז ונרדם לא מעט, וברגע האמת לא מספק את הסחורה ואז מתפרק ונכנס לסוג של התמוטטות עצבים. בנז'מה הוא התלמיד המוכשר שלא צריך להתאמץ יתר על המידה כדי להצליח. מצד שני, כאשר אביו הקפדן מזמין אותו לסייע לו בניתוח, הוא מאכזב אותו, ומאז הוא חש שעליו להוכיח לו שזו הייתה מעידה חד-פעמית, בכך שיתקבל לבית הספר לרפואה, משימה לגמרי לא פשוטה כאמור, שנראה כי עבורו היא בהחלט בת השגה. כשהוא מצויד בתסריט טוב ובשני שחקנים צעירים מוכשרים, מצליח תומא לילטי, רופא בהכשרתו העוסק בסרטיו (וזה השלישי שלו) בהיבטים שונים של עולם הרפואה, להנפיק סרט ראוי.

דירוג: *** וחצי       

מועדי הקרנות


השנה הראשונה שלי, באדיבות עדן סינמה

"ברלין - סיפור אהבה" (ברלין 2019)

דרמה. סרטם של 11 במאים: דיאן אגרון, פיטר צ'לסום, קלאוס קלאוסן, פרננדו איימבק, ג'סטין פרנקלין, דניס גנסל, דני לוי, דניאל לווסקי, סטפני מרטין, ג'וזף רוסנק, טיל שווייגר, מאסי טאדג'דין, גבריאלה צ'רניאק. זה הפרק הנוכחי בסדרת סרטים המוקדשות לערים, בהן גם ניו-יורק, פריז וריו דה ז'נרו. מפיק סרטים (לוק ווילסון) שמתאהב בבחורה המציגה בכיכרות ובגינות הציבוריות של ברלין מופעי בובות לילדים. ג'יין (קירה נייטלי), בחורה צעירה, מקדישה את חייה לטיפול בפליטים הגודשים את העיר ואין כמעט מי שידאג לצרכיהם היומיומיים. מרגרט (הלן מירן), אמה של ג'יין, שהייתה מנותקת ממנה, לומדת להכיר את בתה, שאספה לביתה ילד פליט, בעת ביקורה בעיר. ג'ים (מיקי רורק), גבר בגיל העמידה, פוגש בבר צעירה יפהפיה ונרקם ביניהם קשר מיוחד. עם ג'ים סטרג'ס, דייגו לונה. 120 דקות.    

אל נופיה של ברלין המשכרת, אווירתה המיוחדת וחיי היום והלילה המרתקים שלה – אפשר בהחלט להתוודע באמצעות הסרט הזה. אבל קולנוע אמור לספק הרבה יותר מזה, וכאן סיפורי האהבה הנתונים לא ממש מתחברים זה לזה. האוסף הרומנטי הזה לא יוצר תמהיל קוהרנטי הדוק או אפילו פסיפס מניח את הדעת. למרות מקבץ השחקנים הראויים ובעלי הקבלות - מרוב במאים לא רואים את הסרט. הוא שטחי, פלקטי, לא מרגש ולא מותיר חותם, למעט פנורמה ויזואלית של ברלין היפה.

דירוג: ** וחצי   

"מרגלים לא רגילים" (ארה"ב 2019)

אנימציה. סרטים של ניק ברונו וטרוי קווין. מרגל העל לאנס סטרלינג (קולו של וויל סמית) והמדען וולטר בקט (קולו של טום הולנד) הם ממש שני הפכים. לאנס רגוע, מנומס ונעים הליכות, ואילו וולטר - לא ממש. כפיצוי על חסרונותיו החברתיים ובאמצעות חוכמתו והמצאותיו הטכנולוגיות הוא יוצר גאד'טים מטורפים בהם לאנס עושה שימוש במשימותיו החשובות. אך כשהאירועים מקבלים תפנית לא צפויה, וולטר ולאנס חייבים פתאום לסמוך זה על זה באופן חדש לגמרי. הזוג המוזר הזה יהיה חייב ללמוד לעבוד כצוות, אחרת העולם כולו יהיה נתון בסכנת השמדה. 101 דקות. 
 
 מועדי הקרנות


מרגלים לא רגילים, באדיבות א.ד מטלון ופורום פילם