"שנה בלי תיאטרון? זה לא טוב לאף אחד"
 
"אין כמו המפגש הזה באולם שמאפשר לנו לראות את הילדים חווים את החוויה, מתרגשים, צוחקים, נהנים, לראות אותם בסוף ההצגה עם העיניים הנוצצות שלהם – בשבילנו זו שליחות ואחריות וסיפוק ואהבה", אומרת יפעת ית"ח רון, המנהלת האמנותית של תיאטרון אורנה פורת. "אבל כשעמדנו מול הבחירה הזאת של לוותר על הכל החלטנו שאם כרגע הדרך היחידה להגיע לילדים היא מקוונת אנחנו לוקחים אותה בשתי ידיים ולא מוותרים על המפגש הזה, גם אם הוא נערך קצת אחרת, ונעשה אותו הכי טוב שאנחנו יודעים, כי לעבור שנה בלי תיאטרון זה לא דבר טוב לאף אחד".

וכך הפשילו אנשי התיאטרון הוותיק והמוכר ביותר בארץ לתיאטרון לילדים ולנוער שרוולים, והצליחו להמשיך ולייצר את המפגש הזה בין התיאטרון לבין הילדים גם במהלך השנה וגם בפורים הנוכחי, שבו הם ממשיכים לשמור על מסורת בת עשרים שנה ולקיים את הפסטיבל הפורימי שלהם, חגיגה שנמשכת שבועיים (21 בפברואר-7 במרץ), ומציעה הצגות לגילים השונים, מפעוטות ועד צפייה המתאימה לכל המשפחה, ופעילויות רבות סביב העשייה התיאטרונית – הפעם בפסטיבל אונליין.

"הפסטיבל על שם ירון ירושלמי מתקיים כבר עשרים שנה", מספרת ית"ח רון, "ואני חושבת שהוא הפסטיבל הגדול ביותר של תיאטרון אורנה פורת. ובתור תיאטרון שחוגג השנה יובל – זה תיאטרון של חמישים שנה שבהן כל בוקר יוצאות משאיות של תפאורות לכל רחבי הארץ, כ-15 הצגות בכל יום, למעלה מ-2500 הצגות בשנה שבהן אנחנו יוצאים לפגוש ילדים – החלטנו לעשות את הפסטיבל הזה קצת אחרת השנה, אבל לא לוותר עליו". 
 

חווית צפייה איכותית
 
איך בניתם את הפסטיבל?

"מעבר לתיאטרון ולהצגות, לנו מאוד חשוב לעשות את מה שאנחנו קוראים חינוך לתיאטרון, שזה אומר להנגיש לילדים גם את כל מה שקורה מאחורי הקלעים של היצירה התיאטרונית. אז גם בפסטיבל הזה, כדי לתת ערכים מוספים, כדי לעשות אותו קצת שונה ולהגיד, אוקיי, ויתרנו על הבמה אבל אנחנו עושים את זה הכי מגניב שאפשר - יש לנו שמונה הצגות שאנחנו מעלים במסגרת הפסטיבל לכל הגילים, מהגיל הרך, דרך הילדים ועד לכל המשפחה, וסביבן אנחנו נותנים המון ערכים מוספים שקשורים לעולם התיאטרון, לאהבה לתיאטרון".

תני לי דוגמאות

"קודם כל חשוב להגיד שבחרנו בקפידה את ההצגות, שמעבר לכך שהן איכותיות – וזה כמובן התנאי הראשון שלנו, הן גם יהיו מצולמות טוב ויוכלו להעביר כמה שיותר נכון ואידיאלי את חווית הצפייה. ההצגות מצולמות במספר מצלמות, במקסימום איכויות, וסביבן אנחנו נותנים מעטפת דיגיטלית מאוד גדולה. זה אומר סרטונים ומשחקים עם השחקנים והיוצרים של ההצגות, יש ריאיון נורא מצחיק עם דון לני גבאי שמשחקת את התפקיד הראשי ב'מולאן', ועם הרבה שחקנים ויוצרים כמו גל אמיתי שמשחק את רובין הוד. יש פעילות אינטראקטיבית של סרטוני DIY שמתחילים ביום רביעי הקרוב. אנחנו מפרטים מה צריך להכין ואפשר לעקוב ולהכין יחד. לקחנו, למשל, את ההצגה 'מולאן', ודרך זה אנחנו עושים סרטון יצירה של תיאטרון צלליות שמתבסס על אימאג' מההצגה. או בובה שמכינים שמבוססת על הדמות של שרלוק הולמס מתוך ההצגה 'שרלוק הולמס'.

מולאן, צילום: כפיר בולוטין


"פרט לאלה, אנחנו נותנים באתר שלנו, בפייסבוק ובאינסטגרם מין מילון תיאטרון ומעלים בכל שבוע מילון שמתייחס לתחום אחר בתיאטרון. פעם זה מילון מעולם המחזאות, פעם מעולם העיצוב לתיאטרון, כל מיני מושגים עם הפירושים שלהם בתחומים שונים של העשייה התיאטרונית. עשינו מערך שנקרא 'ממחזה להצגה' וכל שבוע אנחנו נותנים קטע מתוך אחת ההצגות של הפסטיבל, כשאנחנו מראים גם את המחזה הכתוב במקביל לקטע שאנחנו רואים מצולם. וכך רואים את הערות הבימוי, עם הסימון של הקיואים של התאורה ושל הסאונד, כדי שילד או מבוגר שמסתכל יוכל להבין איך, בעצם, עושים הצגה. רואים איפה ממורקר בצהוב, ושם נכנס כלי מוזיקלי, רואים סימון בירוק של קיו לתאורה, וניתן ממש לראות את הדברים זה מול זה. אנחנו באמת מגבים את הפעילות של הפסטיבל עם הרבה מאד תוכן מהעולם הזה של התיאטרון כדי להנגיש, כדי לקרב, כדי לתת ערך מוסף ולחבר את הילדים". 
 

רובין הוד, צילום: יוסי צבקר


נותנים במה לקלאסיקות
 
שמונה הצגות, כאמור, מככבות בפסטיבל החדש: "בגן של ביאליק", "רובין הוד", "שרלוק הולמס", "אי המטמון", "מולאן", "זהבה ושלושת הדובים", "הודיני" ו"מלך סיאם".

זהבה ושלושת הדובים, צילום: כפיר בולוטין


"הקו המנחה שלנו השנה היה לבחור הצגות שמבוססות על קלאסיקות, על סיפורים אהובים ומוכרים, על שירי משוררים, על משהו שאנשים כבר מכירים את הסיפורים ואת השירים, כך שיכול להיווצר סביב ההצגות האלה איזה חיבור בין הילדים והמשפחה לצפייה, שהיא באמת משפחתית, כי אנחנו בעצם מביאים את הפסטיבל הביתה, לסלון, או לחדר הילדים, או לניידים שלנו, ורוצים לייצר סביב זה אווירה של ביחד", מספרת ית"ח רון. "אז היה חשוב לנו לבוא עם סיפורים שכולם מכירים. לקטנטנים יש את 'זהבה ושלושת הדובים' שמבוסס על הסיפור הידוע ובתוכו שירי משוררים שכולנו מכירים שעוסקים בילדות, בילדים גדולים וילדים קטנים, במתח לקראת אח חדש שמצטרף למשפחה, כמו בנושא של שלושת הדובים, דוב גדול, דובה בינונית, דוב קטן ובאמצע זהבה. (מחזה: גיל צרנוביץ, בימוי וכוריאוגרפיה: עופר שפריר). לאותם גילים יש גם את 'בגן של ביאליק', הצגה לראשית צפייה, מלאה תמימות ויופי, עם השירים של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק. (מחזה, בימוי ותנועה: דניאלה מיכאלי).

שרלוק הולמס, צילום: יוסי צבקר



"לגדולים יותר יש את 'שרלוק הולמס', מחזה מקורי שנכתב על ידי שירילי דשא ורועי שגב, שמספר את הסיפור של הבלש המיתולוגי הזה כשהוא היה ילד. איפה זה התחיל. רואים אותו נכנס לפנימייה ומכיר שם את וטסון שיהפוך לחבר הקרוב שלו, זו הצגה מותחת, בלשית, מרתקת ומאד מאד מצחיקה. שירילי דשא ורועי שגב, שהם צוות מנצח, כתבו גם את 'הודיני', מחזה שגם הוא מביא את הסיפור של הקוסם הגדול הודיני כילד.

מלך סיאם, צילום: כפיר בולוטין


"יש לנו את 'מלך סיאם', הצגה מוזיקלית שמבוססת על הקלאסיקה של 'אנה ומלך סיאם', שכתב ירון כפכפי וביים משה קפטן. יש את 'מולאן' שמביא את הסיפור המקסים על ילדה שמחליטה להתחפש לבן ולהתגייס לצבא במצוות הקיסר הסיני במקום אביה כדי לגונן על האב המבוגר והחולה. צביה הוברמן כתבה וביימה מחזה עם נאמברים מרשימים, עם תופים גדולים ודרקון סיני ענק, שמדבר גם קצת על העצמה נשית, ועל זה שבסופו של דבר אישה יוצאת למלחמה וכשהכל נראה אבוד היא מצליחה לתחבל תחבולה שתביא לניצחון.

הודיני, צילום: כפיר בולוטין

"צביה גם כתבה וביימה את 'רובין הוד' שזו הצגה מוזיקלית בעקבות האגדה הידועה, ויש לנו את 'אי המטמון' שכתב אפרים סידון וביימו משה בן שושן ורענן ניסים פררה, מסע הרפתקאות בעקבות הספר של סטיבנסון, הצגה מרתקת ומלאה בהומור כמו שסידון יודע לכתוב".

קונים כרטיס להצגה או לכל הפסטיבל?

"להצגות קונים כרטיס דרך האתר בעלות סמלית של 19 ₪ להצגה, ולכל הצגה שאתה קונה אתה מקבל מיידית לינק למייל שמאפשר לך צפייה של שבועיים, מתי שבא לך, כמה פעמים שתרצה, בשלושה מכשירים שונים. אפשר לראות מהמחשב, מהנייד של אבא בדרך, ומהנייד של אמא בדרך חזרה. אפשר לראות עם חברים, עם משפחה, מתי שרוצים ועם מי שרוצים. למנויים שלנו יש הטבה והעלות היא 10 ₪, ואת כל הדברים הנוספים סביב ההצגות אנחנו נותנים בחינם, בכל הפלטפורמות שלנו". 
 

בגן של ביאליק, צילום: יוסי צבקר


"כולנו נעשינו טכנולוגיים"
 
את חישוב המסלול מחדש ארגנו בתיאטרון אורנה פורת במהלך השנה כולה. "זו שנה מאד מאתגרת", אומרת ית"ח רון. "בבת אחת בעצם הכל נגדע. כל מה שהכנו, תכננו, הפקנו, נשאר בעצם במחסן ואנחנו לא יכולים לקיים את סדרות המנויים שלנו, את ההצגות בשטח, אפילו לא את הסדנאות. לאורנה פורת יש 150 סדנאות ברחבי הארץ עם למעלה מ-2000 ילדים בגילאי גן עד נוער שבאים ולומדים בכל שבוע תיאטרון ואת כל האמנויות שקשורות בו, מפיתוח קול ועד תנועה - ואנחנו לא יכולים  לקיים את הפעילות שלנו.

"אחרי השוק הראשוני הבנו שאנחנו צריכים לעשות כל מיני פעולות שיעזרו לנו להתאים את עצמנו למצב החדש, להמיר את כל הרפרטואר המתוכנן להצגות קטנות של שחקן אחד או שניים שיכולות להיכנס לתוך קפסולות ולהופיע בחללים קטנים, מול מעט ילדים, ולא באולמות, ולעשות את זה בעלויות סבירות שמספר קטן של ילדים יוכל לקיים – אז התחלנו בהפקה של הצגות כאלה.

"גם את הסדנאות שלנו נאלצנו בהתחלה לעצור ואז בנינו סדנאות מקוונות יותר מצומצמות, כל פעם עם מורה אחר לשלושה ארבעה מפגשים כדי לפתח תחומים שהם ערכים מוספים. יצרנו כיתות אמן שאנחנו עושים בזום ומביאים אמנים מתחומי הבמה והתיאטרון השונים ויוצרים סדנאות מאד מעניינות, אם זה על תנועה וקצב, אם זה על מחזמר, ממש מגוון של סדנאות כאלה שאנחנו נותנים.

"נעשינו כולנו נורא טכנולוגיים בשנה האחרונה, ופתאום אנחנו לא צריכים להיות רק אנשי תיאטרון ויצירה, ולחשוב מי יביים ומי יכתוב, ופתאום כולנו מאד עמוק בזום ובפייסבוק ובטכנולוגיה. זה עולם חדש ואחר שנפתח לנו, ואותי, לפחות, באופן אישי, הוא פחות משמח". 
 

אי המטמון, צילום: כפיר בולוטין


"תהיה כמיהה ואנשים ינהרו"
 
השורה התחתונה היא שזמנים קשים מכריחים אותנו למצוא פתרונות יצירתיים שהם טובים, אבל יש אבל...

"יש אבל גדול. אנחנו תיאטרון שבימים כתיקונם עובדים בו כ-35 אנשים במחלקות השונות. המחלקה האמנותית, ההפקה, המדיה, היח"צ, הגרפיקה, מחלקת המנויים והסדנאות, מחלקות רבות שבעצם מקיימות את המפעל הזה על כל המרכיבים שלו. ברגע שאין פעילות אמיתית אנחנו לא יוצאים לשטח, לא מקימים הצגות ביומיום, לא מפיקים הצגות חדשות בסדר גודל ובכמות שהיינו מורגלים, לא מקיימים את הסדנאות, מחלקת המנויים לא מתפקדת.

"בשלב הראשון כל התיאטרון יצא לחל"ת. אחרי מספר חודשים החזירו ממש אנשים בודדים כדי לקיים איזו שהיא פעילות ולהתאים את עצמנו למצב. היום, שנה פלוס אחרי שכולנו יצאנו לחל"ת, התיאטרון עדיין עובד במתכונת מאד מצומצמת, מחלקות שלמות של אנשים לא נמצאים אתנו וגם מי שעובד עושה את זה במתכונת מצומצמת ולא במשרות מלאות.  אנשים מנסים להמציא את עצמם מחדש בכל מיני דרכים, והם אנשים מאד יצירתיים, אבל כולם נמצאים במצב נפשי ירוד מאד, עם חוסר ודאות מאד גדולה לגבי היום שאחרי.

"כתיאטרון לילדים שחלק גדול מהפעילות שלו מתרחשת בבתי הספר, אני מודאגת לגבי מה יהיה בצד של הילדים בתוך מסגרות החינוך, כי כתיאטרון אנחנו מושפעים מכל מה שקורה במערכת החינוך ועד שהיא לא תחזור לסדרה, הקיום שלנו, כמו שאנחנו אוהבים ורגילים ומכירים לא יכול להתאפשר, והנקודה הזו מדאיגה אותנו מאוד. אבל אני מקווה שברגע שיהיה אפשר והדברים ייפתחו יהיה גם צמא כל כך גדול של אנשים, של הורים וילדים ומבוגרים, לראות מופעים ותיאטרון, ולצאת וליהנות ולהתקהל ולשמוח, ובסופו של התיאטרון זה עולם של בידור. זה מה שנותן את האווירה והאנרגיה והשמחה, אז אני כן חושבת שתהיה כמיהה ושאנשים ינהרו".

יפתח יחת רון, צילום: ענת רובינשטיין

הפסטיבל יתקיים בין ה-21 בפברואר ל-7 במרץ 2021. מחיר כרטיס להצגה: 19 ₪, מחיר מיוחד למנוי התיאטרון (פתוח לשני מכשירים ולמשך שבועיים). לינק לכל הצגות התיאטרון