בכורה עולמית מדי ערב

פסטיבל תל אביב דאנס – TEL AVIV DANCE  יתקיים השנה בתאריכים 16-8 בספטמבר 2020 במרכז סוזן דלל, עם תשע הופעות בכורה עולמיות בהפקה ייחודית וייעודית למדיה הדיגיטלית, כולן של יוצרים ישראלים.

במשך תשעה ימי הפסטיבל תשודר מדי ערב בכורה עולמית אחת. המחיר לצופה יהיה נמוך במיוחד, 20 ש"ח למופע או כל סכום שהצופה ירצה לתרום מעבר לכך.

הפסטיבל מספק גם הזדמנות לאפשר פרנסה ליוצרים, לרקדנים, למוזיקאים, לעובדי במה, לתאורנים ועוד, בימים אלה שבהם התעשייה מושבתת. המרכז מקווה שהעברת פסטיבל תל אביב דאנס לאון-ליין בסטרימינג יחשוף את האמנים ויעניק לקהל הנאה מרובה. כל מופע יהיה זמין לצפייה ברשת במשך 24 שעות.

בין המשתתפים בפסטיבל השנה: אלה רוטשילד, עדי בוטרוס, אנסמבל מחול קייזר אנטונינו, אורלי פורטל,  אסף, להקת שאדן למחול, שלומית פונדמינסקי, תיאטרון מחול רנה שיינפלד ואנאבל דביר.  

אורלי פורטל, פקוריני, צילום: שרה הולצמן


תל אביב דאנס הינו פסטיבל שנתי, המתקיים במרכז סוזן דלל מאז 1999 ומציג להקות מחול וכוריאוגרפים מקומיים ובינלאומיים. הפסטיבל היה מאז ומתמיד מוקד עליה לריקוד לשוחרי המחול ונחשב לאחד מהמובילים בעולם בתחומו. הפסטיבל זוכה לתמיכת משרד התרבות והספורט.

עשיר, אנרגטי, בעל תעוזה

ההנהלה החדשה של מרכז סוזן דלל, מביאה עמה רוח חדשה המותאמת לזמן, לשינויים ולהתקדמות של סצנת המחול בארץ ובעולם. מנכ"לית המרכז, ענת פישר לבנטון והמנהלת האמנותית נעמי פרלוב, פורשות יריעה רחבה של פעילות יצירתית עתידית כדי לייצר בית לכוראוגרפים, רקדנים, אמנים רב תחומיים, חוקרים ואנשי תרבות. השתיים מחליפות את יאיר ורדי, שניהל ופיתח את המרכז מיום הקמתו ופרש מתפקידו לאחר 30 שנה.  

ההנהלה החדשה שואפת שמרכז סוזן דלל יהווה בית לצמיחה, התואם את התרבות המקומית, המקדם יצירה ישראלית,  מטפח את מעמד הרקדן, מפתח ומעודד עשיה מחולית. באמצעות קידום היצירה המקומית הישראלית, ההנהלה החדשה שואפת לפתח תכניות מגוונות במטרה להנגיש ולהרחיב קהלים שונים.

חשיבות רבה מוענקת לתכניות המוקדשות למטרה זו: הקמת מסגרת חדשה, ארוכת טווח וחובקת שתעניק במה ליוצרים חדשים על מנת ליצור דור חדש של כוראוגרפים; חיבור, קישור ועירוב האמנות הישראלית עם הבינלאומית, שליחת יוצרים ישראלים ליצור בלהקות בחו"ל ויוזמת שיתופי פעולה של יוצרים ואנשי מקצוע בינלאומיים לטובת העשרה מקומית; ושילוב מפגשים של המחול עם תחומי האמנות השונים כמו מוזיקה, קולנוע, תיאטרון. 
 

ענת פישר לבנטון, מנכ"לית סוזן דלל, צילום: ניר סלקמן

"המחול הישראלי הינו תופעה נדירה בסצנת המחול העולמי. למחול הישראלי סגנון מובהק, הוא עשיר, אנרגטי, בעל תעוזה, מחובר לאדמה אך גם פורץ דרך", אומרת נעמי פרלוב, המנהלת האמנותית של מרכז סוזן דלל. "לא פעם במסעות עבודתי, נשאלתי על ידי מנהלי להקות ופסטיבלים מארצות שונות, כיצד נוצרו בישראל הצעירה, הקטנה והמורכבת, כישרונות כה רבים. ואכן, הצורך להמשיך ולייצר קרקע תרבותית- אמנותית חזקה, עשירה ופורייה בישראל קיים ומהדהד, ומתוך כך החזון שעומד לנגד עיני הוא טיפוחו של מרכז סוזן דלל כבית לכוריאוגרפים, רקדנים, אמנים, חוקרים ואנשי תרבות ורוח מהארץ ומחו"ל".                                                                                                                                               

עוד מוסיפה ענת פישר לבנטון, מנכ"לית מרכז סוזן דלל: "בתקופה זו בפרט, הרגשנו שחשוב להמשיך בכל מחיר לטפח את היצירה התרבותית הישראלית ולכן החלטנו על אף אילוצי ומגבלות הקורונה,  לקיים את פסטיבל תל אביב דאנס, המתקיים כבר שני עשורים ברצף. הקצנו משאבים להעלאת המופעים של מיטב אמני המחול העכשווי בישראל, בפלטפורמה דיגיטלית ייעודית לטובת הפסטיבל". 

נעמי פרלוב, צילום: Anne Sylvie Bonnet

מופעי פסטיבל תל אביב דאנס 2020:

עוד דבר אחד  – עדי בוטרוס
בעבודתו החדשה, מעמיק עדי בוטרוס את עיסוקו בזהות גברית כמרחב הנתון למנגנוני שליטה וכח. העולם הגברי, ברובו, מתנהל על פי מערכת פאלית, שבסיסה כוח והדחקה ריגשית. היצירה תבוצע על ידי ארבעה גברים בעזרתם, מבקש בוטרוס לבחון מחדש את היחסים בין גבריות לכוח, את הקשר שבין המרחב הקונפלקטואלי לבין הגוף ותוצריו ואת האפשרות להתמסר לגוף אחר מבלי להתחייב לפרשנות זוגית-מינית. במקביל לעיסוקו ביצירה כוריאוגרפית, בוטרוס אספן תקליטים ודיג׳יי. 8 בספטמבר, 22:00

עוד דבר אחד, עדי בוטרוס, צילום: אריאל תגר

INCH OF SLAM -   אנאבל דביר
7 INCH OF SLAM - THE FULL BODY SOUNDSCAPE - אנאבל דביר היא כוריאוגרפית עצמאית, אמנית קול ופרפורמרית, החוקרת את אומנות המופע החי דרך המתח הקיים בין פרזנטציה לסנסציה ובין הנשמע לנראה. המופע הוא אלבום חי לפסקול ההטחה ו"הגוף של הקול", בו מתרגלות המופיעות את הדחף האנרגטי, אינסטרומנטלי-מוזיקלי והתחושתי-מוחשי, שבמפגש בין הגוף לרצפה. "הנוף-קול" (Soundscape) מעובד באמצעות טרנספורמציה של ארכיטיפים אודיאליים ו"שירת אינסטרומנטים", מבקש להתמיר את משמעותן הפרפורמטיבית-נגטיבית של פעולות הגוף הבשרי, ולהבנות קונוטציות חדשות עבורן. כיצד מושפעות הצורה הפיזית - ויזואלית והתחושה של פעולה ארכיטיפית, הנתפסת כמכאיבה, מסוכנת, אלימה, על ידי דימויים אודיאליים-סונוריים משתנים?  9 בספטמבר, 21:00   


INCH OF SLAM, אנאבל דביר, צילום: דוד קפלן

כל עוד יש אויר מסביב - אנסמבל מחול קייזר אנטונינו
אבי קייזר וסרגיו אנטונינו החלו בחזרות בתחילת חודש ינואר 2020, למופע שהיה אמור לעלות בחודש מרץ. בעקבות הסגר הוקפא המופע, וכשהחזרות התחדשו בחודש יוני נוצרה פרספקטיבה חדשה ליצירה כולה. ביצירתם החדשה, "כל עוד יש אויר מסביב", מתעמתים השניים עם גוף, טבע, סביבה והיחסים ביניהם. העבודה כוללת קטעי יצירות של המלחין הגרמני לודוויג ואן בטהובן, שהשנה מציינים ברחבי העולם את יום הולדתו ה-250, לצד עיבודים חדשים. הבחירה בבטהובן לא היתה מקרית - ניתן לראות את יצירותיו כאפותיאוזה, כחגיגה, של הטבע המרהיב, אך בה בעת גם את כוח ההרס שלו. האם האושר עדיין אפשרי בעולם שנדמה כמתמוטט הן פיזית ומוסרית? אבי קייזר וסרגיו אנטונינו חיים ויוצרים בארץ משנת 2013. ביצירותיהם קיים דגש חזק על המקום, הזירה בה מתרחשים הדברים. בשנים האחרונות חלק גדול מעבודתם נעשית במרחב הציבורי בשיתוף עם ארכיטקטים וצלמים. 10 בספטמבר, 21:00  

 
פיגולים -  אלה רוטשילד
יצירתה החדשה של אלה רוטשילד, כוראוגרפית, אמנית רב תחומית ורקדנית, מתארת סיפור תרבותי על רקע ארוחה סביב שולחן ארוך. שלוש הדמויות הראשיות סובלות מבדידות בלתי נסבלת ונלחמות על דרכן בין חיים למוות. התפאורה חושפת סיפורים בתוך סיפורים, תוך הסתמכות על שכבות הקשרים שבין דמויות הרבות. דרך ישותה המטריאליסטית מגיעה כל דמות לתודעה וחושפת את אנושיותה המהותית ביחס לקיום ולחיפוש אחר האושר. הארוחה משמשת כייצוג של אופן התנהלותנו בחברה העכשווית: הטקס והרגלי הפעולה מאפשרים מרחב לבנאליות ופנטזיה, פחד ותשוקה, ומאבק בין מעמדים סוציו-אקונומים. היצירה מבוצעת על ידי 26 אמנים, כולל המוזיקאי גרשון וייסרפירר ורקדנים מתכנית המסלול להכשרת רקדנים - ביכורי העיתים. 11 בספטמבר, 21:00  


פיגולים -  אלה רוטשילד, צילום: אפרת מזור

 
Fakarouni - אורלי פורטל
"יצירת מחול זו היא שיר אהבה לאהבה, לכל אהוביי ומאהביי, שיר הלל ליכולת להיות אישה אוהבת שאינה תלויה באהבה". פקרוני הוא מחול תשוקה סוחף, החושף מנקודת מבט אישית את הקשר בין הגוף הזמני לאהבה הנצחית על רקע פסקול שירתה של אום כלתום. את היצירה, שבה בוחרת אורלי פורטל, לראשונה, לרקוד עם גברים, מלווה קולה של "הגבירה", אשר פילסה לעצמה דרך בעולם גברי פטריארכלי והיתה לסמל תרבות, מקור השראה לחופש ולביטוי נשי גאה שאינו נכנע לתכתיב הגברי. הנשים משמיעות קולן, המחוללת ו"כוכבת המזרח" חוברות לדואט שאינו תלוי בזמן, בהקלטה מימים עברו ועל הבמה בזמן אמת, מלוות את הגברים אשר אימצו אל לבם את שפת המחול הייחודית של פורטל. במופע מיטשטשים גבולות המגדר כאשר משחקי כוח עתיקים נבחנים לעומק ומתגבשת הגדרה חדשה של גבריות סמכותית ונשיות פורצת דרך. מחול קברט וירטואוזי עכשווי המהלל את התנועה הטקסית של הגוף הרוקד במפגן מרתק של מיתוס התשוקה והחירות לזהור בה, הן כגבר והן כאישה.  12 בספטמבר, 21:00  
 
ראיתי פרפר –  תיאטרון מחול רנה שיינפלד
רנה שיינפלד מציגה ערב מחול ושירה המורכב מארבעה חלקים בהם תציג את יצירות המחול והשירה שלה. היצירות - "ראיתי פרפר", "ירח שט בנחל מחפש כוכב", "שפשפתי אבן באבן" ו"הגוף הרוקד רועד רוטט" - מוצגות על רקע פסקול שחובר על-ידי המלחין זוכה פרס הגראמי דיוויד דרלינג וכ-40 שירים שכתבה רנה שיינפלד במשך כ-30 שנה. אסופת שירים נדירה זו לצד המוסיקה המדיטטיבית של דרלינג נותנת מקום לרנה ולהקתה להתבטא ולנוע בחלל שהוא חלומי ומופשט. התכנית כוללת את השקת ספר השירים של רנה ומלווה בציורים של נכדייה נגה ושחר. 

שיינפלד, רקדנית, כוריאוגרפית, מנהלת להקה ומורה למחול, אמנית חדשנית ועזת הבעה, שיצירותיה מגלמות בתוכן התרחשות קסומה של תנועה, תיאטרון, מוזיקה, ויזואליה כובשת, חושניות ומסתורין. ביצירותיה מרבה רנה שיינפלד לעשות שימוש בחפצים ובחומרים שונים, ויוצרת שפה אישית ייחודית לה. את עבודותיה מאפיינים רגש ורגישות, לצד אופי מבני מרשים במשחק עם צורה חלל וזמן.  13 בספטמבר, 21:00  


ראיתי פרפר, צילום: רוני דדון

צורה מס ' 16 – רועי אסף
עיגול. משולש. קו. כוכב. מצולע. מרובע. משושה. משובע. מנסרה. קובייה. מלבן. תיבה.
מישור. ישר. נקודה. וצורה מס' 16. צורה מס' 16 היא עבודת מחול לשלושה רקדנים ועפיפון או ריקוד לשני זוגות בסדרה של אלף התחלות, ריקוד שחייב את חייו להוקטו ומריקו, ליוהאנס מהמאה ה 19, ליוהאנס מהמאה ה 21, לאהבה, לשנאה, לילד פלא, למפלצת הגשם, לרוח רפאים, לנערות ולנערים, להתמוטטות עצבים, לאגרטל עם פרחים, לפיל מזוקן וגמל ששוחה באגם. צורה מס' 16 היא עבודה לצופה היחיד שקובע את גורלה, ואם זה בכלל ריקוד.  14 בספטמבר, 21:00   

צורה מס' 16, רועי אסף, צילום: איה אסף


המקום הזה - להקת שאדן למחול
טרילוגיה כוריאוגרפית אשר מסמנת "מקום" כמרחב אשר מכיל בתוכו זיכרונות, תקוות, אכזבות, שאיפות, חוויות, רגעים של כאב ושמחה. העבודה מתרחשת בשלושה חלקים: מתחילה ברחבות מרכז סוזן דלל, משם נודדת לתוך סרט שצולם בשוק בעיר העתיקה בנצרת, ולאחר מכן על הבמה; כשכל חלק נע על הציר של מקום וזמן בין העבר וההווה, היסטוריה וזיכרון, בין מחול ובין חיים.
שאדן אבו אל-עסל היא רקדנית, מורה וכוריאוגרפית הפועלת ויוצרת בנצרת, בה הקימה מערך שלם של מסגרות לימוד ופרויקטים בתחום המחול. הרציונל שמנחה אותה הוא פיתוח אומנויות המחול והבלטתן בחברה הערבית, ויצירת מרחב חופשי לתלמידי ותלמידות בית הספר שיאפשר התפתחות מקצועית השלמת מסע התמחות מקצועית בתחום אומנויות המיצג והמופע.  
15 בספטמבר, 21:00  


המקום הזה, להקת שאדן
 
Big Hand, Little Hand – שלומית פונדמינסקי
אישה יושבת זקופה. היא ממתינה. האוויר שבתוכה, ישתנה ויעצב את עולמה. הגיל שלה, הנוף, הבית שלה, זיכרונותיה יתפרקו ויבנו מתוך מצב פיזי ותודעתי של המתנה. למי היא מחכה? ולמה? שלומית פונדמינסקי יוצרת ומבצעת סולו חדש בהשראת מחוגי השעון ומושג הזמן. פונדמינסקי היא  רקדנית, יוצרת עצמאית ומורה למחול. מופיעה עם עבודותיה ומנחה סדנאות בישראל ובחו"ל. 16בספטמבר, 21:00  

הפסטיבל יתקיים בתאריכים 16-8 בספטמבר 2020 במרכז סוזן דלל בתל אביב. מחיר כרטיס: 20 ש"ח למופע, הפתוח לצפייה בסטרימינג למשך 24 שעות. ניתן לרכוש כרטיס משולב לכל 9 המופעים במחיר של 99 ש"ח. כל היצירות יוצגו באתר סוזן דלל עד ה-25 בספטמבר 2020. כמו כן ניתן לתרום למרכז סוזן דלל לעידוד המחול והיצירה הישראלית המתמודדים עם משבר הקורונה.

לרכישת כרטיסים ולהרשמה לצפייה מקוונת