סרטו של קלינט איסטווד הוא שיא בלתי נשכח שלו כבמאי, ו"עכביש ברשת" של ריקליס לא מצליח להיות סרט ריגול טוב
"ריצ'רד ג'ול" (ארה"ב 2019)
דרמה. סרטו של קלינט איסטווד, המבוסס על מקרה אמיתי. ריצ'רד ג'ול (פול וולטר האוזר) היה ב-1986 פקיד האחראי על ציוד משרדי בחברת עורכי דין. בינו ובין עורך הדין ווטסון בריאנט (סם רוקוול) נרקם קשר חברי. בשלב מסוים הוא פורש מתפקידו זה כדי להיות איש ביטחון בקולג'. שאיפתו היא להימנות עם אוכפי החוק באמריקה. עקב היותו קפדן וחסר פשרות בעבודתו, הוא מפוטר על ידי רקטור המוסד האקדמי בגלל ריבוי תלונות נגדו על פעולות שנקט נגד סטודנטים שאינן בתחום סמכותו. ריצ'רד עוקר עם אמו בובי (קתי בייטס), איתה הוא חולק דירה, לאטלנטה, ובקיץ 1996 הוא מתקבל לעבודה כמאבטח בחברה שנשכרה לפקח על ביטחון הציבור באולימפיאדת אטלנטה. ריצ'רד, שקרא המון חומר תיאורטי על עבודת שומרי החוק ולוקח את תפקידו ברצינות, שומר על עירנות מירבית במשמרת שלו וכשהוא רואה מטען חשוד שהוטמן באזור בו מתגודד קהל רב הוא ממהר להתריע ולהרחיק את האנשים שהיו במקום. הוא לא מצליח למנוע את הפיצוץ אבל ערנותו גורמת למספר נפגעים מועט ולהצלת חייהם של מאות בני אדם שהיו עלולים להיפגע. ריצ'רד הופך בין יום לגיבור אמריקני עטור תהילה וסיקור תקשורתי מפרגן. אבל אנשי התקשורת גם מגלים את הרקע הבעייתי שלו לכאורה, כמאבטח שהוגשו נגדו תלונות רבות במקומות בהם הועסק, ונפתחת נגדו חקירת FBI נמרצת, בחשד שהוא זה שהטמין את המטען כדי לצאת גיבור כשיגלה אותו. ווטסון בריאנט לוקח על עצמו לייצג אותו. 129 דקות.
מבחינה פוליטית מזוהה קלינט איסטווד כרפובליקני-ימני-שמרן, ויש האומרים שעקב כך הוא לא כל כך מקובל בהוליווד. לפחות לא כפי שהיה אילו התיישר עם הקו הדמוקרטי-ליברלי של הרוב הכמעט מוחלט שם. לכן, לא אחת נשמעת הטענה שיש בחלק מסרטיו נימה פטריוטית מדי, שלא לומר לאומנית, שלא לומר פאשיסטית. הוא עצמו אפיין את בן דמותו וולט קובלסקי בסרט בבימויו ובכיכובו "גראן טורינו" כגזען שונא זרים. אבל אין ספק שהבמאי והשחקן איסטווד הוא אחד היוצרים הגדולים שקמו בארה"ב, עם מניפה רחבת היקף ועשירה של יצירה. גם בגילו (ב-31 במאי הקרוב יחגוג יום הולדת 90) הוא מקפיד לעשות סרט מדי שנתיים או שנה, כבמאי-שחקן או רק כבמאי. ברבים מהם הוא מאפיין את דמות הגיבור האמריקני מזוויות שונות, וגם כאן הוא לוקח את הסיפור האמיתי של ריצ'רד ג'ול ומציג באמצעותו את השאלה הנוקבת: מיהו פטריוט? לאורך הסרט הוא מתעתע בצופה. יהיו שיחשבו שג'ול הוא אכן פסיכופט, שומר חוק וסדר לכאורה ובקי בין היתר בהלכות הרכבת מטעני נפץ, שרצה להפוך לגיבור. אחרים יאמינו לגרסה שהוא אכן מאבטח תמים וישר דרך שהציל מאות אנשים מאסון. בסרט המוקפד והמדויק לפרטי פרטיו, נבנית דמותו של האיש גדל-הגוף התמהוני והילדותי במקצת שחי עם אמו, כשאנו הצופים עוקבים אחר המסע המטלטל שהוא חווה - מגיבור לאויב העם - בנשימה עצורה. וזה קורה לו לא מעט באשמת התקשורת, שמרוב להיטות להיות חוקרת הופכת לטורפת ובונה תיק האשמות כבדות נגדו בלי הוכחות. ועל הדרך מטריפה את אנשי המשטרה וה-FBI, שמאז אסון התאומים הפכו פרנואידים שידם קלה על ההדק, לחקור ולהרשיע עוד לפני משפט כל מי שיש צל של חשד לא מאומת נגדו שהוא טרוריסט שביצע פיגוע. איסטווד יצר כאן סרט מהפנט בו הוא מנסח אמירה נוקבת על הגבולות וחוסר הגבולות, לטוב ולרע, של חופש הביטוי האמריקני ואורח החיים של החברה שם. אני אוהב מאוד את הקולנוע של איסטווד, על שני כובעיו כבמאי וכשחקן. "ריצ'רד ג'ול" הוא בעיניי עוד שיא בלתי נשכח שלו כבמאי, ופול וולטר האוזר, אותו ראינו בין היתר ב"אני, טוניה" ו"שחור על לבן", מפגין כאן משחק מדויק, מרגש ומשכנע.
דירוג: *****
מועדי הקרנות
ריצ'רד ג'ול, באדיבות Tulip Entertainment
"עכביש ברשת" (ישראל-בלגיה-הולנד-פורטוגל 2019)
מתח. סרטו של ערן ריקליס, בהשראת אירועים אמיתיים. בעקבות חטיפת גנרל נאדר (מכרם חורי), איש צבא סורי בכיר ומשת"פ של המוסד, יוצא סוכן המוסד המיתולוגי אברהם אדרת (בן קינגסלי) למסע החשוב של חייו. כמי שנחשד כי במשך שנים רבות "זייף" ולא העביר למפעיליו במוסד דיווחי אמת, ירצה להוכיח שהוא עדיין נחוץ ונחשב למרות מה שחושבים. כדי לפקח עליו מקרוב במסע המסוכן, מצורף אליו סוכן צעיר, דניאל (איתי טיראן), שגם אביו היה איש מוסד מיומן, ושניהם מתמודדים עם הספקות, החשדות והקשיים בדרך. מטרתם היא להגיע אל אנג'לה (מוניקה בלוצ'י), שהיא המקור למידע רגיש ונפיץ הנוגע להתפתחויות הרות גורל במזרח התיכון, שראש המוסד (איציק כהן) כה זקוק לו. הצלחת המשימה תביא להם תהילת עולם, בעוד כישלון יסלק אותם מבמת עולם הביון החשאיים בבושת פנים. מסע של חשדנות ואיבה הופך למהלך של הישרדות, היכרות ושינוי, כשבכל רגע נתון תפיסות העולם המוכרות להם עשויות להשתנות ולהתהפך עליהם. 113 דקות.
זה סרט שני ברציפות בו עוסק ערן ריקליס בעלילות מסמרות השיער של המוסד על אדמה אירופית (הקודם היה "מסתור"). לכאורה "עכביש ברשת", בהשראת אירועים אמיתיים כאמור, מביא סיפור מפותל של אירוע הקשור במידע חיוני לביטחון המדינה, כאשר במרכז הסיפור סוכן ותיק שסרח, החי שנים בבלגיה, וכעת חייב להוכיח כי הוא עדיין בכושר. זאת באמצעות ניצול מירבי של הקשרים שפיתח עם אישה שיש לה גישה למידע רגיש. הבעיה העיקרית כאן היא אמינות הסיפור ובמיוחד זהות הגיבור. קשה לקבל את העובדה שבן קינגסלי הוא סוכן מוסד ישראלי אגדי בשם אברהם אדרת. אין כל הסבר המגדיר אותו כאזרח ממוצא בריטי הפועל עבור ישראל, מה שיכול היה לסייע לעכל זאת. קשה להאמין גם למסכת הנרטיבית המתפתחת במסע שעוברים יחד קינגסלי ואיתי טיראן. בשלב כלשהו, איבדתי את קצה חוט העלילה ולא הצלחתי לעקוב אחר הסיפור וההיגיון שמאחוריו. צריך לברך אמנם על העובדה שריקליס זכה לביים כוכבים גדולים כבן קינגסלי ומוניקה בלוצ'י, אבל זה עדיין לא הופך את הפרויקט הבעייתי למוצלח. כמו "מסתור" (ולהבדיל גם סרטו השני של יובל אדלר "המורה לאנגלית", שעוסק אף הוא בעלילות המוסד) "עכביש ברשת" לא מצליח להיות סרט ריגול טוב ומשמעותי. חבל.
דירוג: ***
מועדי הקרנות
עכביש ברשת, צילום: כריס דה ויט, באדיבות סרטי יונייטד קינג
"בחורים רעים לתמיד" (ארה"ב 2020)
אקשן. סרטם של עדיל אל ערבי ובילאל פלאח. צמד השוטרים הפועלים במיאמי ביץ' מגיעים לנקודת מפנה. מרקוס ברנט (מרטין לורנס) מחליט לפרוש לגימלאות מהשירות, כדי לבלות עם הנכד הטרי שנולד לו. מייק לאורי (וויל סמית'), שעדיין לא בשל לכך, מזכיר לו שהשניים החליטו להיות בחורים רעים לתמיד, כלומר שהם לא יפרשו כל עוד שניהם לא יחליטו לעשות זאת יחד. מרקוס לא משתכנע, אבל אז נעשה ניסיון התנקשות קשוח במייק. היורה הוא משוחרר טרי מהכלא, ראפה (צ'רלס מלטון), בנה של אשת ראש קרטל פשע מקסיקני לשעבר, קלי (ונסה הדג'נס), שלאורי אחראי למותו. היא נשבעה לנקום ושולחת את בנה לחסל את כל אנשי החוק והשופטים שהיו אחראים לפגיעה הקטלנית בבעלה המנוח. בתוך מסע ההרג שלו פוגע בנה גם בלאורי, שנראה כי מצבו אנוש אבל אט-אט הוא מצליח להתאושש ולהשתקם. הוא מחליט לנסות לאתר את מי שניסה לחסלו, למרות שמפקדו מנסה להניאו מלעסוק במשימה הזו. בניגוד להוראותיו מתחיל לאורי לפעול ואז מרקוס, שכאמור יצא כבר לגימלאות, מוצא עצמו מחויב לסייע לעמיתו וכך גם קבוצת שוטרים צעירים בפיקודה של הבלשית המיומנת ריטה (פאולה נונז). עם ג'ו פנטוליאנו. 113 דקות.
זהו למעשה המשכון שני. ב-1995 עלה למסכים סרט המקור "בחורים רעים" שביים מייקל ביי, בו הוצגו לעולם סמית ולורנס על תקן לאורי ומרקוס, השוטרים הכי פרועים במיאמי שעובדים נגד כל החוקים, ומצליחים. על רקע שנות ה-90 הפוליטיקלי קורקטיות בכל הקשור לסרטי משטרה, שהציגו שיתוף פעולה לבן-שחור ("נשק קטלני", "שבעה חטאים"), זה היה סרט חצוף, מרענן, על טהרת הגיבורים האפרו-אמריקניים, שאפילו בעט בתיוג הזה. מעין גרסה כפולה ל"השוטר מבוורלי הילס" בכיכוב אדי מרפי מהאייטיז, כולל שחזור מוצלח של נוסחת האקשן הקומי. ב-2003 יצא סרט ההמשך, "בחורים רעים 2" (אף הוא בבימוי ביי), שמחזר פעם נוספת את הנוסחה, אם כי האורגינליות שלה כבר דהתה, אולי אפילו אבדה. וכעת, מקץ 17 שנים מגיע המשכון נוסף. הפעם חתומים עליו עדיל אל ערבי ובילאל פלאח, בלגים ממוצא מרוקאי העובדים כצמד. מאחוריהם כבר מספר פיצ'רים ועבודות טלוויזיה בבלגיה. אמנם את התסריט לא הם חיברו אלא כריס ברמנר, פיטר קרייג וג'ו קרנהן, אבל הם מנסים להפוך את הנרטיב של "בחורים רעים" למטלטל יותר, רע יותר, מוטרף יותר וקיצוני יותר. האם הם מצליחים? ממש לא. "בחורים רעים לתמיד" הוא סרט שלא עושה את העבודה כמעט בכל פרמטר. הסיפור שלו קלישאי וחבוט עד כדי גיחוך, הדיאלוגים, שאמורים להצחיק, ממש גרועים והאקשן? נו, טוב, ראינו כבר טובים ממנו בהרבה. סמית ולורנס אמנם מתאמצים לזרום עם החומר הקלוקל שקיבלו לידיהם, ובטח חשבו שהראש המאגניב של אל ערבי ופלאח מדבר לצעירים של היום (ייתכן שהם צודקים?), אבל התוצאה הסופית ממש מאכזבת. אין כאן הומור סביר, גם לא סיפור הגיוני (בסוף הוא מגיע לאבסורדים שלא יתוארו) ובהתאמה גם הבימוי והמשחק מתחת לכל ביקורת. דירוג: *
מועדי הקרנות
בחורים רעים לתמיד, באדיבות א.ד. מטלון ופורום פילם
"בלאגן על ארבע" (ארה"ב 2019)
אנימציה. סרטו של קווין ג'ונסון. כבר כשהיה גור התרגל הכלבלב בלאגן לאורח חיים מפואר. אחוזה גדולה להתרוצץ בה, פילה מיניון לארוחת צהריים ושנת לילה על סדינים עשויים ממיטב הבדים. אלה היו חיי הגור המפונק שכל כלב היה חולם עליהם. אך לאחר פטירת האישה העשירה שהייתה הבעלים שלו הוא נותר אבוד. בעודו מחפש את דרכו הביתה חש בלאגן כדג מחוץ למים בעולם חדש ומפחיד. בינתיים, ללא ידיעתו, קרוביה תאבי הבצע של האישה המנוחה במחיצתה גדל מגייסים לוכד בעלי חיים על מנת לאתר אותו, לאחר שהבינו שהוא המפתח לירושתה. בלאגן מנסה להיות צעד אחד לפני לוכד החיות, פוגש בראוזי, כלב רחוב קשוח שמתיידד איתו ומלמד אותו כיצד להסתדר בעולם האמיתי ואת הנערה זואי בת ה-18, מוזיקאית בתחילת דרכה, שמנסה למצוא את מקומה בעולם. שניהם יעזרו לבלאגן להבין שהדבר החשוב בחיים הוא לא מה יש לך, אלא מי עומד לצדך. 87 דקות.
מועדי הקרנות
בלאגן על ארבע, באדיבות פורום פילם
16/01/2020
:תאריך יצירה
|