אמריקה – OUT, דרום קוריאה – IN!

זמן רב ייקח לנסות להבין ולנתח מה קרה הלילה בהוליווד. סרט דרום קוריאני צנוע למדי הצליח להפיל את כל בורסות ההימורים וההערכות המוקדמות. ארבעה פרסים ראשיים יוקרתיים (מבין שש מועמדויות) ניתנו הערב על ידי חברי האקדמיה לקולנוע האמריקנית ל"פרזיטים". התסריט המקורי, הסרט הבינלאומי, פרס הבימוי ופרס הסרט הטוב ביותר! כזה לא היה לנו עוד. הוליווד נכנעה ללא תנאי. ואנחנו מדברים על שנה עם סרטים אמריקאים נפלאים: "ג'וקר", "1917", "היו זמנים בהוליווד" ונציגי "נטפליקס": "האירי", "סיפור נישואים" ו"האפיפיורים".

אם זו הייתה הצבעת מחאה של המצביעים אנשי תעשיית הקולנוע האמריקנית, אז לא ברור נגד מה. אולי נגד הממסד מדושן העונג שלהם עצמם? אולי תחושה קולקטיבית של ניקוי אורוות וטלטול המערכת? ואולי שינוי הטייטל של קטגוריית הסרט בשפה זרה לסרט הבינלאומי הפך את "פרזיטים" לחוצה גבולות ושפות?

אבל אין ספק שבזכות לא מעט בחירות מפתיעות, זה היה ערב מפתיע ומרענן, לעומת רוב טקסי העבר המשמימים בדרך כלל ובעלי הכרוניקות הידועות מראש. היו שני זוכים בלבד שהיה ברור בעליל כי הפסלונים ינחתו בזרועותיהם - אלה שבקטגוריות המשחק. חואקין פניקס זכה כצפוי בפרס השחקן הטוב ביותר, בזכות "ג'וקר", ורנה זלווגר הוכתרה כשחקנית הטובה ביותר בזכות "ג'ודי: מעבר לקשת". שניהם, אגב, נשאו את הנאומים הארוכים אך היותר משמעותיים של הערב.


חואקין פיניקס, צילום מסך

גם בפרסי שחקני המשנה לא נרשמו הפתעות מרעישות. פרס השחקן הוענק לבראד פיט לראשונה, על "היו זמנים בהוליווד" (למרות שבאותה מידה יכול היה להימסר אחר כבוד לאל פצ'ינו או לג'ונתן פרייס) ופרס השחקנית ללורה דרן (אף שהגיע באותה מידה לקתי בייטס).

אבל נתחיל מבראשית. הקונספט הזה של "אין מנחה" מתחיל להיראות לי יותר ויותר, למרות שסטיב מרטין וכריס רוק שעלו ראשונים לבמה, עשו קולות של מנחים עם קטע קישור ארוך שמתייחס לכמה מסרטי השנה. בראד פיט היה הראשון לאחוז בפסלון. הפרס השני אף הוא לא הפתיע - סרט האנימציה באורך מלא הזוכה היה "צעצוע של סיפור 4", ומייד לאחריו זוכה בפרס סרט האנימציה הקצר: "Hair Love".

וכאן התחיל הערב הקוריאני. קיאנו ריבס ודיאן קיטון הגישו לג'ון בונג הו את פרס התסריט. בפרס התסריט המעובד, אותו העניקו נטלי פורטמן (עם שמלה נושאת מסר: רקומים עליה שמותיהן של במאיות שעשו סרטים השנה ואינן מועמדות) וטימותי שאלמה, נרשמה הפתעה גדולה ראשונה: לא "נשים קטנות", לא "ג'וקר", לא "האירי", לא "האפיפיורים". דווקא "ג'וג'ו ראביט". הבמאי-תסריטאי-שחקן הניו-זילנדי ממוצא יהודי טאיקה וואיטיטי עלה לבמה.

בונג ג'ון הו, צילום מסך



עם שיאה לבאף עלה לבמה זק גוטסאגן, שחקן עם תסמונת דאון והשניים העניקו את פרס הסרט העלילתי הקצר ל-"The Neighbour's Window". מאיה רודולף וקירסטן וויג העניקו את פרס העיצוב האמנותי ל"היו זמנים בהוליווד" ואת פרס עיצוב התלבושות ל"נשים קטנות". מארק רופאלו העניק את פרס הסרט התיעודי הארוך ל"מפעל אמריקאי" - טוב, ככה זה כשברק ומישל אובמה מוציאים סרט תחת שם חברת ההפקה החדשה שלהם "Higher Ground" - ובאותה הזדמנות הוענק גם הפרס לסרט התיעודי הקצר הנושא את השם המאתגר: "ללמוד להחליק על סקייטבורד באיזור מלחמה (כשאת ילדה)".

מהרשלה עלי מ"הספר הירוק" התכבד להעניק את פרס שחקנית המשנה ללורה דרן. בהמשך הטקס מתעורר כשבפאוזה מוזיקלית עולה לבמה אמינם, מבצע את "Lose Yourself", בו זכה באוסקר בזכות "8 מייל" והקהל באולם התלהב ובסוף עשה לו סטנדינג אוביישן. אוסקר אייזק וסלמה הייק העניקו פרסי סאונד - עריכת פסקול ל"פורד נגד פרארי" ומיקס פסקול ל-"1917".

גל גדות מעניקה להילדור גודנדוטיר

את פרס הצילום מקבל כצפוי רוג'ר דיקינס הוותיק בזכות "1917" (הישג מכובד כי עמדו מולו מתחרים ראויים: "ג'וקר", "המגדלור", "האירי" ו"היו זמנים בהוליווד"). את הפסלון הגישו לו וויל פארל וג'וליה לואיס דרייפוס וגם את פרס העריכה, ל"פורד נגד פרארי". את פרס האפקטים המיוחדים העניקו ל"1917" רבל ווילסון וג'יימס קורדן, מחופשים לחתולים של "קאטס", הפלופ של השנה. קטגוריית האיפור ועיצוב השיער הכניסה לרשימת הזוכים את הסרט "פצצה".


רוג'ר דיקינס, צילום מסך

פנלופה קרוז התכבדה להגיש לראשונה את פרס הסרט הבינלאומי, לשעבר הסרט בשפה זרה, והזוכה היה "פרזיטים". פסק זמן מוזיקלי לטובת ביצוע של אלטון ג'ון עם הפסנתר את שירו המועמד לאוסקר. טאיקקה וואיטיטי חוזר לבמה, הפעם כדי להודיע על זוכי פרסי אוסקר הכבוד: ג'ינה דייוויס, דייוויד לינץ' ולינה ורטמילר.

את פרסי המוזיקה התכבדו להציג גל גדות, סיגורני וויבר וברי לרסון. פרס הפסקול הוענק למוזיקאית האיסלנדית הנהדרת הילדור גודנדוטיר, בזכות "ג'וקר" (את המוזיקה האפקטיבית שלה אפשר לשמוע גם בפסקול הסדרה "צ'רנוביל"). את פרס השיר הן העניקו לאלטון ג'ון וברני טופין על יצירתם המשותפת החדשה "I'm Gonna Love You Again", מהסרט "רוקטמן".

גל גדות, סיגורני וויבר וברי לארסון, צילום מסך



הילדור גודנדוטיר, צילום מסך

זכייה חסרת תקדים

ואז הגיע פרס הבימוי, אותו מעניק ספייק לי. חשבתם מרטין סקורסזה? חשבתם סם מנדס? חשבתם קוונטין טרנטינו? חשבתם טוד פיליפס? ובכן: בונג ג'ון הו עלה פעם נוספת לבמה ונראה ממוטט. זו הפתעה עצומה לה הוא כלל לא ציפה. הוא הודה למתמודדים האחרים בקטגוריה, ובמיוחד לסקורסזה, אותו הוא מגדיר כאלילו, ולטרנטינו, איתו הוא מיודד.

סטיבן ספילברג הגיש את המחווה לאנשי התעשייה שהלכו לעולמם השנה, בעוד בילי אייליש מבצעת את "יסטרדיי". ברשימה: קובי בריאנט, ריפ טורן, ברברה האמר, טרי ג'ונס, אנייס ורדה, דני איילו, באק הנרי, סטנלי דונן, אנה קארינה, ד.א פניבייקר, אנדרה פרווין, פיטר מייהו, ביבי אנדרסון, אלווין סרג'נט, דוריס דיי, סיד שיינברג, סיד מיד, רוטגר האור, סימור קאסל, פיטר פונדה, ברנקו לוסטיג, ג'ון סינגלטון וקירק דאגלס.

בילי אייליש, צילום מסך

אוליביה קולמן העניקה את פרס השחקן הראשי לחואקין פניקס, שמנצל את הבמה כדי לדבר על נושאים חברתיים, צדק והצורך להיות פעילים בקהילה. ולא שוכח כמובן, כדרכו, להזכיר את אחיו המנוח ריבר פניקס, כמקור השראה ענק עבורו. רמי מאלק העניק את פרס השחקנית הראשית לרנה זלווגר, שמרבה אף היא לדבר, בין היתר על מורשתה של ג'ודי גרלנד ועל הלקחים שניתן ללמוד מסיפורה הטרגי.

ואז עלתה ג'יין פונדה כדי להכריז על פרס הסרט הטוב ביותר. ושוב, האם יהיה זה "ג'וקר"? "1917"? "האירי"? "היו זמנים בהוליווד"? "נשים קטנות"? היא פותחת את המעטפה ומכריזה על מה שיהפוך לאירוע היסטורי בהוליווד: "פרזיטים". זה חסר תקדים שאותו סרט זוכה גם בפרס הסרט שאינו דובר אנגלית וגם בפרס הסרט הטוב ביותר. הפעם עולים לבמה כל חברי הצוות של הסרט שנוכחים באולם ולא יודעים את נפשם. היינו כחולמים.


ג'יין פונדה, צילום מסך


כל הזוכים:

הסרט הטוב ביותר: "פרזיטים"
במאי: בונג ג'ון הו, "פרזיטים"
שחקן ראשי: חואקין פיניקס, "ג'וקר"
שחקנית ראשית: רנה זלווגר, "ג'ודי – מעבר לקשת"
שחקנית משנה: לורה דרן, "סיפור נישואים"


לורה דרן, צילום מסך

שחקן משנה: בראד פיט, "היו זמנים בהוליווד"
סרט בינלאומי: "פרזיטים", דרום קוריאה
סרט תיעודי: ״מפעל אמריקאי"
סרט תיעודי קצר: "(Learning to Skateboard in a Warzone (If You're a Girl"
סרט אנימציה: "צעצוע של סיפור 4"
סרט אנימציה קצר: ״Hair Love״
סרט עלילתי קצר: "החלון של השכנים"
שיר מקורי: "I'm Gonna Love Me Again" ("רוקטמן״)
פסקול: ״ג'וקר"
תסריט מעובד: "ג'וג'ו ראביט"
תסריט מקורי: "פרזיטים"


צוות הסרט "פרזיטים", צילום מסך

סינתיה אריבו, צילום מסך