הכנר והמוזיקאי נביל עבוד אשקר, יוזם ומנהל הפסטיבל הליטורגי בנצרת: "יצאתי למסע מרתק של גילויים מדהימים". הקונצרטים יבוצעו בברלין, נצרת ותל אביב וישודרו אונליין עד ה-26 בדצמבר
גם בינלאומי, גם מקומי
"עד לפני שבועיים לא ידענו בכלל אם יהיה לנו פסטיבל השנה", אומר לי נביל עבוד אשקר, העומד בראש עמותת פוליפוני שמפיקה את הפסטיבל הליטורגי השני בנצרת. "העובדה שהוא מתקיים עכשיו, בימי הקורונה, היא נס לא קטן."
איך צלחתם את הקשיים?
"ברגע שהבנו שהקהל לא יוכל להגיע, התחלנו לחשוב יצירתית. מצד אחד האמנים בכל העולם יושבים בבית ולא עובדים, ומצד שני הקונסרבטוריון של עמותת פוליפוני ממשיך בפעילות החינוך המוזיקלי השוטפת כל הזמן, מג'נגל בין הוראה אישית פרונטלית לאונליין. אז אמרנו, אם הקורונה לא פגעה בהוראה, למה שתפגע במופעים? וכך הפקנו תוך במסגרת הפסטיבל את הקונצרטים, שיצולמו מראש בנצרת, ברלין ותל אביב וישודרו בימי הפסטיבל בפלטפורמות שונות. "
כל זה תוך שבועיים?
"בסיטואציה רגילה הייתי חייב להזמין אמנים בסדר גודל של האמנים שיופיעו אצלנו לפחות שנה מראש, גם בארץ וגם בחו"ל, ולשלם להם המון. אבל מכיוון שעכשיו הם יושבים בבית ולא עובדים, הצלחנו להרים פסטיבל מאוד מגוון. לפני הכל לא רצינו לוותר על הצביון הבינלאומי שהפך את הפסטיבל הראשון בשנה שעברה להצלחה כל כך גדולה, עם מקהלה גרמנית משובחת. לכן כינסנו השנה מוזיקאים ישראליים שחיים ופועלים בגרמניה להפקה מיוחדת של יצירת המופת מאת פרגולזי הסטאבט מאטר, שתצולם ותוקלט ללא קהל בכנסיית סופיה המרשימה בברלין.
"אבל השנה בגלל המצב לא יכולתי להיות כמו תמיד עם הפנים החוצה לחו"ל, מחפש את המקהלה הכי טובה, הזמרים הכי משובחים, שיתופי פעולה. הייתי חייב למצוא את האמנים הכי טובים כאן, בארץ, ועדיין ליצור גיוון תרבותי מרתק במסגרת פסטיבל למוזיקה ליטורגית."
תפילות ערבית בשני קולות, צילום: יואל לוי
והצלחת?
"מעז יצא מתוק. היו גילויים מדהימים, למשל ההרכב הסוּפי עטור פרסים 'ירושלים', שכולל אנשי דת ואמנים סופים שחיים בנצרת. במצב רגיל הייתי מביא הרכב כזה מטורקיה או ממקומות אחרים אבל הנה, מסתבר שלא צריך להרחיק. התקשרתי לאנשים שאני מכיר בארץ ובחו"ל וביקשתי המלצות ובסוף יצא שזמר ההרכב, השֵייח מוּאַפָק, הוא אימאם של מסגד שנמצא שני קילומטרים מהבית שלי. חיפשתי רחוק ומצאתי קרוב. נגני ההרכב הזה שיתפו פעולה עם ג'ורדי סוואל, מחשובי אמני המוזיקה המוקדמת בעולם כיום, המופעים שלהם שודרו בערוץ מֶצוֺ והם כולם מכאן, מנצרת ומכפר כנא. מסע גילוי הכישרונות שפועלים כאן היה מרתק."
והכל בזכות הקורונה?
"הקורונה גרמה לנו לראות דברים שנמצאים מולנו, דברים שבעבר לא טרחנו להסתכל לכיוונם."
נביל עבוד אשקר, צילום: וואסים קאראם
תחושת מחויבות חזקה
אני רוצה לחזור רגע לפעילות החינוך המוזיקלי בקונסרבטוריון של פוליפוני. בטח לא פשוט ללמד מוזיקה בזום.
"מחודש מרץ ועד עכשיו היו הרבה תקופות שבהן הצלחנו ללמד פרונטלית, אבל הדילוגים מן הפרונטלי לזוּם, הלוך וחזור, הם קשים מאוד. הוראת נגינה בכינור בזום למשל, דורשת המון מחויבות מצד המורה ומצד התלמיד. אני יכול לומר שכל התלמידים שלומדים בקונסרבטוריון מגיעים ממשפחות עם תחושת מחויבות חזקה, רובם תלמידים מוכשרים והמורים משקיעים בהם ולכן רובם המשיכו וממשיכים ללמוד גם במהלך ההגבלות והסגרים. וזה לא פשוט ללמוד באמצעות הזום, למשל במשפחות מרובות ילדים שחיות בבתים קטנים, או בתים שיש בהם לפטופ אחד, סמארטפון אחד, וחמישה ילדים בגיל בית ספר. אבל היכולת להתמודד במערכת החינוכית הייתה סיבה נוספת לשמור על הפסטיבל, כי התלמידים הם קהל היעד הראשון שאנחנו חושבים עליו."
נחזור לתכנית. אני מבין שהסטאבט מאטר יוקלט וישודר מברלין מכנסיית סופיה, עם שתי זמרות וכ-20 נגנים בביצוע תזמורתי.
"נכון. זו כנסייה פרוטסטנטית מרשימה מהמאה ה-17, שבה נאם מרטין לות'ר קינג כשביקר בברלין. לפני הקונצרט תישא דברים הכמרה, אשת הדת העומדת בראש הכנסייה כיום, ד"ר כריסטינה שלונג, שתספר את הסיפור המיוחד של הכנסייה.
ומי המשתתפים?
"נגני התזמורת הם מוזיקאים ישראלים - יהודים וערבים - שחיים ופועלים בברלין, בהם בוגרי קונסרבטוריון פוליפוני. המנצח הוא אחי, סלים עבוד אשקר, והסולניות הן זמרת הסופרן לידיה טוֹישֺר מגרמניה והמצו סופרן ניאם או'סאליבן מאירלנד. אלה אמניות שבימים אחרים היה קשה להשיג, ומן הסתם היו גובות שכר הרבה יותר גבוה."
יגל הרוש, צילום: שמוליק בלמס
גלוק, בטהובן ומה שביניהם
מה יבצע ההרכב הסופי?
"את התכנית שלהם, 'אלדרוויש', הם שזרו מקטעים שונים שמטרתם לעודד אהבה ושלום בין כל הדתות והעמים. המופע יתקיים בבית הקפה אבו סאלם, שממוקם בבניין מהתקופה העותמאנית בשוק בעיר העתיקה. באותו מקום יתקיים גם מופע הקמנצ'ה, העוּד והנאי (חליל ערבי) וזמרים 'פנטזיה לקמנצ'ה'. זה מפגש אינטימי ומרגש של האחים יגל ואוריה הרוש, בליווי מקהלה. המופע משחזר את אחד הריטואלים העתיקים והמסעירים של השירה הלילית, תיקון חצות - תפילה וקינה על גלות השכינה."
אורפאוס ואאורדיצה, צילום: יואל לוי
ואי אפשר בלי לדבר על אחד משיאי הפסטיבל - הפקת האופרה "אורפיאו ואאורידיקה". מתי זה קורה ואיפה אתם מקליטים?
"נקליט אותה באולם רקנאטי במוזיאון תל אביב ואתה מוזמן להגיע. זה סיפור האהבה המוכר של אורפיאו שכלתו מתה ביום חתונתם והוא יוצא לחפש אותה בשאול, שהולחן פעמים רבות והנוסח של גלוּק מן המאה ה-18 הוא ללא ספק אחד היפים. גייסנו להפקה את המנצח ישי שטקלר שהביא איתו את המקהלה שלו 'זמרי קולגיום'. התזמורת היא 'תזמורת הגליל' המורכבת מנגנים מכל הארץ והסולנים הם הם יניב ד'אור כאורפיאו, הילה בג'יו כאאורידיקה ונור דרוויש כאמורה. כמובן שבמצב הדברים הנוכחי מדובר בנוסח קונצרטי, וזו תהיה חוויה לתזמורת הגליל שעד היום לא ניגנה את האופרה הזאת.
יניב ד'אור, צילום: כריס האריס
"מה שמעניין הוא שאנחנו מתחילים את הפסטיבל עם 'אורפיאו' של גלוק ומסיימים עם הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר של בטהובן. זה יצא לגמרי במקרה אבל זה נחמד, כי בטהובן בעצמו טען שהפרק השני בקונצ'רטו מבוסס על הסיפור המיתולוגי של אורפיאוס היורד לשאוֺל אחרי אהובתו. עם בטהובן, שבשבוע העולם יציין את יום הולדתו ה-250, בחרנו לסיים. הביצוע הוא של אחי, סלים עבוד אשקר, שהקליט את היצירה עם תזמורת הרדיו הפולני בניצוחו של המנצח הצעיר מוונצואלה דומינגו הינדויאם."
תכנית לארבע נשים
והנה עוד מקום שבו דברים מתחברים בפסטיבל. ביצוע האופרה מוקדש לזכרה של הזמרת מירה זכאי, שכיכבה בהפקה הראשונה של האופרה הישראלית החדשה שהתקיימה באולם רקאנטי במוזיאון תל אביב. ואיזה אופרה זו הייתה? כמובן, "אורפיאו ואאורידיקה". רוצים עוד? בתה של מירה, נגנית הלאוטה והתיאורבו אופירה זכאי מופיעה כאן בתכנית משלה, מוזיקה ליטורגית מהבארוק האיטלקי המוקדם. איתה תנגן בוויולה דה גמבה טל ארבל וישירו זמרות הסופרן טל גנור ונור דרוויש."
נור דרוויש, צילום: אורי אלקיים
"כשפנו אלי", מספרת אופירה זכאי, "ביקשו מוזיקה ליטורגית קאמרית וניסיתי לחשוב על הרכב קטן. כך נולד הרעיון של תכנית לארבע נשים - שתי זמרות ולשתי נגניות. זה הרכב שמאפשר קטעי סולו ודואטים לזמרים לצד מוזיקה אינסטרומנטלית. מה שאנחנו מנגנות ביחד הם דואטים של מונטוורדי מתוך 'תפילות הערב', יצירתו הנודעת והנפלאה. זה לצד יצירות של פרסקובלדי ועוד מלחינים מאותה תקופה."
תפילות ערבית בשני קולות, מימין: אופירה זכאי, טל ארבל, טל גנור ונור דרוויש. צילום: יואל לוי
איפה הקלטתן את התכנית?
"בכנסיית בית הכנסת בלב העיר העתיקה, כנסייה קטנה ונחמדה שבתוכה אנחנו הופענו באולם במפלס התחתון, נמוך מגובה המדרכה, שצריך לרדת אליו. ככל הנראה זה המקום שבו שכן פעם בית כנסת, עם קירות אבן חשופה וחלל קטן. המקום התגלה כטוב מבחינות רבות, העיקרית שבהן היא האקוסטיקה שהולמת את ההרכב."
מוזיקה אמיתית, חיה ונושמת
אחרי הריאיון, כפי שהבטחתי לנביל, הגעתי למוזיאון תל אביב לצפות בהקלטת האופרה 'אורפיאו ואאורידיצ'ה'. עטוי מסכה ומתוך הקפדה על ריחוק חברתי התיישבתי בשורה האחרונה באולם וצפיתי בחזרה שאותה ניהל ביד רמה ישי שטקלר.
נגני התזמורת שעל הבמה שומרים על מרחק ובין קפסולות, הזמרים שרו בחזית והמקהלה ישבה באולם עצמו, בשורות הראשונות. שטקלר ניצח לשני הכיוונים. ישבתי שם כשעתיים, והרגשתי שלקחתי את התרופה היחידה הפעילה לימי הקורונה האלה - מוזיקה אמיתית שנספגת בגוף, חיה ונושמת, לא וירטואלית.
כשיצאתי מן החזרה התבוננה בי אישה שאינני מכיר, מזמזמת לעצמה את המוסיקה ובתנועת יד ברורה מאין כמוה הצביעה על ליבה כאומרת, 'זה מה שחסר לי. חסר לכולנו.'
שידורי הבכורה של הפסטיבל יתקיימו בין התאריכים
20-17
בדצמבר 2020 ב
מחירי כרטיסים סמליים: 10 ₪ בלבד.
לאחר כל קונצרט יתקיימו שיחות חיות של האמנים והמוזיקאים עם הקהל באמצעות אולפנים מיוחדים שיוקמו בנצרת ובברלין. הקהל יוכל לצפות בקונצרטים עד ה-26 בדצמבר בחצות.
לרכישת כרטיסים וצפייה במופעי הפסטיבל
שידורי המופעים ילוו בצילומי אווירה מנצרת של לפני חג המולד וכך יוכל הקהל בארץ ובחו"ל לחוות מן הבית גם בשנה זו, מוזיקה קלאסית ליטורגית באווירה המיוחדת של חג המולד האופיינית רק לנצרת