בשביל לגלות שהאושר נמצא בדברים הקטנים לא חייבים לצפות דווקא ב"מופע מאושר". בכל זאת יש כמה הברקות במופע הזה ואחת מהן היא נוכחותו של אמיתי יעיש. מיכל בן דוד מדווחת.
מחפשים אחר האושר
כשיצאתי מבית ציוני אמריקה אחרי צפייה בשחקני "מופע מאושר" במשך שעה ומשהו, לא הרגשתי מאושרת יותר. אם כבר הרגשתי זקנה יותר.
המופע נפתח במונולוג של אחד השחקנים שמספר על חיפוש ממושך אחרי האושר. בין יתר הדברים הוא ניסה סמים, ניסה סקס, ניסה את הודו, ושוב את הודו וכל פעם שהוא הרגיש ממש על סף תחושת האושר, הוא הבין שמדובר בהרגשה מזויפת. מהנקודה הזן מתחיל מסע שלם בשיתוף הקהל לחיפוש אחר האושר, שמשתתפים בו חמישה שחקנים: אמיתי יעיש, אילן פופקו, איילת רובינזון, אלון מרגלית ואפרת ארנון.
מדובר במופע שרובו כתוב מראש, אבל בחלקים נבחרים הקהל הופך גם הוא למשתתף פעיל. אחד הקטעים המצחיקים התבסס על מעין "ריאיון" מצולם שצוות השחקנים ערך לזוג מהקהל עוד לפני המופע - כשלכל אחד מבני הזוג הוצגו אותן שאלות בנפרד. הריאיון המצולם הוקרן באולם, ואחריו השחקנים נכנסו לנעליו של בני הזוג, והריצו קטעים מאולתרים מחיי הזוגיות של השניים.
אם לומר את האמת - הקהל בבית ציוני אמריקה נראה די רדום. הניסיונות של השחקנים לדובב אותו לזרוק מקומות בהן יתרחשו הסיטואציות, רעיונות למשימות וכו` התבררו כקשים הרבה יותר מהמקובל. אולי תרמה לכך העובדה שהמשימות שהוטלו על האנשים שהועלו לבמה היו כאלו שכבר נטחנו עד דק במופעים אחרים. אילתור קולות לסיטואציות, להרביץ לשחקנים בכל פעם שהם אומרים מילה אסורה ועוד.
מבין חמשת השחקנים שעלו וירדו מהבמה, תפס את תשומת ליבי בעיקר אמיתי יעיש. זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בו על הבמה, ונדמה לי שיש לו המון מה להציע. חוש ההומור ויכולת האלתור שלו הצילו אתמול כמה מערכונים. אם כבר מדברים על רגעים קטנים של אושר, יעיש בהחלט סיפק כמה כאלה.
אי אפשר להגיד שאין הברקות ב"מופע מאושר". יש שם טקסטים שנונים ומיני חידושים, אבל המסקנה שהם מגיעים אליה בסופו של דבר – שהאושר נמצא בדברים הקטנים – היא כל כך נדושה ולעוסה שזה די מבאס. כאן דווקא לא באה לידי ביטוי של מקוריות או יצירתיות מצד צוות היוצרים, וזה הרחיק ממני את האושר לפחות עד המופע הבא...
לפרטים נוספים
04/06/2006
:תאריך יצירה
|