כניסה לעולם של פעם

בין אם משוחחים איתו ובין אם שומעים את המוזיקה שהוא יוצר, מפגש עם המוזיקאי אלון לוטרינגר הוא כניסה מחודשת לעולם שמזכיר לי דברים שלא ידעתי ששכחתי. עולם שבו כל הגיבורים שגם אני מכירה מסתדרים בשורה, עולם שהכרתי פעם, כשידעתי מה טוב בעיניי ומה לא, עולם שבו המילה "רציני" והמילה "עומק" הן מילים טובות, ואם גם אתם רוצים להיזכר בכך שיש עדיין עולם כזה, ב-8 בספטמבר נפתח פסטיבל הג'אז 2020 מבית היוצר של פסטיבל ישראל, וזאת ההופעה הראשונה שכדאי לרכוש אליה כרטיסים.

את לוטרינגר שמעתי לראשונה ב-2005 כשהלכתי להופעה של "מורה", שלושה צעירים מוכשרים להחריד – שחר ברבש, עומר קליין ולוטרינגר הסולן, שנפגשו שוב ב-2015, אחרי שהתפרקו, כדי להקליט את האלבום שינציח את מה שכל כך אהבתי בהופעה שלהם. ב-2012 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו "ביער של טורקיז אפור", ובמקביל הפך למפיק מוזיקלי מוערך שעובד עם יוצרים כמו יוני רכטר, אבי בללי ויהודית רביץ, רוני אלטר, דניאלה ספקטור ודאנה איבגי. לפני שנה בדיוק יצא האלבום השני והיפה כל כך שלו, "GROUND" שמכניס את המאזין בדיוק לאותה אווירה שאין בה שנתון, רק מוזיקה שהנפש היא הנמען הראשון שלה.

לפסטיבל הג'אז הבינלאומי בירושלים מגיע לוטרינגר (38) עם ההרכב שלו – עוזי רמירז ויונתן אלבלק בגיטרות, דני עבר-הדני קלידים, יובל גרעין בתופים ולוטרינגר עצמו שזז בין הבס לפסנתר ולגיטרה – עם לונא אבו נסאר הנפלאה כאורחת מיוחדת, וכמובן, עם שירי שני האלבומים, בדגש על האחרון. 
 


"התעשייה כל הזמן משתנה"

"חשבתי שזה אלבום שיוקלט בלייב ביומיים בברלין", מספר לוטרינגר על "GROUND", "וזה נהיה שלוש שנים של עבודה והעלאות והתלבטויות."

התלבטויות?

"אני חושב שכל שנה שנתיים התעשייה משתנה עוד קצת ובתוך תהליך של עשייה אני חושב שזה חודר וקצת מבלבל. אפילו לגבי איך אתה הולך להוציא ואיפה אתה הולך להוציא. בטווח שבין 2015, כשהוצאנו את האלבום של 'מורה', ל-2019, כשהוצאתי את האלבום שלי – הדיסקים נעלמו לחלוטין מהעולם, ספוטיפיי ואפל מיוזיק קיבלו את מירב המקום, יוטיוב משתנה ממשהו אורגני למשהו ממומן, אפילו פייסבוק משנה את עצמה – הכל מקבל צורות אחרות. התעשייה כל הזמן משתנה סביבך."

את האלבום הוציא לוטרינגר בדיגיטל וכתקליט. "'זהב שחור', שזה לייבל התקליטים של 'האוזן השלישית', עזרו לי להדפיס תקליט וזה היה חלום מאוד גדול שלי שזה ייצא ככה."

רומנטיקניות?

"אלף, אני שומע תקליטים. בצורה שבה אני שומע מוזיקה אני קצת אספן. לא הארד קור, אבל ככה אני שומע את המוזיקה שאני אוהב. וגם, אני קצת מרגיש שתקליט זו איזו שהיא דרך שבה היצירה מקבלת את הארט שלה."

היא מקבלת גוף

"היא מקבלת גוף. האנשים שבאמת אוהבים אותה מקבלים את האופציה TO OWN IT, וזה דבר שלא קיים במרחב הדיגיטלי. אפילו הקרדיטים. כשאני אוהב מוזיקה, את יודעת כמה אני צריך לפעמים לחפש מי היה מעורב בה? לוקח לי מלא זמן למצוא ברשת מי הפיק, מי מיקסס."

"היום הרבה יותר נוח לי כזמר"

אתה אומר מיקסס, ואני נזכרת שקראתי בריאיון איתך שאם היית יכול לתקן משהו במוזיקה שלך היית פחות מחביא את השירה בתוך המיקסים של האלבום הראשון שלך, שאותו אתה הפקת מוזיקלית

"אני חושב שזה משהו שהיה נכון לי אז, כשהייתי בתוך איזשהו תהליך של קודם כל לבנות לעצמי גוף כמפיק וכאמן. זה היה חקר של יכולת ההפקה שלי ושל האם אני בכלל יכול לשרת את עצמי במקום הזה. הפקתי את האלבום הזה כי בעצם הרגשתי שאני מנסה לנהל איזשהו דיאלוג עם אנשים שאין לי באמת דרך להגיע אליהם. המפיקים שרציתי לעבוד איתם, או ללמוד מהם, זה דניאל לה נואה ובריאן אינו, וידעתי שבאיזשהו מקום אני צריך לנהל איתם דיאלוג דמיוני בראש כדי לעשות את מה שאני רוצה. זה בא מתוך הרצון שלי להיות הם, למעשה, להפיק את המוזיקה תחת העקרונות והיכולות שאיתם הם מפיקים, ונראה לי שעד היום אני בתוך דיאלוג דמיוני עם הגיבורים שלי, בכל דבר שאני עושה.

"אז זה סוג של התגלחתי על עצמי, כי היו הרבה דברים שלא ידעתי אז לעשות, ואיך לגשת אליהם. אבל הטעויות שעשיתי על עצמי, והזמן שלקח לי לעשות את זה, נתנו לי גם הרבה ביטחון כמפיק ללכת הלאה ולעשות את זה עבור אחרים ושהאמנים שאני מפיק לא ישלמו את המחיר שאני שילמתי." 


אלון לוטרינגר, צילום: ויטלי פרידלנד
 
השירה קיבלה פחות מקום?

"אני חושב שאת השירה קצת החבאתי, קצת לא נתתי לעצמי כזמר את המקום, אולי כביטוי של איזה קונפליקט פנימי. משהו שרצה להיחשף רק עד איזושהי נקודה, והיום אני מבין שזה משהו שהרבה יותר נוח לי לקחת אותו החוצה וקדימה, אולי גם כי אני יותר בטוח בעצמי במקום של המפיק."

וכנראה גם במקום של הזמר

"אני חושב ש'של הזמר' זה בעצם נגזרת של המוכנות שלי להיחשף. המוכנות שלי להביא משהו קדימה."

הזמן הלא קצר שעבר בין אלבומי הסולו שלך קשור לדבר הזה שאתה מדבר עליו? כי נדמה שיש משהו מאוד חשוף במהות שלך, ומצד שני באמת משהו שמאוד פוחד להיחשף

"אני חושב שהזמן שלקח בין אלבום לאלבום קשור לזה. כל הוצאה של מוזיקה חדשה שלי דורשת ממני המון, מנטלית. זה לא משהו שכיף לי לעשות אותו לגמרי בשוטף. אני רוצה לעשות מוזיקה כל הזמן ובכל מיני צורות, ולכן אני אלבש כובעים שונים כי לא תמיד יהיה לי כיף להיות במרכז עם זה. כשהייתי נער, השירה הייתה אחד האלמנטים בהווייתי המוזיקלית שקיבלתי הרבה חיזוקים לגביו, אבל משום מה בחיי הבוגרים הרגשתי צורך יותר להביא קדימה את 'המוזיקאי' השלם והמורכב, כאילו הדמות שלי רק כזמר מחייבת איזה נרקיסיזם שלא הרגשתי איתו בנוח. בשנים האחרונות אני בתהליך של להרגיש יותר נוח עם המקום הזה ולאפשר לעצמי."

"מוכן לקבל שאין לי שליטה"

ההתפתחות הזו בזמרוּת היא השתקפות של תהליך שמשפיע גם על עוד תחומים בחיים

"זה תהליך שאנחנו עוברים כאנשים, בכלל, ביכולת שלנו לאינטימיות. ביכולת שלנו לדבר ברור. לשיר בקול ברור וכשכל הווייתך בפנים, זה דבר שדורש יכולת לאינטימיות עם המאזין שהיא לא מובנת מאליה לאף אדם, בטח שלא לאדם צעיר שמחפש את הקול שלו. יש שלא יחשבו על זה ופשוט יעשו או ימצאו מעקפים ואני כנראה בדיאלוג מתמיד עם הנושא הזה."

זה גם מעיד על הסכמה לוותר קצת על הפרפקציוניזם, לא?

"זאת שאלה. אני לא בטוח. אני חושב שזה להסכים לקבל את זה שאין לך שליטה על מה שיוצא ממך ברגע שהוא יוצא ממך יותר מאשר ויתור על הפרפקציוניזם. זה קשור לאיזו שהיא קבלה שמה שהשקעת במשהו –לא תמיד יהיה בפרופורציה לתגובה החיצונית, לטוב ולרע. וזה דבר נורא משמעותי לקבל אותו, במיוחד, לדעתי, בתקופה הזאת."

אתה מתכוון לקורונה?...

"אני מתכוון למוזיקה ברשת, לצורה שבה המוזיקה נצרכת, למקום שלה בתוך התרבות." 

אלון לוטרינגר, צילום: ויטלי פרידלנד
 

כשהחלומות פוגשים את המציאות
 
העזת לחלום הכי גדול במוזיקה בעבר?

"מבחינת שאיפות וקריירה? אני חושב שכן, אבל זה לא תמיד היה בחיבור עם הפעולות שלי במציאות. אני חושב שדווקא השאיפות המאוד גדולות שלי לא לגמרי היו במגע עם ההבנה שלי את הפגיעות שלי ושל עבודת השטח הנדרשת. הייתה איזושהי תחושה – וזה קשור לשאלה הקודמת – שהדברים יכולים לצאת רק בסיטואציה המושלמת להם. עם ההתבגרות אני מבין שהתינוק הזה שאתה מייצר אותו, האמנות הזאת, היא תלך ותזחל על האספלט. רק ככה היא תגיע לאנשהו ורק ככה גם השאיפות שלך יוכלו להתממש. רק דרך המעבר הזה, דרך הלכלוך."

ועדיין, מכאן ועד לדמיין אותך מופיע בכמה מהמקומות היותר משפילים שיצא לי לצערי להכיר – יש עדיין מרחק, לא?

"אני באמת לא מופיע הרבה, גם כי זה דורש ממני תמיד איזה מחיר נפשי לפני. אני כן יכול להגיד שסביב ההופעות של האלבום האחרון כן עברתי תהליך מאוד משמעותי של היפתחות. כאילו, הרבה הרבה יותר נוח לי על במה. הרבה יותר נוח לי לשיר על במה, לדבר על במה. זה משהו שמאוד נפתח אצלי. אבל זה לא מרגיש לי תמיד מה שאני צריך. אני לא צריך לפגוש קהל בכל מחיר."

והחלומות של היום?

"זו תקופה מאוד מורכבת כי היום אנחנו לא מצליחים לחלום מה קורה בחודש הבא. לי, לפחות, זו הפגיעה הכי חזקה שקשורה בתקופה הזאת. האופק עכור. גם פוליטית, גם תעסוקתית. גם אלה מאתנו שיותר ברי מזל ופחות נפגעו כלכלית - נראה לי שעדיין מתקשים מאוד לדמיין את הקדימה.

"אני הייתי אמור לחזור, בעצם, לאולפן בברלין שהתחלתי להקליט בו את האלבום הקודם ולהקליט אלבום חדש בלייבל שנקרא lowswing records, שזה לייבל על טהרת האנלוג. הסשן כבר היה קבוע ל-12 באפריל, עם מתופף בשם ארל הרווין שהוא המתופף של הטורים של Tindersticks ושל the the, ועם גרג כהן, הקונטרבסיסט של תום וייטס. היה לי כרטיס טיסה, היה כבר הכל, היו אמורים להיות כמה ימים באולפן שבהם אני מקליט אלבום חדש על טייפ, פורמט ההוצאה העיקרי הוא ויניל, שזה הקטע של הלייבל הזה – אז עדיין יש בי תקווה שזה יקרה. אבל אין לדעת."

ובינתיים המפגש עם לונא אבו נסאר

"לפני כמה שנים הייתי בהופעה שלה ב'אוזן בר' וממש נדהמתי ממנה. יש בה איזו שהיא יושרה, ביצירה, שאני ממש זוכר את עצמי מרותק בהופעה הזאת. תמיד חשבתי שמתישהו נשתף פעולה ואז עלה הרעיון לעשות את הפסטיבל ונפגשנו וניגנו כבר ביחד וגם ברמה האישית זה הרגיש שמשהו בתדר שלנו מאוד דומה. אפילו הבנו שלונא ואלון זה אותו שם למעשה, כי היא כותבת לונא עם א'." 
  


לונה אבו נסאר, צילום: יואב פיצ'רסקי  
  
 המופע של אלון לוטרינגר מארח את לונא אבו נסאר יתקיים ביום שלישי, 8 בספטמבר 2020 ב-21:35 בפסטיבל הג'אז הבינלאומי בירושלים. הפסטיבל יתקיים ב-10-8 בספטמבר בגן הפסלים ובגלריות מוזיאון ישראל בירושלים. מחירים: סולו - כרטיס כניסה יומי לצפייה לייב בגן הפסלים 90 -120 ₪, סולו אונליין - כרטיס צפייה יומי - 40 ₪. טריו - כניסה לשלושת ימי הפסטיבל לייב בגן הפסלים - 270 ₪, טריו און ליין - כרטיס המקנה צפייה בכל שידורי מופעי הפסטיבל - 100 ₪.  
למידע ולרכישת כרטיסים