חזון אפוקליפטי
 
שלל מקומות ואתרים שוממים לחלוטין בתל-אביב ובסביבה הקרובה. אין בהם נפש חיה. לא אדם. גם לא בעל חיים. ואפילו מכונית נוסעת אחת אין במרחב העירוני. דממה אורבנית. הסצנה הזו צולמה כבר ב-2014 והיא בעצם תעתיק כמו-נבואי מדויק של מה שקורה כאן (ובכל העולם כמעט) עכשיו.

בכלל, הסרט "אנטי וירוס", שהבמאי שלו אלון נוימן גם כתב את תסריטו, מתכתב באופן ישיר ובלתי אמצעי עם משבר הקורונה, רק שהחזון האפוקליפטי שלו הקדים את זמן ההתרחשות האמיתי כמעט בעשור. לפני הסצנה הזו סוקר נוימן בסרט את תולדות המגפות שפקדו את האנושות לאורך ההיסטוריה.

אחרי הכיתוב  "האויב הכי גדול של האנושות הוא הנגיף" (ההיסטוריה), מופיע על רקע צילומים ומוזיקה תואמים המידע: מגפת הטיפוס: 100,000 קורבנות. הסתיימה בשנת 430 לפני הספירה; מגפת האנטוניניו: 5 מיליון קורבנות. הסתיימה בשנת 166 לספירה; מגפת האבעבועות השחורות: 500 מיליון קורבנות. הסתיימה בשנת 1979; מגפת הדבר השחור: 75 מיליון קורבנות. בין השנים 1771-1340; מגפת הכולירה: 3 מיליון קורבנות בשנת 1817; מגפת השפעת הספרדית: 100 מיליון קורבנות בשנים 1919-1918; איידס: 25 מיליון קורבנות. משנת 1981 עד היום.

אנטי וירוס, צילום: רונן כהן


"כשהייתי נער מאוד אהבתי מדעים, בעיקר כימיה וביולוגיה," מבהיר נוימן את משיכתו לעולם המטריד של הווירוסים. "בגיל 12 כבר הייתי בתוכנית של נוער שוחר מדע במכון וייצמן ולאחר כחצי שנה קיבלתי מלגה של מחוננים, ובמקביל לתכנית של הצעירים למדתי גם בתכנית עם נוער בוגר, שמיניסטים. חלק מהתוכנית הייתה על וירוסים, סכנותיהם וכולי. וזה נשאר תקוע לי בראש. בשנת 2010 או 2011 הייתה מתקפת סייבר גדולה שבה ניסו לחדור לכל מיני מערכות. זו הייתה בעיקר התקפה על ארה"ב אבל ניסו גם לתקוף את ישראל, ובכל ההתקפות האלה נשלחו גם וירוסים שסייעו להאקרים לחדור למערכות ולשלוף מתוכן מידע. בתקופה הזו כבר הייתי אחרי בית הספר לקולנוע ורצו לי בראש תסריטים בנושאים שונים וזה מאוד עניין אותי, וכפועל יוצא מכך נרקמו בראשי רעיונות שלבסוף גם קרמו עור וגידים". 
 

נוימן מביים כשלצידו הצלם יפתח אלרן צילום רונן כהן

התפרצות וירוס קטלני
 
איך בדיוק נולד "אנטי וירוס"?

"קודם לכן סרט קצר שלי בשם 'חרדת שחקים' זכה בתחרות השנייה של 'אימפרו-אקשן' ששייכת לבית הספר למשחק 'אימפרו' של אבי מלכה. בשלב מאוחר יותר אבי בחר את הבמאים שאת סרטיהם אהב, בהם הייתי אני, וביקש שנעשה עוד סרט בן 25 דקות. התלהבתי מהעניין, מה גם שכבר התרוצץ לי בראש הרעיון לעשות סרט על וירוס שתוקף ממחשב בני אדם, כשבתודעה שלי היה גם תמונה מהאתר שלי ובה אדם לבוש מסכה היושב מול מחשב בחשש להידבק ממנו. התכנון לגבי הביצוע היה להשתמש בסטודנטים למשחק של 'אימפרו', שהם אולי בתחילת דרכם אבל מספיק מקצועיים כדי לעמוד במשימה של הובלת סרט. נתון נוסף היה להשתמש בלוקיישן אחד כדי שלא אצטרך להשקיע הרבה מאוד כסף בפרויקט. ואז ישבתי לכתוב את התסריט".

מה סיפור הסרט?

"במוקד ההתרחשות חברת סטארט-אפ המפתחת אנטי וירוס לבני אדם. יש אנטי וירוס למחשבים ואנטידוט (נוגדן) לבני אדם והחיבור הזה נראה לי מדליק, משהו שההיתכנות שלו בעתיד תהייה כנראה אפשרית. היום עושים מניפולציות על וירוסים ועל די.אן.איי ואר.אן.איי שמתחילות במחשב ואחר כך עוברות לניסויים קליניים. ואם כבר אפשר לעשות את המניפולציות האלה במחשב, אני מאמין שאפשר לעשות אותן גם מחוץ למחשב, אבל באמצעותו. וזה הביא אותי לכתוב על חברה שיודעת לפתח אנטי וירוס לבני אדם. לחברה קוראים 'פתוגן' והפיתוח הזה עובד על ידי אפליקציה הסורקת את העין ומזהה את הפתוגן של הווירוס שנמצא, והיא יודעת לתרגם את זה לאנטי וירוס נגד אותה מתקפה שמתבצעת על הגוף. כדי לקודד את זה בתוך הגוף שלך אתה מקשיב לצלילים מסוימים באמצעות אותה אפליקציה. במונחים של היום, האפליקציה מזהה שיש לך וירוס קורונה, אז היא משדרת את האנטי וירוס דרך צלילים מסוימים שאתה קולט באמצעות הסמארטפון שלך.

אנטי וירוס, צילום: אבירם איתיאל

"אנשי החברה פיתחו את האפליקציה הזו אבל רגע לפני אישור השימוש באפליקציה הם מקבלים התנגדות ממשרד הבריאות, ואז מתחוללת אצלם במשרדי החברה התפרצות וירוס קטלני שהורג בזה אחר זה את העובדים. עושים עליהם סגר ומאותו רגע אני מתאר מה קורה איתם. הסיפור בגדול הוא איך הם בעצם מצליחים להתמודד עם הסיטואציה, אחרי שהווירוס הקטלני שהתפשט בחברה הורג חלק מאנשיה. ואז המשטרה נכנסת לתמונה כדי לחקור מה בדיוק אירע. יש חקירה ויש הדלפה בנושא ויש פחד מאוד גדול מכך שהווירוס הזה יתפרץ ויגרום לקטסטרופה בישראל ואחר כך בעולם. יש בסרט סצנה שלמה שמדברת על למה ואיך צריך לפעול, לנקוט בפעולות מסוימות, כמו אלה שאנחנו רואים היום בטלוויזיה. הנחיות משרד הבריאות מגיעות בדיוק באותו קצב שזה קורה בסרט. יש בו את קבלת ההחלטות: מה לעשות עם האנשים הנגועים בווירוס ואיך להפריד בינם ובין הבריאים. כל ההנחיות שמבוצעות שם דומות מאוד לאלה שמבוצעות היום הלכה למעשה עלינו, על האוכלוסיה, בתקופת הקורונה".

התרסה נגד הממסד
 
ערכת איזשהו תחקיר מדעי-רפואי בנושא?

"ערכתי מחקר מקיף. קראתי המון חומר כדי להבין מהם הפרוטוקולים המבוצעים במדינות אחרות במצבי חירום. ראיתי ביוטיוב המון סרטים שקשורים בווירוסים, טיפול במחלות ובכל מיני התפרצויות שאירעו בעבר ואיך טיפלו בהן. ד"ר אנתוני פאוצ'י, שמופיע עכשיו המון בטלוויזיה בארה"ב, היה אז ממש בתחילת דרכו. הוא וירולוג מרתק, אחד הגדולים בעולם, שגם חקר פטוגנית התפרצויות של וירוסים ואיך הם פועלים על בני האדם. ראיתי סרטונים שלו מ-2003 ומ-2009, כאשר האינפלואנזה תקפה את העולם. אני בטוח שהידע המעשי שלו אינו נופל מזה התיאורטי. מומלץ מאוד לצפות בו, כי הוא מרגיע בדיבור שלו.

"כמובן שגם מצאתי ביוטיוב כל מיני סרטים על התערבויות של הצבא וכוחות הביטחון, בעיקר בארה"ב. ואחרי מחקר די רציני ידעתי לאן אני הולך עם התסריט. בהתחלה היה בדראפט הראשון צוות צילום שמגיע לחברה והולך לסקר את ערב ההשקה של האפליקציה, ואז לא נתנו להם אישור ופתאום מתחוללת ההדבקה וצוות הצילום תקוע בתוך משרדי החברה עם אנשיה. אבי מלכה שכנע אותי לרדת מהקטע של צוות הצילום. שכתבתי את התסריט והוא יצא ארוך לעומת מה שהתבקשתי אבל שכנעתי את אבי ללכת על זה, ולאחר מכן התחלתי להרים את ההפקה.

אנטי וירוס, צילום: יפתח אלרן

"באותה תקופה יפתח אלרן, שעבד איתי כצלם בשני סרטים קודמים, הצטרף אליי כצלם ראשי בסרט. קבענו חמישה ימי צילום. כלוקיישנים בחרנו בניין משרדים בקיסריה, לובי של בניין בבת ים ובניין בתל אביב שנראה הגיוני ש'פתוגן' תשב שם. בנינו תוכנית צילומים ויצאנו לדרך. בהפקה עצמאית, בלי כסף, כשאנחנו מנסים לשכור ציוד בעלויות נמוכות וכו'".

כמה שנים קודם לכן הקים נוימן מיזם הפקה לקולנוע עצמאי בשם 'דונקישוט' ומאוחר יותר הצטרף אליו מתן מלך. הסרט הקצר הראשון שלהם תחת המותג הזה היה "כאב". "הסיפור של דונקישוט הפך להיות בעל משמעות לאחר מכן," ממשיך נוימן, "כמותג של התרסה נגד הממסד, נגד חוסר תקציבים, ואשר עדיין יוצר סרטים בכל מה שניתן באופן אולטימטיבי, גם ללא כל מימון. דונקישוט הפך להיות מושג שמתאר אנשים שעושים סרטים בשביל אהבת הקולנוע ולא בשביל רווח כספי או רווח אישי. בסרט 'אנטי וירוס' התנדבתי כתסריטאי-במאי-מפיק וגם שמתי כסף, והיו עוד אנשים ששמו כסף. ועשינו סרטים קצרים עד שבהמשך הגענו גם לארוכים". 
 

אנטי וירוס, צילום: אלון נוימן

תקציב של 150 אלף ש"ח
 
"אנטי וירוס" עבר לא מעט שינויים מאז הסתיימו הצילומים לראשונה ונוספו עוד ימי צילומי השלמה במהלך הזמן. ב-2012 הוא הוקרן תחילה כסרט בן 35 דקות, אבל בעקבות הערות של אנשים שצפו בו נערכו לו עוד השלמות ובוצעו בו עוד שינויים שונים. בשנים 2012 ו-2013 שלח אותו נוימן לפסטיבלים בינלאומיים שונים בחו"ל במסלול של סרטים הנמצאים בתהליך עבודה. מאחד מהם קיבל המלצה חמה להפוך אותו לפיצ'ר, ואז ישב שוב לשכתב את התסריט והוסיף לו חצי שעה נוספת. לא היה פשוט לכנס מחדש את הקאסט הגדול יחסית, אבל לאחר שהם קראו את התסריט המחודש התלהבו והחליטו לחזור לצילומי ההמשך-השלמות. בעזרת מספר אנשי צוות טכני חדשים יצא נוימן ליומיים נוספים של צילומים. לאחר תהליך העריכה הוקרן הסרט לבסוף בסינמטק תל-אביב, בגרסתו החדשה, בספטמבר 2014.

לאחר סבב הקרנות בארץ פנה נוימן להפיצו בזירה הבינלאומית ושלח אותו לכ-500 פסטיבלים, בהם כמובן ייעודיים לתחום המד"ב-פנטזיה, בתקווה שכמה שיותר מהם ישבצו אותו ברפרטואר שלהם. "התוצאות לא איחרו לבוא", הוא מספר. "הוא התקבל ללא מעט פסטיבלים ובעקבות זאת שלחתי גם את הסרט הקצר שלי 'חרדת שחקים', שבכלל הפך ללהיט בפסטיבלים בחו"ל. התברר לי ששני הסרטים יחד היוו כוח והרבה פסטיבלים לקחו את שניהם. למשל, 'קומיקון פורסט סיטי' שיקגו. בהמשך הגיע 'אנטי וירוס' לאירוע קולנוע יוקרתי בשם 'יורופילם פסטיבל' וזכה שם בקטגוריה של סרטים עצמאיים דלי תקציב בפרסי הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. אלה היו הפרסים הראשונים שהסרט קיבל.

"אחר כך הוזמנתי לכנס שעוסק במדע ורפואה בסולנוק, הונגריה, שם הוקרן הסרט במסגרת פנורמה. ואחר כך הוא התקבל לפסטיבלים בספרד ובארה"ב, בין היתר בוושינגטון די.סי. בהמשך הוקרן בפסטיבל במקסיקו ולאחר מכן בפורטו ריקו, שם זכה בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. באחד הפסטיבלים לסרטי אימה ופנטזיה הסרט התמודד מול הסרט הקוריאני הידוע 'רכבת לבוסאן' ואתה מוצא עצמך באותה קטגוריה עם סרטים שעלו עשרות מיליוני דולרים, כשתקציב הסרט שלך הוא 150 אלף ש"ח. זה מצחיק".

קיבלת עזרה מהקרנות בארץ המתקצבות סרטים ישראליים?

"לא קיבלתי תמיכה מאף קרן, אבל למזלנו הצלחנו להשיג ספונסר נפלא שעזר לנו בגדול בישורת האחרונה של סיום צילומי הסרט ובשיווק - חברת אנטי וירוס בשם ESET. פנינו לארבע חברות אנטי וירוס למחשבים ו-ESET הרימו את הכפפה וליוו אותנו עד שלב הקרנות הסרט וגם לאחר מכן". 
 

אנטי וירוס, צילום: יפתח אלרן


"ידעתי שזה עלול לקרות במציאות"
 
מה התחושות שלך היום, כשחלק גדול מהחזון הקולנועי שלך מתממש כסרט אימה במציאות?

"כשכתבתי את התסריט, הנושא של התפרצויות נגיפים לא היה חדש גם בחיים עצמם, ובתחילת הסרט אני מביא קטעי חדשות מהעולם ומהארץ המדברים על כך. ידעתי שעלול לקרות תרחיש כזה או אחר של התפרצות של וירוס קטלני. זה לא משהו שהוא בבחינת מדע בדיוני טהור. מה שבדיוני בסרט הוא נושא ההתקנה של אנטי וירוס בגוף שלנו, שאפשר כביכול להוריד נתונים ממערכת דיגיטלית לגוף ביולוגי. זה המדע הבדיוני ב'אנטי וירוס'. זה עדיין לא קרה, אבל יכול להיות שזה יהיה אפשרי, בעתיד הקרוב או הרחוק. אני יודע שעובדים על פיתוחים כאלה, שאולי באמצעותם ניתן יהיה לחסן באמצעות אפליקציות או תוכנות מחשב את הדי.אן.איי האנושי מפני התפרצויות נגיפיות או מחלות זיהומיות בכלל".

אנטי וירוס, צילום: יפתח אלרן

ובכל זאת מדהים שצילמת תל אביב ריקה ואתה מראה בסרט את ערכת הבדיקה מטוש לגילוי הקורונה.

"כבר כשכתבתי את התסריט קראתי פרוטוקולים מהעולם המדמים מצב של התפרצות נגיפית, מה שמחייב סגר מוחלט. ולכן החלטתי להראות בסרט את הכרך הגדול של תל אביב ריק מאדם ומתנועה אנושית. צילמתי סימולציה של איך אמורה תל אביב להיראות והיום אני רואה שמעלים תמונות וסרטונים שנראים בדיוק כמו מה שצילמתי כבר ב-2014.

"לצלם את זה לא בזמן מגיפה היה טירוף וחתיכת אתגר. לקח לי די הרבה זמן להבין מתי זה יתאפשר ולמי שתוהה, זה לא צולם ביום כיפור. הסצנה צולמה בחודש אוגוסט, אז נערכה בתל אביב תחרות אופניים גדולה וחסמו הרבה מאוד רחובות ואתרים. יצאתי לצלם בנקודות של המחסומים לכיוון שממנו אמורים להגיע רוכבי האופניים, לפני הגעתם. וכמובן שמצאתי מקומות נוספים, כמו בורסת היהלומים ברמת גן שאין בה כמעט תנועה ופעילות בשבתות. אין שום עיבודי מחשב בצילומים האלה. הכל אמיתי". 
 

עם הפנים להוליווד
 
נוימן, 51, היה חובב קולנוע נלהב כבר מילדותו, למרות שלאחר שירותו הצבאי בחיל האוויר עסק בשלל תחומים, בהם גרפיקה ושיווק, עד שהחל ללמוד קולנוע, ב-2004. "בגיל בית הספר היסודי הייתי, כצייר, עושה סרטי אנימציה של כמה שניות בספרי הלימוד שלי, מצייר אימאג'ים פריים ביי פריים, שדפדוף בספר מעניק להם תנועה", הוא משחזר. "עם חבר שלי גיל, שהייתה לו מצלמת וידאו, היינו מצלמים סצנות מצחיקות בשכונה. פרט לכך, אבי הטמיע בי את אהבת הקולנוע, לקח אותי לראות סרטים מגיל מאוד צעיר והתחום הזה הקסים אותי, בעיקר סרטי מד"ב כמו ,'סופרמן', 'אינדיאנה ג'ונס', 'מלחמת הכוכבים' ו'הנוסע השמיני' וסרטי אקשן נוסח קונג-פו. וכשאתה מתלהב מזה כילד, אתה רוצה להיות חלק מזה כשתגדל".       

לאחר שחרורו מחיל האוויר, שם שירת במזל"טים, ניסה להתקבל ללימודי קולנוע באוניברסיטת תל אביב ובמכללה בבית ברל, אך לא התקבל. ההורים שלי גם לא התלהבו מהעניין ואמרו לו שאם יעסוק בקולנוע ירעב ללחם. "כבר מגיל 13 היה לי קשר מעניין עם שמוליק פירסטנברג, במאי ישראלי שעקר לארה"ב ועשה שם די הרבה סרטים", מספר נוימן, "ובשנות ה-90 פנטזתי לנסוע להוליווד ואולי להשתלב בחברת 'קאנון' של מנחם גולן. אבל הייתה לי בת זוג ותכננו להתחתן אחרי שאסיים את הצבא והיא לא רצתה לנסוע לארה"ב, אז הייתי צריך לבחור בין האהבה לבין הקולנוע ובחרתי באהבה.

"ויתרתי על החלום, אבל זה ניקר בי כל הזמן וכשהתגרשנו הדבר הראשון שהלכתי לעשות זה ללמוד קולנוע באוניברסיטה הפתוחה. שם גם הכרתי את מתן מלך. במרוצת הלימודים עשינו יחד שני סרטים קצרים וכך התחלנו לעשות קולנוע עצמאי במסגרת המיזם שלי 'דונקישוט', ופיתחנו במסגרתו את האידיאולוגיה של ליצור קולנוע גם אם אנחנו לא מקבלים תקציבים מהקרנות".

נוימן מקבל את פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים סינקמפוס 2016 בפורטו  ריקו. צילום חוויאר אוסקר פרז


בשנה החולפת הציג נוימן עוד עבודת קולנוע שלו באורך מלא כבמאי ומפיק, "המלחינה", שגם אותו הפיק יחד עם מתן מלך. בעלילת הסרט - בו משחקים דבי לוין, מוחמד נעמה, ג'וש שגיא, נאור ואטורי וזבולון מושאשווילי - שלובים בתמהיל מרתק הקונפליקט היהודי-פלסטיני, אקשן, מתח, פשע ורומנטיקה. "המלחינה" כבר רשם סבב הקרנות בארץ, השתתפות בלא מעט פסטיבלים בינלאומיים בחו"ל, בהצלחה לא מבוטלת ואף זכה בפרס הסרט הבינלאומי בפסטיבל הסרטים אסטי שבאיטליה.

ב-2005, עוד לפני שפנה ללימודי קולנוע, פרסם נוימן רב הפעלים רומן, "נבואת האלגוריתמים", שגם בו יש אלמנטים נבואיים. "זה סיפור על מדינה שראש הממשלה שלה מוכר אותה בשביל בצע כסף וקמה התנגדות למעשיו", הוא מתאר. "ויש שם את הקטע של השב"כ, שעוקב אחרי אנשים ומצליח להסיתם זה נגד זה כדי להפכם למלשנים, מדינה תחת האזנות סתר, אפליקציות כשעוד לא היו כאלה, ומחאה חברתית נוסח דפני ליף. הלוואי שבועז דוידזון יעשה מזה סרט אקשן מטורף בחברה שלו בהוליווד, 'מילניום'".