מתנת המוזיקה
 
שירים יפהפיים מהקלאסיקה האמריקאית, מבוצעים בידי שני זמרים מצוינים במיוחד, בליווי תזמורת הג'אז הישראלית "האורקסטרה", ובראש כל אלה צועדת פסנתרנית אדירה שיודעת לקחת את השירים והיצירות שרובנו מכירים, להפשיט אותם לחלקים ולספר את הסיפור שיוצר את המוזיקה, ושהמוזיקה יוצרת.

אלה, בתמצית, המרכיבים של "רפסודיה בכחול", הקונצרט השני בעונה ה-29  של "קלאסיקה במימד אישי", סדרת הקונצרטים המוסברים של אסתרית בלצן שממלאה את האולם, גם בערב גשום וסוער במיוחד, בקהל מכור שמגיע פעם אחר פעם לשיעור המוזיקה היפהפה הזה.

כשהתחלתי ללמוד קורסים על תולדות המוזיקה, התחלתי להבין את תולדות האנושות דרך הפריזמה של התפתחות המוזיקה. כשאחד המרצים האהובים עליי הסביר שהמוזיקה המודרנית היא תוצאת הרומן בין ההרמוניה והתיאוריה האירופית לקצב האפריקאי, התחלתי להביט סביבי ולראות את תוצאות הרומן הזה גם באוכל שאנחנו אוכלים, בבגדים שאנחנו לובשים, ובכל מי שאנחנו היום.

את המתנה הזו מעניקה בלצן לקהל שרובו לא מביא מהבית הבנה מיוחדת במושגים המוזיקליים. להיפך. הערב הזה הוא מתווך אידיאלי למי שיודע לשמוע מוזיקה אבל אין לו מושג למה היא נשמעת כפי שהיא נשמעת. עם הדגמות פשוטות ומוצלחות של בלצן הופך הסיפור שמספר את האנושות דרך המוזיקה ברור, ומי שייצא מהערב הזה ישמע כבר הרבה מעבר למילים ולצלילים כשיקשיב למוזיקה.


אסתרית בלצן ותזמורת הביג בנד צילום: משה זורמן
 
ההשראה של גרשווין
 
יעקב גרשוביץ, מספרת בלצן, הבן של מוכר החמוצים בלואר איסט סייד, לא רוצה ללמוד. הוא לא מצליח לשבת על הכיסא למורת רוחו של אביו, מתפלח מבית הספר לרובע השחור של הארלם ומקבל השראה מהמקצבים של האיש השחור. גרשוביץ הוא ג'ורג' גרשווין שמתחיל להלחין מגיל 16. שיריו הופכים אותו למיליונר, ואביו כבר הרבה פחות כועס כעת.

מאיפה מוזיקאי מתחיל לכתוב שיר? ממשיכה בלצן, ומדגימה את המקצב שמנקר במוחו של גרשווין ולא עוזב אותו, ואז מראה איך הוא מלביש על המקצב צלילים ואיך הוא משחק בפעמות המקצב, ומובילה את ההדגמה לשיר fascinating rhythm. הזמרת אלה תדמור עולה אל הבמה יחד עם "האורקסטרה", תזמורת הג'אז הישראלית, אבל אי אפשר להתיק את המבט מבלצן שסוערת על הכיסא כשהיא מנגנת איתם את השיר.

היא מובילה בימתית, ללא ספק. מנהיגה שלוקחת אחריה את חברי התזמורת, את הזמרים ואת הקהל, המורכב ממבוגרים ומצעירים, שחקנית פסנתר שמנגנת את צלילי הגלגל החורק שהעניק לגרשווין את ההשראה לצלילי תנועת העיר הבלתי פוסקת, ומעצימה את הבנת התחושה עם שפת הגוף והפנים שלה.

המצעד האמריקאי, הבלוז, מקצבי הג'אז, המולת העיר ניו יורק, החלום האמריקאי הלבן, החלום האמריקאי השחור, מוזיקה חסידית בסולם מינורי מבית אבא גרשוביץ נמהלת בסולם המז'ורי האמריקאי ובלצן, שיודעת איך לספר סיפור, למהול אותו בגוונים אישיים ולהעניק לקהל דרך חדשה לשמוע את המוזיקה כחלק ממכלול שלם, מתווכת לקהל שאינו מכיר מקרוב מונחים מוזיקליים את השאיפה של גרשווין לבנות סולם שאינו לבן ואינו שחור, סולם של כו-לם, כדבריה. הסולם הכחול. גורד שחקים שבבסיסו סולם מז'ורי לבן ובפסגתו צלילים מהבלוז השחור. "רפסודיה בכחול", אומרת בלצן, היא התשובה של גרשווין לכותרת "מוזיקה אמריקאית מהי?".



אסתרית בלצן צילום: דניאל בר און

את הערב בנתה בלצן בחוכמה, כך שהמחצית הראשונה מתחילה מהסיפורים הנפרדים של "ג'ון וייט" ושל "ג'ון בלאק", "קצב עריץ וקבוע ביד שמאל, וסינקופות מקפצצות ביד ימין", שתי ידיים המנסות להכפיף זו את זו, אך משתלבות בסופו של דבר לאחת הפסגות דרך יצירתו של גרשווין. בלצן מפשטת את יצירת הבלוז ומעניקה תחושה שכל אחד מאתנו יכול בקלות ליצור בלוז משלו, נעזרת בגילן שחף ואלה תדמור, שני זמרים מרשימים, מקצוענים במובן היפה של המילה, מהסוג שפעם, נדמה לי, כמעט ולא היו פה, ובאורקסטרה המשובחת. לפרקים היא מעבירה את שרביט הנגינה לאיתמר גרוס הנפלא, שמעלעל בדפי התווים כמו שאדם נורמלי חולף בין דפי העיתון, והבמה חוגגת.

"הפסנתר המדבר" קראה בלצן לז'אנר הבימתי שיצרה, ונדמה שלא יכלה למצוא הגדרה הקולעת יותר במדויק לחוויה שהיא מעניקה.

הקונצרט יתקיים ב-24 בינואר 2020 ב-10:00 באודיטוריום חיפה, 26 בינואר ב-20:00 בתיאטרון ירושלים, 31 בינואר ב-10:00 ו-14:00 במוזיאון תל אביב. להזמנת כרטיסים: 03-6420847