אשת הרנסנס
 
במסגרת סדרת הקונצרטים המקוונים "מייד אין ב"ש", הסינפונייטה הישראלית באר שבע תארח ב-11 במרץ את המנצחת הישראלית הצעירה והמסקרנת נעם אביאל.
 
אביאל, הפעילה בשנים האחרונות בתזמורת הפילהרמונית של סן אנטוניו טקסס, תנצח בשבוע האישה הבינלאומי על הפסנתרנית דוראל גולן בקונצ'רטו לפסנתר של קלרה שומאן וביצירה "אבנים שקופות" של המלחינה שרון פרבר. 
 
"זו הפעם הראשונה שאני מנצחת בישראל", אומרת אביאל. "לא ניצחתי מאז מרץ האחרון והקונצרט בבאר שבע הוא בשבילי כמו מעיין מים חיים. מוזיקאים צריכים להיות כל הזמן בפעולה. 
  
בשיחה עמה מתגלה אביאל, ילידת תל מונד שנבחרה לאחרונה כאחת מ-25 "נשות רנסנס" של המוזיקה הקלאסית בארה"ב, כפצצת חיוניות ואופטימיות. "הייתי ילדה עם המון מרץ ואנרגיה ופיקדתי על האחים שלי ביד רמה", היא צוחקת. "כשהגעתי לניצוח היכולת הזאת התגלתה כתכונה חשובה". 
 

שרון פרבר, צילום: אלכסנדר זמיטין ודוראל גולן, צילום: וולפגנג בראון


מסלול מוזיקלי מהחלומות
  
הרומן של אביאל עם המוזיקה התחיל בגיל 15 במגמות שירת ג'אז וגיטרה באס בתיכון תלמה ילין, והמשיך בתזמורת צה"ל בה שימשה כנגנית באס. אחרי שירות משמים שבשיאו שרה מול פרצופו המנומנם של הרמטכ"ל גבי אשכנזי בימי מלחמת לבנון השנייה, החליטה לחפש את מזלה כזמרת ג'אז.
 
"רציתי לקבל את הבסיס הקלאסי של השירה, וקיבלתי המלצה על המורה ברכה קול. כשפניתי אליה היא הבהירה לי שהיא לא מלמדת ג'אז, אבל הדגשתי שאני רוצה ללמוד שירה קלאסית והיא הסכימה".
 
ודרכה התאהבת במוזיקה קלאסית? 
 
"כן. היא הכירה לי את העולם הזה לעומק. אחר כך נרשמתי לאקדמיה בתל אביב והתקבלתי ללימודי זמרה אצל תמר רחום, משם גם יצאתי בקיאה בגרמנית, איטלקית וצרפתית. במקביל שרתי במקהלה בניצוחו של רונן בורשבסקי ויצא לי להשתתף בסימפוניה השלישית של מאהלר בפילהרמונית, בניצוחו של זוביןמהטה. זה היה מאוד עוצמתי, לא היה חלק בגוף שלי שנשאר אדיש לחוויה הזאת". 
 
מתי נכנס לתמונה הניצוח?
 
"כשלמדתי זמרה באקדמיה לקחתי קורס השלמה בניצוח. המורה היה ואג פפיאן שקלט את התשוקה ואת הכישרון שלי והכריז אחרי זמן קצר: 'את הולכת לנצח על הקונצ'רטו השני של שופן בתזמורת אשדוד איתי בתור פסנתרן סולן'. הוא נתן לי הזדמנות אמיתית".
 
נשמע כמו מסלול מהחלומות.
 
"ממש. לא הבנתי לאיזה עולם אני נכנסת, הלכתי אחרי הלב. אחר כך ראה אותי המנצח יואב תלמי מנצחת בשיעור של ואג ואמר שצריך לשלב אותי בכיתת ניצוח. תבין, זה לא מקובל. סטודנטים אמורים לקחת מסלול תיאורטי ומסלול מעשי, ולי אפשרו שניים מעשיים, ניצוח וזמרה.
 
"אחרי התואר הראשון נורא רציתי חו"ל. כולם נסעו לגרמניה ואני התחלתי לחפש מקום ללמוד בו ולהתפתח. שלחתי הקלטות ודוגמאות לאוניברסיטאות שונות שרובן הזמינו אותי להגיע ולהיבחן. לא היה לי כסף לתזז מאוניברסיטה אחת לשנייה, ואז פרופסור אחד באוניברסיטה הקטנה של מדינת אילינוי הציע לי לבוא ולהיות Graduate Asisstant. כשהגעתי לשם ראיתי אוניברסיטה באמצע שדות התירס, עם שני סטודנטים לניצוח. קיבלתי שם בדיוק מה שחיפשתי - אינספור הזדמנויות לנצח על תזמורות סטודנטים שונות.
בשנה השנייה הפרופסור שלי יצא לחופשת שבתון והדיקן נתן לי לטפל בתזמורות השונות של האוניברסיטה".
 
מה זה אומר?
 
"בניית תכנית שנתית של התזמורת הסימפונית, התזמורת הקאמרית ועוד תזמורות. מצאתי את עצמי מתכתבת עם המורים בכלים השונים, מתאמת השתתפות סטודנטים בחזרות, מכינה את התלמידים לקראת מנצחים אורחים. נכון שמדובר באוניברסיטה קטנה ולא ידועה אבל קיבלתי בה המון ניסיון מעשי שלא הייתי מקבלת באף מקום אחר. 
  

דוראל גולן, צילום: סרגיי דמיאנצ'וק
 
"קפצתי למים בלי לחשוב פעמיים"
 
ואחרי הלימודים, איך התנהלת?
 
"כשהסתיימו הלימודים היה עניין הוויזה. בשביל להישאר בארה"ב אתה יכול להמשיך ללמוד לדוקטורט, או לקבל עבודה בתחום שלמדת ואז אתה מקבל ויזה ל-18 חודשים נוספים. לא רציתי להמשיך ללמוד - רציתי לעבוד. כשלמדתי בארץ עבדתי כסדרנית באופרה הישראלית וראיתי שלוש אופרות בשבוע. בגלל הרקע שלי בזמרה החלטתי לחפש בית אופרה, ושלחתי קורות החיים לכל בתי האופרה בארה"ב. קיבלתי תשובה רק ממנכ"ל אופרה סן אנטוניו". 
  
מקום קטן, לא?
 
"כן. הם הציעו לי להיות אסיסטנטית, ובמשך עונה וחצי עבדתי כמנצחת משנה, שתי הפקות בעונה. ככה הכרתי מקרוב את 'כרמן', 'הספר מסביליה', 'לה בוהם' - יצירות שנועדו מראש למשוך את הקהל המקומי. בשאר הזמן נכנסתי לכל התחום הארגוני, משכורות לזמרים, אדמיניסטרציה של בית אופרה, וכשהיו הפקות עם מנצחים אורחים, ניצחתי על חזרות. באותה שנה קרה עוד משהו פלאי: קיבלתי טלפון מן התזמורת הסימפונית של סן אנטוניו.  אמרו לי שהמנצח שהיה צריך להגיע נתקע מחוץ לארה"ב ושיש לי יום וחצי ללמוד את היצירה, לדבר עם הקהל ולשתף פעולה עם שחקן על הבמה. במשך יום וחצי לא ישנתי, רק למדתי ועשיתי את זה". 
 

נעם אביאל, צילום: סיגי ראגנאר


מטורף.
 
"אם זה היה קורה היום, קרוב לוודאי שהייתי מהססת. אבל אז קפצתי למים בלי לחשוב יותר מדיי. ב-2017 היו אודיציות לתפקיד מנצח עמית באותה תזמורת, שנייה לפני פקיעת תוקף הוויזה שלי. כבר קניתי כרטיס טיסה חזרה לישראל, אבל ניגשתי והתקבלתי. מי שקיבלו אותי היו כל נגני התזמורת, ככה זה עובד שם. זה באמת היה הרגע שבו חשתי שאני מתחילה קריירה".
 
מה כלל התפקיד?
 
"ניצחתי על 50 קונצרטים בשנה - סימפוניים, קלאסיים, קאמריים, קונצרטים לכל המשפחה. הדבר החשוב היה שהתזמורת נתנה בי אמון. התחלתי עם סימפוניות של ברהמס ושל מנדלסון, ולאט לאט צברתי ביטחון. התזמורת לקחה אותי בתור בייבי".
 
ומה עכשיו?
 
"אני עדיין מנצחת עמיתה של תזמורת סן אנטוניו. בשלב חיפוש למציאת סוכן. הפעם האחרונה שניצחתי, כאמור, הייתה במרץ 2020, כשהתחילה הקורונה." 


קלרה שמואן, מקור: אתר וויקיפדיה, מאת Hadi Karimi https://hadikarimi.com/ - https://hadikarimi.com/cc-by-sa, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=93396151

 
"זו ממש חזרה לחיים"
  
משמח ככל שיהיה, הקונצרט של סינפונייטה באר שבע אינו הסיבה הבלעדית שהטיסה את נעם אביאל לארץ. חשוב לא פחות הוא האיחוד מחדש עם בת זוגה ענת, החיה בישראל ועובדת כמחנכת בתיכון בבת ים."הכרנו ב-2011 דרך אתר היכרויות ואחרי שלוש שנים התחתנו אצל פקיד רישום במנהטן.ענת לימדה בבית ספר יהודי בסן אנטוניו אבל מאז שהתחילה ללמד בארץ, חלק גדול מההכנסות שלי הלך על טיסות הלוך חזור", היא צוחקת.   
 
זו הפעם הראשונה שאת מנצחת על תזמורת ישראלית. איך זה התממש?  
 
"ניר קברטי, המנהל האמנותי של הסינפונייטה שמנהל שתי תזמורות בארה"ב, יצר איתי קשר. מאוד רציתי לנצח בארץ והנה זה קרה".
 
יש לך אהבות לתקופות מסוימות במוזיקה? 
 
"אני עדיין סופגת כל דבר. מצד אחד אני נמשכת לתקופה הרומנטית – ברהמס, צ'ייקובסקי, אבל אני אוהבת את המלחינה האמריקאית פלורנס פרייס וקונצרטי פופ. לא מזמן נעצרתי בטיול כששמעתי נגינה של עוּד וקאנוּן. מאוד ריגש אותי".   
 
איפה הקורונה תפסה אותך?
 
"בביטולים. בסן אנטוניו הכל התבטל. בספטמבר הייתי אמורה לחזור ולנצח באיסלנד. בפעם האחרונה ניצחתי שם על יצירה גדולה עם זמרים ומקהלה. אפילו מצאתי בסן אנטוניו איסלנדי שלימד אותי איך הוגים את כל השמות. עכשיו המצב מאוד קשה. אין לך מושג איך העבודה בבאר שבע החייתה אותי. קונצ'רטו לפסנתר של קלרה שומאן ויצירה של שרון פרבר – חלום. ממש חזרה לחיים."   


הסינפונייטה הישראלית באר שבע (צילום: דן פורגס) 

 

קונצרט מקוון לסינפונייטה באר שבע יום חמישי, 11 במרץ 2021 בשעה 19:00 

לצפייה בתכנית הקונצרטים ורישום ללא עלות